לפניי בקשה לאיחוד ת.א 19756-12-14 של בית משפט השלום בהרצליה, תביעה אשר הוגשה לבית המשפט ביום 15.12.14 (להלן: "התביעה הראשונה"), ביחד עם ת.א 35967-02-16 של בית משפט השלום בתל אביב אשר הוגשה ביום 16.2.16 (להלן: "התביעה השנייה").

המבקשת, בורסת היהלומים הישראלית בע"מ, עותרת לאיחוד תיקי בתי המשפט העוסקים בתביעות הנ"ל בטענה כי התובענות עוסקות באותו הנושא של "גניבה לכאורה של יהלומים" (ראו סעיף 1 לבקשה), והכל כפי שיפורט להלן;

איחוד התובענות, כך לטענת המבקשת בבקשה שלפניי, ימנע הכרעות סותרות ביחס לאירוע בו "נעלמו" היהלומים (סעיף 11 לבקשה). מכאן שלעמדתה, התובענות שלובות מבחינה עובדתית ומעלות את אותן שאלות הליבה.

המשיב, מר יעקב אליהו (כאמור הנתבע בתביעה הראשונה והתובע בתביעה השנייה), הסכים לאיחוד התיקים למען יעילות הדיון (סעיף 2 לתגובתו).

המשיבים מר מאיר איליה ואיליה מאיר יהלומים בע"מ (כאמור התובעים בתביעה הראשונה וצדדים שלישיים בתביעה השנייה) מתנגדים לאיחוד התיקים. לעמדתם אין המדובר בתביעות אשר עוסקות בשאלות זהות של משפט או עובדה. לטענתם, בתביעה הראשונה יידרש בית המשפט להכריע בשאלת "גניבת" היהלומים ובתביעה השנייה בית המשפט יידרש להכריע בשאלת תקינות הרחקתו של מר אליהו ממתחם הבורסה. שאלה זו, כך סבורים, אינה תלויה או קשורה לגניבת היהלומים "גם אם התלונה על גניבתן היא שהובילה לפתיחת הליך ההרחקה" מהבורסה (סעיף 27 לתגובה).

המשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ (כאמור הנתבעת 2 בתביעה הראשונה וצד ג' 3 בתביעה השנייה) מתנגדת גם כן לבקשה. לעמדתה מלבד האירוע עצמו המשותף לשתי התביעות, לא קיימת כל זהות ביניהן ואין קשר משפטי רלוונטי ביניהן (סעיפים 16-17 לתגובתה).

המבקשת בתשובתה הדגישה כי שלושה מתוך ארבעת הצדדים הינם משותפים לשתי התביעות וכי טענת הגניבה משותפת לשתיהן. עוד הפנתה לעמדת מר מאיר איליה (כאמור התובע בתביעה הראשונה וצד ג' לתביעה השנייה) שציין בכתב הגנתו כי "ככל שבית המשפט יקבע ש"היהלומים נגנבו על ידי התובע, נדמה שממילא יישמט הבסיס תחת התביעה שהוגשה" (סעיף 3 לכתב הגנתו בתביעה השנייה).

שאלת הנושא המשותף נדון בפסיקה רבות. הלכה היא כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי) וכי "היעדרה של זהות מוחלטת בין בעלי הדין אינה גורעת ממסקנה זו" (בש"א 4887/13 עדני נ' וינקלר). מכאן שדי בהשקה עניינית בין התובענות גם כשהן מבוססות על עילה משפטית שונה כדי שיחשבו תובענות בנושא אחד (תימוכין ראו בבש"א 7281/06 פנחס נ' חישתיל בע"מ). בנסיבות אלה, אני מקבל את עמדת המבקשת כי התביעות שבנדון עוסקות בנושא אחד.

עיון בתיקי בית המשפט מלמד כי טרם קוימו דיונים מהותיים בתיקים.

לאור עמדות הצדדים ובנסיבות העניין, שקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים. סבורני כי למען יעילות הדיון, חסכון זמן שיפוטי ומניעת פסיקות סותרות, יהא זה נכון להורות שהתיקים יישמעו לפני מותב שיפוטי אחד אשר ישקול אם יש מקום לאחד הדיון בתיקים.

הואיל ובתי משפט השלום במחוז תל אביב ממוקמים בסמיכות גאוגרפית יחסית, והמרחק בין העיר תל אביב לעיר הרצליה קצר, לא מצאתי כי יגרם נזק של ממש בהעברת התיק בתוך המחוז (ראו גם דבריו של הש' ריבלין ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן).

לאור האמור לעיל, אני מורה על העברת ת.א 35967-02-16 מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט השלום בהרצליה וניתובו לכב' השופט הס, והוא אשר יכריע בשאלת איחוד הדיון בשני התיקים שבנדון הקבועים לפניו.

המזכירות תעביר ההחלטה לעיונו של כב' השופט הס, תתאם העברת התיק ותעדכן הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ז, 26 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.