לפני בקשה לתיקון כתב תביעה במסגרתה מבקש התובע לצרף את צדדי ג', וכן נתבע נוסף, כנתבעים בתיק זה.

רקע

1. התובע הינו חבר בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ, היא הנתבעת ושולחת הודעת צד ג' בתיק זה (להלן: "הנתבעת").
2. ביום 6.8.2012 טס התובע לניו יורק לצורך עסקי יהלומים וזאת מטעם חברת מאיר איליה יהלומים בע"מ, צד ג' 2 כאן.
3. בעת שהותו של התובע בניו יורק התרחשו אירועים אשר אין מחלוקת שהתוצאה שלהם הייתה כי יהלומים בשווי נטען של כ – 700,000 דולר נעלמו.

על טיבם של האירועים הללו קיימת מחלוקת. גרסת התובע לעניין זה הינה כי ביום 13.8.2012, לאחר ביקור אצל לקוח, התמוטט באמצע הרחוב בעיר ניו יורק, לאחר שהתעורר באמבולנס ביקש את התיק שבתוכו היו היהלומים, אולם הפרמדיק אמר כי התיק נלקח על ידי אחר, והיהלומים מעולם לא נמצאו.

1. אובדן היהלומים בשווי רב הוליד מספר מחלוקות במספר מישורים.

מישור ראשון של מחלוקת התגלה בין התובע לבין צדדי ג' 1-2 כאן - חברת מאיר איליה יהלומים בע"מ ומנהלה מר מאיר איליה (החברה ומנהלה יכונו להלן לשם הנוחות כ- "איליה"), כאשר איליה הטילו את האחריות על אובדן היהלומים על התובע וטענו, בין היתר, כי שוד היהלומים בוים על ידי התובע.

מישור שני של המחלוקת התגלה בין איליה לבין חברת כלל חברה לביטוח בע"מ (אשר הינה צד ג' 3 כאן) (להלן: "כלל"), כאשר איליה הגישו בקשה לקבלת תגמולי ביטוח לאור גניבת היהלומים וכלל סירבה לשלם תגמולי ביטוח, בין היתר, לאור טענת הונאה.

1. המישור השלישי של המחלוקת הינו המישור נשוא תביעה זו, ועניינו היחסים בין התובע לבין הבורסה ליהלומים, הנתבעת כאן. במישור זה טוען התובע כי בעקבות אובדן היהלומים בניו-יורק השעתה הנתבעת את התובע לתקופה מסוימת ולא אפשרה לו כניסה למתחם הבורסה. התובע טוען כי השעיה זו נעשתה שלא כדין וכי היא גרמה לו נזקים כבדים.
2. בעניין המחלוקת הראשונה הוגשה תביעה על ידי איליה כנגד התובע כאן וכנגד חברת כלל וזאת במסגרת ת.א. (שלום הרצליה) 19756-12-14 שדיונו אוחד עם תיק זה שלפני.

תיק זה הסתיים עוד ביום 3.1.2018 בהסדר פשרה שנחתם בין איליה לבין חברת כלל, כאשר התביעה של איליה כנגד התובע כאן נמחקה.

1. המחלוקת נשוא התיק שלפניי הינה בקליפת אגוז טענת התובע כי הנתבעת מנעה ממנו כניסה לבורסה שלא כדין, כאשר מניעת כניסה זו גרמה לו נזקים שונים.

יובהר כי התובע בחר למקד את התביעה אך ורק בטענות כנגד התנהגות הנתבעת, כאשר טענתו המרכזית הינה כי הנתבעת פעלה ברשלנות וחוסר סבירות עת מנעה ממנו את הכניסה.

הנתבעת הגישה כתב הגנה מפורט. במסגרת כתב ההגנה לא מכחישה הנתבעת כי לאור תלונת איליה ערכה בירור לתובע, עם זאת מכחישה הנתבעת כי מנעה כניסה של התובע למתחם הבורסה וטוענת כי מדובר היה בהיעדרות מרצון על רקע הפרשה לתקופה קצרה של חודש וחצי. כמו כן טענה הנתבעת, כי איליה הם אלו שהתלוננו על התובע וכי הבדיקה לאור התלונה הייתה מהירה ועניינית. אציין כי לנתבעת טענות רבות נוספות שפורטו בכתב ההגנה.

1. במקביל להגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת הודעות צד ג', כנגד איליה וכנגד חברת כלל. במסגרת הודעות צד ג' טענה הנתבעת כנגד איליה כי הנתבעת פעלה לאור התלונה אשר הגישה איליה, וכי מעשיה נעשו בתום לב על בסיס המידע שנמסר לה על ידי איליה.

מכאן טענה הנתבעת, כי ככל שיתברר כי איליה העלילו על התובע, הרי פעולתה בעניין התובע נעשתה על סמך עלילה זו, ולכן איליה חייבים בשיפוי בגין כל סכום שתחויב.

1. לאחר הגשת כתבי הטענות, ולאחר שאושרה הפשרה בין חברת כלל לבין איליה, הוגשו שלוש בקשות מהותיות בתיק זה. הראשונה הינה בקשת חברת כלל לסילוק על הסף של הודעת צד ג' כנגדה והשנייה עניינה בקשת איליה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' כנגדם.
2. הבקשה השלישית, היא הבקשה הרלוונטית להחלטה שלפני, הינה בקשת הנתבעת לצירוף צדדי ג' כנתבעים. למעשה מדובר בבקשה אשר הסעד המבוקש בה זהה לסעד המבוקש בבקשה זו על ידי התובע.
3. ביום 21.3.18 הגיש התובע תשובה לבקשת הנתבעת לצירוף צדדי ג' כנתבעים. התובע התנגד בתוקף לצירוף צדדי ג' כנתבעים, כאשר הוא אף מכנה את הבקשה לצירוף צדדי ג' כנתבעים כבקשה מופרכת וכאשר הוא טוען, בין היתר:

"שנית, בניגוד גמור לבקשה, לב ליבה של התובענה שהוגשה על ידי התובע אינה האם טענת התובע כי נשדד נכונה או לא, אלא כיצד פעלה הנתבעת..."

1. ביום 2.5.2018 ניתנה החלטה מפורטת של בית המשפט זה בשלושת הבקשות המהותיות דלעיל. במסגרת החלטה זו קבע בית המשפט כי אין מקום לסלק את הודעות צדדי ג' על הסף.
2. לעניין הבקשה הרלוונטית לענייננו, טענת הנתבעת להוספת צדדי ג' כנתבעים, קיבל בית המשפט את עמדת התובע, ודחה את הבקשה לצירוף נתבעים, וזאת מטעמי מהות וכן מטעמי יעילות דיונית.
3. ביום 22.5.18 ניתנה החלטה מנומקת של בית המשפט במסגרתה החליט בית המשפט לפצל את הדיון כך שראשית תידון המחלוקת בין התובע לנתבעת, ולאחר מכן, ובמידת הצורך, יידונו ההודעות לצד ג'.
4. התובע והנתבעת הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, כאשר ביום 26.3.19 התקיים קדם משפט לאחר הגשת תצהירים. אבהיר כי לא הוגשה כל בקשה מהותית עובר לקדם המשפט.
5. במהלך דיון קדם המשפט שיקף בית המשפט לתובע את הסיכונים בתיק זה וזאת על סמך הראיות שכבר הוגשו. בית המשפט העלה את הסברה כי אף אם נניח שכל האמור בתצהירי התובע נכון הוא, הרי עדיין קיים ספק האם עובדות אלו מגלות רשלנות של הנתבעת. מכאן, המליץ בית המשפט לתובע למחוק את תביעתו זו כנגד הנתבעת ולשקול הגשת תביעה נפרדת כנגד המעוולים הראשיים לטענת התובע, בין היתר, כנגד צדדי ג' כאן.

בית המשפט קבע כי דיון ההוכחות יתקיים ביום 13.6.2019. לבקשת התובע נדחה מועד ההוכחות ליום 23.10.19, מיד לאחר פגרת סוכות.

1. ביום 15.9.2019, כחצי שנה לאחר ישיבת קדם המשפט במסגרתה המליץ בית המשפט על מחיקת התביעה כנגד הנתבעת, הוגשה הבקשה שלפני לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת נתבעים.

הבקשה, התשובות והתגובה לתשובות

1. במסגרת הבקשה ביקש התובע לצרף את צדדי ג' וכן נתבע נוסף כנתבעים בתיק זה. לטענת התובע הבקשה נובעת מהמלצת בית המשפט בדיון קדם המשפט.

עוד לטענת התובע עמדתו זו נובעת גם מהעובדה כי נתגלה לו כי חברת כלל שילמה לאיליה סכום ניכר בגין היהלומים שנגבו, ובכך יש ראיה טובה כי אכן בוצע שוד.

1. התובע מציין בהגינותו כי בעבר התנגד לצירוף נתבעים אלו, אולם כעת הוא מבקש לצרפם וזאת היות ורק כעת נודע לו שחברת כלל שילמה לאיליה, ובכך יש הודאה למעשה כי אירוע השוד התרחש כפי שטען. עוד טען התובע כי התיקון מתבקש לאור המלצת בית המשפט.
2. צד ג'/3, חברת כלל, התנגדה לצירופה כנתבעת בתיק זה וזאת מהנימוקים שפורטו בתגובתה. איליה הגישו בקשה לארכת מועד להגשת תגובה מטעמם. עם זאת, כבר בבקשה לארכת המועד פירטו איליה את הנימוקים כנגד צירופם כנתבעים בתיק זה. אציין כי אני סבור כי אין מקום להמתין לתגובה המלאה של איליה וזאת לאור תוצאת החלטה זו ולאור מועד ההוכחות הקבוע מיד לאחר פגרת סוכות והמחייב החלטה דחופה.

הנתבעת הודיעה כי היא מסכימה לצירוף הנתבעים (כאשר, כאמור, בעבר אף הגישה בקשה דומה מטעמה).

1. התובע הגיש תגובה לתשובות ובמסגרתה התייחס לטיעוני הצדדים. במסגרת התגובה לתשובה חזר התובע וציין כי קיים שינוי נסיבות והוא התשלום שביצעה כלל לאיליה. התובע הודה בהגינותו כי הוא יודע על תשלום זה מזה תשעה חודשים.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. ההליך של תיקון כתב טענות מוסדר בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (לעיל ולהלן: "תקנות סדר הדין"):

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

1. הפסיקה עד לשנים האחרונות בעניין תיקון כתבי טענות קבעה כי מצד אחד יש לנהוג בליברליות רבה באישור בקשה לתיקון כתבי טענות בוודאי בשלב מוקדם של ההליך הדיוני, אולם מצד שני, הובהר כי הזכות אינה בלתי מוגבלת, כאשר המגבלה המהותית הינה מניעת פגיעה בזכויות הדיונית של הצד השני כתוצאה מהתיקון.
2. בית המשפט העליון חידד הלכה זו בפסק דין שניתן בעניין רע"א 1808/16 אהרון אמסלם נ' לאה אלון [‏פורסם בנבו] (28.3.2016), כאשר ראשית מבהיר את סיכום הפסיקה:

"תקנה זו (תקנה 92 – ג.ה.) זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה"

ולאחר מכן את המגבלה:

"ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות"

1. ביום 5.9.2018 פרסומו תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין החדשות"). אין חולק כי תקנות אלו טרם נכנסו לתוקפן. אולם, בהתאם לפסיקה האחרונה,

תקנות אלו כבר משפיעות על ההליכים המתנהלים לפני בית המשפט, כאשר יש בהם לשנות את נקודת האיזון בין מתן רשות לתקן כתב טענות לבין הזכות להליך יעיל.

לעניין זה ר', למשל, רע"א (ת"א) 38247-02-19 אוליטל הנדסה ויזום בע"מ נ' שמשון מרון רו"ח [‏פורסם בנבו] (31.3.2019):

"זה המקום לאזכר את השינוי הדרסטי שיחוללו תקנות סדרי הדין החדשות שאמורות להיכנס לתוקפן ביום 5/9/19.

תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018 קובעת:

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחים בחשבון גם את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי. כלומר - המגמה הליברלית הכללית בתקנה 92 לתקסד"א עומדת לעבור שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות)." (הדגשה שלי - ג.ה.).

1. מכאן, יש לבחון את טענות הנתבעת על רקע הכלל הליברלי החל על תיקון כתבי טענות אל מול המגבלה המצוטטת לעיל ועל רקע השינוי בגישה לאור התקנות החדשות, ומכאן לערוך את האיזון הראוי.
2. לטעמי, בנסיבות התיק שלפני יש לדחות את הבקשה לתיקון כתב התביעה, ואנמק:

השתק שיפוטי ומניעות

1. הנימוק הראשון והמהותי לדחיית הבקשה הינו קיומו של השתק שיפוטי ומניעות של התובע לטעון טענה הפוכה לטענה שטען במסגרת הליך זה, טענה שנתקבלה על ידי בית המשפט.

כאמור לעיל, הנתבעת כבר ביקשה לצרף את צדדי ג' כנתבעים בתיק זה, התובע התנגד לכך בתוקף, ובית המשפט קיבל את עמדת התובע, וקבע שאין מקום לצירוף האמור.

1. עקרון ההשתק השיפוטי קובע באופן כללי כי בעל דין שטען טענה וטענתו התקבלה, מושתק מלהתכחש לטענתו ולטעון טענה הפוכה, גם כאשר לא נוצר באופן פורמאלי מעשה בית דין. לעניין השתק שיפוטי, וכן דיון האם יש צורך להראות כי התקבלה "טובה הנאה" מההחלטה לצורך השתק, ר' בר"מ 8689/14 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מגדל העמק נ' מבני תעשיה בע"מ [פורסם במאגר נבו] (04.05.2015).
2. במקרה שלפניי, במסגרת בקשת הנתבעת לצירוף נתבעים, התובע טען כי אין מקום לצרף נתבעים נוספים, בית המשפט קיבל את טענת התובע, ולתובע נוצרה 'טובת הנאה' מההחלטה כך שיכול היה לקדם את ההליך נגד הנתבעת בדרך שבחר במהירות וביעילות.

לפיכך, מתקיימים תנאי ההשתק השיפוטי, הגם שמדובר בהחלטת ביניים שאינה יוצרת מעשה בית דין.

1. עם זאת, עדיין יש לבחון האם נוצר שינוי נסיבות או הצדק אחר לסטיית התובע מעמדתו, או לשינוי ההחלטה של בית המשפט.
2. טענתו הראשונה של התובע בהקשר זה הינה כי התיקון המבוקש הינו בהמלצת בית המשפט. אין לקבל טענה זו.

בית המשפט המליץ לתובע למחוק (או לדחות) את תביעתו ולהגיש תביעה נפרדת כנגד המזיקים הראשוניים לטענתו של התובע ולא לתקן את כתב התביעה.

ודוק. המלצתו זו של בית המשפט התבססה, בין היתר, על טענת התובע עצמו כי התביעה כנגד הנתבעת שונה במהותה מהתביעה האפשרית כנגד צדדי ג'. מכאן, כאשר התובע טען כי תביעתו כנגד צדדי ג' שונה במהותה מתביעתו כנגד הנתבעת (וזוהי גם עמדתו של בית המשפט) וכאשר בית המשפט סבר על סמך תצהירי הצדדים כי תביעת התובע כנגד הנתבעת סובלת מקשיים של ממש, המליץ בית המשפט לתובע לסלק תביעתו כנגד הנתבעת ולהגיש תביעה נפרדת כנגד אלו שהתובע טוען כי הם המזיקים הראשוניים.

חשוב לציין בהקשר זה שני דגשים: ראשית, בית המשפט לא המליץ מעולם לתובע לתקן את תביעתו, ואין גם כל היגיון בהמלצה שכזו, לאור מערכת הסיכוי והסיכון ששיקף בית המשפט לתובע ביחס לתביעה כנגד הנתבעת ולאור העמדה כי התביעה כנגד הנתבעת שונה במהותה מהתביעה כנגד צדדי ג'.

שנית, בית המשפט לא חיווה דעתו ולו ברמז על סיכוי, או העדר סיכוי, התביעה התיאורטית של התובע כנגד צדדי ג' והנתבע המבוקש הנוסף, כל אשר אמר בית המשפט היה כי לאור טענות התובע עצמו (מבלי לחוות דעה לגופן של הטענות) עליו להגיש תביעה כנגדם ולא כנגד הנתבעת.

1. טענתו הנוספת של התובע בהקשר זה הינה, כי חל שינוי נסיבות וזאת כאשר נודע לתובע כי חברת כלל הסכימה לשלם לאיליה בגין היהלומים ובכך למעשה אישרו אלו כי אכן ארע שוד.

איני מקבל טענה זו.

1. ראשית, התובע אמנם אינו מציין בבקשה או בתצהיר מתי נודע לו מידע זה, אולם בתשובה לתגובה מודה התובע כי הדבר ידוע לו מזה תשעה חודשים. בנסיבות שכאלו, היה על התובע לבקש את צירוף הנתבעים לכל המאוחר במסגרת קדם המשפט שנערך ביום 26.3.19 ולא זמן קצר טרם מועד ההוכחות.
2. שנית, ובכל מקרה, הנתבעת וחברת הביטוח כלל הודיעו לבית המשפט עוד ביום 2.1.2018 כי הגיעו ביניהם להסדר, הסדר זה קיבל תוקף של פסק דין עוד ביום 3.1.2018 ונצפה במערכת הנט על ידי ב"כ התובע עוד באותו היום.

לפיכך, לפני כשנה ותשעה חודשים, עוד קודם לתגובת התובע במסגרתה התנגד לצירוף צדדי ג' כנתבעים, עוד קודם להחלטת בית המשפט אשר קיבלה את עמדת התובע ועוד הרבה קודם לקדם המשפט בו המליץ בית המשפט לתובע למחוק את התביעה, ידע התובע כי חברת הביטוח ואיליה הגיעו להסדר, כך שבוודאי שאין כאן כל שינוי נסיבות ביחס לנסיבות ששררו עת הגיש את התנגדותו לבקשת הצירוף.

1. לאור האמור לעיל, אני סבור כי התובע מנוע מלטעון לצירוף צדדי ג' כנתבעים וזאת כאשר התנגד לבקשה דומה בעבר, כאשר התנגדותו התקבלה וכאשר אין כל שינוי נסיבות מאז.

די בכך על מנת לדחות את הבקשה.

שיהוי ואיחור

1. כאמור לעיל, לשיטתו שלו, התובע יודע על התשלום של כלל לאיליה מזה תשעה חודשים, כאשר בהתאם למערכת הנט התובע יודע על ההסדר בין כלל לאיליה מזה שנה ותשעה חודשים.
2. בנסיבות אלו לא מצאתי כל הצדקה להגשת הבקשה להוספת הנתבעים כעת, זמן קצר טרם מועד ההוכחות.
3. התובע, ככל שסבר כי התשלום של כלל לאיליה יצר שינוי נסיבות, היה חייב להגיש את הבקשה להוספת הנתבעים עוד טרם קדם המשפט המסכם שנערך ביום 26.3.19, או לכל המאוחר בקדם המשפט גופו.

אולם, התובע אינו יכול להחזיק את הטענה טמונה באמתחתו, לא להעלותה לפני קדם המשפט, לא לטעון לעניין זה בקדם המשפט עצמו, ולהגיש בקשה רק חצי שנה לאחר קדם המשפט וזמן קצר טרם ישיבת ההוכחות.

1. אציין כי לא מצאתי בבקשת התובע או בתגובה לתשובה כל הסבר או תירוץ מדוע לא הוגשה הבקשה לצירוף הנתבעים טרם קדם המשפט או במסגרתו, ומדוע זו הוגשה רק חצי שנה אחרי קדם המשפט ותשעה חודשים מהיום בו מודה התובע כי הוא יודע על "שינוי הנסיבות".
2. איחור ושיהוי זה מצדיקים כשלעצמם את דחיית הבקשה.
3. בכל מקרה אני סבור כי גם לגופה של הבקשה דינה להידחות, ואבאר:

העמדת השאלות השנויות במחלוקת לפני בית המשפט?

1. כפי שציינתי לעיל, תיקון כתב תביעה יתאפשר כאשר יהיה בו להעמיד לפני בית המשפט את כלל השאלות הרלוונטיות שבמחלוקת בין הצדדים. איני סבור כי זהו המקרה שלפני, ואבאר:
2. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 2.5.2018 במסגרתה דחיתי את בקשה הנתבעת לצירוף נתבעים, המחלוקות בין התובע לבין צדדי ג' שונות מהמחלוקת בין התובע לנתבעת, ואצטט:

"התובע בכתב תביעתו העמיד לדיון אך ורק את התנהלות הנתבעת כלפיו, ואין לו כל טענה כלפי כלל או איליה. לפיכך בדיון בתביעה כפי שהוגשה על ידי התובע תתברר שאלה פשוטה יחסית – האם פעלה הנתבעת ברשלנות ובסבירות כלפי התובע, או כפי שהגדיר זאת התובע בתגובתו לבקשה לצירוף נתבעים:

"עיקר המחלוקת היא מה הייתה הסבירות בפעולותיה של הנתבעת כלפי התובע".

לפיכך בירור התביעה בשלב הראשון ללא צירוף איליה וכלל הינו יעיל ופשוט יחסית."

דברים אלו שהיו נכונים לטעמי עת ניתנה ההחלטה נכונים גם היום.

1. לפיכך, תיקון כתב התביעה לא יתרום להעמדת מלוא המחלוקת בין התובע לנתבעת בפני בית המשפט, אלא "ייבא" לתיק זה מחלוקת שונה בין התובע לבין צדדים אחרים. אכן, ייתכן כי המחלוקת בין התובע לבין צדד' ג' נדרשת להכרעה (ואיני מביע דעה בעניין זה), אך בוודאי שאין צורך לבררה כעת, בתיק זה, תיק אשר מתנהל במחלוקת שבין התובע לנתבעת במשך שלוש שנים ומצוי בשלביו הסופיים.

יעילות הדיון והנזק הציבורי

1. המחלוקת בין התובע לבין הנתבעת עומדת לפני הכרעה. מועד ההוכחות קבוע ליום 23.10.19, כאשר בית המשפט הורה לצדדים כי באותו המועד גם ישמעו הסיכומים בעל פה.

לפיכך פסק הדין צפוי להינתן בפרק זמן של עד שלושה חודשים מהיום.

יתרה מזו, המחלוקת כיום הינה מחלוקת נקודתית ומתוחמת ועניינה סבירות או אי סבירות פעולת הנתבעת (ר' עמדתו של התובע עצמו בסעיף 3 לתגובתו לבקשת הנתבעת לצירוף נתבעים).

כאשר אציין כי מדובר בתיק שמתנהל כבר שלוש וחצי שנים.

לפיכך, דחיית הבקשה לתיקון כתב התביעה והוספת נתבעים תאפשר הכרעה מהירה ויעילה במחלוקת בין התובע לבין הנתבעת.

1. לעומת זאת, העתרות לבקשת התובע משמעותה ניהול התיק מראשיתו. כך, נידרש לכתבי הגנה מטעם הנתבעים החדשים, כאשר אחד מהם כלל לא היה בעל דין בהליך זה. לאחר מכן, צפויים הליכי ביניים, בקשות שונות הגשת ראיות ועוד, ולמעשה מדובר בהליך חדש לכל דבר ועניין.

אולם, לא רק שמדובר בהליך חדש, אלא מדובר בסוגיה שונה ומורכבת של מערכת היחסים בין התובע לבין צדדי ג', הנתבעים החדשים, הליך שמחייב בירור עובדתי אחר, בין היתר לגבי אירועים שאירעו לפני זמן רב בניו יורק, הליך זה צפוי להיות מורכב וארוך.

ברור מאליו גם כי מתן הרשות לתיקון תגרום לביטול מועד ההוכחות הקבוע.

1. בעניין זה הבאתי בחשבון כי הנתבעת, הנפגעת הדיונית הפוטנציאלית מהתיקון המבוקש, הסכימה לתיקון המבוקש, אולם לצורך הכרעה בבקשה שכזו יש צורך לבחון את ההשפעה הדיונית על כלל הצדדים, לרבות הנתבעים החדשים שצירופם מתבקש, ולא רק על הצדדים לתיק כעת.
2. זאת ועוד, מתן רשות לתקן את כתב התביעה כיום משמעותה נזק משמעותי גם לאינטרס הציבורי, החל מבזבוז הזמן השיפוטי לאור ביטול דיון ההוכחות הקבוע ליום 23.10.19, דרך הקצאת משאב שיפוטי להליכי הביניים ולהגשת הראיות וכלה במשמעות הכללית הנובעת מהתארכות ההליך המשפטי באופן בלתי סביר.
3. בנסיבות אלו, אני סבור כי מתן רשות לתקן את כתב התביעה מגלמת נזק משמעותי הן לצדדים, או מי מהם, והן לציבור.

סיכום

1. לאור האמור לעיל, יש לדחות את הבקשה לצירוף נתבעים.

ראשית, מדובר בבקשה שכבר הוגשה על ידי הנתבעת, התובע התנגד לה, ובית המשפט הכריע לטובת התובע, כך שאין מקום לאפשר לתובע לחזור בו מעמדתו, ובכל מקרה אין שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה.

שנית, שקלול ואיזון טענות הצדדים מוביל למסקנה כי אין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה, וזאת כאשר מדובר בבקשה שהוגשה באיחור ניכר, בעיתוי בעייתי וזאת ללא הסבר של ממש לשיהוי. עוד מצאתי כי קבלת הבקשה תגרום נזק דיוני משמעותי לצדדים ולציבור. זאת ועוד, מצאתי כי התיקון לא יביא לפני בית המשפט סוגיה שבמחלוקת בין הצדדים, אלא סוגיה שבין התובע לבין צדדים אחרים, סוגיה שיכולה להתברר בהליך נפרד.

1. לאור האמור והמנומק לעיל, אני דוחה את הבקשה.
2. התובע יישא בהוצאות צד ג'/3 בסך של 1,500 ₪ ובהוצאות איליה (אשר טרם הגישו תגובה אלא בקשה להארכת מועד בלבד) בסך של 500 ₪.
3. מועד ההוכחות והסיכומים בעל פה יתקיים כמתוכנן.

ניתנה היום, י"א תשרי תש"פ, 10 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.