1. בהחלטה מיום 3.3.17 נקבע כי לא תידונה בקשות נוספות בעניין הליכים מקדמיים, אלא אם כן לא יקוימו החלטות שכבר ניתנו.

לטענת התובע, הנתבעות 2-3 (להלן: "הנתבעות"), לא קיימו את ההחלטה מיום 3.3.17 אשר הורתה להן להשיב על השאלות ולא השיבו על שאלות 8,26,31,38 ולפיכך יש להורות על מחיקת הגנתן.

2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי אין מקום להורות על מחיקת ההגנה, סנקציה אשר בהתאם להלכה הפסוקה היא המוצא האחרון, במקרה של זלזול מופגן בהחלטות ביה"מ ובצד שכנגד. במקרה דנן, כן המציאו הנתבעות 2-3 גילוי ועיון במסמכים וכן השיבו על השאלות, ולכן אין לנקוט באמצעי הקיצוני של מחיקת התביעה.

יחד עם זאת, צודק התובע ביחס ל2 מהשאלות שעדיין ולמרות החלטתי , לא נענו כנדרש:

שאלה 8-ע"פ תגובת הנתבעות השיבה המהנדסת כי אין ברשותה את תשריט הבית המשותף ולכן אינה יכולה להשיב לשאלה. אכן הועדה המקומית אינה עוסקת בשאלות קנייניות ולא מצאתי להורות לנתבעות להשיב על השאלה שעה שתשריט הבית המשותף אינו ברשותן.

שאלה 26- אכן השאלה התייחסה ל"סעיף 30 בכתב ההגנה שלכם" ,בעד שהמילים המצוינות בשאלה לא נזכרו בסעיף 30,אלא בסעיף 41 לכתב ההגנה. אולם, משהמילים והטענות הועלו במפורש בכתב ההגנה מטעם הנתבעות, אני מורה להן להשיב לשאלה.

שאלה 31- השאלה אכן נענתה בעת שהנתבעות הפנו לפעולות התובע שפורטו בכתב הגנתן.

שאלה 38-השאלה לא נענתה .הנתבעות נשאלו אלו עובדות לא נכונות והן הפנו לעובדות הנכונות בכתב הגנתן. המדובר בתשובה מתחמקת.

3. לאור האמור, אני שבה ומורה לנתבעות להשיב לשאלות 26(בהתייחס לסעיף 41 בכתב הגנתן) וכן לשאלה 38 וזאת תוך 5 ימים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ז, 01 מאי 2017, בהעדר הצדדים.