בתיק זה עסקינן בבקשת נושה למשלוח התראת פשיטת רגל עליה ניתנה החלטתי מיום 22.9.2015. במסגרת בקשה זו הוגשה בקשה זמנית למתן החלטה בבקשה למינוי כונס נכסים זמני ובקשה למתן צו איסור דיספוזיציה.

בהחלטה מיום 22.9.2015 הוריתי על העברת הבקשה העיקרית והבקשה הזמנית לתגובות ב"כ הכונ"ר והחייב.

בהחלטה מיום 24.9.2015 קבעתי כי לא בשלו התנאים למתן סעד זמני במעמד צד אחד.

ביום 7.10.2015 נענתי לבקשת המבקשים להאריך המועד לביצוע המסירות של הבקשות כדי לאפשר הגשת בקשה לעיון מחדש בבקשה הזמנית, והכל כדי לא לחבל במאמצים בגינם הוגשה הבקשה לסעד זמני. הבקשה העיקרית כן נמסרה לב"כ הכונ"ר וזה נתן תגובה ראשונה ממנה עולה כי כלל לא ברור שהמבקשים רשאים להגיש הבקשה העיקרית שהגישו למשלוח התראת פשיטת רגל.

בקשת המבקשים הוגשה בהתאם לסעיף 3 או לסעיף 7 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה"). על פי האמור בבקשה הנושים המבקשים אינם עומדים בתנאים הנדרשים בפקודה לצורך הגשת הבקשה. בעניינו קיים פסק דין חלוט רק לטובת מבקש 1 והוא על סך 29,735.94 ₪ סכום הנופל מהסכום הנדרש בסעיף 7.

העובדה כי כנגד החייב תלויים תיקי הוצאה לפועל אינה רלוונטית משום שנושים אלו לא הצטרפו לבקשה.

לאור האמור לעיל ולאור תגובת ב"כ הכונ"ר אני דוחה גם הבקשה לעיון נוסף בהחלטותיי הקודמות.

אני מורה למבקשים להבהיר עמדתם לתגובת ב"כ הכונ"ר בתוך 20 יום נוספים שאם לא כן אניח שהם מסכימים למחיקת הבקשות העיקריות והבקשות הזמניות ולביטול הדיון שנקבע בתיק זה.

התיק יובא לעיוני בעוד 35 יום מהיום.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ו, 18 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.