1. בקשת המבקשים (הם הנתבעים) לסילוק התובענה תוך חיוב בהוצאות בשל חוסר מעש ואי קיום החלטה שיפוטית להגיש תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע. לחילופין, מבוקש להורות על מחיקת התובענה, כאשר תנאי להגשתה מחדש יהיה חיוב המשיבים בהוצאות. ולחילופי חילופין, מבוקש להורות כי המשיבים לא יוכלו להעיד עדים או להוכיח עובדות לתמיכה בטענותיהם כהוראת תקנה 168(ב).
2. בבקשתם מיום 30.08.2017 ציינו המבקשים כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23.04.2017 המועד האחרון להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים התובעים היה ביום 23.06.2017. אולם, גם בחלוף חודשיים לא הוגשו התצהירים. הנתבעים טענו כי מדובר בהתנהלות שיטתית של המשיבים, וגם בהליכים אחרים התנהלו בצורה דומה.
3. בתגובה לבקשה הביע ב"כ המשיבים את התנצלותו על העיכוב שלטענתו אירע בשל טעות בתום לב במשרדו בשל אי רישום מועד הגשת התצהירים ביומן. בד בבד עם תשובתו הגיש את התצהירים וטען כי סילוק תביעה הינו אמצעי קיצוני הננקט רק במקרים קיצוניים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם.
4. הלכה היא כי סילוק תביעה על הסף יעשה במקרים חריגים. יש בכך לשמור על האיזון מחד בין זכות הגישה לערכאות ומאידך על הצורך במניעת התארכות הליכים ושמירה על יעילות הדיון. אכן, השתהות המשיבים בהגשת התצהירים היא סתמית, וראוי להביאה בחשבון ההוצאות עם סיומו של תיק זה. אך מאחר ולמבקשים 60 יום להגשת תצהיריהם, והמועד הוא עוד בטרם הדיון הקבוע, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הסילוק.
5. המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ז, 11 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.