ניתנה ביום 11 מאי 2017

החלטה

1. במסגרת פסק הדין התקבלה תובענה ייצוגית שהגיש מאיר פרץ (להלן: התובע הייצוגי) בעילה של אי ביצוע הפרשות לפנסיה לעובדי המבקשת. בהתאם לכך חויבה רשף ביטחון (1993) בע"מ (להלן: החברה) להפקיד בחשבון נאמנות של ב"כ הקבוצה סכום פיצוי כולל בסך 5,655,915 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (21.8.08), וזאת באופן הדרגתי (1,000,000 ₪ תוך 60 יום מקבלת פסק הדין, 500,000 ₪ תוך 180 יום מקבלת פסק הדין, והיתרה בתשלומים בסך 750,000 ₪ בחלוף שנה ממתן פסק הדין ולאחר מכן אחת לחצי שנה). בנוסף, הורה בית הדין לב"כ הקבוצה לפרסם שתי מודעות בשני עיתונים שונים וכן לשלוח מכתב בדואר רשום לכתובת הרשומה של כל אחד מחברי הקבוצה. כמו כן, חויבה החברה בתשלום שכר טרחה לב"כ הקבוצה בשיעור של 14% מהסכומים שיחולקו על ידו בפועל לחברי הקבוצה; בתשלום הוצאות לב"כ הקבוצה בסך 200,000 ₪ תוך 60 יום ממועד מתן פסק הדין; וכן בתשלום גמול לתובע המייצג בסך של 50,000 ₪.

2. החברה הגישה ערעור לבית דין זה הן על ההחלטה להכיר בתובענה כייצוגית והן על פסק הדין. במקביל לערעור הגישה החברה בקשה, במסגרתה ביקשה עיכוב ביצוע מלא, ובכלל זה עיכוב פתיחת חשבון נאמנות, הפקדת הסכום הפסוק, מנגנון היידוע של חברי הקבוצה לרבות פרסום שתי מודעות ומשלוח מכתבים, וכן תשלום הוצאות ושכר טרחה לב"כ הקבוצה וגמול לתובע המייצג. להשלמת התמונה יצוין כי גם התובע הייצוגי הגיש ערעור מטעמו על פסק הדין (ע"ע 17587-10-15).

3. ביום 17.11.15 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה לעיכוב הביצוע בעיקרה, ולפיה עוכב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי (מלבד תשלום הגמול לתובע המייצג ותשלום חלקי של ההוצאות שנפסקו לזכות ב"כ הקבוצה). עיכוב הביצוע הותנה בכך שהמחברה תפקיד במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסכום של 1,600,000 ₪.

החלטה זו ניתנה בהתבסס על מאזן הנוחות ומבלי להידרש לסיכויי הערעור. עוד נאמר בהחלטה כי "במהלך הדיון בערעור יבחן המותב אם יש להאריך את עיכוב הביצוע, וככל שכן – אם יש להתנותו בהפקדת סכומים נוספים". וכך נאמר:

.

"בנסיבותיו של הליך זה, שוכנעתי כי יש הצדקה לעיכוב ביצועו של פסק הדין, נוכח מאזן הנוחות הנוטה לטובת המבקשת (וראו בקשר לכך את החלטות בית המשפט העליון בהן עוכבו פסקי דין כספיים בתובענות ייצוגיות בהתבסס על מאזן הנוחות ... ). אין בכך כדי לקבוע כי בכל מקרה ומקרה יינתן עיכוב ביצוע לפסק דין כספי בתובענה ייצוגית ..., אך במקרה זה שוכנעתי כי קיימת הצדקה לכך. במסגרת זו לקחתי בחשבון כי נדרשות פעולות רבות לצורך יישומו של פסק הדין הכרוכות בעלויות ומשאבים, וככל שיחולו שינויים במנגנון ביצועו של פסק הדין במסגרת פסק הדין בערעור – יסתבר שבוצעו לשווא. בנוסף, ככל שהמבקשת תזכה בערעורה או חלקו יהא עליה לגבות בחזרה באופן פרטני מחברי הקבוצה או חלקם את סכומי הכסף שישולמו להם, המצטברים יחד לסכום משמעותי, תוך עלויות גבייה גבוהות יחסית לסכומי התשלום.

לאור האמור לעיל; בהתחשב בכך שהדיון בערעור קבוע למועד קרוב יחסית; ולאחר ששוכנעתי כי עיכוב הביצוע לא יגרום למשיב או לחברי הקבוצה נזק של ממש – אני סבורה כי איזון ראוי בנסיבות המקרה יימצא במתן עיכוב ביצוע, בשלב זה עד למועד הדיון בערעור. עיכוב הביצוע מותנה בכך שהמבקשת תפקיד במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסכום של 1,600,000 ₪, תוך 60 יום מיום המצאת החלטה זו לידיה. ככל שלא תופקד הערבות כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע. במהלך הדיון בערעור יבחן המותב אם יש להאריך את עיכוב הביצוע, וככל שכן – אם יש להתנותו בהפקדת סכומים נוספים...

אשר לשכר הטרחה לב"כ הקבוצה – זה אמור להיגזר משיעור התשלומים שישולמו בפועל לחברי הקבוצה, וממילא לא ישולם כעת... כיוון שההחלטה מתבססת על מאזן הנוחות, אינני רואה מקום להידרש לסיכויי הערעור".

4. ביום 13.2.17 התקיים הדיון בערעור, וטענות הצדדים נשמעו בהרחבה. לאחר הדיון הגיש ב"כ הקבוצה בקשה למתן הצהרה בדבר בטלות צו עיכוב הביצוע כולו או למצער החלק הנוגע לשכר טרחתו. החברה התנגדה לכך, וב"כ הקבוצה הגיב לתגובתה.

5. לאחר שעיינו בכל החומר ובשים לב לכך שהערעור מעורר שאלות כבדות משקל, כפי שעלה גם ממהלך הדיון בערעור לרבות בנוגע לעצם מנגנון הביצוע הראוי בנסיבות הענין, ובשים לב לכך ששיקולי מאזן הנוחות שעמדו ביסוד החלטת עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור נותרו בעינם – אנו סבורים שיש מקום להאריך את תוקף צו הביצוע בהתאם להחלטה מיום 17.11.15 עד להכרעה בערעור בהתאם לתנאים האמורים בו ובכפוף לאמור להלן:

א. כזכור, בהחלטה מיום 17.11.15 נאמר כי "במהלך הדיון בערעור יבחן המותב אם יש להאריך את עיכוב הביצוע, וככל שכן – אם יש להתנותו בהפקדת סכומים נוספים". בנסיבות הענין החלטנו להתנות את הארכת עיכוב הביצוע בכך שהמעסיקה תפקיד במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסכום נוסף של 1,000,000 ₪. תוספת הפקדה זו נעוצה בכך שעל פי פסק הדין הפקדת הסכום הפסוק הכולל בסך 5,655,915 ₪ היתה צריכה להתבצע לשיעורין, כאמור בסעיף 112 לפסק הדין. בהחלטה מיום 17.11.15 הותנה עיכוב הביצוע בהפקדת חלק מהסכום הכולל, וזאת בזיקה למשך הזמן הצפוי לחלוף עד הדיון בערעור. בהתאם לכך, ונוכח חלוף הזמן, יש מקום להגדיל את שיעור ההפקדה בקופת בית הדין ועל מנת להבטיח קיום משאבים לביצוע פסק הדין.

ב. לא מצאנו מקום להיעתר לבקשה החלופית לביטול צו עיכוב הביצוע הנוגע לשכר טרחת ב"כ הקבוצה, שכן ממילא נגזר משיעור התשלומים שישולמו בפועל לחברי הקבוצה, ולכן מותנה בביצוע פסק הדין. אשר למחצית ההוצאות שנפסקו, כאמור בסעיף 130 לפסק הדין, הרי שההיגיון האמור בסעיף 5(א) להחלטה זו חל גם לגביה.

ג. אשר לבקשה להפקדת הסכומים הנקובים בסעיף 112 לפסק הדין בחשבון נאמנות של ב"כ הקבוצה נציין כי ההחלטה בעיכוב הביצוע הותנתה על ידי חברתי השופטת דוידוב בכך שהחברה תפקיד במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסכום של 1,600,000 ₪, וכי ככל שלא תופקד הערבות כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע. מכוחה של החלטה זו, כאמור לעיל, מוגדל הסכום המופקד באמצעות ערבות בנקאית אוטונומית בקופת בית הדין. בזאת, ניתן המענה לצורך להעמדת משאבים מצד החברה לביצועו העתידי של פסק הדין. בנוסף, יש לזכור כי מנגנון הביצוע שנקבע הוא אחת מבין הסוגיות המצויות ביריעת המחלוקת בערעור דנן. משילוב טעמים זה אין הצדקה לשינוי בהיבט זה.

6. סוף דבר – אנו מורים על המשך עיכוב ביצוע עיקר פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור. זאת, בהתאם להחלטה מיום 17.11.15 בתנאים המפורטים בה ובתנאי נוסף לפיו תפקיד תוך 60 ימים מיום המצאת החלטה זו לידיה במזכירות בית דין זה ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסכום נוסף של 1,000,000 ש"ח. ככל שלא תופקד הערבות הנוספת כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ז (11 מאי 2017), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.