לפניי בקשה לצירוף חוות דעת מומחה (הנדסית) מטעם הנתבעת בתיק (להלן: "המבקשת"), לאחר שכבר הוגשה בהסכמה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

רקע

1. התובעת (להלן: "המשיבה") היא חברה קבלנית שבנתה עבור המבקשת את "מרכז המבקרים המחודש על שם אילן ואסף רמון ז"ל במצפה רמון (להלן: "הפרויקט"), אשר הגישה ביום 1.6.16 את התובענה שלפניי, בגין אי-תשלום מספק עבור עבודתה וכן בגין נזקים שונים.
2. אחת המחלוקות בין הצדדים נוגעת לאחריות בדבר קריסת תקרה בפרויקט. לטענת המבקשת, התקרה קרסה עקב ביצוע כושל של המשיבה. לטענת המשיבה, התקרה קרסה עקב ניתוקי תליות שבוצעו על ידי קבלנים אחרים שהזמינה המבקשת, לאחר סיום עבודת המשיבה, ושאינם בשליטתה. עלות תיקון התקרה קוזזה משכרה של המשיבה בידי המבקשת.
3. ביום 6.9.17 מונה המהנדס אחי קליין בידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים, להגיש חוות דעת בנושאים הבאים:
   1. לוחות הזמנים והאחריות לעיכובים בביצוע הפרויקט.
   2. העבודות הנוספות והשינויים שהמשיבה נדרשה לבצע במסגרת הפרויקט, לרבות התמורה הנוספת הנטען כי מגיעה לה בגינן.

בסוגיה זו יתייחס המומחה בפרט לשאלת סיווגן של העבודות כ"עבודות נוספות" ו/או "שינויים" החורגים מהיקף העבודה עליה הוסכם בגדר החוזה. כן, יקבע את העלות הישירה לביצוען ככל שייקבע כי מדובר בעבודות נוספות או בשינויים.

• 1. שיעור התוספות לעלויות הישירות בגין העבודות הנוספות או השינויים.

1. המהנדס אחי קליין הגיש את חוות דעתו (להלן: "חו"ד קליין") ביום 21.10.18, בה התייחס, בין היתר, לשאלת האחריות על קריסת התקרה בפרויקט (סעיף 3.31). מסקנתו הייתה כי "אין באפשרותי לקבוע בוודאות מהי הסיבה לקריסת התקרה. דומני כי גם הצדדים לא יודעים בדיוק מהי הסיבה לקריסה וכי נושא זה לא נחקר עד תומו". בנוסף, נכתב כי "באופן כזה לא ניתן לבחון את דרישת רטה"ג (המבקשת- ח.מ.ל.). מכל האמור לעיל גם מבחינה מהותית וגם מבחינה חישובית טענת הרשות נדחית".
2. בהתאם להחלטת בית המשפט, הגישה המשיבה תצהיר עדות ראשית ביום 10.11.19, והמבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית ביום 8.1.20. במסגרת זו הגישה המבקשת גם מסמך הקרוי "חו"ד הנדסית לליקוי בניה בגין קריסת התקרה בפרויקט – חברת דור ליקוי בניה" (להלן: "הדו"ח").
3. הדו"ח הוזמן על ידי המבקשת ונערכה בידי המהנדס האזרחי יצחק אולשבנג סמוך לאחר קריסת התקרה, ביום 12.8.12. מטרתו הייתה "איתור ליקויים בתקרה אקוסטית ובדיקת תקינות בעקבות תקרה שקרסה", והוא כולל גם המלצות ומחירון לתיקון. באשר לשאלת האחריות, מסקנת הדו"ח היא כי "התקרה המונמכת בקומה עליונה קרסה בעקבות ביצוע רשלני של עבודות הבניה ולא על פי תקן ישראלי 1924 ותקן ישראלי 1490". הדו"ח הוגש גם בעבר לידי המהנדס קליין, ונבחן על ידו במהלך הכנת חו"ד קליין.
4. ביום 19.1.20 התקיים דיון במעמד הצדדים, ובמהלכו העלתה המשיבה התנגדות עקרונית לצירוף הדו"ח במסגרת תצהירי עדות ראשית, כפי שכבר עשתה המבקשת. ביום 26.1.20 הגישה המבקשת את הבקשה דנן לצירוף הדו"ח ולזמן לעדות את עורכה (המהנדס יצחק אולשבנג). ביום 5.2.20 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה, וביום 11.2.20 הגישה המבקשת את תשובתה לתגובת המשיבה.

טענות הצדדים

1. המבקשת טוענת, כי הגשת הדו"ח דרושה על מנת שתהיה לפני בית המשפט תמונה מלאה ומהימנה טרם הכרעה בתיק. לשיטת המבקשת, הדו"ח נערך בסמוך לאחר קריסת התקרה בפרויקט והוא קשור למחדלי המשיבה, לרשלנותה במהלך ביצוע העבודה, לעלויות בהן נשאה המבקשת בגין מחדלי המשיבה ולהימשכות הפרויקט בגין מחדליה ורשלנותה של המשיבה. בנוסף, טוענת המבקשת, כי המשיבה לא הגישה התנגדות כלשהי בנוגע לראיות המבקשת, אלא רק בעקבות הערותיו של בית המשפט בדיון מיום 19.1.20.
2. על כך הגיבה המשיבה, כי טענת המבקשת על היעדר תגובה בזמן אמת מצידה מקוממת לאור הזמן הקצר שחלף בין הגשת הדו"ח למועד הדיון (עשרה ימים), ולאור העובדה שלא הוגשה כל בקשה בעניין לפני יום ה-26.1.20. לשיטת המשיבה, הגשת הדו"ח לפני הגשת הבקשה, לאחר שהסתיימו הדיונים המקדמיים בתיק ושבוע לפני דיון ההוכחות, מהווה עשיית דין עצמית בלתי ראויה מצד המבקשת ומנוגדת להוראת תקנה 149(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
3. בתגובתה השיבה המבקשת, כי הטענות נגד מועד הגשת הבקשה נטענות בחוסר תום לב, שכן מועד הגשת התצהירים נדחה במשך חודשים, אך ורק נוכח בקשות שהגישה המשיבה עצמה לקבלת אורכות.
4. עוד טוענת המבקשת, כי הגשת חוו"ד אינה סותרת את תקנה 130(ג) לתקנות, הקובעת כי לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת. זאת מאחר ולשיטתה, המומחה מטעם בית המשפט לא הוסמך לדון בסיבות שהובילו לקריסת התקרה וממילא לא דן בהם. המבקשת גורסת כי על פי הפסיקה, תקנה 130(ג) אינה פוגעת בזכות בעל הדין להביא ראיות מטעמו בעניינים שלא נמסרו להערכת המומחה.
5. מנגד, המשיבה טוענת כי המומחה מטעם בית המשפט הוסמך לדון בסוגיית נפילת התקרה, שהנה סוגיה שבמומחיות. לשיטת המשיבה, המהנדס קליין דן בסעיף 3.31 לחו"ד בטענות הצדדים וכן בחן את כל החומר הרלבנטי, לרבות הדו"ח שצירופו מבוקש כעת. אדרבה, לפי המשיבה המהנדס קליין התייחס באופן פרטני לדו"ח במענה לשאלות ההבהרה שהעבירה אליו המבקשת, בסעיף 16. המשיבה גורסת כי על פי הפסיקה, על המבקשת היה להביע את רצונה להגיש חוות דעת מטעמה בנושא לפני מינוי המומחה המוסכם כדי לשמור על זכותה לעשות זאת.
6. בנוסף, המבקשת טוענת כי בניגוד למסקנת המהנדס קליין, לפיה לא ניתן לקבוע בוודאות מהי הסיבה לקריסת התקרה, בדו"ח (שגם היה מונח לפניו) מפורטות הסיבות לקריסת התקרה, ויסודן במחדלי הבנייה של המשיבה. לשיטת המבקשת, קריסת התקרה גרמה לעצירת העבודות ולעלויות רבות שהמבקשת נאלצה לשאת בהן, ועל כן קבלת הדו"ח כראיה חיונית להכרעה במשפט.
7. בתגובה, המשיבה טוענת כי המהנדס קליין בחן את הדו"ח והגיב עליו במענה לשאלות המבקשת בסעיף 16 "עיון נוסף בחווה"ד... ובהנתק מכך שמדובר בחוו"ד שהוזמנה ע"י הרשות, מעלה שגם לעבודת קבלנים אחרים משיבולת אחריות לקריסה. לסיכום בענין זה לא ניתן מעבר לאמור לעיל". כלומר, לפי המשיבה המומחה מטעם בית המשפט דן, בסוגיית נפילת התקרה, בחן את הדו"ח, והגיע למסקנה, כי לא ניתן לקבוע כי המשיבה אחראית לנפילת התקרה, וכי לא היה מקום לקיזוז שעשתה המבקשת בגינו.
8. מנגד, המבקשת טוענת כי המומחה לא בדק את התקרה ולא את העבודות שהובילו לקריסתה במסגרת חוות דעתו, והתייחסותו לדו"ח רק במענה לשאלות ההבהרה מלמד שייתכן כי לא עיין בה קודם לכן. יתר על כן, לדידה של המבקשת המומחה לא קבע, שאין להטיל אחריות על המשיבה, אלא כי הוא אינו יכול להכריע בסוגיה.
9. בנוסף, המשיבה טוענת כי הכנסת הדו"ח לחומר הראיות בתיק, כאשר המשיבה הסתמכה על כך שסוגיה זו נדונה והוכרעה על ידי המומחה המוסכם מטעם בית המשפט ולא הגישה חוות דעת נגדית מטעמה, תיצור למבקשת יתרון דיוני בלתי הוגן שאין לאפשרו.
10. בתגובה, המבקשת טוענת כי המשיבה לא יכלה להסתמך על מממצאי המומחה, שכן הוא קבע מפורשות שהוא אינו יכול להכריע בסוגיה. אדרבה, לפי המבקשת לא נערכה ולא הוגשה אף חוות דעת מטעם המשיבה בזמן אמת או לאחר מכן, וממילא לא היה לה מה להציג או להגיש בנושא.
11. לבסוף, המשיבה טוענת כי אין זה ברור כיצד המבקשת סבורה שבית המשפט יגיע למסקנה בדבר האחריות לקריסת התקרה, שעה שאף המומחה מטעמו קבע, כי לאור חלוף הזמן ומעיון בראיות, לא ניתן לקבוע שהמשיבה אחראית לקריסה, ואף קבע שניתן לזקוף חלק מהאחריות לקבלני המשנה.
12. בתגובה טוענת המבקשת, כי דווקא מסקנת המומחה שהוא אינו יכול להכריע בשאלת האחריות ובבחינת סדרי הראיות ונטל הראיה מחד גיסא, ומאידך גיסא בחינת מסקנת הדו"ח כי האחריות מוטלת על המשיבה, מצריכה את הצגת הדברים לפני בית המשפט להכרעתו, באמצעות הוספת הדו"ח וזימון העורך לחקירה, כדי לא לפגוע בזכויות המבקשת.

דיון והכרעה

1. בפתח דבריי אציין כבר עתה, כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, ובתשובה לה וכן בחנתי את מכלול החומר הרלוונטי מצאתי, כי יש להסיר את הדו"ח שצורף לתצהירי המבקשת, וזאת בהתאם להוראת תקנה 130(ג) לתקנות, כפי שיפורט בהמשך.
2. בנוסף, אציין כי בקשה זו עוסקת בבקשה להוספת הדו"ח מטעם המבקשת בלבד, ועל כן לא אדון כאן בשאלת האחריות לקריסת התקרה או בהשוואת האמור בדו"ח לחוות הדעת של המומחה מר קליין. עוד יובהר, שאין במתן החלטה זו כדי לקבוע מסמרות לכאן או לכאן בשאלות החבות והנזק בין הצדדים.
3. על פי הוראת תקנה 130(ג) לתקנות, לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת. יפים לעניינינו דברי כב' השופט י' עמית בהחלטתו בבר"ע (חי') 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף ([פורסם בנבו], 5.12.2006):

"משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על-ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחה מטעם הצדדים, ולא היפך, כפי שעולה מתקנה 132, שאם לא כן, אין לדבר סוף" (פסקה 14).

1. עם זאת, אין מחלוקת כי על פי הדין והתקנות, אין בתקנה 130(ג) כדי למנוע הגשת חוות דעת מומחה בעניינים שלא נמסרו להערכת המומחה (ר' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (2015), בעמ' 438; רע"א 8137/13 מ.ו השקעות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל – רשות הפיתוח, (פורסם בנבו, 13.3.2014)).
2. אם כן, השאלה העומדת לבחינה, אפוא, היא, האם נושא קריסת התקרה נמסר להערכת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים.
3. בבחינת לשון כתב המינוי, שנכתב על ידי, נכתב בסעיף א' כי על המומחה לבחון את "לוחות הזמנים והאחריות לעיכובים בביצוע הפרויקט". נראה כי לשון הסעיף רחבה מספיק כדי לפרשה ככוללת את בחינת קריסת התקרה, אשר אף לשיטת המבקשת היוותה גורם להימשכות הפרויקט בגין מחדלים ורשלנות מצד המשיבה.
4. כמו כן, קשה לומר שהמהנדס קליין, המומחה מטעם בית המשפט, לא בחן את נושא קריסת התקרה והאחריות למחדל. המומחה הצהיר כי עבר על כל החומר הרלוונטי, כולל הדו"ח אותו מבוקש לצרף. לקריסת התקרה הוקדש סעיף שלם בחוות הדעת (3.31) שאורכו כשני עמודים, והוא אף ענה על כל השאלות בנושא שהפנו אליו הצדדים. לא מצאתי בסיס לטענת המבקשת כאילו מתגובת המומחה עולה, כי הוא לא בחן את הדו"ח בעת עריכת חוות הדעת.
5. ודוק, גם אם מסקנות המומחה בנושא פלוני אינן חד משמעיות ומערימות קשיים, אין פירוש הדבר שהמומחה לא בחן את הדברים לעומקם, וכפועל יוצא אין הצדדים רשאים להגיש חוות דעת נוספות בנושא.
6. בנוסף, יש לזכור כי לבית המשפט אין כלים מספקים כדי לאמוד חוות דעת שעיקרן נושאים שבמומחיות, כגון דו"חות הנדסיים, ועל כן נעזר במומחים מטעמו. יכולתם של הצדדים להסתמך על דברי המומחים שלהם מצטמצמת כאשר לפני בית המשפט מצויה חוות-דעת של מי שמונה על-ידו, היינו של מי שאינו מייצג צד בדיון, ובית המשפט פוסק בעניין כוחה והיקפה של חוות הדעת של המומחה (ר' ע"א 402/85 רחל מרקוביץ נ' עיריית ראשון-לציון, מא(1) 133 (1987)).
7. בית המשפט מסתמך, בין היתר, על חוות דעת מומחים שהוא ממנה, ולשם כך נקבע ההסדר שבתקנה 130 לתקנות, על מנת שלמומחה מטעם בית המשפט תהיה היכולת לחוות דעתו בהתייחס לחוות הדעת שהגישו הצדדים, וכאמור שאם לא כן "אין לדבר סוף".
8. בהתאם לכל האמור לעיל, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות. הדו"ח שצירפה המבקשת במסגרת תצהיריה מיום 8.1.20, יוצאו מתיק בית המשפט, וכן לא יוגשו עוד חוות דעת בכל אחד מהנושאים בהם עסקה חוות דעת המומחה מטעם בית משפט מר אחי קליין.
9. הוצאות בקשה זו ישקלו בעת מתן פסק הדין ככל שאדרש לכך.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תש"פ, 01 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.