בית המשפט שקל בכובד ראש את בקשת המבקשים לביטול ההוצאות שהושתו עליהם בהחלטה מיום 30.8.16 ונכון הוא לצאת מנקודת הנחה כי למבקשים זכות לברור טענותיהם בענין זה, משלא נתונה היתה תגובה מפורטת מצידם עובר למתן ההחלטה הנ"ל.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי מקום לדחות בקשה זו.

החלטת בית המשפט מבהירה היטב את שעמד מאחורי פסיקת ההוצאות ולא אחזור על הדברים.

אין מקום לטענה כי לפנינו מורכבות או נסיבות חריגות המצדיקות כתב תביעה כהיקפו המקורי.

יש מקום לאבחנה בין המבקשים למשיב, שכן בעוד תיקון תביעתם חייב טרחה יתרה מצד המשיב שנכפה לתיקון כתב הגנתו לאחר שנכפה להגשת כתב הגנה ארוך וטרחני (שיש הכרח בהתייחסותו אף לנתבעים האחרים), הרי שאין הדבר רלבנטי לגבי התיקון שנדרש מהמשיב בהחלטה מיום 4.9.16.

יושם לב כי בית המשפט הסתפק בשל כך בחיוב לטובת המשיב בלבד ובשיעור מידתי ולא לטובת אוצר המדינה תוך התחשבות מסוימת במבקשים.

אין מקום לערב בענין דכאן הנוגע לאורך כתבי הטענות, עניינים אחרים בהליך, לרבות את עניינו של ההליך עצמו. כל חלק יבחן לגופו בסוגיית ההוצאות. אין אלא לקוות כי יעלה בידי הצדדים לגבש הסכמות ענייניות כבר בשלב זה בהתייחס למכלול התלוי ועומד ואולי אף בהתייחס להוצאות שנפסקו.

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ז, 05 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.