לפני בקשת המבקשת לבטל פסק הדין נגדה.

המבקשת מצהירה כלהלן:

היא קיבלה פסק הדין לפני כשנה וחצי וביקשה ביטול פסק הדין.

ערכאה זו התנתה ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון ולכן ערערה על ההחלטה, אך הערעור נדחה.

היא לא חולקת על כך שלא כיבדה החלטת ערכאה זו וערכאת הערעור הנכבדה ולא ביצעה הפקדת העירבון.

המבקשת טוענת כי נודע לה שכנגד נתבעת אחרת בוטל פסק הדין וכי כתב התביעה תוקן וסכום התביעה צומצם באופן משמעותי.

לכאורה, משיקולי צדק, אין לחייב המבקשת בסכום גבוה מהסכום בו יחויבו שאר הנתבעים על פי כתב התביעה המתוקן.

אולם, בשונה מהמבקשת, הנתבעת גב' פרוינד, כיבדה החלטת בימ"ש והפקידה העירבון שנדרשה להפקיד, גם אם לאחר קבלת מספר ארכות ולאחר שסכום העירבון הוגדל לסך של 12,500 ש"ח.

מכאן שבהתאם לאותם שיקולי צדק, אין להעדיף המבקשת על פני גב' פרוינד ולבטל פסק הדין נגדה ללא חיובה בהפקדת ערבון, לפחות בגובה העירבון שבו חויבה גב' פרוינד.

לכאורה, לנוכח שריכת הרגליים של המבקשת לעומת גב' פרוינד, יש לחייבה בהפקדת עירבון בסכום גבוה עוד יותר.

אשר על כן, כתנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הדין, על המבקשת להגיש תוך 7 ימים מהיום אישור הפקדת הסך של 12,500 ₪ בקופת בימ"ש.

לא יופקד מלוא סכום העירבון עד המועד שנקבע, הבקשה לביטול פסק הדין תדחה ללא צורך במתן החלטה נוספת, ולכל היותר, בימ"ש ישקול להורות משיקולי צדק על הפחתת סכום פסק הדין בהתאם לתיקון כתב התביעה לאחר קבלת עמדת התובעת.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ז, 18 יוני 2017, בהעדר הצדדים.