15 מרץ 2018

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

1. בהמשך לפסק הדין החלקי מיום 30.1.2018, במסגרתו נקבע כי התובעת הניחה תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרו-טראומה ומינויו של מומחה רפואי לקביעת קשר סיבתי-רפואי; ולאור הודעת הצדדים לפיה לא עלה בידיהם להגיע לעובדות מוסכמות על בסיס העקרונות שנקבעו בפסק הדין החלקי, להלן העובדות שיוצגו בפני המומחה:
   1. התובעת, ילידת 1959, עסקה בעבודות ניקיון במשק בית וכן במפעל, לכל הפחות במשך כ-6 שנים במתכונת שתפורט להלן.
   2. שבוע העבודה של התובעת הורכב מחמישה ימים, כאשר במסגרת שלושה ימים נדרשה התובעת לטאטא, לשטוף רצפות ולשאוב אבק במשך 3.45 שעות (2.45 שעות מתוכן באופן רציף) וביומיים הנותרים עסקה בניקוי רצפות כאמור רק 2.45 שעות ביום.
   3. לצורךביצוע העבודה כאמור הזיזה התובעת את ידיה באופן רפטטיבי קדימה ואחורה תוך שהיא אוחזת במטאטא, מגב או צינור של שואב אבק, תוך הפעלת לחץ מטה לצורך ניקוי הרצפה.
   4. כמו כן, במסגרת עבודתה נדרשה התובעת לנקות באמצעות מטלית חלונות ומשטחים, כשהיא אוחזת במטלית בידה הימנית תוך ביצוע פעולות סיבוביות והפעלת לחץ לצורך ניקוי המשטח. התובעת ניקתה משטחים אנכיים (חלונות) וכן משטחים אופקיים (ריהוט, שיש וכו'). עבודת הניקיון דנן ערכה מדי יום כ-1.5 שעות.
2. הודעה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ח, (15 מרץ 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.