נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עמיחי חביביאן

הנאשם 1 וב"כ עו"ד אשר אוחיון ועו"ד חן הולנדר

הנאשם 2 וב"כ עו"ד ישראל לוליק אסל

הנאשם 3 וב"כ עו"ד ניל סיימון

<#1#>

פרוטוקול

כ.ה יואל עדן : עדת תביעה 41, שלום לגברתי.

יפה למפרט : שלום.

כ.ה יואל עדן : אם גברתי יכולה לומר את שמה לפרוטוקול?

יפה למפרט : למפרט יפה.

כ.ה יואל עדן : הגברת יפה למפרט, גברתי מוזהרת לומר את האמת. משיבה לשאלות. עורכי הדין ישאלו את גברתי שאלות. חקירה ראשית. בבקשה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אפשר במקום ראשית להגיש את ההודעה שלה?

עו"ד אשר אוחיון : תן לי לראות את הצרופות. בעיקרון אפשר להגיש את הצרופות. אם זה צרופות שכוללים מסמכים שאחרים עשו והעדה לא יכולה להעיד לגביהם אז הם יוגשו לבית המשפט.

כ.ה יואל עדן : ההודעה הכוללת סימונים במרקר ובפסים, זה הואיל והתכוננתם לעדות?

עו"ד עמיחי חביביאן : אנחנו נביא אחת..

כ.ה יואל עדן : אני רק מעיר. אני מניח שאין התנגדות.

עו"ד אשר אוחיון : לי זה לא מפריע אדוני.

כ.ה יואל עדן : החלטה. בהסכמה, חרף חקירה ראשית מוגשת הודעת עדת תביעה 41 מיום 23.06.14, הכוללת אסופת צרופות והודעה על צרופותיה מסומנת ת/169. חקירה נגדית לב"כ נאשם אחד.

חקירה נגדית :

עו"ד אשר אוחיון : שלום לך בוקר טוב.

יפה למפרט : בוקר טוב.

עו"ד אשר אוחיון : אני מתאר לעצמי שהיית מוותרת על ההגעה היום.

יפה למפרט : ברור.

עו"ד אשר אוחיון : אבל אל תיבהלי. אנחנו לא נחזיק אותך הרבה. אין לנו גם טענו ת כלפיך. לאף אחד. רק כמה הבהרות. בסדר? זה נכון שאתם הגשתם הצעות לנמל בקשר לכל מיני סוגים שונים של חומרים, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : התופעה הזאת שלקחו הצעות שלכם ומחזרו אותן הייתה מכיוון שתקופה מסוימת בנמל היה מותר למחזר הצעות גם חודשים אחורה, את זוכרת את זה?

יפה למפרט : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : דרך אגב, אני אגיש לאדוני את המקור בלי ה...

כ.ה יואל עדן : ללא הצרופות?

עו"ד עמיחי חביביאן : עם הצרופות.

כ.ה יואל עדן : ת/169 שהוגש קודם לכן מוגש וב"כ המאשימה ומוגש כעת ת/169 שוב, מקורי, ומסומן שוב כת/169. תודה. אדוני יחזור על השאלה עבור העדה.

עו"ד אשר אוחיון : כן. אני אומר, המחזור של ההצעות שהגשתם מספר חודשים קדימה, היה הליך שאת מכירה אותו, בזמנו בנמל, היה נוהל בנמל תקופה ארוכה שלפיו מותר היה למחזר הצעות כאלה, את מכירה אותו?

יפה למפרט : לא.

עו"ד אשר אוחיון : לא. את אלברט בן הרוש את מכירה?

יפה למפרט : ראיתי אותו פעם אחת.

עו"ד אשר אוחיון : ודיברת איתו כמה פעמים?

יפה למפרט : בטלפון כן.

עו"ד אשר אוחיון : בעצם את ההצעות היית מגישה אליו?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : זה מה שהוא אומר. הוא אומר שבאמת הוא מחזר את ההצעות שלכן, אולי גם של אחרים, וזה מכיוון שהיה נוהל כזה בנמל שמותר היה. הוא הפנה לנוהל הזה. את את הנוהל הזה הכרת?

יפה למפרט : לא.

עו"ד אשר אוחיון : אוקי. אבל היה נוהל כזה. קחי בחשבון.

יפה למפרט : אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : מאה אחוז. עכשיו תאמרי לי, נכון שאת ההצעות עכשיו היית צריכה להגיש כל חודש, נכון?

יפה למפרט : לא.

עו"ד אשר אוחיון : לא כל חודש?

יפה למפרט : לא. גם היום, שולחים לי בקשה להצעת מחיר, זה יכול להיות כל חודש, כל שבוע, כל יום, על אותה הצעה אני מגיבה.

עו"ד אשר אוחיון : תשמעי מה לא ברור לי. את ידעת הרי שכל הצעה היא תקפה לחודש זה. זה כתוב. צריך לתת הצעות שהתוקף שלהן היה לחודש הקרוב, את זה ידעת? זה כתוב בהצעה עצמה.

יפה למפרט : אני לא זוכרת את הנוסח של ההצעה. אתה יכול להראות לי, אני אראה.

עו"ד אשר אוחיון : קחי כנתון.

יפה למפרט : מה שנהוג אצלנו...

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו, כשאת לא מקבלת בחודש הבא הצעה, הרי כשמחזרו את ההצעות לא שלחו לך הצעה. את לא שואלת רגע, מה קרה החודש? למה לא קיבלנו הצעה?

יפה למפרט : לא. לא.

עו"ד אשר אוחיון : לא. היו הרבה מאוד חודשים כאלה שלא קיבלת הזמנה להצעה, נכון?

יפה למפרט : לא. אתה רוצה להבין יותר? בקטע הזה?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

יפה למפרט : אני מגישה הצעות לכל מיני. מוצרים שאני מייבאת, מוצרים שאחרים. זה לא סיסטמתי. המוצרים שלנו הם מוצרים נלווים. אז פעם הם צריכים פעם בחודש ופעם בחצי שנה, ופעם ב... זה לא קבוע. כל הצעה היא לגופה.

עו"ד אשר אוחיון : הבנתי. אז את אומרת שכשלא קיבלת הצעות תקופה מסוימת הנחת שלא קיבלת הצעות מכיוון שלא זקוקים.

יפה למפרט : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : זאת הייתה ההנחה שלך, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו תראי, המהלך הזה שהתברר לך שמחזרו הצעות הוא כלל כמה חומרים שלגביהם הגשת הצעות?

יפה למפרט : חומר אחד.

עו"ד אשר אוחיון : זה ממה שאת יודעת.

יפה למפרט : זה מה שהראו לי.

עו"ד אשר אוחיון : את לא יודעת אם היה כזה מהלך גם לגבי חומרים אחרים.

יפה למפרט : רק אם הייתי זוכה אז הייתי יודעת. אם הייתי זוכה במשהו שלא חתמתי ולא זה, אז אולי הייתי שואלת מה קרה.

עו"ד אשר אוחיון : אבל ייתכן מאוד שעשו את זה גם לגבי חומרים אחרים רק שלא הראו לך את זה בחקירה ואת לא יודעת.

יפה למפרט : מה שאני לא יודעת אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : נכון? רק תאשרי לי את זה.

יפה למפרט : אני אומרת, מה שאני לא יודעת אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : לא, הדרך שלך לדעת זה רק משום שהראו לך את זה בחקירה.

יפה למפרט : לא. הדרך שלי לדעת היא אם מוצר שזכיתי בו... אם לא זכיתי בו אני לא יכולה לדעת.

עו"ד אשר אוחיון : נכון.

יפה למפרט : אם זכיתי אז הייתי צריכה לראות את ההצעה שנתתי.

עו"ד אשר אוחיון : ברור. אני מדבר על מוצרים אחרים. שהגשת הצעות לנמל ולא זכית. ולא זכית. יכול להיות שגם לגביהם היה מחזור של הצעות נכון? זה יכול להיות?

יפה למפרט : אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : זה אפשרי?

יפה למפרט : אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. נמשיך. עכשיו, כאשר את לא זוכה, אני מדבר עכשיו על מסיר השומנים, בסדר? אנחנו פה בשביל מסיר השומנים.

יפה למפרט : יש איזה שישה מוצרים שאני..

עו"ד אשר אוחיון : שישה. ברובם לא זכית, נכון?

יפה למפרט : לא, לא נכון.

עו"ד אשר אוחיון : בכמה?

יפה למפרט : כל המוצרים שנוגע ל...

עו"ד אשר אוחיון : אני מדבר על מוצרי ניקיון וכו'.

יפה למפרט : אה אני כמעט לא הצעתי.

עו"ד אשר אוחיון : מה שהצעת לא זכית. מה שזכית זה ב(לא ברור) זאת ההתמחות שלך. שאפשר להגיד שאת גם ה...

יפה למפרט : יבואנית.

עו"ד אשר אוחיון : אז בוודאי שקשה להתחרות איתך, נכון?

יפה למפרט : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אז אני לא מדבר על החומרים האלה. אני מדבר על כל יתר המוצרים שהם (לא ברור) אפשר להגיד שלא זכית, נכון?

יפה למפרט : למה? זכיתי בשמן שחרור שזה לא שלי. זכיתי בעוד מוצר. שזה מגן מגעים חשמליים. שזה לא שלי.

עו"ד אשר אוחיון : בכמה מוצרים לא זכית?

יפה למפרט : לא הצעתי הרבה. כשיש ארבעה מוצרים שלא שלי שהצעתי, שניים מתוכם זכיתי כמה פעמים ושתיים לא.

עו"ד אשר אוחיון : אוקי. אחד מהשניים שלא זכית זה מסיר השומנים.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : אז בואי נדבר עליו. את יותר מאוחר בדקת את ההצעות האחרות, לראות למה לא זכית, זו זכותך לדעת, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : מה היה הפרש בינך לבין הזוכים?

יפה למפרט : לא יודעת. לא שאלתי.

עו"ד אשר אוחיון : 40 אחוז?

יפה למפרט : לא יודעת. לא שאלתי. ואני אגיד לך גם למה.

עו"ד אשר אוחיון : יכולת לשאול?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : לא שאלת כי לא רצית לזכות בזה. נכון? זאת הייתה המטרה.

יפה למפרט : כי המוצר הזה היווה בשבילי יותר...

עו"ד אשר אוחיון : כרטיס כניסה.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : אז אם אני מסכם. את במוצר הזה של מסיר השומנים לא רצית לזכות. אבל רצית להיות בעניינים.

יפה למפרט : אם הייתי זוכה אני הייתי מספקת, אבל בתנאים שלי.

עו"ד אשר אוחיון : ברור. אבל המטרה שלך לא הייתה לזכות. אלא להיות רלוונטית.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : יפה. אם אני אגלה לך שאת לא זכית משום שההצעה שזכתה הייתה זולה ממך ב- 40 אחוז?

יפה למפרט : אני אאמין. אני יד שנייה או שלישית, איך אני יכולה להיות באותו מחיר?

עו"ד אשר אוחיון : בכלל, אם באמת ההצעה הזוכה של חברת קליר הייתה זולה ב- 40 אחוז, אפילו 5 אחוז.

יפה למפרט : הגיוני.

עו"ד אשר אוחיון : אז אסור לתת לך את ההצעה הזאת.

יפה למפרט : ברור.

עו"ד אשר אוחיון : אם היו נותנים לך את ההצעה הזאת אז היו (לא ברור) בתפקיד שלהם, נכון?

יפה למפרט : ברור.

עו"ד אשר אוחיון : תאמרי לי בבקשה, תאשרי לי שמה שאומר עכשיו אלברט בן הרוש הוא פשוט שקר. אני אגיד לך מה הוא אומר ותאשרי לי שזה שקר. החומר הזה של מסיר השומנים הוא כמו כל חומר אחר, היית רשאית להגיש הצעה לאו דווקא על חומר ספציפי שצוין בהצעה של הנמל אלא גם על חומר חלופי אם מאפיינים דומים, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : האמת שזה גם מה שעשית לגבי...

יפה למפרט : אני רשאית. לא בטוח שייקחו את זה. רשאית.

עו"ד אשר אוחיון : זה גם מה שעשית לגבי מסיר השומנים, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : וזה גם מה שעשית לגבי מוצרים אחרים שהיית רשאית וכך זה היה נהוג ולא רק את, אלא בכלל. זה היה ידוע שאפשר להגיש הצעה גם לגבי המוצר הספציפי שהייתה לגביו דרישה ואם קשה לגבי אותו מוצר ספציפי, לגבי מוצר חלופי שצריך לענות לדרישות של אותו מוצר, התכונות שלו צריכות להיות דומות, נכון?

יפה למפרט : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : ואלברט בן הרוש אף פעם לא העיר בעניין הזה, בשונה ממה שהוא מוסר פה בהודעה, שכאילו הוא לא יכול היה לקבל, אלא הצעות שהיו מדויקות על פי דרישה מהנמל, זה לא נכון מה שהוא אומר פה, זה שקר, נכון?

יפה למפרט : מה זאת אומרת? לא הבנתי את השאלה.

עו"ד אשר אוחיון : אני חוזר.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : זה לא את, לא רק את, אלא גם אחרים, לא רק לגבי המוצר הזה, אלא בכלל, היה ברור שאפשר להגיש הצעה, לא רק לגבי המוצר הספציפי שהנמל ביקש, אלא גם לגבי מוצר חלופי להיות דומה בתכונות, נכון?

יפה למפרט : נכון. גם המוצרים שלי, כשנכנסתי לנמל, היה מוגדר בכלל מוצר אחר. אני הגשתי את המוצר שלי. ובמשך הזמן כשהם רואים שהמוצר עונה להם וזה טוב והם ניסו וזה, אז היו מכניסים גם את שלי בהגדרה.

עו"ד אשר אוחיון : יפה.

יפה למפרט : זהו.

עו"ד אשר אוחיון : אבל עוד לפני שהכנסת את המוצר שלך...

יפה למפרט : הייתי חייבת להכניס משהו.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. וככה זה מקובל.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : ולכן כאשר הדרישה של הנמל הייתה למסיר שומנים מסוג פי אל 909 את לא ראית בעיה להגיש הצעה שהיא לא לחומר הזה, אלא לחומר אחר של (לא ברור) מקביל, נכון?

יפה למפרט : כן וכתבתי את זה או אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : כן. נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : ואלברט בן הרוש אף פעם לא אמר לך שזה לא בסדר, נכון? להפך, הוא התייחס להצעות שלך והעביר אותן הלאה. הוא אף פעם לא העיר לך.

יפה למפרט : הוא יכול היה לפסול. עניין שלו.

עו"ד אשר אוחיון : הוא אף פעם לא פסל. לא פה ולא במקום אחר, נכון?

יפה למפרט : לא. אני לא יודעת.

עו"ד אשר אוחיון : ממה שקשור אליך, למוצרים שלך.

יפה למפרט : הוא לא אמר לי שהוא פסל, אבל יכול להיות שהוא לא התייחס. זכותו.

עו"ד אשר אוחיון : לא במוצר הזה ולא במוצרים אחרים. לא שמעת אף פעם הערה שאת לא עונה לתנאי הדרישה מכיוון שדרשו מוצר מסוים.

יפה למפרט : זה קרה לי בכפפות. למשל הוא דרש כפפות מסוימות. הגשתי משהו אחר. ואז הוא התקשר ואמר "לא, המשתמש רוצה רק את זה".

עו"ד אשר אוחיון : הבנתי. בסדר גמור. אבל זה היה רק בכפפות?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : שזה אחד מתוך, אני לא יודע כמה, עשרות..

יפה למפרט : וקרה לי עוד פעם אחת ש...

עו"ד אשר אוחיון : שנייה, שנייה. אחד מתוך עשרות, נכון?

יפה למפרט : לא עשרות. אני שישה מוצרים מגישה.

עו"ד אשר אוחיון : אחד מתוך שישה מוצרים.

יפה למפרט : קרה לי פעם אחת בשמן שחרור שרצו שמן שחרור מסוג מסוים, הגשתי את שלי והם לקחו, אחרי זה הוא התקשר ואמר תקשיבי, יש כמה נקודות בנמל, אלה כן מוכנים להסכים, כי שלך, מה שהבאת היה זול, אבל אלה ואלה לא רוצים. הם רוצים את המוצר הזה.

עו"ד אשר אוחיון : זה גם מקובל. זאת אומרת שגם בנמל יכולה להיות חלוקה לפי מנהלי עבודה מסוימים, נכון?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : וזה גם קרה בפועל.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו, את מציינת שלפעמים היית שולחת הצעה ריקה ומבקשת מהם שימלאו את פרטי ההצעה, את זוכרת כזה דבר?

יפה למפרט : אני לא זוכרת.

עו"ד אשר אוחיון : מה?

יפה למפרט : לא. לא זוכרת.

עו"ד אשר אוחיון : אני אראה לך.

עו"ד עמיחי חביביאן : לאן אתה מפנה?

עו"ד אשר אוחיון : לשורה 97. שואלים אותך מי רשם את המחיר בבקשה להצעת המחיר ואת אומרת זה לא הכתב שלי. אולי כן. יכול להיות שלא מילאתי כלום וביקשתי מהם לכתוב לי כי הם ביקשו.

יפה למפרט : אני אמרתי "ביקשתי מהם"? זה מה שאמרתי?

עו"ד אשר אוחיון : מילה במילה אני מקריא.

יפה למפרט : לפעמים אני מחזירה את זה בלי לענות להצעה.

עו"ד אשר אוחיון : הקראתי לך מילה במילה, אוקי?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : את רואה?

כ.ה יואל עדן : מציג לה את שורות 96 עד 98?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

יפה למפרט : אני גם אמרתי לתובע שקרה לי פעמיים שהייתי בנסיעה והתקשרו אלי ואמרו לי יפה עוד לא הגשת הצעה. ואז אמרתי לאתי שיש בעיה ושתשלח להם הצעה כי אני מחויבת לענות על כל הצעה. שתשלח להם ומצידי שיירשמו גם את המחיר הקודם.

עו"ד אשר אוחיון : מי זה הם? את המחיר הקודם?

יפה למפרט : אלברט.

עו"ד אשר אוחיון : אלברט, שירשום את המחיר הקודם?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. תראי, את אמרת לתובע בראיון שהיו מקרים שאת ביקשת מאלברט שירשום את ההצעה הקודמת...

יפה למפרט : שירשום את ההצעה הקודמת.

עו"ד אשר אוחיון : את בטוחה שאמרת את זה?

יפה למפרט : אני לא בטוחה שאמרתי לו, אבל כשהייתי בנסיעה והוא התקשר לשאול ואמרתי לו...

עו"ד אשר אוחיון : אני רוצה לשמוע מחברי אם היא אמרה את זה או לא.

עו"ד צחי יונגר : אני רעננתי אותה, אני לא...

עו"ד אשר אוחיון : היא לא אמרה את זה?

עו"ד צחי יונגר : לא, לא. חס וחלילה אני לא...

עו"ד אשר אוחיון : זה הדבר הכי חשוב שהעדה מעידה עליו. הרענון מתי היה?

יפה למפרט : היום בבוקר.

עו"ד אשר אוחיון : נו, צריך לדעת את זה. את זוכרת את זה בוודאות?

יפה למפרט : כן. אני זוכרת שהייתי בנסיעה ואמרתי לאתי "תשלחי להם את ההצעה ריקה" ושלחנו הצעה ריקה.

עו"ד אשר אוחיון : ואמרת לאלברט כמה פעמים שיכתוב את אותה הצעה קודמת, ימחזר אותה.

יפה למפרט : לא כמה פעמים. באותו מקרה, תכתוב.

עו"ד אשר אוחיון : אמרת שזה היה כמה... פעמיים?

יפה למפרט : פעמיים.

עו"ד אשר אוחיון : פעמיים ביקשת מאלברט שימחזר את ההצעות.

יפה למפרט : שיכתוב את ההצעה הקודמת.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר. ואת זה אמרת לתובע היום? את בטוחה?

יפה למפרט : אני בטוחה שהזכרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : זאת נקודה חשובה ביותר בעדות של העדה הזאת. וחבל מאוד שאנחנו לא מקבלים את זה.

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד אשר אוחיון : תראי, את דיברת על זיופים בהודעה שלך, את זוכרת?

יפה למפרט : כן. תאריכים.

עו"ד אשר אוחיון : לא רק תאריכים. גם הצעות שמוחזרו. את קראת זיוף להצעות שמוחזרו. שנכשלו בתאריך מסוים בעוד שלא נכשלו באותו תאריך. הם מוחזרו, שינו את התאריך ורשמו על הצעות מאוחרות את אותה הצעה קודמת, את זוכרת שקראת לזה זיוף?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : וזה בדיוק מה שאמרת שקרה פעמיים עם אלברט בן הרוש.

יפה למפרט : אבל זה תהליך שונה.

עו"ד אשר אוחיון : ברור שהוא חייב לשנות את התאריך. אם את אומרת לו קח את ההצעה הקודמת ותמלא אותה, תשחזר אותה, אז הוא חייב לקחת את ההצעה ולשנות את התאריך. מה הוא יעשה?

יפה למפרט : יש לי את ההצעה בתאריך שהוא שלח. הוא שלח היום? אני איננה היום, אוקי?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

יפה למפרט : קח את זה, צריך להופיע התאריך של היום.

עו"ד אשר אוחיון : כן.

יפה למפרט : לא תאריך של הצעה קודמת.

עו"ד אשר אוחיון : ברור. לכן הוא שינה. ברור שלא של ההצעה הקודמת. מה שהוא עשה זה לקחת את ההצעה הקודמת, כי ביקשת ממנו להעתיק אותה והוא שינה את התאריך.

יפה למפרט : לא את ההצעה הקודמת. ההצעה ששלחתי לו ריקה. אותה הוא צריך לקחת.

עו"ד אשר אוחיון : מאה אחוז.

יפה למפרט : ולמלא אותה.

עו"ד אשר אוחיון : הוא במקום למלא את הכל עם התאריך, החליט להשאיר את הכל כמו שאת ביקשת ורק לשנות את התאריך. זה בדיוק מה שאת ביקשת ממנו. את לא יכולה להכתיב לו מה לעשות. לזה קראת זיוף. זה בדיוק מה שביקשת שהוא יעשה. שייקח את ההצעות הקודמות...

יפה למפרט : רגע, אתה תוקף אותי עכשיו?

עו"ד אשר אוחיון : סליחה. אני תוקף את מי שאני רוצה ואת פה כדי לענות.

יפה למפרט : לא, אני שאלתי אם אתה תוקף אותי. שאלת שאלה ואני עניתי.

עו"ד אשר אוחיון : סליחה גברתי. את לא יכולה להכתיב לאדם מה לעשות. מבחינה מהותית את ביקשת מאלברט "קח את ההצעות הקודמות ותעשה אותן נכונות גם להיום" נכון או לא נכון? זה מה שביקשת ממנו מבחינה מהותית, נכון?

יפה למפרט : קח את המחיר של אז ותרשום בהצעה של היום.

עו"ד אשר אוחיון : בדיוק.

יפה למפרט : זה מה שביקשתי.

עו"ד אשר אוחיון : וזה בדיוק מה שהוא עשה. וזה נקרא זיוף לכל דבר. טוב. פעמיים, את זוכרת עכשיו, לפני כמה זמן זה היה?

יפה למפרט : לפי מה שהראית לי זה מ- 2011.

עו"ד אשר אוחיון : חמש, שש, שבע שנים?

יפה למפרט : 2011.

עו"ד אשר אוחיון : 2011. ואת לא יכולה באמת, זה פשוט לא יהיה רציני לומר לנו שזה היה רק פעמיים. זה יכול להיות יותר. ואני אסביר לך גם למה. קודם כל ההצעות האלו שקיבלת מהנמל היו מהיום למחר, נכון.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : וזה מהיום למחר נועד בצדק רב. לפעמים אפילו בהפרש של... מהיום בצהריים למחר בבוקר, נכון? גם זה קרה, נכון?

יפה למפרט : לא הבנתי אותך.

עו"ד אשר אוחיון : לפעמים היית מקבלת דרישה מהנמל להגיש הצעה בצהריים והיית חייבת להגיש אותה עד למחרת בבוקר, נכון? גם זה קרה?

יפה למפרט : לא הייתי חייבת.

עו"ד אשר אוחיון : אם רצית. זה קרה, נכון.

יפה למפרט : עד מחר, מחרתיים, ולפעמים היו מתקשרים אולי ואומרים לי "יפה לא ענית, אולי לא הגיע בפקס".

עו"ד אשר אוחיון : לא תמיד מתקשרים, נכון?

יפה למפרט : תמיד מתקשרים. הצעה שאני לא שולחת חזרה, אפילו ריקה, שאני לא רוצה לענות אליה, מתקשרים לשאול.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. הזמן קצר בין הדרישה של הנמל לבין הזמן שהיית צריכה להציע, זה מאוד הגיוני, נכון? את יודעת למה היא נועדה?

יפה למפרט : מה זאת אומרת?

עו"ד אשר אוחיון : למה נותנים זמן מאוד קצר? מודיעים לך, תגישי הצעה, תגישי אותה למחר, לצורך העניין, למה הזמן הקצר הזה? בשביל מה? למה זה נועד?

יפה למפרט : אתה ראית את ההצעות? מוגדר שם זמן?

עו"ד אשר אוחיון : סליחה. אומרים במפורש כולם שההצעות היו מהיום למחר. ככה, לא כתוב שם זמן, אבל בפועל הוא היה אומר לך...

יפה למפרט : לא, אולי אתה מבין למה זמן קצר.

עו"ד אשר אוחיון : את יודעת למה?

יפה למפרט : לא.

עו"ד אשר אוחיון : זה מאוד הגיוני.

יפה למפרט : תגיד לי אתה.

עו"ד אשר אוחיון : מאוד הגיוני. כדי שלא יהיה זמן לכל אחד מהמציעים לחשוב או לדעת או לנסות לברר מה המציע האחר יציע, זה מאוד הגיוני, נכון? את מבינה עכשיו את ההיגיון?

יפה למפרט : תקשיב, אני...

עו"ד אשר אוחיון : את מבינה את ההיגיון או לא?

יפה למפרט : לא, לא...

עו"ד אשר אוחיון : לא מבינה.

עו"ד עמיחי חביביאן : העדה מנסה להשיב וחברי קוטע אותה.

עו"ד אשר אוחיון : אני בינתיים רוצה...

יפה למפרט : תקשיב, מה הזמן...

עו"ד אשר אוחיון : אני נותן לה להגיד כל מה שהיא אומרת וזה גם נרשם.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, חברי קוטע אותה שוב ושוב...

כ.ה יואל עדן : גברתי רוצה להשיב, גברתי תשיב.

יפה למפרט : כן. הנוהל בכל גוף כזה, ואני עובדת עם הרבה גופים, כולל הצבא, כולל חברת חשמל וכו', יש תמיד הצעה והם כותבים תאריך עד מתי להגיש. היחידים שלא כותבים עד מתי להגיש זה בנמל. בדרך כלל לנמל הגשתי תמיד מהיום למחר.

עו"ד אשר אוחיון : כי זה מה שהם ביקשו.

יפה למפרט : עכשיו, אם לא הגיעה הצעה שלי מהיום למחר, או שלא הייתי, או שקרה משהו, היו מתקשרים אלי ואומרים לי "יפה לא הגשת הצעה".

עו"ד אשר אוחיון : מאה אחוז.

כ.ה יואל עדן : גברתי, אבל השאלה היא אחרת.

עו"ד אשר אוחיון : מהיום למחר, זה בגלל מה שהנמל ביקש.

יפה למפרט : אולי אתה תסביר לי את השאלה.

כ.ה יואל עדן : השאלה היא פשוטה. השאלה היא לא מתי גברתי הגישה. אלא האם כשפנו לגברתי לקבל הצעה, האם אמרו לגברתי "תגישי את זה תוך פרק זמן מסוים"?

יפה למפרט : לא.

כ.ה יואל עדן : אף פעם?

יפה למפרט : אף פעם.

כ.ה יואל עדן : פשוט שולחים לגברתי הצעה...

יפה למפרט : שולחים הצעה וידעו שאני עונה מהר, תמיד, להצעות. היו מחכים יום, אם לא הגשתי תוך יומיים בערך אז היו מתקשרים ושואלים מה קרה עם ההצעה. עד היום זה ככה בנמל. אין תאריך להגשת הצעות. בשאר הגופים יש תאריך.

עו"ד אשר אוחיון : בואי תראי מה אומר אלברט ותגידי אם הוא משקר או לא.

יפה למפרט : אני לא אמרתי...

עו"ד אשר אוחיון : תקשיבי. "אני שולח לספקים שעליהם לענות לי עד תאריך מסוים. אני מפקסס היום ומבקש שיגישו לי עד מחר".

יפה למפרט : איפה זה כתוב בהצעה?

עו"ד אשר אוחיון : הוא אומר את זה.

עו"ד צחי יונגר : אתה מבקש ממנה להסביר למה הוא אמר מה שאמר?

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד צחי יונגר : אז אני מתנגד. אל תעשה לי "ששש".

כ.ה יואל עדן : אדוני מתנגד לשאלה?

עו"ד צחי יונגר : כן.

כ.ה יואל עדן : האם העדה צריכה לצאת?

עו"ד צחי יונגר : לא. אני מנסה להבין. אם חברי היה מגיש את ההצעה לא הייתי מתנגד. כי זה הנייר אליו היא התייחסה גם בעדות שלה. ב"כ נאשם אחד מבקש להציג הודעה של עד אחר (אני לא בטוח שיש ביני לבינו מחלוקת לגבי מה שנאמר שם) והוא מבקש מהעדה להעריך, תת ציון, שקלול, אמת או שקר להודעה של עד אחר? אני מתנגד לדבר הזה.

כ.ה יואל עדן : מה הפסול בדרך כזאת של עימות עד עם דברים של עד אחר? הדבר נעשה יום ביומו בכמעט כל עדות של עד שאומרים לו מישהו אחר אמר משהו כזה, האם זה נכון או לא נכון, לפי ידיעתו של העד.

עו"ד צחי יונגר : לפי ידיעתו של העד. אבל לקבוע אם הוא משקר או לא?

כ.ה יואל עדן : זה במילים אחרות לקבל את ההתייחסות של העד, האם הוא יודע שמה שאמר עד אחר נכון או לא נכון. זה בדיוק השאלה. ההתנגדות נדחית. הואיל ואין מדובר, כך אני למד, בהטעיה של העדה, אלא מדובר בעימות של העדה עם דברים שאמר אדם אחר. ובכך אין פסול.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אני אומר לך, בעל פה או בכתב, אלברט היה אומר לך "הינה ההצעה, תגישי עד מחר" נכון או לא נכון?

יפה למפרט : לא נכון. אלברט היה שולח את ההצעה. הגיעה ההצעה. אם לא עניתי לו נגיד יום, יומיים, שלושה, השאלה כמה זה דחוף לו, הוא היה מרים טלפון ושואל "למה לא ענית להצעה" לא מראש.

עו"ד אשר אוחיון : את היית עונה להצעה תוך יום.

יפה למפרט : אני תמיד עונה מהר לכל ההצעות.

עו"ד אשר אוחיון : לא תוך יום?

יפה למפרט : אמרתי מהר. אמרתי בדרך כלל תוך יום אם אני נמצאת. אם אני לא נמצאת אז זה לוקח יותר זמן ואז הם מתקשרים לשאול.

עו"ד אשר אוחיון : בואי נראה את ההצעות שלך.

כ.ה יואל עדן : אדוני רוצה לראות את ת/169?

עו"ד אשר אוחיון : כן. בואי ניקח את זה למשל.

כ.ה יואל עדן : אדוני רק יפנה.

עו"ד אשר אוחיון : אני מפנה להצעה הראשונה. בקשה להגשת הצעת מחיר.

יפה למפרט : מה- 09.01.

כ.ה יואל עדן : בסיום 7326?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

כ.ה יואל עדן : הספרות האחרונות.

עו"ד אשר אוחיון : 326.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : מתי הייתה הדרישה הזאת?

יפה למפרט : ב- 09.01.

עו"ד אשר אוחיון : עד מתי היית צריכה להגיש?

יפה למפרט : אין לי מושג. מהרגע שהגיע אלי אני מגישה.

עו"ד אשר אוחיון : מה כתוב? מה כתוב?

יפה למפרט : מה כתוב? כתוב את התאריך שאני הגשתי. אני כותבת תאריך. מה כתוב?

עו"ד אשר אוחיון : מה כתוב?

יפה למפרט : 09.01.11.

עו"ד אשר אוחיון : ועד מתי היית צריכה?

יפה למפרט : לא כתוב לי. באותו יום עניתי.

עו"ד אשר אוחיון : הגשת באותו יום.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : איפה כתוב? אה הינה, הינה. מה כתוב? עד איזה יום את צריכה להגיש? למה את אומרת לי שלא כתוב?

יפה למפרט : אני לא...

עו"ד אשר אוחיון : לא, את...

יפה למפרט : 09.01.

כ.ה יואל עדן : אדוני ייתן לה להשיב.

יפה למפרט : אני לא זוכרת שכתוב....

עו"ד אשר אוחיון : מה כתוב?

יפה למפרט : 09.01.

עו"ד אשר אוחיון : למה את שיקרת? למה את אומרת שאף פעם לא ביקשו ממך...

יפה למפרט : אני שיקרתי?

עו"ד אשר אוחיון : כן. את אמרת פה שאף פעם לא ביקשו ממך...

יפה למפרט : כי לא זכרתי. אני אמרתי לך תראה לי את ההצעה ואני אראה.

עו"ד אשר אוחיון : את רוצה לחקור בך ממך שאמרת קודם.

יפה למפרט : אם רשום בכל תאריך, אז כן.

עו"ד אשר אוחיון : כתוב במפורש.

יפה למפרט : בוא נראה הצעה אחרת.

עו"ד אשר אוחיון : רגע אחד.

יפה למפרט : אני לא זוכרת. עשית אותי שקרנית? בחייאת, תפסיק.

עו"ד אשר אוחיון : את רואה פה שבהצעת המחיר כתוב במפורש שצריך להגיש הצעה עד לאותו מועד, את רואה את זה?

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : זה חריג מבחינתך? את רוצה לחשוב על התשובה?

יפה למפרט : אני לא יכולה לענות לך. עכשיו אני מרימה ידיים ואומרת לך שאת זה אני לא זוכרת.

עו"ד אשר אוחיון : מרימה ידיים?

יפה למפרט : כן. אני לא זוכרת את זה.

עו"ד אשר אוחיון : את לא זוכרת שהיה תאריך להצעות.

יפה למפרט : לא, לא זכרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. עכשיו תראי, זה בסדר.

יפה למפרט : אם כתוב אז בסדר.

עו"ד אשר אוחיון : הינה. בואי ניקח עוד הצעה, זה מסתיים ב- 379.

כ.ה יואל עדן : עוד רגע.

עו"ד אשר אוחיון : את רואה?

יפה למפרט : כן אני רואה. אני אף פעם לא התייחסתי לזה.

כ.ה יואל עדן : גברתי מאשרת שזה היה באותו יום.

יפה למפרט : כן אני רואה. זה 27.02. כן.

עו"ד אשר אוחיון : זה אותו יום.

יפה למפרט : כן. בסדר.

עו"ד אשר אוחיון : 995. תראי.

יפה למפרט : 06.06. מרוב שאני עושה את זה... כן. כתוב 06.06.

עו"ד אשר אוחיון : יפה. עכשיו תראי, וכו' וכו', וכיוצא בזה. אני אגיד לך למה אמרת מה שאמרת. את לא התכוונת לשקר. זה ברור לי. משום שכל כך לא ייחסת חשיבות לזה בגלל שלא רצית בכלל לזכות בזה. עשית את זה רק כדי לצאת מידי חובה. נכון?

יפה למפרט : עד היום, אני מגישה הרבה הצעות לנמל, אני לא זכרתי את השורה הזאת.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר.

יפה למפרט : ועד היום אני אראה הצעה, אני לא זוכרת את השורה הזאת.

עו"ד אשר אוחיון : זאת השורה הכי בולטת.

יפה למפרט : מה אני אעשה?

עו"ד אשר אוחיון : כמה כאלה מילאת?

יפה למפרט : אוטומטית אני עושה את זה.

עו"ד אשר אוחיון : כמה כאלה...

יפה למפרט : המון.

כ.ה יואל עדן : לא ביחד לדבר בבקשה. לא לדבר ביחד בבקשה.

יפה למפרט : לא זוכרת.

עו"ד אשר אוחיון : לא זוכרת. תראי, עכשיו שאלה אחרונה. המילוי ובכלל ההתעסקות עם ההצעות בכל מה שנוגע למסיר השומנים היה מבחינתך מטרד שצריך להיפטר ממנו כי לא רצית לזכות ולא חיפשת לזכות. זה פשוט היה מבחינתך חובה לענות להצעה כי אחרת זה לא נראה יפה ובזה סיימת את תפקידך מבחינתך, הגדרתי נכון? מסיר שומנים?

יפה למפרט : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אני מודה לך.

כ.ה יואל עדן : ב"כ נאשם שתיים, יש שאלות?

עו"ד ישראל לוליק אסל : לא.

כ.ה יואל עדן : ב"כ נאשם שלוש?

עו"ד ניל סיימון : לא אדוני.

כ.ה יואל עדן : אין. חקירה חוזרת יש?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן אדוני.

חקירה חוזרת :

עו"ד עמיחי חביביאן : תראי יפה, שאלו אותך שאלות לגבי הצעות המחיר שלך. בכל מה שקשור להצעות המחיר שמסומנות...

עו"ד אשר אוחיון : אני רק רוצה שחברי ישאל, אל תציג לה את זה, זאת חקירה חוזרת.

עו"ד עמיחי חביביאן : מסומנות ד"ק תשע עד ד"ק 13. יש בפניך, תעייני בבקשה תשע עד 13. תסתכלי על עשר ואילך.

עו"ד אשר אוחיון : מה השאלה?

עו"ד עמיחי חביביאן : השאלה היא כזאת. חברי שאל אותך על העניין הזה של זיוף. ואת התעקשת שראית במסמכים הללו זיוף. תסבירי לבית המשפט בבקשה, כשאת מעיינת בדק' עשר עד 13 מה הזיוף שראית בהצעות הללו?

עו"ד ישראל לוליק אסל : לא, מה.

עו"ד אשר אוחיון : תן לו, תן לו. זו לא חקירה חוזרת אבל תן לו, תן לו.

יפה למפרט : כשנשאלתי על זה, נשאלתי במשטרה בחקירה ואז הם הראו לי את המסמך הזה שאני לא הכרתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

יפה למפרט : ואמרו לי שזאת אותה הצעה שמופיעה כמה פעמים. זאת אומרת, אותו סכום וכמה פעמים. ואז אני אמרתי שזה לא יכול להיות שאני אתן את אותה הצעה להרבה פעמים מגולגלת, כי מחירים משתנים בשוק. ולא יכול להיות שאני אתן על כמויות שונות סיסטמתית את אותו מחיר כל הזמן. זה היה הטיעון שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. כלומר, כל ההצעות שהוצגו לך, ד"ק תשע עד 13, עיינת בהן והתשובה שלך, לפחות אז, הייתה חד משמעית "לא ידעתי שמשתמשים בהצעה שלי לכמה חודשים, זה זיוף" את מסבירה את זה מתוך...

עו"ד אשר אוחיון : אדוני אפשר לבקש שישים עוד כמה מילים בפי העדה בחקירה חוזרת?

יפה למפרט : שנייה, שנייה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מפנה את חברי לשורות 113 ואילך.

יפה למפרט : שנייה. אולי בלהט של החקירה אמרתי שזה זיוף, אבל אולי זו עצלנות, כן? פשוט הוא לקח מחיר ו...

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה?

יפה למפרט : אלברט.

עו"ד עמיחי חביביאן : אלברט.

יפה למפרט : אני לא מכירה את ה...

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל זו חד משמעית לא הצעה שלך.

יפה למפרט : אחת מהן צריכה להיות שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אחת מהן. אבל כל הסריה?

יפה למפרט : כל הסריה בהכרח לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : ולגבי אותן הצעות...

יפה למפרט : תפתח לי את זה. אני לא יודעת ל...

עו"ד עמיחי חביביאן : ד"ק 16.

עו"ד אשר אוחיון : זה יכול להיות גם עצלנות. אני מסכים.

עו"ד עמיחי חביביאן : בואי תראי, לגבי 16 עד 19. שהראו לך את אותו מספר הצעה שלך מחודש יוני.

יפה למפרט : כן. רגע, רגע.

עו"ד עמיחי חביביאן : ויש (לא ברור) חוזר. בחודשים יולי עד ספטמבר.

יפה למפרט : מה שמוזר לי זה שהוא קודם הראה לי עד מתי... אז איך זה נשאר? רגע שנייה. אותו תאריך כל הזמן, זה הצעות שונות? לא, זאת אותה הצעה. זאת אותה הצעה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תסבירי.

יפה למפרט : אף פעם אני לא נותנת את אותה הצעה. ההצעות בנמל, שימו לב גם אתם, בנמל שולחים הצעות ממוספרות. לא משנה שזה אותו מוצר, יצאו הצעות שונות, מספרים שונים, בתאריכים שונים. עכשיו, אני יכולתי להגיד לאלברט למשל כמו שהוא שאל אותי, בפעמיים זה קרה לי, שאמרתי לו תרשום הצעה קודמת בהצעה הנוכחית. זאת אומרת מחיר קודם בהצעה הנוכחית. אבל המספר של ההצעה והתאריך של ההצעה היו אמורים להיות שונים. ובגלל זה אמרתי שמשהו פה לא מסתדר לי. יכול להיות שהוא עשה את זה מעצלנות.

עו"ד עמיחי חביביאן : זאת אומרת, השימוש באותה הצעה על פני חודשים...

יפה למפרט : לא, לא. לא באותה הצעה. מה שאני אמרתי לו "תיקח את המחיר הקודם ותשים בהצעה החדשה" כי אני הייתי בנסיעה, אמרתי לו תעשה מה שאתה רוצה.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. תעייני בבקשה...

יפה למפרט : כי זה פשוט צילום של אותה הצעה וזה בדרך כלל לא קורה בנמל. בדרך כלל זה הצעות שונות.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. עוד משהו צחי? פספסתי משהו? תודה לך.

עו"ד אשר אוחיון : אפשר לקבל את הדף של מה שאמרה העדה ברענון? אולי היא אמרה עוד כמה דברים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אגב, אני מפנה אותך...

עו"ד אשר אוחיון : מה זה אגב? סיימת. אתה בחקירה חוזרת מה זה אגב?

עו"ד עמיחי חביביאן : תראי, העניין הזה שעלה תוך כדי החקירה של חברי שכאילו לא מילאת, תעייני בבקשה בשורה 97 להודעה שלך ותראי...

עו"ד אשר אוחיון : מה זה?

(צוחקים).

כ.ה יואל עדן : כבודכם, כבודכם. עוד רגע. עוד רגע. אדוני אני אומר עוד רגע. אז עוד רגע. כבודכם, יש התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : כן וודאי. איך אפשר בחקירה חוזרת שהסתיימה, ועכשיו הוא מפנה אותה...

כ.ה יואל עדן : הסתיימה, אבל לא קרה כלום, הוא ביקש עוד שאלה. זה לא העניין.

עו"ד אשר אוחיון : הוא מפנה אותה עכשיו עם האצבע לשורה מסוימת והוא מבקש ממנה תאמרי את הדברים האלה...

יפה למפרט : לא, הוא, מה שהוא הפנה...

כ.ה יואל עדן : גברתי, גברתי.

עו"ד אשר אוחיון : יש גבול. אבל רק נראה למה הוא מפנה. יכול להיות שאני לא אתנגד. תראה לי...

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד עמיחי חביביאן : תוך הטחת העלבות בתובע.

עו"ד אשר אוחיון : למה העלבות? מכיוון שהוא לא רשם מה שהוא צריך לרשום?

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : עוד רגע. לא ידברו ביחד. נשמע את השאלה במלואה בלי הערות, ואז אדוני יאמר אם הוא עומד על ההתנגדות.

עו"ד אשר אוחיון : טוב.

כ.ה יואל עדן : גברתי לא תשיב לשאלה בינתיים. כן אדוני יחזור על השאלה.

עו"ד אשר אוחיון : איזו שורה?

עו"ד עמיחי חביביאן : 97. בחקירה הנגדית חברי העלה בפניך שכאילו העלית עניין חדש בפני התובע, "העניין הכי חשוב במשפט הזה" כך הוא קרא לזה. עכשיו, תעייני בשורה 97 ותגידי לנו האם גם במשטרה לא מסרת שיכול להיות שלא מילאת את ההצעה וביקשתם מהם שהם יכתבו, תעייני בבקשה בעצמך בדברים שלך.

עו"ד אשר אוחיון : אדוני, אדוני.

יפה למפרט : לענות?

כ.ה יואל עדן : לא. גברתי לא תשיב. יש התנגדות.

עו"ד אשר אוחיון : בהתחלה חברי לא זכר בכלל שהעדה אמרה לו את הדברים האלה. השורה הזו אדוני, זו השורה שבדיוק ביקשתי מהעדה שתקרא אותה, ביקשתי ממנה לקרוא אותה, ציטטתי אותה, זו אותה שורה, היא אשרה אותה כפי שהיא. אם חברי חושב שאפשר להבין משם את הדברים שיותר מאוחר עלו פה בבית המשפט, הוא טועה לחלוטין. אבל גם אם כן, אני מפנה את אדוני לשורה הזאת ואדוני יראה אם אפשר להבין מתוכם את ה דברים האלו. וגם אם כן, איך אפשר להכניס לה את המילים האלה ממש, עם הכפית בפה כדי שהיא תגיד כן.

כ.ה יואל עדן : אני אתיר את ה...

עו"ד אשר אוחיון : אם אדוני מתיר, אולי גם אפשר לשאול "האם לזה התכוונת?"?

כ.ה יואל עדן : לא, אני אתיר את השאלה.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : סליחה, אני מבקש בלי דו שיח. גברתי יכולה להשיב לשאלה.

יפה למפרט : מה? מה השאלה?

כ.ה יואל עדן : אדוני יחזור על השאלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תעייני בבקשה בשורה 97 שנרשמה מפיך בחקירת המשטרה.

יפה למפרט : 97 זו שורה שעונה על מה שהוא אמר. כי הוא שאל אותי אם היו מקרים שאמרתי לאלברט שהוא ירשום במקומי. אז אמרתי, זה לא הכתב שלי. יכול להיות שלא מילאתי כלום כי לא רציתי להציע הצעה. וביקשתי מהם, מהנמל, לכתוב לי כי הם ביקשו שאני אענה מלא, ואז ביקשתי מהם למלא את זה לפי הצעה קודמת. זהו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

יפה למפרט : עניתי על זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בשונה מהתשובה שלך בעניין הזה, תראי שתשובתך בשורה 118, היא נחרצת.

יפה למפרט : נכון. "חד משמעית, בשום פנים ואופן לא ידעתי על זה שהם משתמשים בהצעה שלי לכמה חודשים. זה זיוף." אולי לא הייתי צריכה להגדיר את זה בשם "זיוף", "כל הצעה היא חד פעמית, זה גם לא הגיוני כי הכמויות משתנות בהתאם והמחיר שאני מציעה..." באמת מה שלא ראיתי זה התאריכים. כי הייתי צריכה כאילו, בתאריך שהוא הראה לי, שאלברט מילא, לראות את התאריך של ההצעה החדשה, וההצעה החדשה ומספר חדש, ולקחת את המחיר הקודמת ולשתול אותה בהצעה החדשה. זה מה שהיה צריך לעשות. כנראה שהוא עשה צילום במקום.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אי הידיעה שלך שעליה דיברת בחקירת המשטרה שלא ידעת שהיא לכמה חודשים קדימה.

יפה למפרט : את זה לא ידעתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה עומד היום גם?

יפה למפרט : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : תודה רבה. אין שאלות נוספות.

כ.ה יואל עדן : לבית המשפט יש שאלה. גברתי למעשה, אם אני מבין נכון את מה שגברתי אומרת, גברתי קצת חוזרת בה מהמילה "זיוף" כי היא אמרה אולי לא הייתי צריכה להגיד את זה.

יפה למפרט : כי זה קשה מידי.

כ.ה יואל עדן : אז למה גברתי מתכוונת?

יפה למפרט : עצלנות.

כ.ה יואל עדן : כשגברתי אומרת עצלנות, האם גברתי במילים אחרות אומרת, ואני מנסה כאן לרדת להבדל בין עצלנות לזיוף, האם במילים אחרות גברתי אומרת כי יש משמעות להבדל הזה, זאת אומרת אם גברתי אומרת שזה רק עצלנות אז אני מבין מהדברים של גברתי שזה למעשה לא זיוף, שזה למעשה, גברתי לא יכולה הייתה לתת את התשובה להצעה באותו זמן, אמרה להם קחו מההצעה הקודמת, הם לקחו מההצעה הקודמת, אבל הם לא עשו את זה כמו שצריך על גבי מסמך חדש, אלא לקחו את המסמך הקודם, הבנתי נכון?

יפה למפרט : ככה הייתי מתייחסת לזה. קשה לי לראות את זה היום במבט לאחור. כי בין כה לא הייתי זוכה בהצעות האלה. כי המחירים שלי היו גבוהים. ונראה לי שהוא פשוט יותר התעצל.

כ.ה יואל עדן : ועוד שאלה. אם למעשה גברתי הייתה נותנת להם את האפשרות למלא את המחיר של ההצעה הקודמת, כמו שגברתי אמרה, אז אני מחדד עוד יותר את מה שגברתי אומרת עכשיו, אז זה היה בסדר מבחינתם לעשות את זה, כי זה היה למעשה לפי הוראה של גברתי.

יפה למפרט : לא.

כ.ה יואל עדן : אז גברתי תאמר לי מה...

יפה למפרט : לא לתמיד. זה רק כשאני לא יכולה לענות, ביקשתי בהצעה החדשה, לא בהצעה קודמת, בהצעה החדשה תרשמו את המחיר הקודם כי לא השתנה שום דבר בשוק. לו הייתי רוצה שייקחו את ההצעה הזו וישליכו אותה על כל השנה או על פני חצי שנה, אז הייתי לפחות מציינת את זה, אל תשאלו אותי. בשביל מה שאלתם אותי? בשביל מה אתם חוזרים ושולחים לי הצעות? אין טעם לשלוח לי הצעות, אלא אם כן הם ממשיכים לשלוח לי הצעות. עכשיו, בחיים גם אף ספק לא יסכים שיצלמו את ההצעות שלו הקודמות כפי שהיה קודם. אלא ייקחו מחיר קודם ויכניסו בהצעה חדשה. כי אז...

כ.ה יואל עדן : אבל זה גם בפועל מה שקרה. הם לקחו. אני הסתכלתי על ההצעות. הם עם אותו מחיר. הכמות משתנה. אז המחיר הסופי הוא שונה, אבל המחיר ליחידה הוא אותו מחיר.

יפה למפרט : אבל מספר ההצעה והתאריך הוא גם שונה.

כ.ה יואל עדן : נכון. על זה גברתי אמרה עצלנות או משהו כזה.

יפה למפרט : זה צריך להיות שונה. עכשיו, יש הצעות בשוק שנקראות הצעות מסגרת. מה זה אומר? זו הוצאה אחת, מספר אחד, אבל הוא כותב לי "אני צריך אלף יחידות, אבל תספקי לי את זה בכמויות שאני מבקש לתאריכים מסוימים" וזו הצעה אחת. זה לא המצב הזה. המצב הזה אולי ניצלו או התעצלו או זייפו, תקרא לזה באיזה שם שאתה רוצה. פעם או פעמיים שאיתרתי לעשות את זה כי אמרתי תעתיק את ההצעה הקודמת. הוא אמר "בטח, אם היא אמרה היא בטח גם לא רוצה את זה, היא בטח..." זאת אומרת, אני לא יודעת מה הוא שיער. והמשיך את הדרך הזאת. אני לא יודעת מה הוא שיער. וברור גם שלא הייתי זוכה בהצעה. כי המחיר הוא... הוא לא האמין שאי פעם (לא ברור).

כ.ה יואל עדן : גברתי יודעת כמה פעמים גברתי אמרה להם קחו את המחיר מההצעה הקודמת? יכולה לזכור היום?

יפה למפרט : אני לא יכולה לזכור. לא היה הרבה. אבל תמיד, גם מחיר בהצעה קודמת צריכה להיות ההצעה, כי שלחתי אותה.

כ.ה יואל עדן : אנחנו לרגע נשים את העובדה שזה בא על ההצעה הקודמת. נשים את זה רגע בצד. זה הבנתי שזה לא בסדר.

יפה למפרט : כן.

כ.ה יואל עדן : אני רוצה להבין לרגע...

יפה למפרט : אני לא יכולה להגיד לך במדויק. אני יודעת שהיו כמה פעמים, פעמיים, שלוש. עכשיו, לא תמיד אני במשרד. לפעמים אתי השותפה שלי במשרד. עכשיו, אותה אפילו לא זימנו, כי מי שממלא את ההצעות זו אני. והיו פה הצעות בלי חתימה. זאת אומרת עם חותמת של המשרד בלי חתימה, וזה בטוח לא הצעות שאני נתתי. יכול להיות שהיא הייתה במשרד ושלחה.

כ.ה יואל עדן : יכול להיות גם שאותה אתי גם אמרה? תשימו את המחיר מהצעה קודמת?

יפה למפרט : גם יכול להיות.

כ.ה יואל עדן : זאת אומרת שאם אני מסתכל פה על מספר ההצעות, יכול להיות...

יפה למפרט : אלא אם כן זה חתום בחתימתי. אני זוכרת שתי הצעות. אם זה לא חתום...

כ.ה יואל עדן : אני מדבר על מה שלא חתום.

יפה למפרט : פה אני לא יודעת.

כ.ה יואל עדן : ייתכן שהיו מספר הצעות שניתנה או מגברתי או מהגברת אתי, הוראה קחו את המחיר הקודם.

יפה למפרט : יכול להיות. אני לא נכנסת... מה שלא אני עשיתי.

כ.ה יואל עדן : תודה. אם יש למישהו שאלות בעקבות שאלות בית המשפט, בבקשה.

עו"ד אשר אוחיון : רק שאלה אחת. אם אני מבין נכון עכשיו, היו שתי תצורות שבהן הוגשו הצעות שלא (לא ברור). אחד שביקשת קחו את המחיר הקודם והשני זה מה שתיארת פה שלא רצית להגיש הצעה וכשהם ביקשו ממך אז את אמרת להם "לא מילאתי כלום כי לא רציתי להגיש הצעה וביקשתי מהם לכתוב כי הם ביקשו". זאת תצורה אחרת של הצעה...

יפה למפרט : אני לא רוצה למלא, והחזרתי. תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

עו"ד אשר אוחיון : כן. זה לא המקרה שדיברת.

יפה למפרט : שיעשו עם זה מה שהם רוצים.

עו"ד אשר אוחיון : בדיוק. זה שני מקרים שונים.

יפה למפרט : כן. אני לא מציעה. כן.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר. עכשיו, דבר אחד מאוד חשוב לי. תראי, תזכרי, כל הנושא הזה של להגדיר זיוף זה לא בא ממך. זה בא מהחוקרים. הם אמרו לך כמה וכמה פעמים "אנחנו יודעים שזייפו" וכך...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא רואה איך זה נובע משאלות בית המשפט.

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא בית המשפט דיבר בין זיוף לעצלנות? איפה היינו פה?

כ.ה יואל עדן : אני אומר כך, ראשית אני סבור שזה נובע, וגם אם זה לא היה נובע אני מתיר את זה. נמצאת פה העדה, אם יש שאלה שתישאל.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר.

כ.ה יואל עדן : אדוני יהיה רשאי להשלים חקירה גם אחר כך.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : כבודכם, בלי הערות. אדוני ישאל שאלה.

עו"ד אשר אוחיון : גברתי, הגעת לחקירה, המילה זיוף נשמעה מהחוקרים לפחות כמה פעמים לפני שאת הוצאת אותה מהפה. היה ברור שהם אומרים "תשמעי, כאן זויפו הצעות, אנחנו נראה לך שזויפו הצעות" זאת ההגדרה שלא באה ממך. המילה הזו זיוף באה תחילה מהחוקרים? תאשרי לי את זה בבקשה.

יפה למפרט : אני לא יכולה לאשר לך. גם אני הייתי חוקרת במשטרה. ואצלי זה קיצוני הדברים. יכול להיות שזה גם בא ממני. את האמת אני אומרת. אני הייתי שוטרת בעבר. גם אני הרבה פעמים "בום" ואחר כך בדיעבד אני אומרת "בואי תשימי את עצמך בנעליים של"...

עו"ד אשר אוחיון : אבל בחקירה כבר אמרו לך את המילה זיוף כמה וכמה פעמים לפני שהשתמשת בה.

יפה למפרט : אם תשאל אותי אם אני זוכרת מה היה באותה חקירה...

עו"ד אשר אוחיון : לא זוכרת?

יפה למפרט : לא זוכרת.

עו"ד אשר אוחיון : אם את לא זוכרת אני לא אשאל אותך.

כ.ה יואל עדן : לאדוני יש שאלות לעדה? ב"כ המאשימה?

עו"ד עמיחי חביביאן : בדרך כלל כשאת אומרת זיוף, את מתכוונת לזה?

יפה למפרט : אני גם לבן שלי, אם הוא קשקש, אני אומרת לו "עומר זה זיוף, מה עשית פה?" אני מאוד קשה בדברים האלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

יפה למפרט : אולי זה נשאר לי. עכשיו...

עו"ד עמיחי חביביאן : אז חד משמעית...

עו"ד אשר אוחיון : רגע תן לה לענות.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא שנייה.

עו"ד אשר אוחיון : לא, תן לה לענות.

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד עמיחי חביביאן : (לא נשמע) אלה פרטים שלא את עומדת מאחוריהם, נכון?

יפה למפרט : הגלגול של אותה הזמנה, אלה פרטים שלא אני עומדת מאחוריהם. נימקתי אולי למה זה קרה, אבל זה לא התפקיד שלי לנמק, זה התפקיד של בית המשפט להסיק למה זה קרה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. בסדר.

יפה למפרט : זה לא אני עומדת מאחוריהם. כי אם אני עומדת מאחוריהם, רציתי לראות מספרי הזמנות שונות. למה זה קרה...

עו"ד עמיחי חביביאן : זה לא מה שקרה.

יפה למפרט : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : תודה רבה.

כ.ה יואל עדן : בעקבות המשפט האחרון של גברתי, גברתי אומרת "אלה פרטים שאני לא עומדת מאחוריהם" אבל אם יכול להיות שהמחיר שנרשם הוא בעקבות זה שגברתי אמרה תרשמו את המחיר בהצעה הקודמת, או גברתי או אתי, אז זה פרטים שאולי כן גברתי עומדת מאחוריהם? אני מדבר עכשיו על המחיר, לא על זה שזאת הצעה קודמת.

יפה למפרט : לא, אני לא מתייחסת למחיר, בכלל לא.

כ.ה יואל עדן : אבל לגבי המחיר, אולי כן גברתי עומדת מאחורי זה.

יפה למפרט : המחיר לא מעניין אותי פה.

כ.ה יואל עדן : אני שואל עכשיו, אולי כן גברתי עומדת מאחורי זה. כי גברתי אמרה עכשיו משפט חשוב. אלה פרטים שאני לא עומדת מאחוריהם. זה משפט שהוא חשוב בשביל להבין את התשובה לשאלה.

יפה למפרט : אני לא...

כ.ה יואל עדן : גברתי תמתין עד הסוף.

יפה למפרט : כן.

כ.ה יואל עדן : המשפט הזה שגברתי אמרה עכשיו הוא משפט שחשוב לשאלה אם מדובר בזיוף או לא מדובר בזיוף. כי אם זה פרטים שגברתי לא עומדת מאחוריהם אז על פניו יש לנו חשש שאכן יש פה זיוף. ואם אלו פרטים שגברתי כן עומדת מאחוריהם אז אולי זה לא זיוף, אולי זו רק אותה טעות, עצלנות, כמו שגברתי אמרה. לכן חשוב לי לדעת, המשפט הזה שגברתי אמרה, הפרטים שאני לא עומדת מאחוריהם, גברתי לא אומרת את זה ביחס למחיר, כי המחיר, אולי גברתי כן עמדה מאחוריו באמירה "תיקחו את המחיר הקודם". מה התשובה של גברתי?

יפה למפרט : מה שאמרת בסוף. המחיר...

כ.ה יואל עדן : מה שאמרתי בסוף הוא נכון?

יפה למפרט : לא, אני טוענת שאת המחיר הם יכלו, המחיר, לא הייתי עולה על זה אם לא היה המחיר... המחיר לא מעניין אותי.

כ.ה יואל עדן : גברתי לא השלימה את המשפט. מה שאמרתי בסוף נכון? אני לא הבנתי את מה שגברתי אומרת.

יפה למפרט : לא, אתה אומר, מה הקפיץ אותי פה. כאילו מה שאמרתי זה לא... אני לא עומדת מאחורי מספר ההזמנה ותאריך ההזמנה.

כ.ה יואל עדן : אבל יכול להיות שגברתי עומדת מאחורי המחיר שהיה בהזמנה?

יפה למפרט : אני... בוא נגיד, אם אני אראה את ההזמנות היום, את כולן.

כ.ה יואל עדן : בבקשה.

יפה למפרט : שנייה. אם ראיתי אותן, לא הייתי מקימה צעקה על המחיר. כי המחיר הגיוני.

כ.ה יואל עדן : זאת לא השאלה. ולדברים של גברתי יש חשיבות רבה. אם גברתי אומרת שיכול להיות שהמחירים בהצעות אלו דברים שגברתי אולי עמדה מאחוריהם כי אמרה תיקחו את המחיר מההצעה הקודמת, יש לזה חשיבות. אם גברתי תאמר לי עכשיו, גם מאחורי המחיר לא עמדתי, גם לזה יש חשיבות, ואני רוצה לדעת את המשמעות של המשפט הזה שגברתי אמרה כי הוא יכול לשנות לנו פה את כל התמונה של מה שהיה. ראיתי את הבעת הפנים של התובע שמטיל ספק באמירה של בית המשפט אבל זה בסדר. מותר לאדוני להטיל ספק.

יפה למפרט : תקשיב, באמת קשה לי לנתח את זה. בוא נגיד ככה. בוא נחלק את זה לשניים. אם אלברט היה בא אלי בדיעבד אפילו ואומר לי יפה תקשיבי, הייתה הצעה זו וזו ונתתי את אותו מחיר, לא הייתי מרימה צעקות.

כ.ה יואל עדן : מה זה לא הייתי מרימה צעקות?

יפה למפרט : כי הייתי אומרת לו "אלברט, להבא תרשום תאריך וזמן ומספר הצעה"...

כ.ה יואל עדן : הוא לא רשם. יכול להיות אבל שזה פרטים שאת...

יפה למפרט : זה אסור שיהיה. אתה יודע למה זה אסור שיהיה?

כ.ה יואל עדן : אני לא שואל אבל אם זה אסור שיהיה. אני שואל משהו אחר לגמרי.

יפה למפרט : לא, אז אני לא עומדת מאחורי זה.

כ.ה יואל עדן : אני שואל האם יכול להיות בעקבות האמירות של גברתי, או של הגברת אתי, קחו את המחיר מההצעה הקודמת...

יפה למפרט : שהוא העביר את זה...

כ.ה יואל עדן : אז אולי באותן הצעות שאנחנו רואים פה שקיים חשש שהן זיוף, אולי אותן הצעות, המחיר שבהן נובע מאותן אמירות של גברתי, "קחו את המחיר הקודם".

יפה למפרט : הכל יכול להיות. אולי הוא עשה הקשה. הוא הקיש. הרשיתי לו את המחיר הקודם אז הוא עשה את זה הלאה.

כ.ה יואל עדן : ואולי גם בפועל זה התייחס לזה?

יפה למפרט : בפועל לא היו כאלה, כל כך הרבה פעמים, לא. לא זוכרת הרבה פעמים.

כ.ה יואל עדן : לא זוכרת הרבה פעמים. גברתי זכרה, גברתי אמרה פעמיים שלוש של גברתי.

יפה למפרט : כן.

כ.ה יואל עדן : ואולי היו עוד פעמיים שלוש של אתי? יכול להיות? אני שואל.

יפה למפרט : אתי, אולי פעם אחת. לא יותר. אתי פעם אחת. אתי לא נותנת הצעות הרבה. בדרך כלל אני חותמת על הצעות. אם תראה הרבה הצעות חתומות...

כ.ה יואל עדן : אנחנו גם פה לא מדברים על מספר...

יפה למפרט : הצעות חתומות ולא בכתב ידי חתימה, אז זו היא.

כ.ה יואל עדן : אנחנו פה לא מדברים על מספר מאוד גדול, כמו שאני רואה את הנספחים. אז אם אנחנו מדברים על פעמיים, שלוש של גברתי, עוד פעם של אתי, אנחנו מדברים כבר על ארבע פעמים שגברתי אומרת שיכול להיות.

יפה למפרט : יכול להיות. כן. יכול להיות שהוא הקיש מהדברים שלנו הלאה. הטעות שלו שהוא רק צילם. הכל יכול להיות. אני לא אכנס לראש של אלברט. אבל תאר לך היפותטית דבר אחר. אם הוא היה רושם הצעה והייתי זוכה בה ולא אני עשיתי אותה? אז מה היה?

כ.ה יואל עדן : טוב. תודה. יש עוד שאלות בעקבות שאלות בית המשפט?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

כ.ה יואל עדן : כן. בבקשה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בואי תגידי לבית המשפט למה אסור שיהיה?

יפה למפרט : כי מחירים משתנים בשוק. מחירים משתנים, כמויות משתנות. הרבה פעמים אתה תראה הצעה שאני נותנת היום במחיר איקס, בעוד שנה, אפילו שהמחיר עלה בשוק, אני אתן אותה במחיר ווי והוא יותר זול כי הכמות משתנה. בגלל זה לא אמור להיות. בגלל זה המשכתי את התשובה שלי כלפי השופט, ואמרתי רגע, היפותטית ואם הייתי זוכה בהצעה ב- 240 והיום המחיר בשוק הוא 260? אז איך זה? זה לא הגיוני. אני צריכה להיות מודעת לכל הצעה כזאת ולכל תאריך. בגלל זה לי היה חשוב לדעת שהשתלט המחיר בהצעה המאוחרת יותר ולא לקחת הצעה מוקדמת ולגלגל אותה קדימה. כי זה מה שלא ברור לי פה. אין לי את ההצעה המאוחרת. זה מה שלא ברור לי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אמרת גם לבית המשפט שלא המחיר הוא זה שהדליק אותך, אלא הדברים האחרים.

יפה למפרט : התאריכים. התאריכים. לא הדליק אותי, זאת אומרת שזה גרם לי להגיד שאני לא עומדת מאחורי זה. התאריכים. אם התאריך היה משתנה כל פעם ואותו מחיר, אתה יודע מה, הייתי מקבלת את זה אפילו, הייתי אומרת זה נכון. אבל התאריכים של ההצעות. בגלל זה אמרתי שאולי הוא התעצל וצילם הצעות קודמות. זה הכל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תודה.

עו"ד אשר אוחיון : יש לי רק שאלה אחת בעניין הזה. אני רק רוצה לחדד ובזה סיימתי. אמרת גם דבר מאוד חשוב. "המחירים הגיוניים".

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא שמעתי שהיא אמרה את זה.

עו"ד אשר אוחיון : היא אמרה. היא אמרה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא יודע. אני אלך לרופא אוזניים. אני לא שמעתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : את זוכרת שאמרת את זה?

יפה למפרט : המחירים הגיוניים לאותה תקופה הגיונית. ואז המשכתי עם השופט...

עו"ד אשר אוחיון : גברתי תקשיבי, את כבר לא חוקרת שמעידה בבית המשפט.

יפה למפרט : טוב.

עו"ד אשר אוחיון : נגמרה התקופה הזאת. נראה לי שאת עדיין בתוך העסק הזה, חכי.

יפה למפרט : כן.

עו"ד אשר אוחיון : מחירים הגיוניים, ולכן ייתכן מאוד שאת המחירים בשונה מהתאריכים את אמרת, את קובעת או בדרך של מילוי בעצמך או בדרך של אמירה לאלברט "תשאיר את המחיר של פעם קודמת" נכון?

יפה למפרט : עשיתי את זה כמה פעמים, אמרתי.

עו"ד אשר אוחיון : יכול להיות שכל המחירים שרשומים פה אלה דברים שאת קבעת, בשונה מהתאריכים? נכון?

יפה למפרט : אתה רוצה לפרוט את זה יותר? אז בוא אני אגיד לך איך...

עו"ד אשר אוחיון : לא, רק את זה. כי אנחנו רוצים...

יפה למפרט : לא. בדרך כלל אני מקבלת הצעה ומקסימום אם לא עניתי, אני אומרת לו על ההצעה הזאת תרשום. וככה הוא היה צריך לרשום. זה שהוא התעצל לעשות...

עו"ד אשר אוחיון : בסדר גברתי. שמענו את זה.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : כבודכם. בלי הערות. שאלה הבאה.

עו"ד אשר אוחיון : ומכיוון שהמחירים הגיוניים, את תסכימי איתי שאם לא היה שינוי בתאריכים, אם היית צריכה עכשיו להסתכל בזמן החקירה...

יפה למפרט : הייתי מעבירה את זה ככה.

עו"ד אשר אוחיון : והיית אומרת שייתכן מאוד שאלו הצעות שאין בהן שום פסול, נקודה. נכון?

יפה למפרט : כן, אם לא הייתי רואה את התאריך, אם התאריכים האלה נכונים...

עו"ד אשר אוחיון : נכון. זאת אומרת שגם את המחירים. המחירים האלה אמיתיים, נכון?

יפה למפרט : הם הגיוניים למה שיכולתי אז באותה תקופה לתת, כן.

עו"ד אשר אוחיון : יותר ברור מזה לא יכול להיות. אני מודה לך.

כ.ה יואל עדן : אין לאדוני עוד שאלות?

עו"ד עמיחי חביביאן : יש לי, אבל אני אוותר.

כ.ה יואל עדן : לא חלילה. אם יש לאדוני שאלה, ישאל. חלילה.

עו"ד עמיחי חביביאן : היינו נחמדים פה היום?

יפה למפרט : כן.

כ.ה יואל עדן : שכרה של עדת תביעה 41 ישולם לה לפי התקנות, לפי פחות מארבע שעות, תודה לגברתי.

יפה למפרט : מה אני צריכה לעשות?

כ.ה יואל עדן : יש למסור פרטים במזכירות להעברת התשלום. אפשר לעצור את ההקלטה. אפשר לחדש את ההקלטה. עד תביעה 30. שלום לאדוני. מה שמו של אדוני?

דוד צבן : דוד צבן.

כ.ה יואל עדן : מר דוד צבן, אדוני מוזהר לומר את האמת, משיב לשאלות, בבקשה חקירה ראשית.

חקירה ראשית :

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, לפני שהעד ייחקר אני רוצה להצהיר איזושהי הצהרה לפרוטוקול. הואיל ולדעת המאשימה, תיק החקירה בעניינו של העד נסגר זה מכבר. העד נחקר במשטרה והתיק בעניינו נסגר. לעובדה הזאת אני אוסיף את ההצהרה הבאה לפיה הואיל ולדעת המאשימה שאלות שאני עומד לשאול את העד או שאלות שיעלו בחקירה נגדית, התשובות עליהן עלולות להעמיד את העד בחשש מפני הפללה עצמית, אפילו החשש שהוא רחוק ומכיוון שאנחנו מעוניינים באמת ולשם כך מעוניינים שהעד יעיד בחופשיות ועל מנת להפיג את החשש מפני הפללה עצמית ולאור הוראת סעיף 47 ב' לפקודת הראיות אנחנו מקדימים ומודיעים לבית המשפט ולעד עצמו כי עדותו של העד כאן היום לא תשמש להפללתו בכל משפט פלילי במידה ויואשם.

כ.ה יואל עדן : אדוני יחזור על המשפט האחרון. סליחה. הייתה פה תקלה במדפסת וזה עשה רעש. המשפט הזה חשוב מידי מכדי שלא ייכנס להקלטה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אין בעיה. אנחנו מודיעים אדוני גם לעד וגם לבית המשפט שעדותו של העד כאן היום לא תשמש לחובתו בכל משפט במידה ויואשם, ואני גם אומר שתיק החקירה שהתנהל בעניינו נסגר וההחלטה התקבלה זה מכבר.

עו"ד אשר אוחיון : אתה יכול להגיד שהוא לא יועמד לדין.

עו"ד עמיחי חביביאן : חברי כל הזמן מייעץ לי מה להגיד.

עו"ד אשר אוחיון : כי העד לא מבין את הדברים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה לא מייצג את העד פה. סליחה.

כ.ה יואל עדן : אדוני ימשיך.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני גם העליתי את הדברים לידיעתו של העד כשנפגשנו ביום רביעי שעבר. אני גם העמדתי אותו על זכותו להיוועץ בעורך דין אם ימצא לנכון והסברתי לו שבנסיבות האלה, לאור החשש שכן חשש מפני הפללה עצמית והתיק נסגר, ההזדקקות נראית לי פחות דחופה, אבל השארתי לעד את החירות להחליט על צעדיו והעד התייצב כאן הבוקר ואני מודה לו שהוא התייצב כאן הבוקר. נמצאת כאן, או הייתה כאן עד לפני רגע הגברת צבן, אני רק אומר שהיא תהיה כאן בזמן העדות.

עו"ד אשר אוחיון : אין לי בעיה עם זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אין בעיה. בסדר.

עו"ד אשר אוחיון : זאת אשתו. מה הבעיה?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, בסדר. מבחינתי אין מניעה שהיא תהיה.

עו"ד אשר אוחיון : אין מניעה. היא גמרה להעיד. היא יכולה להיות באולם. אין שום בעיה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר גמור.

כ.ה יואל עדן : לפני כן, בית המשפט מסביר לעד, המאשימה הודיעה את ההודעה שאדוני שמע אותה. ראשית, הבנת מה הכוונה ומה אומר התובע? אתה הבנת את זה?

דוד צבן : לא.

כ.ה יואל עדן : לא הבנת?

דוד צבן : לא.

כ.ה יואל עדן : אני אנסה להסביר לאדוני. לפעמים כשעד מגיע להעיד, תשובה מסוימת לשאלה שהוא נשאל, לפעמים יכולה להפליל אותו.

דוד צבן : להפליל אותי?

כ.ה יואל עדן : אני מדבר עכשיו באופן כללי.

דוד צבן : למה שיפליל אותי?

כ.ה יואל עדן : אדוני יקשיב לי רגע. אדוני אמר שהוא לא הבין, אז אני מסביר לאדוני.

דוד צבן : נו.

כ.ה יואל עדן : לפעמים עד מגיע להעיד והוא נשאל שאלה. השאלה שהוא נשאל, מכיוון שהוא עד הוא חייב להשיב לשאלות, לפעמים השאלה שהוא נשאל היא שאלה שיכולה לגרום לו נזק כי היא יכולה להפליל אותו במשהו...

דוד צבן : אין נזק. אני כבר יש לי...

כ.ה יואל עדן : אדוני יקשיב לי עד הסוף בסבלנות בבקשה.

דוד צבן : אתה השופט נכון?

כ.ה יואל עדן : כן.

דוד צבן : (לא ברור) שתיים?

כ.ה יואל עדן : לא, זה דיון בדן יחיד, לא בהרכב של שלושה.

דוד צבן : תקשיב כבוד השופט, אתה השופט, נכון? אתם את הנזק עשיתם לי כבר. את הנזק כבר עשיתם לי אותו. תשפוט אותי, לא תשפוט אותי, אני אהיה בבית סוהר, אני לא אהיה בבית סוהר...

כ.ה יואל עדן : אדוני...

דוד צבן : אני חמש, שש שנים הייתי במחלקות סגורות, אז אתה לא מפחיד אותי. לא אתה ולא הוא ולא הם ולא חסן ולא אף אחד מפחיד אותי. מה שיש לי אני אגיד לך.

כ.ה יואל עדן : אדוני יקשיב לי רגע.

דוד צבן : כן.

כ.ה יואל עדן : אדוני לא עומד עכשיו למשפט. אתה לא עומד עכשיו למשפט. אדוני פה עכשיו כעד. לא כנאשם. בית המשפט כרגע לא שופט את אדוני. אדוני...

דוד צבן : אתה יודע למה באתי? כי הוא התנהג אלי יפה בטלפון. אם לא, לא הייתי בא בכלל. שתדע. תאמין לי. אם זה היה תלוי במשטרה לא הייתי בא בכלל כבוד השופט. הייתי נכנס איתך ללשכה שלך, מדבר איתך אני ואתה לבד, מה אני עברתי בכל התקופה הזו וזהו. הייתי מבקש בקשה משר המשפטים לבקש לדבר איתך לבד. לא עם עמיחי, לא עם עו"ד שלהם...

כ.ה יואל עדן : אדוני מוכן לעצור?

דוד צבן : ולא עם חסן ולא עם אף אחד.

כ.ה יואל עדן : אדוני מוכן לעצור בבקשה?

דוד צבן : כן.

כ.ה יואל עדן : אני מנסה להסביר לאדוני את הזכויות של אדוני. אדוני בבקשה יקשיב בסבלנות. אני מנסה להסביר לך את הזכויות שלך. כל בן אדם שבא להעיד צריך להשיב לשאלות. לפעמים שואלים עד שאלות שאולי יכולות לגרום לו נזק ויכולות להפליל אותו. וכשזה קורה העד יכול לומר שהוא מסרב להשיב לשאלה.

דוד צבן : הבנתי.

כ.ה יואל עדן : עוד רגע. יקשיב בסבלנות. אם ישאלו את אדוני שאלה שיכולה להפליל את אדוני, אני לא יודע על מה, אין לי מושג על מה, אבל אם ישאלו שאלה כזאת אז אדוני, יש לו את הזכות לבקש מבית המשפט לא לענות לשאלה.

דוד צבן : הבנתי.

כ.ה יואל עדן : זו זכותו של אדוני, את זה הבנת?

דוד צבן : כן כבוד השופט.

כ.ה יואל עדן : אחר כך, אם בית המשפט יחליט בכל זאת לחייב אותך לענות למרות שאתה אומר שאתה לא מוכן, אז אתה חייב לענות, אבל אם זה המצב אז כמו שהודיע התובע, מה שאדוני יאמר לא ישמש כנגדך בהליך פלילי אחר.

דוד צבן : הבנתי.

כ.ה יואל עדן : אדוני הבין עכשיו את ההסבר?

דוד צבן : כן תודה.

כ.ה יואל עדן : בבקשה.

דוד צבן : למה לא הסברת ככה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אם הייתי מסביר כמוהו הייתי שופט. טוב דודו, בוא נתחיל לאט לאט. תספר בבקשה לבית המשפט קצת על עצמך. בן כמה אתה?

דוד צבן : יש לי יום הולדת עוד מעט, אני בן 46.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה מצבך המשפחתי?

דוד צבן : אני נשוי באושר ועושר ויש לי שני ילדים.

עו"ד עמיחי חביביאן : איפה אתה מתגורר?

דוד צבן : באשדוד. ב(לא ברור).

עו"ד עמיחי חביביאן : ובמה אתה עובד?

דוד צבן : אני בגיל 19 כבוד השופט שירתי במתקן חקירות של משרד הממשלה. לא הייתי לוחם, הייתי נער. נפצעתי קשה. חטפתי שני כדורים ברגל. יש לי רסיסים. גם חטפתי מחלת פסוריאזיס בכל הגוף. אני מוכר היום כ- 90 אחוז נכות כללית ופגיעת ראש ולפני 11 שנים הקמנו חברה, יחד עם חבר ילדות שלי שקוראים לו רונן (לא ברור) לפינוי פסולת, למתן שירותים, אחזקות, כל מיני דברים כאלו. וזהו, מה אתה רוצה לשמוע עוד?

כ.ה יואל עדן : התובע ישאל את אדוני שאלות.

עו"ד עמיחי חביביאן : איך קוראים לחברה הזאת?

דוד צבן : "קליר אחזקות והשקעות בע"מ".

עו"ד עמיחי חביביאן : מתי הקמתם אותה?

דוד צבן : לפני שמונה, תשע, עשר שנים, 11 שנים, משהו כזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. מה מספר הפלאפון שלך?

דוד צבן : שלי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : 054-7377931.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה היה מספר הפלאפון הקודם שלך?

דוד צבן : 05... אני אגיד לך.

עו"ד עמיחי חביביאן : נו תגיד.

דוד צבן : 052-4222998.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומה זה המספר 052-622933?

דוד צבן : אה זה הטלפון שלי שהיה וזה הטלפון של שניר. זה גם היה שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה שניר?

דוד צבן : הבן שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי.

דוד צבן : שהוא התגייס, כשהוא היה בן 17 נתתי לו את הטלפון, את המספר הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : נתת לשניר עוד דברים חוץ מאת הטלפון?

דוד צבן : את החיים שלי, מה. זה הבן שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. בסדר גמור. תראה, אתה נמצא פה הבוקר, היית גם במשטרה, נחקרת במספר הזדמנויות. אני אעבור איתך על הדברים, תשתדל לענות בקצרה וזה ילך מהר. התחלת לספר על חברת קליר.

דוד צבן : נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : שהקמת יחד עם ברוך רונן, החבר ילדות שלך.

דוד צבן : נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : איך נרשמה החברה הזאת? חברת קליר?

דוד צבן : נרשמה 50 אחוז רונן, חמישים אחוז דניאלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי. ואתה זוכר שנה מדויקת מתי הוקמה החברה?

דוד צבן : או תשע, או עשר, או 11, אני לא זוכר. פחות או יותר. אל תתפוס אותי במילה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה, אני מציג בפניך פרוטוקול של הוספת מורשה חתימה לחברה. תעיין בבקשה ותגיד לי, אחרי שאתה מעיין, מתי אתה מבין שהקמתם את חברת קליר?

דוד צבן : ב- 2009.

עו"ד עמיחי חביביאן : ב- 2009 הוקמה?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומה קרה ב- 2010? בנייר הזה שאני מציג בפניך?

דוד צבן : איפה זה 2010?

עו"ד עמיחי חביביאן : זה כתוב פה.

דוד צבן : 2009 רשום.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. הפרוטוקול מ- 2009, אבל הפרוטוקול של האסיפה הוא מה- 18.08.10 אז מה קרה ב- 18.08.10? אצל עו"ד בליה?

דוד צבן : אני לא יודע, אני לא זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : תקרא.

דוד צבן : מורשה החתימה של החברה... אבל דניאלה כל הזמן הייתה זה... כל הזמן 50, 50.

עו"ד עמיחי חביביאן : כל הזמן 50, 50, אבל מורשה חתימה צריך כנראה נייר נוסף.

דוד צבן : אני מורשה חתימה. עד היום דניאלה לא מורשת חתימה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לפי המסמך הזה...

דוד צבן : לא, עד היום היא לא לקחה צ'קים לא כלום.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי. בסדר.

דוד צבן : לא, לא. עמיחי, יש לי שאלה אליך.

עו"ד עמיחי חביביאן : עוד מעט אנחנו...

דוד צבן : לא, לא. שזה יתחדד. באמת. כדי שהשופט גם יבין ואלו התביעה, לא יודע מי אלה, עורכי הדין, 2017, נכון? אתה אומר 2009?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : תקשיב לי טוב טוב, הינה השופט, הינה כולם פה, תקשיב טוב טוב, אם דניאלה הוציאה צ'ק אחד מ- 2009 אני שם את הידיים ואת הרגליים שלי פה ליד השולחן.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר.

דוד צבן : תרשום את זה בפרוטוקול השופט.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. בפועל השותפות הזאת הייתה רשומה על שם דניאלה. מה היו הרווחים כשאתם בתור זוג, בתור משפחה ראיתם מהחברה הזאת?

דוד צבן : מה זאת אומרת? קודם כל שנתיים, שלוש שנים ראשונות לא היו רווחים. זה רק להשקיע בציוד וזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה אתה השקעת בסיפור הזה?

דוד צבן : קרן השתלמות של דניאלה, של פעמיים, עוד 200,000 שקל, כמעט 400,000 אלף שקל ורונן 400,000 שקל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. ואז שנתיים ראשונות לא היו רווחים?

דוד צבן : שנתיים, כמעט שלוש לא קיבלנו משכורות, לא כלום. רק אחרי זה התחלנו לקבל.

עו"ד עמיחי חביביאן : וכשהתחלתם לקבל משכורת על שם מי היא יצאה?

דוד צבן : דניאלה. מה זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה?

דוד צבן : דניאלה. אה... סדר גודל של אה... בין 6,000 ל- 7,000 שקל.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי.

דוד צבן : והיה גם, אתה יודע, כל חצי שנה (לא ברור) אז קיבלנו עוד 5,000 ש"ח. אבל בוא אני אגיד לך, עמיחי, אני לא מבין בחשבונות, אל תדבר איתי על הדברים האלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. מה היה תחום העיסוק העיקרי של חברת קליר? כשהקמתם אותה?

דוד צבן : פינוי פסולת, אחזקות, ניקיון, כל הדברים האלה, הריסות, זה תחום הזה. זה היה הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי היו העובדים בחברה?

דוד צבן : היה אלגר, היה פטריק.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה היה התפקידים שלהם? תגיד שם ותפקיד של כל אחד.

דוד צבן : פטריק היה נהג. אלגר היה נהג. אורי היה איש משק, אתה יודע, כל הטרקטורים, ניקיונות, כל הדברים האלה. יש כאלה שהיו עושים עבודות, גם זה וגם זה. לא תמיד יש עבודה כנהג. יש טיפולים אחזקות, כל מיני דברים.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזה עובדים היו לכם?

דוד צבן : רק אנשים אחזקה, ניקיון ונהגים.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה עם פקידות?

דוד צבן : הייתה לנו פקידה, בטח.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי. תגיד לנו שמות.

דוד צבן : היו לנו איזה שתיים שלוש פקידות אז.

עו"ד עמיחי חביביאן : נו מה השמות שלהן?

דוד צבן : הייתה אחת בזמן שהיה את המקרה, אז עם התפיסה, הייתה מירב.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : ולפניה הייתה עוד מישהי, אני לא זוכר. סטודנטית אני חושב. ואחרי זה הייתה... אני לא זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : איפה חשבון הבנק של קליר התנהל?

דוד צבן : בפועלים ובמסד.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומי החזיק...

דוד צבן : אה ובבנק אוצר החייל, אתה יודע מה זה כבוד השופט, הלוואה של המדינה? יש הלוואה, לקחנו 350,000 כן? לעסקים קטנים, והיה לנו גם חשבון בנק אוצר החייל, אבל סיימנו את ההלוואה הזאת.

עו"ד עמיחי חביביאן : זאת הלוואה שלקחתם לטובת קליר?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי. ועל שם מי היה החשבון באוצר החייל?

דוד צבן : גם, דניאלה ורונן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אה גם החשבון באוצר החייל זה על שם דניאלה ורונן?

דוד צבן : בטח.

עו"ד עמיחי חביביאן : או רק בפועלים ומסד?

דוד צבן : לא, גם. מי חתם על ההלוואה? למה הוא יכול לחתום לבד?

עו"ד עמיחי חביביאן : עכשיו, כרטיס אשראי היה לעסק הזה של קליר?

דוד צבן : רונן, רק לרונן.

עו"ד עמיחי חביביאן : רק לרונן. הבנתי. ומי תכלס מנהל בשוטף את החברה?

דוד צבן : בוא אני אגיד לך משהו עמיחי, אני אמרתי את זה גם לפני חודשיים, שלושה, אני בן אדם של עליות וירידות. אני יכול להיות חודשיים יותר טוב מהשופט, סליחה, ויש לי חודשים שאני בבית כמו זומבי. אני עם כדורים של סוסים. אז אני אומר, כבוד השופט, אני אמרתי לפרופסור (לא ברור) אני נתתי מילה לד"ר פולג, לרופא שלי, גם כשאני במצב לא טוב אני גם לא נוהג. אני אחראי לעצמי, הבנת אותי השופט? אני לא עושה שטויות, הבנת אותי? אני יודע שאם אני אצא מהבית אני אלים. הינה יש לי משפט עוד מעט ד"ר, אה השופט, נתתי מכות לקב"ט בים המלח. לפני שנתיים. אני יש לי בעיה שבאים אלי מאחורה, דלת נטרקת, יש לי בעיה. הוא בא אלי מאחורה, נתתי לו בוקס לתוך הפנים. יש לי משפט פה עוד מעט.

עו"ד עמיחי חביביאן : תקשיב לי עכשיו, תענה לשאלות שלי.

דוד צבן : לא, אני אומר לך מה זה...

עו"ד עמיחי חביביאן : תקשיב. אני שאלתי אותך שאלה פשוטה. תקשיב. שאלתי אותך תכלס, אתה וברוך מנהלים את החברה בשוטף.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : יש עוד מישהו שמנהל אתכם את העסק הזה?

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : ברמה של הניהול אני שואל.

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה וברוך.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. תגיד לי, אמרת מקודם שאתה וברוך חברי ילדות.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : לפני שברוך הקים איתך את קליר, מה הוא עשה?

דוד צבן : היה במסגרייה אצל אבא שלו.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי.

דוד צבן : אבא של רונן, זכרו לברכה יש לו מסגרייה גדולה באשדוד.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אז הוא עבד אצל אבא שלו. ניהל לו חלק מהמסגרייה.

עו"ד עמיחי חביביאן : עכשיו תראה, אתה שמת 400,000 ש"ח בקליר.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : ובהתחלה כשהיא הוקמה אתה ודניאלה לא הייתם רשומים כבעלי מניות בחברה. לא פחדת? ככה 400,000 ש"ח לשים בלי לרשום את זה? או שכן רשמת את זה במקום אחר כלשהו?

דוד צבן : לא רשמתי את זה בשום מקום. היה לי את עורך הדין שהוא עשה לי את הפתיחה של זה, סמכתי עליו. וגם רונן, הוא לא טיפוס ש... זה לא בן אדם ש... הבנת אותי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל רשמת ב(לא ברור) לפחות?

דוד צבן : בטח.

עו"ד עמיחי חביביאן : על השם שלך.

דוד צבן : בטח, מה זה זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי אותך. ולמה באמת העדפת לא לרשום את קליר בהתחלה על השם שלך או של דניאלה בשנתיים הראשונות.

דוד צבן : אני לא זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אולי נלמד איזושהי קומבינה...

דוד צבן : לא, לא קומבינה. אני אגיד לך משהו, יש לי גם איזה מסמך, אני אגיד לך משהו, הוא אמר לי לענות או לא לענות, כבוד השופט, אבל אין לי בעיה לענות. פה זה משפחה וזה, אז יודעים פחות או יותר...

עו"ד עמיחי חביביאן : מי, מי משפחה שלך פה?

דוד צבן : פה. סימה זה משפחה. אני ודניאלה, היה לנו בחיים הרבה משברים, למעלה למטה, וב- 95, או 2000, משהו כזה, ליאור עשה לנו הסכם, אתה יודע מה זה הסכם אה... יענו אנחנו חיים ביחד אבל יש לנו הסכם זה, אבל את חשבון הבנק דניאלה מנהלת, כי אני, אם אני אנהל את חשבון הבנק אני אתן לכולם כסף. הבנת אותי?

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. אבל את ה- 400,000 ש"ח לקליר רשמת בכרטסות?

דוד צבן : רשום, בטח, מה זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר.

דוד צבן : יש חשבון.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רק שואל שאלות פה. עכשיו, מי היו תכלס הלקוחות העיקריים שלכם? התחלתם לעבוד, מי היו הלקוחות שלכם? בעבודות האלה של מה שאמרת, פינוי פסולת, ניקיון...

דוד צבן : היה מליסון, אחים עופר, היה...

עו"ד עמיחי חביביאן : מליסון נדל"ן כאילו?

דוד צבן : כן. יש להם קניונים, אתה יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : מליסון היה, קבלנים, כל מיני קבלנים, אתה יודע, שיפוצניקים. כל מיני חברות. 207. כל מיני. אתה יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה הייתם מחייבים למשל על מכולת פסולת ביום.

דוד צבן : תשמע, היום עולה 800 שקל, 850 שקל למכולה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : אבל אז זה היה 600 שקל, 500 שקל.

עו"ד עמיחי חביביאן : וזה היה העיקר...

דוד צבן : אבל זה לא אני, לא אני אחראי על זה. אתה יודע מי אחראי על זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : מי?

דוד צבן : יש משרד לאיכות הסביבה, יש לו, הוא כל איזה כמה חודשים, אתה יודע מה זה (לא ברור) כבוד השופט? הם יענו, איך אני אסביר לך? הם קובעים כמה הטמנה כמה אתה...

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה ישלמו בדודאים וכאלה.

דוד צבן : כן משהו כזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : את זה אני דווקא יודע. אז תגיד לי, עיקר הפעילות שלכם זה הנושא של פינוי הפסולת.

דוד צבן : והריסות. הריסות, ניקיונות.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה לגבי מכירת חומרי ניקוי?

דוד צבן : מכרנו חומרי ניקוי.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזה חומרי ניקוי מכרתם? ממי קנית, איזה חומרים, למי מכרת? תספר לנו קצת.

דוד צבן : קנינו מ"הובס".

עו"ד עמיחי חביביאן : של מי זה?

דוד צבן : של אלון חסן ושל יגאל. ומכרנו לנמל.

עו"ד עמיחי חביביאן : מכרתם לנמל.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : יש לכם עוד ספקים שקניתם מהם חוץ מהובס?

עו"ד אשר אוחיון : יש לי בקשה אדוני.

דוד צבן : אני חושב שכן.

עו"ד אשר אוחיון : סליחה רגע.

דוד צבן : אני חושב שקנינו מ...

כ.ה יואל עדן : עוד רגע.

עו"ד אשר אוחיון : מר צבן, אפשר שנייה אחת?

דוד צבן : כן בטח.

עו"ד אשר אוחיון : אני חושב ש...

דוד צבן : אני לא "מר" אה...

עו"ד אשר אוחיון : למה, כל אחד מר. אני חושב שלגבי העד הזה צריך להבהיר יותר שהשאלות הן רק מידיעה אישית. כי מטבע הדברים אדם מעיד מכל מה שיש לו בראש. מה שהוא שמע מחברים, מה שהוא חושב, מה שהוא משער. זה טבעו של כל אדם. צריך להסביר לעד הזה שהוא צריך להעיד רק על דברים שהוא יודע בעצמו. שהוא עשה בעצמו. לא שהוא שמע מרונן שעשה והוא יודע מרונן ודברים כאלה.

דוד צבן : לא, לא. אני אומר ש... איך קוראים לך.

עו"ד אשר אוחיון : אשר.

דוד צבן : אשר, אני באמת, אני לא...

עו"ד אשר אוחיון : זה בסדר. לא רק אתה.

דוד צבן : תשמע, אני לא עושה חשבון לאף אחד. איך אמרת? רק לו.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר גמור.

כ.ה יואל עדן : ב"כ המאשימה? רוצה לומר משהו בעקבות הערת ב"כ הנאשם?

עו"ד עמיחי חביביאן : אנחנו נמשיך.

כ.ה יואל עדן : רק בית המשפט מוצא לנכון לומר לאדוני, אדוני יאמר רק דברים שאדוני יודע מהידיעה של אדוני. מה שאתה יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה יודע מידיעה אישית שלך שהובס זה של אלון חסן?

דוד צבן : בטח שאני יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : איך אתה יודע?

דוד צבן : מה זה, כל המדינה יודעת.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה כל המדינה?

דוד צבן : כל המדינה יודעת. מה יש פה...

עו"ד עמיחי חביביאן : יש פה אחד בחדר...

דוד צבן : יש מישהו במדינת ישראל שלא יודע מי זה אלון חסן? עזוב עמיחי, נו מה אתה, אתם נכנסים לקטנות עכשיו.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אתה מידיעה אישית...

דוד צבן : מה לא יודעים שזה של אלון חסן? הובס. אני רוצה לקנות מזוהר דליה, אני רוצה לקנות מסמי, אני רוצה לקנות מאלון חסן, מישהו יגיד לי ממי לקנות? תשמע, לפני אלון חסן, עם כל הכבוד לאלון חסן, אבא שלי עבד 46 שנים בנמל. אבא שלי מת בנמל הזה. הנמל הזה הרג את אבא שלי. הינה אתם לא יודעים, איך קוראים לך אתה? אשר? ואתה לא יודע, אתה עם המשקפיים, ואתה, אתם לא יודעים כלום. אני, הנמל הזה הרג את אבא שלי. אתם יודעים את זה? אתם יודעים את זה? באתם, עשיתם שיעורי בית. אתה ידעת, רק יום רביעי ידעת, אמרתי לך ביום רביעי או לא?

עו"ד עמיחי חביביאן : אמרת.

דוד צבן : אני צריך לבוא לפה להעיד פה כבוד השופט? אה? אני, הנמל הזה הרג את אבא שלי, אתה יודע את זה? אני צריך לבוא לפה כבוד השופט?

לא ידוע : תן לו לשתות.

דוד צבן : לא, לא רוצה לשתות. לא רוצה לשתות.

עו"ד עמיחי חביביאן : בוא תאמר לי, אמרת שמכרתם חומרי ניקוי של חברת הובס לנמל אשדוד.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזה עוד חומרי ניקוי מכרתם לנמל אשדוד?

דוד צבן : לא יודע, רונן יודע. אני לא התעסקתי עם זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה שידוע לך.

דוד צבן : אבל אני אומר לך, אני לא התעסקתי עם החשבונות וכל...

עו"ד אשר אוחיון : הוא ענה, תקשיב למה שהוא אמר שהוא לא התעסק בזה.

כ.ה יואל עדן : הוא שואל אותו מהידיעה שלו.

דוד צבן : בונ'א אל תפריע, איך קוראים לך? אשר? אל תפריע, אל תפריע, שב.

כ.ה יואל עדן : הוא שואל אותו מידיעה שלו.

דוד צבן : לא, הוא מדבר לעניין, מה אתה רוצה? הוא שואל אותי, אני עונה לו. אם הייתי יודע הייתי אומר לו שמע אני יודע. "מכרתי אקונומיקה, מכרתי... לא יודע מה".

עו"ד עמיחי חביביאן : אני שואל אותך שוב. חוץ מחומרי הניקוי שקנית מהובס היו עוד חומרי ניקוי שקנית מספקים אחרים?

דוד צבן : כן. מ(לא ברור) אני חושב שקנינו.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומכרתם לנמל? אם אתה יודע, רק אם אתה יודע.

דוד צבן : אני לא יודע. כפרה עליך עמיחי, אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אין בעיה. בסדר גמור. הכל טוב. תגיד לי, החומרים שקנית מ"הובס", חוץ מלמכור אותם לנמל אשדוד, לאיזה עוד לקוחות מכרת?

דוד צבן : אני לא יודע. רונן יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. זה בסדר. איך עבד כל העניין הזה של אספקת חומרי ניקוי לנמל, באיזה שיטה זה היה עובד הסיפור הזה?

דוד צבן : היה את הזה, למה עצבן אותי כל הסיפור הזה? כבוד השופט אני רוצה שאתה תקשיב, לא אתם ולא אתם. למה עצבן אותי כל הדבר הזה גם? אני, נכון שהביאו אותי ללוד שם, לרמלה, איך קוראים למקום הזה? שם. אז הביא לי השוטר מכתב כזה, אתה יודע, ככה הצהרה, החלטה, הביא לי, איך קוראים לבחור הזה שאמרתי לך יום חמישי? איך קוראים לבחור הזה?

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה?

דוד צבן : זה שהיה מסתערב איתי בעזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : צמח?

דוד צבן : לא צמח, זה צמח זה? אל תדאג, אני אבוא עליו זה. איך קוראים לו זה, אמרתי לך היה מסתערב איתי בעזה, הוא היה בשמשון. לוגסי, דוד לוגסי, אשתו של דוד לוגסי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אה אוקי.

דוד צבן : הוא בא אלי עם דבר כזה כבוד השופט, השוטר.

כ.ה יואל עדן : כן.

דוד צבן : החוקר, בא אלי עם דבר כזה, הוא אמר לי "תגיד לי, אתה תיאמת מחירים על מיכאל לוגסי?" אמרתי לו תקשיב לי, אתה עם כיפה על הראש, תקשיב לי טוב טוב, הינה הפלאפון שלי פה, לא שנה אחורה, עשר שנים אחורה, אם פעם אחת דיברתי איתה בטלפון או פעם אחת דיברתי איתה ככה, מה שאתה רוצה, אמרתי לו. חוץ מבעלה שהיה אצלנו, בעלה היה מסתערב אצלנו בשמשון, דוד לוגסי, כן? אני מוכן שתביא לי אותה, אחרי זה הוא אמר לי, עד היום אני, אתה יודע יש דברים שמחודדים לי פה. עזוב. אני נכה בראש וזה, אבל יש דברים שאתה לא יכול להוציא לי אותם. לא יכול. הוא אמר לי אתה מכיר בחור בשם ישראל? אמרתי לו לא, לא מכיר. אחרי זה הוא אמר לי עוד איזה שם. אמרתי לו תשמע, אני לא מכיר את האנשים האלו. בחיים לא ראיתי אותם, לא נפגשתי איתם. הוא אומר לי מתי בפעם האחרונה היית בנמל? אמרתי לו אין לי אישור כניסה לנמל בכלל. אמר לי מה זאת אומרת? אז איך זה? אמרתי לו אני לא מתעסק עם זה, רונן מתעסק עם זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לרונן היה אישור כניסה?

דוד צבן : בטח שהיה לרונן אישור כניסה. אז זה מה שעצבן אותי. הבנת כבוד השופט? אחרי זה אני אומר לו "למה אתה אומר שהיא אמרה שתיאמתי איתה מחירים?" אז באתי אליו בהפוך על הפוך. אני לא מטומטם. אתה חושב שאני מטומטם. אני לא מטומטם כבוד השופט. אמרתי לו "יש לי שאלה אליך, כמה חברת קליר, כמה כסף יענו עלה לחומרי הניקוי מקליר?" אז הוא אמר לי, לא יודע, הוא אמר לי איזה סכום, 160 שקל, או 130 שקל. אמרתי לו ומי מספר שתיים? אמרתי לו מה, מה מספר שתיים? אז הוא אמר לי איזה מחיר. אז אמרתי לו אם המחיר הזה ככה ואני תיאמתי מחירים, אז במקום 135 אז הייתי אומר 130, יענו מוריד שלוש, ארבע שקל. אבל לא מוריד 30, 40 שקל, הבנת אותי? פה הוא הפסיק לדבר איתי. זהו.

עו"ד אשר אוחיון : העד הזה אמר את זה ברענון?

דוד צבן : איזה עד?

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : איזה עד? איזה עד?

כ.ה יואל עדן : אדוני ימתין רגע.

דוד צבן : אני אמרתי את זה. אל תבלבל את המוח. אני אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אני אומר לאדוני, הדברים שאמר העד הם חשובים ביותר. הוא אומר אותם בצורה אמיתית, ככה לי נראה, אותנטית לחלוטין. חברי שמע אותם, היה חייב להניח את זה בפני.

דוד צבן : מה זאת אומרת? עכשיו אמרתי לו את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אבל אמרת שגם ביום חמישי...

דוד צבן : יום חמישי אמרתי לו שאני רוצה להגיד דברים. אני רוצה להגיד עוד דברים אדוני. אני שנה וחצי לא הייתי בבית. אתה יודע את זה? אתה יודע שהכניסו אותי עם עשרה ערבים, אתה יודע את זה? (לא ברור- צועק).

כ.ה יואל עדן : אדוני בבקשה...

דוד צבן : אתה יודע את זה? אה? אתה לא יודע את זה. אתה הבאת אותי לפה...

עו"ד אשר אוחיון : אני לא הבאתי אותך.

דוד צבן : אז מי הביא אותי?

כ.ה יואל עדן : אדוני, בבקשה בוא ננסה...

דוד צבן : (לא ברור- צורח) לא הייתי בא לפה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בוא נמשיך.

כ.ה יואל עדן : שנייה אחת. אדוני, בוא ננסה לעשות את הדיון הזה רגוע.

דוד צבן : אני אגיד לך משהו. אשר נכון? לא בא לי לדבר עם שניכם. בא לי לשבת רק איתו לבד. תאמינו לי. אתם מדברים דברים שמעצבנים אותי סתם. אני כיבדתי אותו רק בגלל שהוא התקשר אלי. באמא שלי. לא הייתי בא לפה בכלל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. בוא נמשיך. שאלתי אותך שאלה, איך הדברים התנהלו מבחינת אם זה בדרך של הצעות מחיר, אם זכיתם במכרז, איך זה עבד?

דוד צבן : רונן טיפל בזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : רונן טיפל בזה. אתה בעצמך לא?

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : רונן טיפל בזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תגיד לי, תכלס, מי היה מעביר בפועל את חומרי הניקוי לנמל?

דוד צבן : המשאית שלנו.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה? אתה היית נוהג אליה?

דוד צבן : לא. או אלגה או פטריק או... מי שפנוי.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי. ואיפה הייתם מאכסנים את החומרים לפני שהייתם שולחים אותם לנמל?

דוד צבן : איפה היינו מאחסנים?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : פעם אחת זה היה אצלנו, פעם אחת במושב. כל מיני.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזה מושב?

דוד צבן : במחסן, איפה שהיה במושב. היה לנו במושב מחסן, בשדה עוזיה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : כן? אז משם, או שהיינו לוקחים משם את החומר או מ(לא ברור).

עו"ד עמיחי חביביאן : מחסן של מי?

דוד צבן : של "הובס".

עו"ד עמיחי חביביאן : מחסן של הובס בשדה עוזיה?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : משם היית מוביל את הסחורה.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : תגיד לי, למה דווקא בחרתם לשווק לנמל את החומר הזה? EL 909? המסיר שומנים? ולא לקחתם חומר מחברה אחרת? למה דווקא בהובס אני שואל.

דוד צבן : לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא יודע?

דוד צבן : לא יודע, רונן טיפל בזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אתה ידעת משהו לגבי העדפות של הנמל? איזה חומרים טובים להם לא טובים להם?

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא ידוע לך. על הכיפק.

דוד צבן : עמיחי אני אמרתי לך יום חמישי כן? שאלת אותי...

עו"ד עמיחי חביביאן : יום רביעי נפגשנו.

דוד צבן : יום רביעי, יום חמישי, לא משנה. לא יודע מי זה היה, רונן קראו לו?

עו"ד עמיחי חביביאן : הרשקוביץ, כן.

דוד צבן : הוא גם שאל אותי שאלה. הוא שאל אותי דודו איך הגעת לנמל בכלל? איך מכרת חומרי נמל? אמרתי לו תשמע, (לא ברור) אמרתי לו תשמע אני יכול למכור, הוא אמר לי כל אחד יכול למכור. הוא אמר לי תגיש מכרז, הצעות מחיר, תמכור, אין בעיה. הוא אמר לי "אתה יכול לקנות ממני?" אתה יכול לקנות, ממי שאתה רוצה אתה יכול לקנות. וזהו. בזה נגמרה השיחה. הבנת אותי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. ואז כאילו... הלכת על זה? אמרת בוא אני אקנה ממך סבבה, או שאמרת רגע, אני אבדוק?

דוד צבן : לא, בדקנו מחירים.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן? בדקת עוד חברות?

דוד צבן : בדקנו, בדקנו. רונן בדק. רונן לא פראייר, רונן בדק.

עו"ד עמיחי חביביאן : ואלון היה הכי זול?

דוד צבן : מי?

עו"ד עמיחי חביביאן : הובס היו הכי זולים?

דוד צבן : תשאל את רונן. רונן בטוח יודע אם הוא היה זול או לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל הוא דיבר איתך.

דוד צבן : אני דיברתי איתו אבל הוא, אדון אלון, מרוב שהוא היה עסוק בנמל, אני לא יודע אם בכלל היה לו ראש בחומרי הניקוי האלה, בחברה הזאת בכלל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תראה, כמה שאלות קצרות. תראה, הציגו לך בחקירה שלך כל מיני חומרים שנתפסו אצלך ברכב. (לא ברור) זה נתפס אצלך ברכב. תגיד לי של מי זה?

דוד צבן : של הובס.

עו"ד עמיחי חביביאן : של חברת הובס?

דוד צבן : כן. אבל הינה אתה רואה? יש פה כל מיני. אין פה רק את החומר שאתה מדבר עליו.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, שאלתי על חברות אחרות חוץ מהובס.

(אחד הנוכחים מתעסק עם המיקרופון וזה מקשה על שמיעת החקירה).

דוד צבן : למה, יש גם את (לא ברור).

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. אבל זה הקטלוג שהיה אצלך ברכב, נכון?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מבקש להגיש אדוני.

כ.ה יואל עדן : יש התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : אלה דברים שהיו באוטו שלו?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : מה הוא אמר לגביהם?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא אמר שזה קטלוג של הובס שהיה אצלו באוטו.

עו"ד אשר אוחיון : אפשר, אפשר.

כ.ה יואל עדן : מוגש בהסכמה, מסומן ת/170.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תראה, יש פה עוד דברים שנתפסו, כל מיני הוצאות, טבלת אקסל, פברואר, מרץ, אפריל, תסביר לבית המשפט מה הדברים האלה?

עו"ד אשר אוחיון : איפה הם נתפסו?

דוד צבן : באוטו. זה אני, כבוד השופט אני לא מתעסק עם החשבונות בשוטף. אז הוא כל שלושה חודשים מוציא לי את זה אתה יודע, זהו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל תסביר לבית המשפט מה זה הדברים האלה, מה זה הטבלאות האלה, מה זה המסמכים האלה?

דוד צבן : לקוחות. לקוחות, מה זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : של קליר?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : שהיו אצלך ברכב.

דוד צבן : כן. חברה עירונית לפיתוח, (לא ברור) מוסכים.

עו"ד עמיחי חביביאן : כל אלה לקוחות שלכם?

דוד צבן : כן. אלי שיפוצים, נתיב המים, עו"ד יובל בליך, כל מיני. אתה לא רואה? הכל לקוחות.

עו"ד עמיחי חביביאן : הכל לקוחות?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע. זה לקוחות, כלומר זה הכנסות או הוצאות? תסתכל שוב.

דוד צבן : זה הוצאות.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה הוצאות?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : גם השני זה הוצאות?

דוד צבן : שניהם זה הוצאות?

עו"ד עמיחי חביביאן : השלישי, יש גם שלישי. הכל הוצאות של קליר?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה מסר לך ברוך רונן, הוצאות של קליר. ומה לגבי ההכנסות של קליר? איך היית יודע מה ההכנסות?

דוד צבן : גם.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מבקש להגיש.

דוד צבן : גם. הוא היה מביא לי כזה.

כ.ה יואל עדן : רק רגע. יש הסכמה להגשה?

עו"ד אשר אוחיון : אני לא רואה את הרלוונטיות, אבל בסדר.

כ.ה יואל עדן : לאור ההסכמה מוגש ומסומן ת/171.

עו"ד אשר אוחיון : כמובן אדוני שזה במגבלות שהעד העיד. שהכין את זה מישהו אחר והניח את זה בפניו. רונן הכין ונתן לו את זה.

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : כמו שהעד העיד. לא מעבר לזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומה לגבי ההכנסות?

דוד צבן : גם. כל שלושה חודשים.

עו"ד עמיחי חביביאן : ממי היית מקבל?

דוד צבן : מרונן.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא ממירב?

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : בטוח?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : אולי מירב הייתה מכינה, אבל רונן הביא לי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תראה, דיברת על העניין הזה של הבנק אוצר החייל. זה החשבון שמשם נעשתה ההלוואה, יש פה, דניאלה משכה פה (לא ברור) שקל?

דוד צבן : מה פתאום. זאת החברה שלי. זה הפרטי שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה החשבון הפרטי? זה לא החשבון ה...

דוד צבן : לא. מה פתאום.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. יש כאן עוד כמה רשימות בקשר למגרש. בוא תסתכל, תסביר לבית המשפט.

דוד צבן : זה מגרש שקניתי בזמנו, בניתי ומכרתי את המגרש. אז זה אתה יודע, מידע תכנוני, פיקדון, השבחה, מגרש, העתקות, שמאי, אישור זכויות. כל הדברים האלו, רשמתי. כל מיני.

עו"ד עמיחי חביביאן : בדף הזה גם זה מה שרשום?

דוד צבן : כן. הינה. חברת חשמל, פתיחת תיק (לא ברור). כל מיני זה. דמי הנמל, קנינו מסין את הקונטיינר, אז זה דמי נמל, 18,000.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומה זה הדף השלישי?

דוד צבן : גם. אלומיניום, (לא ברור), חשמלאי.

עו"ד עמיחי חביביאן : עשיתם גם בריכה בבית?

דוד צבן : כן בטח.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תביא לי את זה בבקשה. אני מבקש להגיש אדוני.

כ.ה יואל עדן : יש התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : מה זה?

דוד צבן : המגרש שקניתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה שהעד אמר עכשיו. המגרש שהוא קנה.

עו"ד אשר אוחיון : לא רואה את הרלוונטיות. אבל יותר מהר להסכים מאשר להתנגד.

כ.ה יואל עדן : מוגש ומסומן ת/172.

עו"ד עמיחי חביביאן : רק עוד דבר אחרון בעניין הזה. מה זה הרשימה הזאת? תאמר לבית המשפט?

דוד צבן : טובי היה חייב לנו כסף.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה לנו?

דוד צבן : לקליר. אילון ירוק גם היה חייב לנו כסף.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זה?

דוד צבן : חברת פסולת.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : (לא ברור) גם היה חייב אלף שקל, גשם יזמות, גם 400 שקל, (לא ברור) 9,143, דרך אגב גם הובס היו חייבים לנו 20 ומשהו אלף שקל.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה לא רשמת?

דוד צבן : מה, אני רושם הכל?

עו"ד עמיחי חביביאן : לאיזה צורך רשמת...

דוד צבן : איפה בן (לא ברור) פרויקטים? אה? 280 אלף שקל? צ'קים?

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע. רשמת פה את החייבים האלה בשביל מה?

דוד צבן : קודם כל, איך קוראים לך, עמיחי, זה לא הכתב שלי זה הכתב של רונן, הוא הביא לי את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לאיזה צורך הוא הביא לך את זה?

דוד צבן : כדי שאני אתקשר. כדי שאני אעשה טלפונים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי .בסדר גמור. אני מבקש להגיש.

כ.ה יואל עדן : יש התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : מאותו טעם שהזכרתי קודם.

כ.ה יואל עדן : מוגש ומסומן ת/173.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי זאת?

דוד צבן : זאת כמו אחותי זאת.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה הקשר המשפחתי ביניכם?

דוד צבן : היא בת דוד, אבל היא יותר מבת דוד, היא כמו אחות.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. עכשיו תשמע, אנחנו...

דוד צבן : וגם אתה תהיה אח שלי בסוף, אל תדאג, וגם אתה, וגם אתה כבוד השופט.

כ.ה יואל עדן : רק למען הסדר הטוב, יאמר אדוני למי הוא התייחס. יאמר במילותיו לפרוטוקול?

עו"ד עמיחי חביביאן : מה הקשר המשפחתי בינך לבין סימה חסן?

דוד צבן : היא בת דוד שלי, מה זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : אבא שלה, דוד שלי יוסף, בגיל שלוש וחצי ארבע, אתה יודע איפה זה הסחנה? כן? הוא הציל אותי ממוות. אני טבעתי והוא, אני חייב לו את החיים שלי, חייב לו. עכשיו מה אתה רוצה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תשמע, אנחנו דיברנו על כל העניינים. עכשיו אני רוצה שתסביר לבית המשפט מה היה הסיכום העסקי שאתם הגעתם עם אלון לגבי המכירה של מוצרי הובס לנמל.

דוד צבן : רונן יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : רונן יודע?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אומר לך שאתה צגם יודע. אתה בחקירה במשטרה אמרת בדיוק, אני רוצה שתגיד את זה לבית המשפט. אם צריך אני ארענן את זיכרונך.

דוד צבן : נו תגיד לי, אם אני אמרתי אני אגיד, אין לי בעיה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מעדיף שאתה תנסה לבד להיזכר.

דוד צבן : לא, תגיד לי אתה. אביחי, שלוש שנים, זה לא יום יומיים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אבקש את רשותו של בית המשפט הנכבד לרענן את זיכרונו של העד.

עו"ד אשר אוחיון : העד אמר שהוא יודע היטב שרונן הוא זה שמתעסק עם הדברים האלה.

דוד צבן : לא, לא הבנת אותי אשר. אני יכול זה, שיגיד לי מה אמרתי בחקירה, יכול להיות שאני יודע. אני הייתי יום חמישי, אם הוא היה יושב איתי על מה שאמרתי אני הייתי...

כ.ה יואל עדן : אני רוצה להבין את התשובה שלך. אתה אומר שאתה לא זוכר?

דוד צבן : אני לא זוכר.

עו"ד אשר אוחיון : לא, הוא אמר שהוא לא יודע. הוא אמר "אני לא יודע, רונן התעסק עם זה".

דוד צבן : כן. רונן התעסק עם זה. יכול להיות שבחקירה אמרתי ואני לא זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני מבקש ברשות בית המשפט לרענן את זיכרונו של העד.

דוד צבן : נו אין בעיה. כן. אין בעיה, אין בעיה, אני מרשה לך.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה מרשה לי, אבל אני צריך...

דוד צבן : כבוד השופט גם מרשה לך, אני אומר לך.

עו"ד אשר אוחיון : בואו נמשיך. אנחנו לא נתנגד לזה. בבקשה.

דוד צבן : יאללה נו.

כ.ה יואל עדן : יאמר מאיפה מרענן רק. למען הסדר הטוב.

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה, בחקירה שלך.

עו"ד אשר אוחיון : איזו חקירה? ראשונה, שנייה, שלישית?

עו"ד עמיחי חביביאן : חקירה מיום 18.06.

עו"ד אשר אוחיון : חקירה שלישית, כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. החקירה השלישית שלך. מיום 18.06. תראה, אתה אמרת "ישבנו עם אלון ביחד, אני ורונן. הוא הסביר שהוא לא יכול להכניס סחורה לנמל. אז הפתרון הוא שאנחנו נקנה סחורה ממנו והוא יכניס לנמל"...

דוד צבן : אין חיה כזאת. הוא לא אמר את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא לא אמר את זה?

דוד צבן : הוא לא אמר את זה. אני אמרתי לו. אני אמרתי לו שאני יכול לקנות סחורה לנמל, אתה שומע אותי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : הוא אמר לי כל אחד יכול לקנות. אמרתי את זה גם לצמח, אתה מכיר את צמח?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : תשאל אותו, הוא יגיד לך. אמרתי לו צמח, במילים האלה, אמרתי לאלון, הוא אמר לי אין בעיה. אני אשאל אותך שאלה, אביחי יש לי שאלה אליך.

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע.

דוד צבן : משהו באמת קטן, משהו קטן.

עו"ד עמיחי חביביאן : נו משהו קטן. אבל קטן.

דוד צבן : קטן, קטן. תאמין לי. אני אומר משהו עכשיו, אתה יודע מה אני מפה מוציא אותך מחובק עם העורך דין הזה והשופט איתך. אני שואל אותך שאלה, בחייאת אביחי.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני, כל המחזוריות של חומרי הניקוי, במשך שנה וחצי שנתיים שסיפקנו לנמל, כמה כסף היה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה היה?

דוד צבן : אני לא יודע, אני שואל אותך, אני לא יודע אני. אם הייתי יודע הייתי זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : כמה מאות אלפי שקלים.

דוד צבן : כמה?

עו"ד עמיחי חביביאן : בוא...

דוד צבן : לא, רגע אתה יודע כמה? אתה עשית שיעורי בית. כמה?

עו"ד אשר אוחיון : אני חושב ש- 300,000 ש"ח.

דוד צבן : 300,000. אני שואל אותך שאלה אביחי, כן? כמה אנחנו מול הובס, ברווחים, יענו אם זה 300 אלף, קמה אנחנו ברווחים מהובס? כמה אנחנו לוקחים? חמישה אחוס? עשרה אחוז? עשרים אחוז? כמה?

עו"ד עמיחי חביביאן : עשרה אחוז.

דוד צבן : עשרה אחוז? יענו...

עו"ד אשר אוחיון : למה אתה...

דוד צבן : רגע. רגע. תן לי לדבר. למה אתה לא נותן לי לדבר? יענו זה 30,000 ש"ח כל הסיפור?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אתה אמרת "אני יודע שהיינו מקבלים עשרה אחות מכל עסקה".

דוד צבן : בסדר. אני אמרתי. אני אמרתי. אני אמרתי עשרה אחוז. אין בעיה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אני אגיד...

דוד צבן : כמה זה עשרה אחוז מ- 300,000? 30,000 שקל? אתה מבין אותי לפה בשביל 30,000 שקל?

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : בשביל 30,000 שקל אתה מביא אותי לפה?

עו"ד עמיחי חביביאן : בוא נחזור שנייה, תקשיב. אני אומר לך שבחקירה שלך עם צמח אתה אמרת בצורה מפורשת ש"ישבנו עם אלון"...

דוד צבן : אני ישבתי עם אלון, לא רונן. אני, אני.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אתה ישבת.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : והוא הסביר לך שהוא...

דוד צבן : שאני יכול להגיש מכרזים לנמל והצעות מחיר.

עו"ד עמיחי חביביאן : שנייה.

דוד צבן : במילים האלה. אמרתי לך את זה גם ביום חמישי. אמרתי לך את זה או לא?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אמרתי לך את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע. זה כתוב...

עו"ד אשר אוחיון : אפשר לענות לו? אמר לך או לא?

דוד צבן : אמרתי לו את זה והוא כתב את זה. מה, מה הסיפור שלך? אני לא מבין?

עו"ד עמיחי חביביאן : עוד פעם, אני עוד פעם חוזר. תראה, אתה אמרת כמה דברים בחקירה שלך.

דוד צבן : נו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה אמרת גם לחוקר צמח שאתה הרגשת שהיית קוף של אלון, אתה זוכר את זה?

דוד צבן : שהייתי קוף?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. אמרת "אני רוצה להגיד לך שאני הרגשתי שאני קוף".

דוד צבן : נכון. אם אתם מדברים ככה, שאתה אומר לי עשרה אחוז.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : ואתם מביאים אותי למצב יענו שאני זה, אז אני מרגיש כמו קוף. כן. אני אומר לך את זה גם בפנים וגם לו וגם לו.

עו"ד עמיחי חביביאן : תסביר. מה זאת אומרת?

דוד צבן : אני אסביר לך, כן? אם כבוד השופט יש לו אח שמתעסק בחומרי כתיבה. בכלי כתיבה, כן? והוא לא יכול לספק לבית המשפט, אח שלו שופט, נכון?

עו"ד עמיחי חביביאן : נכון.

דוד צבן : אבל הוא, אח שלו, זה עסק משפחתי, זה אבא שלו הוריש לו אותו, כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אבל הוא מקבל רק חמישה אחוז או שבעה אחוז. אז מה הוא מרגיש? הוא מרגיש קוף.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי.

דוד צבן : אז אני מרגיש כמו קוף. ועד היום אני מרגיש כמו קוף.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי.

דוד צבן : אתה רוצה שאני אסביר לך למה?

עו"ד עמיחי חביביאן : תסביר.

דוד צבן : אני אסביר לך למה אני מרגיש כמו קוף. ואל תפגע ממני, איפה הוא? אלון, באמת אל תיפגע ממני. יענו, כבוד השופט, גם, אני הולך להביא עכשיו פצצת אטום פה, כן? אני עם כל הטלוויזיה, כל העיתונות הזו, כן? עם עורך הדין ההוא, עם התיק הזה, אמרת שאתה יודע יענו שאתה נעצרת אותו יום, שאתה יודע שבאים לעצור אותך, כן? למה הילדים שלי, אני שואל אותך כבוד השופט, אתה יודע שבכל המעצרים האלה, אצלי בבית כמעט היה רצח? כמעט רצחו שוטר אצלי בבית. למה הילדים שלי, בשביל מה שהוא אומר, 30,000 שקל, ההוא יש לו אניות, סוללות במיליארדים, כן? לא לקחו את אבנר ואת (לא ברור), באו לשניר ואביב. שמונה שוטרים נכנסו הביתה. אני צריך לראות את הדבר הזה כבוד השופט? אני שואל אותך שאלה. ואני אגיד לך את האמת, אני מאז, אני, אלון, אתה יודע כמה זמן עבר כבר? עוד מעט שלוש שנים. כן? אני לא מדבר איתו, לא דיברתי איתו בכלל כל השלוש שנים האלה. כל השלוש שנים האלה לא דיברתי איתו בכלל. לא דיברתי איתו. אבל מה שמעצבן אותי, אם ידעת שהפישר הזה אומר לך שבאים לעצור אותך, לא תגיד לי? אני אוציא את הילדים מהבית. לא מספיק מה שעברתי בחיים? לא מספיק מה שעברתי בחיים? אשפוזים, אשפוז בכפייה, הבן שלי הגדול לפני כמה שנים ניסה להתאבד. אני צריך את הדברים האלה? בשביל 30,000 שקל כבוד השופט? אני מדבר איתך מהלב, כאבא לילדים. שאת כל הסוגיה הזאת של קליר, באמת, תזרוק את זה לעזאזל. אני אומר לך את האמת. באתי לפה היום רק בגלל הבן אדם הזה. הבן אדם הזה, רק בגללו באתי. אם לא עמיחי אני לא הייתי בא לפה. לכו חפשו אותי. אני במחלקות סגורות. אבל באתי עם האמת שלי. באתי, כבוד השופט, באמת, יענו, באתי לשם, אני רואה דמויות, שוקי סגיס, בלתר, בן זקן. כוס רבאק, מה אני? מה אני בכל ה... אתה הבנת אותי כבוד השופט? זהו. עכשיו תעשה מה שאתה רוצה עם זה כבוד השופט, אני סומך עליך. זהו עמיחי.

עו"ד עמיחי חביביאן : זהו? לא לשאול יותר?

דוד צבן : לא. זה מה שרציתי להגיד יענו על העניין הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה אתה כל כך כועס?

דוד צבן : אני אגיד לך למה אני כועס עמיחי, אני כועס בגלל שאני בנמל הזה לא איבדתי איזה, איבדתי אבא. איבדתי אבא בנמל הזה. אנחנו, המשפחה שלי חטפה בומבה בעשר שנים האחרונות. אני באתי בגיל 41 באופן פתאומי, לא הייתה מחלה, לא הייתה כלום, פתאום שטף דם בגזע המוח, הלכה אחותי. פתאום פותחים לנו עכשיו בית חולים (לא ברור) בגללה. אחרי שמונה חודשים איבדתי אבא. מה אני צריך, לבוא לפה עמיחי? באמת עמיחי, אני מדבר איתך עכשיו, עזוב כעורך דין, כתובע, כאבא לילדים. אני צריך שהילדים שלי, שניר ואביב יראו את מה שזה... ואתה יודע, סיפרתי לך מה היה עם החוקרת ההיא, אתה יודע על מה אני מדבר, אני לא אפתח את זה פה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, תזכיר לי.

דוד צבן : בוא אני אגיד לך באוזן. בוא. ואתה אל תתנגד ולא כלום. שומע אותי? תזהר. בוא אני אגיד לך באוזן, אני חייב להגיד לך את זה. אני חייב להגיד לך את זה. בסדר? אני לא מדבר על זה. כפרת עוונות. אולי (לא ברור) לילדים.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. קודם כל תודה. עכשיו תגיד לי בבקשה, אני רוצה להבין. הדברים שאתה אמרת במשטרה בעניין של אלון הם מאוד ברורים. אני חוזר בפעם השלישית. "ישבנו עם אלון, הוא הסביר לי שהוא לא יכול להכניס קורה לנמל אז הפתרון הוא שאנחנו, קליר, נקנה סחורה ממנו ואנחנו נכניס לנמל דרך הצעות מחיר" אלה דברים שאמרת?

דוד צבן : אני אמרתי לצמח את הדברים האלה, כן? אני אמרתי לו "אלון, למה אתה לא מכניס חומרי ניקוי? הוא אמר לי אני לא יכול להכניס חומרי ניקוי כי זה ניגוד עניינים" אמרתי לו "אני יכול להכניס?" הוא אמר לי "בטח שאתה יכול להכניס, כל אחד יכול להכניס" הוא אמר לי כל עוד אין לך ניגוד עניינים אתה יכול להכניס. אמרתי לו "אני יכול לקנות ממך?".

עו"ד עמיחי חביביאן : אלון הוא עו"ד?

דוד צבן : מה זה?

כ.ה יואל עדן : אדוני ייתן לו להמשיך.

דוד צבן : מה אמרתי?

כ.ה יואל עדן : התחלת להגיד "אמרתי לאלון" ואז התובע קטע אותך, תמשיך את המשפט שאמרת. זה משפט חשוב.

עו"ד עמיחי חביביאן : אלון אמר לך שזה ניגוד עניינים ו?

עו"ד אשר אוחיון : תן לו, תן לו.

דוד צבן : כן. הוא אמר שזה ניגוד עניינים, הוא אמר שהוא לא יכול. שאלתי אותו אם אני יכול לקנות. הוא אמר לי שכל אחד יכול לקנות.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : ואז קניתי מאלון ומכרתי לנמל. מה, מה, יש בעיה עם זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : בית המשפט יחליט אם יש בעיה עם זה. אבל אני רוצה לדעת, אתה הסברת בדיוק מה היה גובה העמלה שאתם קיבלתם בכל הסיפור...

דוד צבן : עמיחי, אל תתפוס אותי במילה. חמישה אחוז, עשרה אחוז. 15, 20, 30, אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. אין בעיה.

דוד צבן : יכול להיות שזה עשרה כמו שאתה אומר. אני לא.... אני לא זה... אבל מה, מה עם ההובלה? ההובלה גם גבינו כסף אני חושב. של חומרי הניקוי.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. גביתם גם כסף על ההובלה. תגיד לי, את הסיכום הזה שעכשיו סיפרת לבית המשפט סיפרת רק בחקירה האחרונה שלך.

דוד צבן : מה, מה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הסיפור הזה שדיברת עם אלון ואלון אמר שיש ניגוד עניינים, שאני לא יכול להכניס לנמל, אתה אין לך ניגודי עניינים, תכניס אתה, למה לא מסרתם את זה בשלבים מוקדמים יותר?

דוד צבן : אולי לא שאלו אותי. אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. בסדר.

דוד צבן : לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : תגיד לי, מה אתה ידעת...

דוד צבן : אני יכול להגיד לך משהו עמיחי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : שתי החקירות האלה מבחינתי זה לא... אני אחרי שהכניסו אותי עם 11 ערבים בפנים, אני הייתי שנה וחצי מחוץ לבית. השופט יודע את זה בכלל?

עו"ד עמיחי חביביאן : חבריי שמעו על הדברים האלה.

עו"ד אשר אוחיון : לא, אבל אם הוא סיפר לך אתה צריך לספר לנו.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר קיבלתי.

דוד צבן : אני מספר לך, נו מה הבעיה. מה אתה...

כ.ה יואל עדן : אני לא הבנתי את מה שאמרת עכשיו. מה היה בשתי החקירות האלו? לא הבנתי. תסביר לי.

דוד צבן : כבוד השופט, נכון שלקחו אותי ביום הראשון שנעצרתי בשעה שבע, שמונה בערב? אמרו לי אני הולך הביתה. ואז הוא יודע בדיוק, סיפרתי לו יום חמישי מה היה לי עם הבחור הזה, עם ערן מלכה הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה היה לך עם ערן מלכה?

דוד צבן : הוא, נכון יש את המסדרון הזה? שחוקרים אנשים? אז הוא הכניס אותי שם, יש שם ממ"ד, באמצע יש ממ"ד שעורכי הדין מדברים עם ה... הכניס אותי שם וזה. אומר לי "מה עם השמן? לא רוצה לסגור איתנו את העניינים?" אמרתי לו "על מה אתה מדבר? אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל" אמר לי שמן, מה שמן, מה אתה רוצה ממני? אני לא יודע מה אתה רוצה ממני בכלל. אמרתי לך את זה, נכון שאמרתי לך את זה? ו... מה דיברנו עכשיו?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רוצה לשאול אותך. דיברנו על הובס, קליר, מה אתה יודע מידיעה אישית על חברת דנה?

דוד צבן : כלום.

עו"ד עמיחי חביביאן : כלום אתה לא יודע?

דוד צבן : אני מהיום שנעצרתי אתה יודע מה חשבתי שזאת חברת דנה?

עו"ד עמיחי חביביאן : מה?

דוד צבן : חשבתי שחברת דנה מתעסקת עם איך קוראים לזה? עם ייבוא של רכבים. למה דוד, אני יודע, היה אמין מכס, אני יודע? היה מתעסק עם אמינות מכס אני יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : הבנתי. אז מה, אתה לא יודע מה...

דוד צבן : שום דבר.

עו"ד עמיחי חביביאן : שום דבר? כי תראה, בחקירה שלך אתה אמרת דברים קצת אחרים.

דוד צבן : מה אמרתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אומר לך. בחקירה שנחקרת ביום השני, ב- 28.05.2014 שאלו אותך על חברת דנה ואתה אמרת...

עו"ד אשר אוחיון : איזו שורה?

עו"ד עמיחי חביביאן : שורה 63 עד 66. שאלו אותך על חברת דנה ואתה אמרת שזאת חברה של אלון חסן.

דוד צבן : אני אמרתי את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני לא זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה לא זוכר?

דוד צבן : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב.

דוד צבן : אני נעצרתי. לקחו אותי. שוקי ו(לא ברור) הייתי ביחד איתם בתא. אתה יודע, ב... ברמלה שם. לקחו אותנו. אני באתי בסוף. הם היו שם כבר. אני הביאו אותי בשעה עשר בלילה, 11, משהו כזה. ורק אחרי זה הבנתי. קודם לא הבנתי, דנה, מה דנה וזה. אני נעצרתי בשעה 12, אתה יודע באיזה שעה אני נעצרתי עמיחי?

עו"ד עמיחי חביביאן : באיזה שעה?

דוד צבן : אני נעצרתי בשעה 12, אחת בצהריים, שלוש בצהריים, אז כבר בתקשורת אמרו דנה, בלתר, אלון חסן, אני כל הזמן חשבתי שהדנה הזה זה עניין של אמינות מכס. כי אני ידעתי שהוא מתעסק באחזקות ב... איך קוראים לזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אתה מדבר פה על דוד חסן. אני שואל אותך על אלון חסן.

דוד צבן : אלון חסן. אלון חסן. היה יניב ביחד.

עו"ד עמיחי חביביאן : במה הוא היה איתו?

דוד צבן : יניב היה איתי בתא ביחד.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : אז בתא ביחד, בתקשורת וזה התחילו לדבר יניב בלתר, אלון חסן, דוד חסן וזה. אז ידעתי שדוד חסן מתעסק עם ייבוא של מכוניות. אמינות מכס.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אבל שאלו אותך מי זאת חברת דנה ואתה השבת שזאת חברה של אלון חסן. אז אני שואל אותך, קודם כל, אמרת את הדברים האלה במשטרה? לא אמרת? אני אראה לך אותם.

דוד צבן : תראה לי.

עו"ד אשר אוחיון : אפשר רק במילים אדוני? כי הוא אמר "לא" בתנועת ראש.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה?

עו"ד אשר אוחיון : הוא אמר "לא" בתנועת ראש. שיגיד במילים.

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע. אז חברת דנה היא לא של אלון חסן? זה מה שאתה אומר?

דוד צבן : מאיפה אני יודע?

עו"ד עמיחי חביביאן : או שאתה אומר שאתה לא יודע...

דוד צבן : מאיפה אני יודע? מה אני? רשות המיסים? רשם החברות?

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. תסתכל. אתה בחקירה שלך ביום 28.05, שואלים אותך...

דוד צבן : עמיחי, אני ב- 28.05 הביאו אותי אחרי שהייתי עם 11 ערבים כלוא, הביאו אותי...

עו"ד עמיחי חביביאן : היית עם...

כ.ה יואל עדן : אדוני ייתן לו להשלים.

עו"ד עמיחי חביביאן : סליחה.

כ.ה יואל עדן : זו הפעם השנייה...

דוד צבן : מה הוא אמר? מה אתה רוצה ממנו?

כ.ה יואל עדן : זו הפעם השנייה שאדוני קוטע אותו.

דוד צבן : אבל מה אתה רוצה ממנו?

כ.ה יואל עדן : בנקודה שלטעמו של בית המשפט היא חשובה. בבקשה אדוני לא יקטע אותו, ייתן לו לומר את הדברים.

דוד צבן : אבל מה אתה רוצה, מה הוא אמר לי? עמיחי, ב- 28 זה אחרי שבבוקר לקחו אותי ל... למה אתה צוחק? זה מצחיק אותך משהו אתה? עשית לך משהו?

עו"ד אשר אוחיון : חס וחלילה.

דוד צבן : אז למה אתה צוחק עלי?

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא. הוא לא צוחק. חס וחלילה.

דוד צבן : אתה שומע עמיחי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : כשלקחו אותי בבוקר לדבר הזה, אז באותו זמן הכניסו אותי למעצר עם 11 אנשים, כן? ושם קיבלתי את ה(לא ברור). גם אם באותו יום היית אומר לי שחיזבאללה הוא מתנחל, הייתי אומר לך כן הוא מתנחל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל תראה, אבל פה שאלו אותך שאלו שהיא כאילו שאלה ניטרלית. שאלו אותך אתה העברת כספים לאלון חסן? ואתה שואל אותם "למה שאני אעביר לו כסף? למה שאתן לו כסף? למה אני דנה?", הוא שואל אותך "מי זאת דנה?" אמרת "החברה שלו" אמרת או לא אמרת?

דוד צבן : אני לא יודע. וואלה אתה עכשיו אומר לי דברים שאני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה, אתה...

דוד צבן : עמיחי, אני מכבד אותך, באמת שאני מכבד אותך.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אני...

דוד צבן : ואני אוהב אותך, אבל אתה יודע, זה דברים שאני לא... זה. שמע, בוא אני אגיד לך משהו עמיחי, הינה אני רוצה שמשה גם, אני בחקירה של ה- 28 לחודש, אני אגיד לך משהו, תעשה איתה (לא ברור). אני מספיק הייתי עם כדורים ו...

עו"ד עמיחי חביביאן : זאת החתימה שלך פה?

דוד צבן : כן. ונראה לך שאני אקרא את כל זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : זאת חתימה שלך?

דוד צבן : זאת חתימה שלי. כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני מבקש להגיש את ההודעה.

עו"ד אשר אוחיון : אני מתנגד.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, שנייה רק לפני שאתה מתנגד אני אנמק...

דוד צבן : למה אתה מתנגד?

עו"ד אשר אוחיון : רגע. שנייה אחת.

דוד צבן : לא, אבל למה אתה מתנגד?

עו"ד אשר אוחיון : אני יודע מה אני עושה, תאמין לי.

דוד צבן : אתה יודע מה אתה עושה?

עו"ד אשר אוחיון : אתה רוצה שאני אלמד אותך משפטים?

כ.ה יואל עדן : טוב.

דוד צבן : אני חתמתי על זה. באמת שאני חתמתי על זה.

כ.ה יואל עדן : עוד רגע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, מתן האמרה (לא ברור) במשפט.

עו"ד אשר אוחיון : לא.

עו"ד עמיחי חביביאן : נותן האמרה...

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. אני מבקש להירגע. בבקשה אדוני יעלה את בקשתו בצורה מסודרת.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. אני אבקש אדוני, לאור הדברים של העד, מתקיימים התנאים לפי סעיף עשר א', אני מבקש להגיד לבית המשפט את ההודעה, מתן האמרה הוכח במשפט, נותן האמרה הוא (לא ברור) לחקור אותו והעדות שונה מן האמרה בפרט שהוא בעיני לפחות מהותי. והעד אומר שהוא לא זוכר את העניין הזה.

דוד צבן : למה לא זוכר? עמיחי אני זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אתה זוכר?

דוד צבן : אני זוכר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני שאלתי אותך ואתה...

דוד צבן : אני זוכר. אני...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני שאלתי אותך...

דוד צבן : אני צריך לתת לאלון חסן כסף? על מה אני אתן לו כסף? חסר לו כסף? לאבא שלו? על מה אני אתן לו כסף?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן, אבל אני שואל על התשובה שאתה אמרת שדנה היא חברה שלו. אני שואל אותך מאיפה אתה ידעת שדנה היא החברה של אלון חסן?

דוד צבן : אני לא אמרתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל הינה, זה מופיע כאן.

דוד צבן : אני לא יודע כפרה, אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : מתן האמרה הוכח...

כ.ה יואל עדן : אדוני יסביר לי...

דוד צבן : רגע מה, אתה לא יודע של מי הזה?

כ.ה יואל עדן : אדוני יסביר לי כיצד מתן האמרה הוכח? העד עכשיו אמר שהוא לא אמר את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אבל העד אמר שהוא חתום פה.

דוד צבן : אני חתמתי.

כ.ה יואל עדן : אדוני שנייה. אני מתפלא על האמירה הזאת של אדוני. מכיוון שבאותה נשימה שהעד אמר "אני חתמתי" הוא גם אמר "אתה חושב שאני קורא את הכל?", אז אני הייתי מצפה שאדוני יוכיח את האמירה שנאמרה לא מהדברים של העד. כי העד אמר שני דברים. אחד הוא אמר...

דוד צבן : לא, לא. אבל כבוד השופט...

כ.ה יואל עדן : עוד רגע אדוני.

דוד צבן : סליחה שאני קוטע אותך...

כ.ה יואל עדן : עוד רגע אדוני.

דוד צבן : חצי שנייה. אני נעצרתי בשעה שלוש.

כ.ה יואל עדן : אדוני.

דוד צבן : אז כבר בתקשורת דיברו על דנה ועל זה, הבנת אותי?

כ.ה יואל עדן : אדוני. הבנתי את אדוני, בבקשה לא יקטע אותי.

דוד צבן : אמרו אלון חסן ואמרו (לא ברור) אתה הבנת אותי?

כ.ה יואל עדן : כן. הבנתי. לאור ההערות של בית המשפט, האם אדוני עומד על כך שהוכח בבית המשפט שהאמרה נאמרה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני...

כ.ה יואל עדן : אני אשאל את אדוני אחרת. אדוני טוען שהאמרה נאמרה? אדוני יסביר לבית המשפט שמתן האמרה הוכח, אדוני יסביר לבית המשפט בטיעונו כיצד הוכח לבית המשפט שמתן האמרה הוכח בבית המשפט.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, האמרה נגבתה ב- 28.05.14. עיון בתוכן האמרה לכל אורכה והאמרה מחזיקה שני עמודים ועוד צרופות, מלמד שרובו המוחלט של התוכן שמופיע באותה אמרה הוא, עליו חזר העד. והעד כאן גם מאשר בחתימתו את הדברים שנאמרו.

דוד צבן : אני חתמתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : מכלול הדברים...

כ.ה יואל עדן : סליחה שאני קוטע את אדוני, אבל אדוני רוצה להגיש את ההודעה לא לגבי הדברים שהעד אמר כאן ושתואמים את ההודעה. אדוני מבקש להגיש את ההודעה ביחס למשהו שאינו מתיישב עם מה שהעד אמר. אחרת אדוני לא היה נכנס בכלל בשעריו של עשר א'. נתחיל משם. ולגבי הדברים הללו שאינם מתיישבים, העד אמר בקולו שהוא לא אמר את זה. כך אוזניו של בית המשפט שמעו. ועוד אמר בית המשפט בקולו על החתימה שאכן זו חתימה שלו. אך זה שזאת החתימה שלו זאת לא הוכחה שהאמרה אכן נאמרה, מדוע? מכיוון שבאותה נשימה, כמו שאמרתי לאדוני לפני כן, העד אמר "מה, אני קראתי את כל זה?" אז אני מבקש מאדוני ששוב יסביר לבית המשפט את העמידה בנטל של סעיף עשר א' רבתי א' קטן אחד קטן, שמתן האמרה הוכח...

דוד צבן : אתה רוצה שאני אסביר לו?

כ.ה יואל עדן : אדוני בבקשה יהיה סבלני.

דוד צבן : אבל אני..

כ.ה יואל עדן : סליחה. אני מבקש את הסבלנות של אדוני. זאת שאלה משפטית ועו"ד צריכים לטעון בעניין הזה.

דוד צבן : רק תן לי להגיד משהו.

כ.ה יואל עדן : אני אתן לאדוני לומר, אבל אחר כך.

דוד צבן : אני נעצרתי בשעה שלוש.

כ.ה יואל עדן : הבנתי את זה אדוני.

דוד צבן : בתקשורת כבר אמרו שדנה היא של חסן וזה.

כ.ה יואל עדן : הבנתי. אדוני בבקשה, ב"כ המאשימה יאמר ויסביר לבית המשפט הכיצד האמרה...

דוד צבן : זה לא שהוא טועה.

כ.ה יואל עדן : הכיצד מתן האמרה הוכח במשפט.

עו"ד עמיחי חביביאן : בהבנה הצנועה שלי, מתן האמרה הוכח במשפט זה עצם העובדה שהדברים שרשומים מפי העד ביום 28.05.14 אכן נרשמו מפי העד. ולהבנתי הצנועה...

כ.ה יואל עדן : היה פה מישהו שהעיד על כך?

עו"ד עמיחי חביביאן : קודם כל...

כ.ה יואל עדן : אדוני, עד נמצא על דוכן העדים. אומר אני לא אמרתי את זה, את הדבר הספציפי שבמחלוקת. ואדוני רוצה שבכל פעם...

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. הבנתי.

כ.ה יואל עדן : יש לי שאלה לאדוני. אדוני הבין את זה עכשיו או שהבין את זה קודם?

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, באמת, אני לא יודע מה לענות על השאלות של אדוני.

כ.ה יואל עדן : אני אומר לאדוני מדוע השאלה של בית המשפט באה. מכיוון שלפעמים לא ברור לבית המשפט מאיפה באה הבקשה. ואם עד עומד על דוכן עדים ואומר "אני לא אמרתי" לא ברור לבית המשפט לחלוטין כיצד זה תובע יכול לומר לבית המשפט "מתן האמרה הוכח בבית המשפט".

עו"ד עמיחי חביביאן : לטעמי הוא הוכח.

כ.ה יואל עדן : לא ברור.

עו"ד עמיחי חביביאן : לטעמי זה הוכח.

כ.ה יואל עדן : לא ברור לי.

עו"ד עמיחי חביביאן : גם לי לא ברורים עניינים, אבל יש כאן מקום למרחב של חשיבה שונה.

דוד צבן : השופט, אני יכול לומר משהו?

כ.ה יואל עדן : איזה מרחב של חשיבה שונה? כיצד זה הוכח בפני בית המשפט? אני שואל את אדוני כבר כמה פעמים ואני לא מקבל מאדוני תשובה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

כ.ה יואל עדן : אדוני אומר, אבל הוא לא אמר את זה, הוא לא אמר שהוא אמר את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אני אבקש מבית המשפט, אני אבקש מבית המשפט לעניין המסוים הזה להוסיף לרשימת עדי התביעה את גובת האמרה, הגברת טליה (לא ברור), יכול להיות שהיא רשומה, או...

עו"ד אשר אוחיון : אני מסכים. אני מסכים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

עו"ד אשר אוחיון : בהחלט. בהחלט.

כ.ה יואל עדן : יאמר את שמה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הגברת טליה סוסן.

כ.ה יואל עדן : יש הסכמה?

עו"ד אשר אוחיון : בוודאי. ככה תמיד עושים.

כ.ה יואל עדן : יש כאן הסכמה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. אז למדתי משהו ואני...

דוד צבן : אני יכול להגיד משהו, כבוד השופט, עכשיו? תן לי, בבקשה.

כ.ה יואל עדן : מה אדוני רוצה לומר?

דוד צבן : נכון אתה אמרת, מבחינתי זה לא בסדר מה שאמרת לו. אתה ירדת עליו כאילו. זה לא בסדר. אני אגיד לך למה כבוד השופט. עמיחי, תגיד לו שאני נעצרתי בשעה שתיים, שלוש. כבר בתקשורת היה שדנה של אלון חסן וזה. זה לא שנעצרתי בשש בבוקר, אתה הבנת אותי כבוד השופט?

כ.ה יואל עדן : אני הבנתי.

דוד צבן : או שאתה לא...

כ.ה יואל עדן : הבנתי.

דוד צבן : אז בחקירה שאלו אותי אם זה, אז באופן אינסטינקטיבי או איך קוראים לזה, אתה אומר אלון חסן, הבנת אותי? זהו.

כ.ה יואל עדן : אדוני חוזר בו מהבקשה להגשת ההודעה? אני שואל, כי אנחנו עדיין בתהליך הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא חזור בי באופן מהותי. אני אשמור את האפשרות הזאת לכשתגיע הגברת טליה סוסן. כרגע אני אמשיך.

עו"ד ישראל לוליק אסל : לאור דבריו האחרונים של העד אדוני, אנחנו מתנגדים לתיקון כתב האישום והוספת הגברת סוסן. אני מתנגד. העד אמר מה שאמר, הסביר. זה הכל. חברי יכול לחקור אותו, זה הכל. אין שום צורך עכשיו לעשות הערכה מיותרת של ההליך בהבאת הגברת לחקירות סביב ההודעה הזאת. ההודעה הזאת נגבתה, אנחנו רואים את העד, על יתרונותיו ועל חסרונותיו, כמו שיש לכל אדם, אנחנו רואים את העדות שלו, אנחנו רואים את אופן מסירת הדברים. בית המשפט מתרשם מהעד והתביעה מתרשמת מהעד ואנחנו מתרשמים מהעד. אנחנו סבורים בנסיבות העניין שאין צורך להאריך את הדיון, בוודאי שלא לאור המשפט האחרון של העד שמייתר את כל הבקשה.

כ.ה יואל עדן : ב"כ נאשם אחד הסכים להוספת העדה, ב"כ נאשם שתיים מתנגד. לא שמעתי את תגובת ב"כ נאשם שלוש, אני סברתי שאדוני מצטרף לב"כ נאשם אחד.

עו"ד ניל סיימון : אני מצטרף לב"כ נאשם אחד.

כ.ה יואל עדן : זאת אומרת, מסכים להוספת העדה.

עו"ד ניל סיימון : כן.

כ.ה יואל עדן : יש התנגדות של ב"כ נאשם שתיים. אם אדוני יכול להתייחס להתנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : אבל אני חושב אדוני שדיי בהסכמה שלי כדי שאפשר יהיה להביא את העדה.

כ.ה יואל עדן : אני אשקול את זה. אני רוצה קודם את ההתייחסות שלו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מצטרף לב"כ נאשם אחד אדוני. לא, אני לא מבין אדוני. יש כאן נקודה שהיא טכנית. הוכחת עצם מתן האמרה במשפט. אנחנו כאן כדי להגיע לחקר האמת. אני לא מבין. הארכת המשפט על דרך הבאתה של גובת הודעה? בנסיבות האלה לא נראית לי ההתנגדות הזאת אדוני.

כ.ה יואל עדן : ההתנגדות נדחית. ככל שב"כ המאשימה מבקש להגיש הודעתו...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני רק יאמר שהגבת סוסן מופיעה כעדת תביעה 169.

כ.ה יואל עדן : היא כן מופיעה כעדת תביעה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אז אם היא מופיעה אני חוזר בי מההתנגדות.

כ.ה יואל עדן : אוקי. חברו חוזר מהבקשה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : וחברי גם יחזור בו מהבקשה.

כ.ה יואל עדן : כן. חברו חוזר בו מהבקשה אם כך.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. טוב. דודו, בוא אנחנו רוצים להגיע לסיום.

דוד צבן : מה, מה התפקיד שלך אתה?

עו"ד ישראל לוליק אסל : אני? עורך דין.

דוד צבן : כבוד השופט, אני כשנכנסתי לפה אני הצגתי את עצמי, אבל האנשים האלו לא.

כ.ה יואל עדן : אלו גם עורכי דין של הנאשמים האחרים. יש פה שלושה נאשמים.

דוד צבן : נו?

כ.ה יואל עדן : מי שאדוני שאל אותו מי הוא, הוא מייצג את נאשם שתיים.

דוד צבן : ואתה גם?

כ.ה יואל עדן : יש לאדוני עוד שאלות לעד?

דוד צבן : אתה נראה ילד.

עו"ד עמיחי חביביאן : רק רגע אדוני. תגיד לי דודו, למה בעצם, שמענו את כל ההסברים שנתת פה, את השיחות שהיו לך עם אלון, את ההסברים שנתת בעניין הזה. שורה תחתונה. למה הנמל לא רכש את החומרים ישירות מהובס, ורכש את החומרים באמצעותכם?

עו"ד ישראל לוליק אסל : אני מתנגד לשאלה. הוא שואל לדעתו של העד.

דוד צבן : למה אתה מתנגד? הוא שאל אותו? הוא שאל אותי. מה אתה מתנגד?

עו"ד ישראל לוליק אסל : צד ג'.

דוד צבן : מה אתה מתנגד? הוא שאל אותי.

כ.ה יואל עדן : רק רגע. אדוני, אדוני, זאת הפרוצדורה בבית המשפט. כששואלים עד...

דוד צבן : אבל אתה שופט, לא הוא שופט.

כ.ה יואל עדן : נכון. הוא מביע את ההתנגדות.

דוד צבן : הוא שאל אותי, אני אענה לו.

כ.ה יואל עדן : אדוני שאל אותי. אני מסביר לאדוני את הפרוצדורה. שואלים את אדוני שאלה כמו ששואלים כל עד שאלה. מותר לצד השני להתנגד לשאלה ואז בית המשפט מחליט אם העד משיב או לא. אדוני יהיה סבלני, הוא יתנגד, הצד השני ישיב ובית המשפט ייתן החלטה ואז נראה מה קורה עם השאלה הזו.

דוד צבן : טוב.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אם חברי רוצה לאמת אותו עם משהו שאמר עד אחר יציג לו, יגיד לו. אבל לשאול את דעתו למעשיו של צד ג' במקרה הזה, נמל אשדוד, בצורה כל כך רחבה, אני חושב שהשאלה צריכה להיות יותר ממוקדת.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, מדובר, נמל אשדוד הוא הלקוח של העד.

דוד צבן : נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא רכש ממנו. השאלה הזו נשאלה בצורה מפורשת בחקירה במשטרה.

דוד צבן : מה הבעיה לענות לו? מה?

עו"ד עמיחי חביביאן : העד גם השיב על השאלה הזו. אני חושב שאני יכול להראות לאדוני...

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. יש לאדוני תשובה להתנגדות?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני חושב שזאת שאלה שהעד השיב עליה, התייחס אליה, יש איזושהי התייחסות משלו מתוקף היותו הגורם העסקי שהיה בקשר עם נמל אשדוד, האם זה, האם תשובתו תהווה (לא ברור) של הנמל, אם לאו, כנראה שלא. אבל העד עצמו בתור צד לעסקה...

כ.ה יואל עדן : אז אם לא, מה אמורה התשובה להוכיח? באמת את התשובה לשאלה למה הנמל לא קנה מהובס? אני שואל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אוותר על השאלה.

כ.ה יואל עדן : בבקשה. שאלה הבאה.

דוד צבן : לא, למה? אני אענה לך.

כ.ה יואל עדן : אדוני, וויתרו על השאלה. אדוני ימתין לשאלה הבאה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תגיד לי רק, מה בכל זאת היה תפקידה של דניאלה? איזה פעולות היא כן הייתה עושה?

דוד צבן : לפעמים בנקים, לפעמים ביטוחים. כל מיני דברים אה... כאלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הנושא של הצעות מחיר בנמל, אתה יודע לספר לנו משהו על איך הוא מתנהל?

דוד צבן : רונן טיפל בזה. אני לא טיפלתי בזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. מהדברים שאמרת כאן, אני מבין שבסופו של דבר, ותתקן אותי אם אני לא מדייק, כל ההתקשרות אתכם היה דרך, צינור, להכניס חומרים של הובס באמצעות קליר, לנמל. כי לאלון יש ניגודי עניינים וכן הלאה?

עו"ד אשר אוחיון : סליחה אני מתנגד.

עו"ד ישראל לוליק אסל : נו באמת.

עו"ד אשר אוחיון : אני מתנגד. איך אפשר בחקירה ראשית לשאול את השאלה הזו ככה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני...

עו"ד אשר אוחיון : וזה גם לא נובע ממה שהעד אמר קודם.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני...

דוד צבן : אשר מה, אני לא יכול לקנות מאלון?

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד עמיחי חביביאן : העד התייחס באופציה החלופית בחלק מדבריו. זו גם שאלה שנשאלה בחקירה ואני לא מבין למה למנוע מהעד לענות.

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : כבוד השופט, אנחנו קנינו מהובס ומכרנו לנמל. יש עם זה בעיה?

כ.ה יואל עדן : אדוני ימתין בסבלנות.

עו"ד אשר אוחיון : שנייה, שנייה, לא אמרנו שיש עם זה בעיה.

דוד צבן : לא, לא. אשר, אני רוצה לשאול אותך שאלה...

עו"ד אשר אוחיון : לא אין בעיה.

דוד צבן : אתה יודע מה זה רשות המיסים?

כ.ה יואל עדן : עוד רגע. סליחה רגע.

דוד צבן : לא, לא. אני רוצה שהשופט ישמע את זה, לא אתה.

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע.

דוד צבן : אתה יודע מה זה רשות המיסים? כן? יש לי שאלה, תענה לי בכן או לא, אבל בלי פילוסופיה.

עו"ד אשר אוחיון : אם אני אדע אני אענה.

דוד צבן : אח שלך, אתה חבר וועד, עד פה הכל מובן? טוב נכון? בנמל, בנמל אשדוד. לא בנמל חיפה. אתה חבר וועד. יש רשות המיסים. יש מע"מ, יש מכס, נכון? מגיע הקונטיינר, צריך לבדוק אותו, נכון? מי בודק את הקונטיינר? אה? אח שלך מהוועד בודק את הקונטיינר. זה ניגוד עניינים? אני שואל אותך. זה ניגוד עניינים? אתה יודע כמה ניגודי עניינים היו נמל אשדוד? אתה מדבר על ה- 30,000 שקל של חומרי הניקוי?

כ.ה יואל עדן : טוב. אדוני. אדוני תודה.

עו"ד אשר אוחיון : אנחנו נגיע לזה. אני אשאל אותך תכף.

דוד צבן : אל תשאל אותי. אני לא רוצה לשמוע אותך בכלל.

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. החלטה בהתנגדות. ראשית, לנימוק ב"כ המאשימה, נימוק ש...

דוד צבן : תאמין לי אלון, היית צריך אותו, לא את כל מה ש... הבאת חמש עורכי דין לפה.

כ.ה יואל עדן : ראשית, לנימוק ב"כ המאשימה, נימוק שחוזר מספר פעמים בהתייחסות להתנגדויות על כי מדובר בשאלה ותשובה...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, היו לי כמה נימוקים לשאלה....

כ.ה יואל עדן : אדוני, אני באמצע ההחלטה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

כ.ה יואל עדן : כניסת ב"כ המאשימה לתוך ההחלטה של בית המשפט כשבית המשפט אומר את ההחלטה איננה ראויה. בית המשפט החל במתן ההחלטה, בית המשפט עדיין לא סיים את מתן ההחלטה וגם אם בית המשפט לא התייחס עדיין לנימוק מסוים, ודאי שאין בכך כדי להצדיק כניסתו של ב"כ המאשימה, יותר נכון להגדיר זאת כהתפרצותו אל מתן החלטה על ידי בית המשפט. וכעת להמשך ההחלטה. ב"כ המאשימה כמה פעמים בהתנגדות שמועלית משיב כי השאלה והתשובה עולים מהודעתו של העד במשטרה והדברים נאמרו על ידו. כפי שכבר נאמר בהחלטה הקודמת בהליך זה, עצם העובדה שעד נשאל שאלה בחקירה ונתן עליה תשובה בחקירה לא היא הנותנת בתשובה לשאלה האם ניתן לשאול את השאלה הזאת אם לאו. השאלה המרכזית היא האם מדובר בעדות מפי השמועה או בעדות שלא מפי השמועה או כיצד האם מדובר בשאלה שנשאלת כשאלה בחקירה ראשית או כבחקירה נגדית. עצם העובדה שעד אומר דברים שהודעתו במשטרה איננה מכשירה לשאול אותו שאלות בבית המשפט על סמך אותן שאלות. ולגוף העניין. השאלה שנשאלה הינה שאלה אשר נוסחה כשאלה כבחקירה נגדית ולא כבחקירה ראשית. עצם העובדה שהעד דיבר על דברים אלו קודם לכן גם בעדותו זו איננה על פני הדברים מאפשרת לשאול שאלות באופן הזה. ואולם אינני מוצא לנכון להקפיד עם ב"כ המאשימה על ניסוח השאלות כך שהן נוסחו כבחקירה ראשית כפי שצריך להיות, ולאור השתלשלות העניינים בהעדתו של עד זה, אני מוצא לנכון לאפשר את השאלה כנוסחה וההתנגדות אך מטעם זה נדחית. הגם שאני מוצא בה ממש. ב"כ המאשימה ישאל שוב את השאלה עבור העד. בבקשה.

עו"ד עמיחי חביביאן : דודו, כל מה שאמרת כאן על ניגוד העניינים שאלון העלה בפניך, תסכים איתי שבשורה התחתונה הרעיון היה להכניס סחורה של הובס לנמל באמצעות קליר, נכון או לא נכון?

דוד צבן : אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רוצה שאתה תגיד לי.

דוד צבן : אנחנו הרווחנו מזה. זה לא שלא הרווחנו מזה, אנחנו הרווחנו מזה. מה, אני עושה את זה לשם שמיים? לשם שמיים אני תורם. אל תדאג.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל למה...

דוד צבן : תורם מספיק.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל למה הובס הייתה צריכה אותך? למה היא לא יכלה למכור ישירות לנמל?

דוד צבן : זה ניגוד עניינים, יושב ראש וועד עובדים, איך הוא ימכור? הוא יכול למכור לנמל?

עו"ד עמיחי חביביאן : וזו הייתה הסיבה להתקשרות שלכם?

דוד צבן : זה כמו שהשופט, לא יודע, ימכור לבית המשפט.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל זו הייתה הסיבה להתקשרות ביניכם?

דוד צבן : זה מה שאני חושב.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה מה שהבנת מהשיחות והמפגשים שהיו לך עם אלון ובכלל בהתנהלות העסקית הזאת...

דוד צבן : כן, אבל אנחנו לא מכרנו רק לנמל. זה לא שמכרנו רק לנמל אשדוד.

עו"ד עמיחי חביביאן : למי עוד מכרתם חומרים של הובס?

דוד צבן : אתה יכול לראות שם.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מצאתי. תגיד לי אתה. החומרים של הובס, למי עוד מכרתם?

דוד צבן : מכרנו. מכרנו.

עו"ד עמיחי חביביאן : למי עוד? תגיד לי.

דוד צבן : לא יודע, יש בכרטסת, תבדוק עם רונן. אני לא התעסקתי בזה. תקשיב...

עו"ד עמיחי חביביאן : רגע דודו אני רוצה לסיים.

דוד צבן : אני, הובס, שמעתי את כל הנושא של חשבונות ולוגיסטיקה, אני לא התעסקתי עם זה. לא התעסקתי בקטע הזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר.

דוד צבן : בגלל זה מקודם כששאלתי אותי כסף לא כסף, אלון, אני לא חייב לאף אחד שקל אני. ברוך השם.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רק רוצה שתענה לי. ממה שאתה יודע. חוץ מנמל אשדוד, למי עוד מכרתם חומרים של הובס?

דוד צבן : רונן יודע. אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה יודע?

דוד צבן : אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה לא יודע. אתה יודע רק על נמל אשדוד.

דוד צבן : כן. אם לא היה את כל הדבר הזה אני הייתי שוכח גם בהובס ומהנמל הזה בכלל. אתה מדבר פה על דברים של שלושת אלפים שקל בחודש, אם אתה אומר שזה עשרה אחוזים, אז זה 2800 שקל בחודש.

עו"ד עמיחי חביביאן : ומול הנמל היו לכם עסקים נוספים חוץ מחומרי ניקוי?

דוד צבן : מה שאמרתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : פסולת, לפנות דברים?

דוד צבן : בטח קבלנים בנמל. היינו מפנים להם את הפסולת, בטח. אה ופעם פינינו להם, אתה יודע מה זה הפלורסנטים, כבוד השופט? אז פלורסנטים, זה הולך, יש אתר שקוראים לו ברקת. זה, אתה יודע איפה זה שוהם? יישוב שוהם? יש שם אתר פסולת שקוראים לו ברקת. אז הפלורסנטים, זה הוא ורמת חובב מקבלים את הזה, אז גם פינינו להם. לנמל.

עו"ד עמיחי חביביאן : שאלתי אותך לגבי הטכניקה, אם זה מכרזים או הצעות מחיר.

דוד צבן : זה רונן יודע. לא אני.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. אבל אני רוצה להגיד לך שכשאני מעיין בחקירה שלך אני רואה שגם אתה מתייחס לעניין הזה.

דוד צבן : אם אה זה, אז תגיד לי.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני יכול לרענן את זיכרונו של העד בנקודה הזו?

דוד צבן : כן תרענן לי.

כ.ה יואל עדן : יש התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : (לא ברור).

דוד צבן : למה אתה כל דבר שואל אותו? אתה לא יכול לשאול אותי?

עו"ד עמיחי חביביאן : השאלה היא אותה שאלה ששאלתי קודם. מה הייתה הטכניקה שבה מכרתם את חומרי הניקוי של הובס לנמל? זה היה מכרז, זה היה חוזה, זה היה הצעות מחיר?

דוד צבן : אני לא יודע. זה רונן. אתה שואל אותי דברים ש...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רואה כאן בהודעה שלך ש...

דוד צבן : תגיד, תגיד מה אמרתי. יכול להיות ש... תגיד מה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני יכול לרענן את זיכרונו של העד?

עו"ד אשר אוחיון : הוא לא אמר שהוא לא זוכר. הוא אמר שהוא לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני אומר לך שאתה כשנחקרת במשטרה דווקא התייחסת...

דוד צבן : לא, אני אמרתי שאני לא זוכר. יכול להיות שאמרתי, אני לא זוכר. תגיד מה.

עו"ד אשר אוחיון : תקריא לו, נו.

דוד צבן : תגיד, תגיד מה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה אמרת "ישבנו"...

עו"ד אשר אוחיון : תפנה אותי, לאיפה אתה מפנה?

עו"ד עמיחי חביביאן : לשורה 24.

עו"ד אשר אוחיון : איזו הודעה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הודעה שלישית.

דוד צבן : זה מה ששאלת אותי לפני זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : ואז אתה אומר "אנחנו נקנה סחורה ממנו, מאלון, ואנחנו נכניס לנמל דרך הצעות מחיר" את זה אתה אומר.

דוד צבן : נו, מה הבעיה עם זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אני רק...

דוד צבן : אמרתי את זה, כן. יש בעיה עם זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא. בסדר גמור.

דוד צבן : אה?

עו"ד עמיחי חביביאן : ככה זה עבד?

דוד צבן : כן. מה?

עו"ד עמיחי חביביאן : מצוין. עכשיו תראה, לגבי האחוזים, הרווח שלכם, אתה נקבת בכל מיני אחוזים. חמישה, עשרה, 30, אתה יכול לנסות לזכור מה בדיוק היה גובה ה...

דוד צבן : אני אגיד לך מה היה. אני יודע שהיה אחוז מסוים ואני יודע שהיה את ההובלה גם בתוך האחוזים.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה היה האחוז המסוים שלכם? חוץ מההובלה, עזוב את ההובלה עכשיו.

דוד צבן : לא זוכר, 25 אחוז? 20 אחוז?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני רואה שאתה...

דוד צבן : אני לא זוכר. זה שלוש שנים עמיחי.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. אשר מרשה לי להזכיר לך.

דוד צבן : אז תגיד נו מה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הינה אני אומר לך.

עו"ד אשר אוחיון : אני חושב שזה מאוד פשוט לתת לבית המשפט (לא ברור) באיזה מחיר הם קנו, באיזה מחיר הם מכרו לנמל, כל אחד יעשה את החשבון. חברי רוצה לדשדש בהערכות של כל מיני עדים, בבקשה יעשה.

דוד צבן : אבל תגיד לו, מה אכפת לך?

כ.ה יואל עדן : אז אין התנגדות לריענון הזיכרון?

עו"ד אשר אוחיון : לא.

כ.ה יואל עדן : אין התנגדות. בבקשה תרענן את הזיכרון לעד.

עו"ד עמיחי חביביאן : דודו, אתה אמרת בחקירה "אני יודע שהיינו מקבלים עשרה אחוז מכל עסקה שאנחנו מכניסים לנמל. נגיד גלון עולה 200 ש"ח לנמל אז אנחנו היינו גוזרים רווח של עשרה אחוז. נגיד היינו קונים ב- 160, אז היינו מוכרים ב- 180 לנמל והרווח יוצא עשרה אחוז לערך". זה מה שהיה?

דוד צבן : יכול להיות. כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה מאשר את זה?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : הוא אמר יכול להיות.

דוד צבן : אני מאשר את זה נו. כן. יכול להיות. תשמע, אשר, אני לא מתעסק בחשבונות. עוד פעם, רונן מתעסק בחשבונות. אתם נכנסים לדברים ש... מעניין אתכם כבוד השופט? כמה זה 180, 160, אני לא יודע אם זה מעניין בכלל.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. אדוני, אין לי שאלות נוספות לעד. תודה דודו.

חקירה נגדית :

עו"ד אשר אוחיון : צהריים טובים לך.

דוד צבן : עוד מעט לילה.

עו"ד אשר אוחיון : 13:30. תראה מר צבן, אתה זוכר שהיית אצל, אמרת בשמות, עמיחי, צחי ו?

דוד צבן : משה.

עו"ד אשר אוחיון : משה, ביום רביעי או ביום חמישי?

דוד צבן : כן. הייתי גם לפני חודש וחצי, נכון?

עו"ד אשר אוחיון : וגם לפני חודש וחצי. ומה שאמרת פה לגבי דנה, נכון כששאלו אותך ואתה אמרת להם שאתה חשבת שדנה בכלל מתעסקים בעניינים...

דוד צבן : עכשיו הוא שאל אותי. אל תכניס דברים לפה שלי. עכשיו הוא שאל אותי. אז הוא לא דיבר איתי, עכשיו הוא שאל אותי ועניתי לו.

עו"ד אשר אוחיון : טוב.

דוד צבן : אל ת... הוא בסדר בקטע הזה, עמיחי.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אני רואה שאתה מחבב את עמיחי. זה טוב.

דוד צבן : הוא נכנס לי ללב כזה. לא יודע להסביר.

עו"ד אשר אוחיון : זה טוב. הוא איש טוב באמת. ואתה מגן עליו פה בבית המשפט גם.

דוד צבן : לא, כי לפעמים אתם מדברים מה זה שטויות. 160, 180, כמו... לא יודע. עזוב.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. עכשיו תראה, מכיוון שבאמת אתה לא התעסקת בזה, מי שהתעסק בזה זה רונן.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אז בוא אני אגיד לך מה רונן אומר ואתה תגיד לי אם זה נכון או לא נכון, בסדר?

דוד צבן : נו, נו.

עו"ד אשר אוחיון : רונן גם עשה בדיקת פוליגרף, אתה יודע, נכון?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : הוא סיפר לך כן.

דוד צבן : כן. נכון.

עו"ד אשר אוחיון : גם אתה ביקשת לעשות בדיקת פוליגרף, להוכיח שאתה אף פעם, אף פעם לא קיבלת מידע פנימי, נכון? נכון אמרת להם במשטרה?

דוד צבן : גם יותר מזה, צמח אז הביא לי את המכתב, נכון עמיחי? את הזה עם מיכאל לוגסי, ואמר לי על המחירים? אמרתי לו קח עשר שנים אחורה, פעם אחת נפגשתי איתה, לא דיברתי איתה על מחירים בכלל. אמרתי שאני מוכן לבוא עם ישראל. הוא אמר לי איזה ישראל אחד ועוד איזה בן אדם, אמרתי לו אני מוכן לבוא פנים מול פנים, אמרתי לו, אני שם את הידיים והרגליים שלי, פעם אחת נפגשתי איתם, לא ראיתי אותם בכלל.

עו"ד אשר אוחיון : וגם...

דוד צבן : וגם אם אני אראה אותם אני לא אזהה אותם בכלל. אף פעם לא ראיתי אותם.

עו"ד אשר אוחיון : וגם אמרת לו שאתה מוכן ללכת לפוליגרף כדי להוכיח שאף פעם בחיים לא קיבלת שום רמז על ה...

דוד צבן : אני לא טיפלתי בזה אשר.

עו"ד אשר אוחיון : נכון, נכון.

דוד צבן : עמיחי יודע את זה טוב מאוד. אני לא טיפלתי בקטע הזה.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו תראה, אמרת לעמיחי ביום רביעי או חמישי שזה גם לא הגיוני שקיבלת רמזים על ההצעות של אחרים. כי אם היית מקבל רמזים אז היית נותן כמה שקלים פחות.

דוד צבן : אמרתי לך את זה עכשיו.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אבל גם אמרת את זה לעמיחי ביום רביעי?

דוד צבן : לא, לא אמרתי לו את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אמרת פה שאמרת את זה.

דוד צבן : אמרתי לך את זה עמיחי? וואלה לא יודע, יכול להיות, אני לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : ככה אמרת פה.

דוד צבן : אל ת... מה אתה עכשיו? זה ילדותי מה שאתה אומר. יכול להיות. אני לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : אתה לא צריך להגן על עמיחי.

דוד צבן : אני לא יודע. אני לא יודע. איך אמר השופט? אני לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אני רק רוצה לומר לאדוני שלא קיבלנו דבר וחצי דבר מהתביעה לא לגבי הרענון שהיה לפני חודש וחצי שלא ידענו עליו.

דוד צבן : איזה רענון? לא באתי לרענון. באתי לקחת חומר, עמיחי, נכון לפני חודש וחצי באתי לקחת ממך חומר? לא באתי בכלל לרענון, נכון? רק ביום חמישי באתי...

עו"ד אשר אוחיון : אז ביום חמישי. לא קיבלנו שום דבר לגבי יום חמישי. מילה וחצי מילה.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה? העברתי לכם מזכר.

עו"ד אשר אוחיון : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז איזה מילה וחצי מילה?

עו"ד אשר אוחיון : תביא, תביא.

דוד צבן : מה זה מזכר? מה אמרת להם?

עו"ד עמיחי חביביאן : אם זה מוגש...

עו"ד אשר אוחיון : לאוזני העד אני לא רוצה לומר...

עו"ד עמיחי חביביאן : אם זה מוגש אז אני מבקש שיוגשו כל ההודעות של העד, כי זה למעשה גרסה של העד. ישנה החלטה, אני אביא לאדוני את האסמכתא שאם מוגשת גרסה של העד יוגשו כל גרסותיו של העד.

עו"ד אשר אוחיון : אין כזו החלטה. אל תאיים עלינו בהחלטות.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מאיים עליך.

עו"ד אשר אוחיון : אנחנו יודעים לא פחות טוב...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מתנגד שזה יוגש, אבל אני מבקש מבית המשפט שבבת אחת יוגשו...

כ.ה יואל עדן : אדוני, סליחה רגע. אני מבקש אחד אחד. אם ב"כ הנאשם אחד מבקש להגיש משהו אז יבקש ונשמע את תגובת ב"כ המאשימה. כן, מה אדוני מבקש?

עו"ד אשר אוחיון : אני אומר פעם אחר פעם, חברי מתפרץ, לא מאפשר לא להתנגד, לא להגיש, חבל שהוא עושה את זה. מכיוון שעלה פה הנושא של דברי העד לחבריי התובעים במהלך הרענון, ומכיוון שלא קיבלנו דבר וחצי דבר על הדברים שהוא העיד עליהם. לדעתי הם דברים מאוד חשובים והיינו חייבים לקבל את הדברים, וחברי נהג פה בניגוד לפסיקה. זה עניין אחד. מכיוון שחברי אמר שבכל זאת (לא ברור) כמה דברים. חשוב שבית המשפט יראה מה הוא (לא ברור) וכמה זה לא פשוט בכלל הדברים שאני טענתי לגביהם שלא (לא ברור). חברי העלה את העניין הזה. אז שיהיה ברור שזה כל מה שקיבלנו.

כ.ה יואל עדן : אדוני מבקש להגיש לבית ה משפט את המזכר שחברו מסר לו?

עו"ד אשר אוחיון : כן. והוא נוגע אף ורק...

כ.ה יואל עדן : לפני שאדוני מגיש, נשמע את ב"כ המאשימה.

עו"ד אשר אוחיון : נשמע את התגובה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני מסכים שיוגש המזכר הזה.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : המזכר הזה, יש בו דברים שהם אולי לא ב(לא ברור) בהודעות. ולכן אני מבקש שתהיה בפני בית המשפט התמונה המלאה, ביחד עם המזכר הזה יובאו בפני אדוני גם ההודעות של העד שחזקה על חברי שהיו ברשותו. ולכן אז בית המשפט יוכל בכלל לעשות משהו עם הבקשה הזו של חברי. אני לא מתנגד. שיוגש ההתייחסויות האלו שהעלה העד ויוגשו גם ההודעות. שאדוני יראה את הפרש הדברים.

כ.ה יואל עדן : כן. מה אדוני אומר על הבקשה להגיש את ההודעות?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא מסכים. מה לא?

כ.ה יואל עדן : כבודכם, זה שמתקרבים, זה לא אומר שזה מוגש.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה נראה לי מובן מאליו אדוני.

כ.ה יואל עדן : ב"כ נאשם אחד, מה לגבי הבקשה להגשת הודעות העד לאור בקשתו של אדוני להגיש את המזכר?

עו"ד אשר אוחיון : בוודאי שאין לבקשה הזו במה להיאחז. מה שמוגש כאן אלו דברים שאינם שנויים במחלוקת. התובע מסכים שזה משקף את כל מה שהוא הגיש לעיוני. לכן זה וודאי יכול להיות מוגש כדי שאפשר יהיה להגיש את המזכר הזה לצורך המאוד מוגדר שלו, בוודאי שאין חובה להגיש את האמרות ההן במשטרה שהן בכלל במישור אחר לגמרי. כדי להגיש את האמרות האלה במשטרה צריך היה חברי לבקש והוא ביקש לעשות זאת רק לגבי אחת משלושת ההודעות שלו וגם כאן יש נוהל מסודר שחברי בסופו של דבר מכיר אותו, לקח לנו בערך רבע שעה (לא ברור) אבל בסופו של דבר הודה חברי שהוא מבין שכך צריך להגיש את הדברים. אין בין זה לבין זה כלום. קשה לי להבין למה חברי עושה חסמים פה בדרכים...

עו"ד עמיחי חביביאן : למה חסמים? אני הסכמתי אדוני, למה הוא אומר חסמים?

עו"ד אשר אוחיון : אז אם הסכמת אז נגיש את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי. אז הסכמתי ויוגשו גם ההודעות...

עו"ד אשר אוחיון : לא, אי אפשר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה לא קובע מה אי אפשר. השופט יחליט.

עו"ד אשר אוחיון : ברור. רק שמותר לי להביע את דעתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. הבעת.

עו"ד אשר אוחיון : אז אני מבקש קודם כל להגיש את מה שמוסכם.

כ.ה יואל עדן : שאלה לי לאדוני, איך בית המשפט ידע האם הדברים שנאמרו על ידי העד ושלא במזכר הם דברים שהיו אמורים להיות במזכר? למה אני שואל? כי אם הדברים הופיעו בהודעות של העד אז לכאורה הם לא צריכים להיות במזכר. אז הכיצד יוכל בית המשפט לדעת מה משמעותו של המזכר בלי שלבית המשפט יש את ההודעות של העד?

עו"ד אשר אוחיון : אני אומר לאדוני.

כ.ה יואל עדן : זו הטענה. אני תרגמתי את הטענה של ב"כ המאשימה.

עו"ד אשר אוחיון : כיוון ש...

כ.ה יואל עדן : אני מקווה שתרגמתי את הטענה נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אני יאמר לאדוני, זה באמת מאוד פשוט. עד עכשיו עלו שני עניינים. אני מסכים שאדוני יסתכל, לא רק שיסתכל, שחברי אפילו יפנה את אדוני למקום שבו הדברים כבר נאמרו בהודעות, אני כבר אומר שהוא לא יצליח למצוא את זה כי זה לא נאמר, אבל אם זו הטענה, בוודאי שצריך להראות, אני מציע שהעד...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, העד מבקש לצאת לשירותים.

כ.ה יואל עדן : אה אוקי.

עו"ד אשר אוחיון : שני עניינים שכן עלו וחבריי לא תיקנו את העד. הוא אמר את הדברים בצורה מאוד אותנטית וחזר עליהם. על שני עניינים שעלו...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני זה לסיכומים. סליחה שאני מתפרץ אבל באמת...

עו"ד אשר אוחיון : עוד פעם הוא מפריע. זה פשוט לא יאומן. אי אפשר ככה. אני לא מצליח להבין מה קורה פה. בית המשפט פנה אלי והציג בפני קושיה שהיא באמת במקום ולי אין תשובה חוץ משבית המשפט יעיין. אבל גם את זה עכשיו למנוע? אני לא מצליח להבין את התביעה, באמת.

עו"ד עמיחי חביביאן : סליחה.

עו"ד אשר אוחיון : שני עניינים מאוד חשובים שעלו...

כ.ה יואל עדן : לפני שאדוני ישיב לשאלה הזו, יש לי שאלה לתובע שקשורה לשאלה. שאלה מקדימה למעשה, לשאלה לב"כ נאשם אחד. האם למעשה אדוני אומר וזאת המשמעות של הבקשה של אדוני להגיש את ההודעות, בבקשה של אדוני להגיש את ההודעות מגולמת אמירה של אדוני, אדוני יאמר לי אם זה נכון, אני מסיק מסקנה ואדוני יאמר לי אם המסקנה נכונה, שמגולמת בבקשה של אדוני להגיש את ההודעות האמירה שהעד לא אמר לאדוני מאומה שאינו נמצא בהודעות או במזכר הזה. אדוני מבין? שהרי אחרת אדוני לא היה מבקש להגיש את ההודעות, אני צודק בהנחה שלי?

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני אסביר. במזכר באו דברים שעבדך הנאמן לא ראה שום אזכור לגביהם בהודעות.

כ.ה יואל עדן : יפה. אז ההנחה של בית המשפט נכונה אם כך.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. אבל צריך להבין אדוני, אלה הודעות אמנם לא מאוד ארוכות, אבל הן לא קצרות, נאמרים הרבה דברים. אז השיח סביב הנושאים הוא קיים. אלה דברים...

כ.ה יואל עדן : אני שוב חוזר. השאלה הזאת, המרכז של הבקשה של אדוני להגיש את ההודעות. שאנחנו רגע נשים בצד לאיזה צורך יוגשו ההודעות, אבל נשים את זה בצד רגע. כי זה לא נעלם מבית המשפט. אבל אם אדוני אומר שחוץ ממה שיש בהודעה במזכר הזה, ובהודעות, לא נאמר לאדוני שום דבר אחר אז...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני לא הקלטתי את השיחה עם העד. אני בסוף הריאיון אמרתי, קראתי את הדברים לפני, שמעתי תוך כדי, ותוך כדי שעלו באוזני דברים שהיו נשמעים (לא ברור) לא היה, כתבתי.

כ.ה יואל עדן : אני מבין את מה שאדוני אומר. אבל א ני שואל את השאלה לא בגלל ספק בזה. אני שואל את השאלה מסיבה אחרת. שאני רוצה להבין למה אדוני רוצה להגיש את ההודעות. הרי התשובה לבקשה של חברו להגיש את המזכר יכולה להיות בדיוק מה שאדוני אמר עכשיו. לא הקלטתי, עלו דברים, ראיתי שאלו דברים נוספים והגשתי. כתבתי מזכר ומסרתי לחבריי. אבל אדוני לא מסתפק בזה. אדוני רוצה להגיש את ההודעות ומכאן, אם אדוני רוצה להגיש את ההודעות יש פה אמירה של אדוני שבהודעות כתוב כל השאר. אחרת לאיזה צורך אדוני רוצה להגיש את ההודעות? אדוני רוצה להגיש את ההודעות כדי שבית המשפט יקרא אותן ויראה שכל הדברים האחרים שנאמרו על ידי העד נמצאים בהודעות הללו ולא היה בזה שום חידוש שהיה צריך להיכנס לאותו מזכר שחברו טוען שהוא לא כולל את כל הדברים. הרי אחרת אני לא מבין מדוע צריך להגיש את ההודעות. זה ההסבר היחיד שבית המשפט יכול להניח שאדוני מכוחו רוצה להגיש את ההודעות.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב.

כ.ה יואל עדן : אדוני יורד לסוף דעתי, מאיפה השאלה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. כן. ההצעה או הבקשה שלי להגיש גם את ההודעות ולא רק את המזכר היא כי הטעם להגשת המזכר הוא להטיל דופי בהתנהלות המאשימה. עכשיו, איך בית המשפט, כשלעניו יהיה רק את המזכר ואת החקירה של העד כאן, איך בית המשפט ידע האם באמת נפל דופי בהתנהלות אם לא יהיה בפניו, זה מה שחברי ביקש. להטיל דופי. להגיד, איך השתמש במילותיו? "חברי לא אמר דבר וחצי דבר מדברים שנאמרו" אז נאמרו הדברים האלה ונאמרו הדברים בהודעות שהם קיימים. ובית המשפט כדי שהוא (לא ברור) אחרי הדופי שמבקש להטיל בו חברי, יראה את הדברים כהווייתם כפי שהיו בפניי. ויכול להיות שהייתי יכול לדייק יותר או לדייק פחות, אבל זה, אלה הם הדברים. אבל בטח ובטח אם יהיה בפני אדוני רק את המזכר ללא ההודעות, לא יהיה לבית המשפט שום דרך להעריך את הדופי הזה שחברי מבקש להדביק לתביעה.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : זה בדיוק מה שאמרתי אדוני. חזרנו לאותה נקודה. יש דופי בהתנהלות התביעה בכך שהיא לא מעבירה לידיעת הסנגורים דברים חשובים שעולים במהלך רענון העדים. ולא פלא, דברים שיכולים לשרת את ההגנה. שני דברים כאלו עלו כשיח מתוך עדות העד שנמצא פה.

כ.ה יואל עדן : מה הם השניים? כי לבית המשפט אין את ההודעות שלו.

עו"ד אשר אוחיון : שניים.

כ.ה יואל עדן : בית המשפט לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : כן, כן. שני הדברים האלו לא מופיעים בהודעות...

כ.ה יואל עדן : אילו שני דברים?

עו"ד אשר אוחיון : ואם אני טועה, חברי מוזמן עכשיו להציג, להצביע בפני בית המשפט.

כ.ה יואל עדן : אילו שני הדברים?

עו"ד אשר אוחיון : הדבר הראשון הוא שאומר העד, שאמר את הדברים לתובע, שאם היה איזשהו מידע קודם לגבי הצעות מתחרות אז לא הגיוני שהיו מציעים הצעות במרווח כל כך גדול בין ההצעה השנייה, הוא אמר לו, תיקח את ההצעה השנייה, תראה איזה מרחק...

דוד צבן : אבל אמרתי את זה גם במשטרה אשר.

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא אמרת.

דוד צבן : מה אתה אומר?

עו"ד אשר אוחיון : לא רשמו.

דוד צבן : אני אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אני בטוח שאתה צודק, שאמרת את זה ולא רשמו.

דוד צבן : אני אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אני משוכנע.

כ.ה יואל עדן : אדוני, עוד רגע.

דוד צבן : אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אני משוכנע.

כ.ה יואל עדן : רק רגע.

דוד צבן : למה אתה עוצר אותי, השופט? אני אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אני משוכנע שהעד אומר את האמת. הוא דובר אמת. אני משוכנע שהוא אמר את זה...

עו"ד עמיחי חביביאן : רק התובע לא אומר אמת. אני מצטער שבית המשפט מאפשר...

דוד צבן : למה אתה אומר שהוא לא אומר אמת?

כ.ה יואל עדן : עוד רגע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מצטער שאנחנו נגררים למקום הזה, למרות שבית המשפט מיוזמתו בהזדמנויות קודמות הציע לצדדים בעניינים האלה, חברי כנראה אין לו שום דבר טוב אחר חוץ מאשר לנסות להטיל דופי, וגם לא מאפשר לבית המשפט לברר את הדופי הזה. אם הוא כבר החליט להטיל דופי, לפחות שיאפשר לבית המשפט לראות את הדברים. לתת פרשנות משל עצמו.

עו"ד אשר אוחיון : אולי די. בית המשפט שאל אותי עכשיו מה הם שני הדברים.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : אני לא מצליח להבין את התובע. באמת.

כ.ה יואל עדן : מה הדבר השני?

עו"ד אשר אוחיון : כמה אפשר...

כ.ה יואל עדן : אדוני ייתן לו להשיב. מה הדבר השני? מה הדבר השני?

עו"ד אשר אוחיון : אם חברי ירשה לי. אי אפשר להגיד פה שום דבר....

כ.ה יואל עדן : הוא ירשה. הוא ירשה.

עו"ד אשר אוחיון : בית המשפט שאל אותי דבר ראשון, זה היה הדבר הראשון. הדבר השני הוא שהעד, דרך אגב, חשוב לי לציין, העד אמר פה שהוא אמר את זה גם במשטרה. ואני מאמין לו במאה אחוז. זה לא נרשם. יראה אדוני, זה לא נרשם. הוא אמר, אין לי ספק שהוא אמר את זה, זה מתבקש.

כ.ה יואל עדן : הדבר השני?

עו"ד אשר אוחיון : הדבר השני זה שהוא פנה לאלון, לא אלון פנה אליו, ואמר לו "תגיד, אני יכול לקנות ממך ולמכור לנמל?" ואלון אמר לו "בטח, כל אחד יכול" כל אחד יכול, זה גם אומר שבדקנו עוד הצעה. כך אמר העד.

דוד צבן : אבל זה היה ככה.

עו"ד אשר אוחיון : אני מאמין לך. "ובדקנו עוד הצעה" שני הדברים האלה לדעתי הם חשובים. אין להם רמז בהודעות במשטרה. להפך, כתובים שם דברים אחרים. אני מאמין שהוא אמר את זה בהודעה במשטרה כמו שהוא אומר פה. מה שכן, הוא אמר את זה לחברי התובע. וכשחברי התובע יודע שהיו דברים חשובים שלא כתובים בהודעה, לא משום שהם לא נראו, אבל הם לא כתובים, חייב להניח את זה בפנינו. עכשיו חברי מוזמן להצביע על שני הדברים האלה ולהראות איפה באחת מהודעותיו של העד הם מצויים. אני אומר לאדוני שהם לא מצויים. בבקשה.

כ.ה יואל עדן : אדוני רוצה להשיב לפני מתן החלטה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני לא מתכוון לעמוד כאן למשפט ולהגן על יושרת דרכי וניקיון כפי. בית המשפט ישפוט. אני לא נמצא במשפט הזה. אני נמצא במשפט אחר. אני חושב שבית המשפט יוכל להכריע בבקשה המיותרת הזאת רק אם יהיה בפניו מלוא הדברים. אני לא אתן פרשנויות לתוכן של הדברים ולשלוש הודעות שבהן העד נחקר כל הזמן על אותה סוגיה, מה נאמר, איך נאמר, וגם כאן שמע בית המשפט דברים... אני חושב שאמרתי יותר מידי. אדוני יחליט. מה שאדוני יחליט אני מכבד.

עו"ד אשר אוחיון : מה יותר פשוט מלהראות לבית המשפט...

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : עוד רגע רבותיי. עוד רגע. החלטה: דיון זה מכניסנו לשאלה צדדית שהיא אמנם צדדית אך היא טענה שמועלית על ידי ההגנה על כי רענון עד לכשעולות בו אמירות של העד שאינן בהודעותיו במשטרה צריך להביא לכך שהמידע יבוא אל ההגנה לפני עדותו בבית המשפט. הדברים ברורים. עקרון זה, אני מעריך שגם איננו במחלוקת עם באי כוח המאשימה, אלא שב"כ נאשם אחד טוען כי עלה מעדותו של העד כי בריענון שנעשה לו לפני מספר ימים עלו דברים שאינם מופיעים במזכר שמסר ב"כ המאשימה לבאי כוח הנאשמים ביחס לדברים נוספים על העולה מהודעות העד במשטרה. ב"כ המאשימה מסכים להגשת המזכר, אולם טוען כי יש להגיש גם את הודעות העד במשטרה על מנת שבית המשפט יוכל לדעת האם אכן היו דברים נוספים על אלו שנאמרו בהודעות במשטרה שכן אחרת בית המשפט לא יוכל לקבל את התמונה המלאה העולה מהמזכר ומהריענון. ב"כ המאשימה מוסיף כי הוא איננו עומד כאן למשפט ויש בדבריו כדי טרוניה כנגד טענות ההגנה המתייחסות לריענון הזיכרון של עד זה ואני למד כי כך גם לגבי עדים אחרים אין דעתו נוחה מהטרוניה שמועלית על ידי ב"כ הנאשמים.

תחילה לעצם העלאת הטרוניה האמורה על ידי ההגנה. ההעלאה של הטענה איננה בבחינת דבר פסול. ההגנה אכן זכאית לקבל את (לא ברור) עדותו של העד. לא רק את חומר החקירה הכולל את הודעותיו, אלא גם מעידה על דברים נוספים ואחרים שאמר במסגרת פגישתו עם הפרקליט ככל שאלו דברים שלא עלו בחקירה. הדברים ברורים. ואין עליהם מחלוקת. אני מניח כי גם באי כוח המאשימה אינם חולקים על החובה הזאת שכן הם אכן פועלים ומגישים מזכרים לחבריהם על דברים שנאמרים בריענוני זיכרון של עדים וכך צריך להיות.

אינני מוצא מקום לטרוניה כנגד ההגנה על עצם העלאת טענה כאמור. טרוניה יכולה לבוא ככל שהטענה אינה נכונה. אולם אין לפסול את ההגנה מלטעון שעל פני הדברים עלו דברים מפי עדים שמראים כי לא נמסרו להם קודם לכן.

לגופו של עניין, המזכר האמור אכן יכול להצביע על דברים נוספים שנאמרו על ידי העד כפי התרשמות ב"כ המאשימה, מנגד גם ההודעות יכולות להביא להתרשמות האם כל הדברים האחרים שנאמרו על ידי העד כלולים באותן הודעות ולא היו צריכים להיכלל במזכר. ואולם, אינני מוצא כי משמעות הדבר מתן אפשרות הגשתם הודעות של עד שכן להגשת הודעות כאמור יש משמעות בשורה של מישורים ולא רק במישור הזה שהינו מישור כפי שהוגדר תחילה, צדדי. אינני מוצא מקום כי לצורך התרשמות בית המשפט ביחס לאותו מישור צדדי יהיה מקום לאפשר הגשת ההודעות.

ב"כ הנאשם אחד הצביע על שני נושאים שלטענתו הם נושאים שאינם בהודעות ומנגד לטענתו עולה מדברי העד כי אלו נושאים שנאמרו על ידי העד לב"כ המאשימה בריענון הזיכרון. האופן הדיוני הראוי לפתרון השאלה האם דברים אלו נמצאים בהודעות ואם לאו הוא בכך שככל שב"כ המאשימה טוען שדברים אלו אכן נמצאים בהודעות, ב"כ המאשימה יפנה את חבריו, באי כוח הנאשמים, אל אותם המקומות בהודעות בהם הדברים הללו נמצאים וככל שיש מחלוקת על פרשנות, המובאות מההודעות, יכול אף להציג את החלקים הספציפיים הללו לבית המשפט. ואינני סבור כי יש להגיש את ההודעות כולן כמקשה אחת אך כדי שבית המשפט יבין אם המזכרים כוללים את כל הדברים שאמר העד ואם לאו.

לפיכך, לאור ההסכמה אתיר הגשת המזכר שביקש ב"כ הנאשם אחד והוא מסומן ת/174. לא אתיר את בקשתו הנגדית של ב"כ המאשימה להגיש את הודעות העד מכל הנימוקים האמורים. יחד עם זאת, ב"כ המאשימה רשאי בין כעת ובין בדיון הבא, לאחר שיעבור על ההודעות של העד, להפנות את חבריו לאזכור של העד את שני הנושאים עליהם דיבר ב"כ ה הנאשם, וככל שיבקש יוכל גם להפנות את בית המשפט למקומות הספציפיים בהודעות שבהם לטענתו יש התייחסות לשני נושאים אלו. אשר למשמעות האופרטיבית של טענת ההגנה, הטענה הכללית על כי עד אמר דברים בריענון זיכרון ולא באו דברים אלו לידי ביטוי במזכר של ב"כ המאשימה, הרי שטענה זו עניינה לסיכומים ולמשמעות של קבלת או אי קבלת טענה של ההגנה על כי אופן ההגנה נפגע מהתנהלות כזו או אחרת, ואין בהחלטה האמורה עד כה אמירה כלשהי, לא לכאן ולא לכאן, באשר לשאלה אם אכן כלל המזכר את כל אשר היה צריך לכלול, אם לאו, ומה המשמעות של הדבר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, שרק לא יתפרש לא נכון מהדברים שלי. אני אמרתי את שאמרתי. אבל שלא יתפרש מכך שאני מאשר. העד אמר את שלו, אבל אני לא מאשר שכל מה שנאמר על העד הוא כאילו כבר עדכן את המאשימה מראש, הוא אמת. אנחנו נמצאים בעניין הזה יותר מאדם אחד, אנחנו שומעים את הדברים, הסיבה שאני הצעתי לקבל את ההודעות כדי שבית המשפט יוכל לבחון את הסבירות בהתנהלות של התביעה. כי הרי, אני מסכים שאין משמעות אופרטיבית, אני לא מעיד כאן ולעדות שלי אין שום משמעות. זה העד. הדברים גם כך עלו בחקירה הראשית וחברי יכול לעשות איתם מה שירצה בחקירה הנגדית...

כ.ה יואל עדן : אני מסכים עם אדוני שכרגע אין משמעות אופרטיבית וגם זו המשמעות של ההחלטה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מאשר שאלה פני הדברים.

כ.ה יואל עדן : הדברים נרשמו.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : הדברים שאדוני אמר עכשיו נרשמו בפרוטוקול.

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מטיל ספק באמינות דבריו...

עו"ד אשר אוחיון : לא, אתה אמרת שהוא לא אומר אמת.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא אני לא אמרתי. יכול להיות שהעד כרגע לא זוכר במדויק את הדברים שהוא אמר. אני מוכן שהדיון, שכל מה שהעד אמר בחקירה הראשית הוא אמת ויציב ובאופן הזה בעצם אפשר לסיים את העדות כאן ועכשיו כי יש בפני בית המשפט עדות ששני הצדדים מסכימים עליה שהיא אמת ויציב.

כ.ה יואל עדן : טוב.

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : כבוד השופט אני יכול להגיד משהו?

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : חקירה נגדית.

דוד צבן : כבוד השופט, אני לא שיקרתי בחצי מילה. ואיך אמרת לי בהתחלה? שאני נשבע? נכון אמרת לי?

כ.ה יואל עדן : לא אמרתי נשבע, אמרתי שאתה מוזהר לומר את האמת. במדינת ישראל אין השבעה, אלא אזהרה.

דוד צבן : לא משנה. אני לא אמרתי חצי מילה או רבע מילה שלא הייתה במקום. כן? אני באתי לפה היום רק בגלל דבר אחד. אני רציתי שבית המשפט יעשה סדר עם שירות בתי הסוהר. מה שעשו לי. הבנת אותי? לא ייתכן שגם אם אתה לוקח אותי בתור אסיר, נאשם וזה, ואתה מכניס אותי ב- 11 בלילה, אתה יודע, אני זוכר עד היום, היה לי שם עובדת סוציאלית, קצין מודיעין, כן? קצין מודיעין, עובדת סוציאלית, והיה איזה אחד, אתה יודע, איזה... עושים עם האצבעות, נכון? לא לוקחים אותי לא לרופא ולא לשום דבר. לקחו אותי ישר לתא. הייתי עם שוקי. נכון שוקי? באתי אליך? נכון? אתה ויניב הייתם בתא, באתי אליכם, נכון? באתי לשם ורק למחרת בבוקר לקחו אותי לרופא. עכשיו, מתי לקחו אותי לרופא? לקחו אותי לרופא אחרי שהכניסו אותי עם 11 ערבים. אתה הבנת אותי כבוד השופט? אז אני אומר יענו, איפה, איפה, 25 שנה טיפלו בי ביחידת (לא ברור) בתל השומר, טיפלו בי כמו לא יודע מה. פתאום בדבר של 30,000 שקל של חומרי ניקוי הרסתם טיפול של מיליונים שמשרד הביטחון השקיע בי. אתה הבנת אותי כבוד השופט?

כ.ה יואל עדן : הבנתי.

דוד צבן : זהו. עכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. מר צבן, בוא, אני לא חושב שאתה שיקרת כשאמרת את הדברים האלה.

דוד צבן : אני לא משקר. אני לא עושה חשבון לא לך ולא לו ולא לו, אני עושה חשבון רק לה'.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. טוב מאוד.

דוד צבן : אתה שומע אותי?

עו"ד אשר אוחיון : טוב מאוד. תקשיב...

דוד צבן : אני, שני כדורים ו- 26 קליעים לא הרגו אותי, לא אתה תהרוג אותי, לא אתה, ולא הוא ולא הוא.

עו"ד אשר אוחיון : אף אחד לא רוצה להרוג אותך. שתהיה בריא.

דוד צבן : זהו.

עו"ד אשר אוחיון : אתה ואשתך והילדים וכל עם ישראל, אמן. ואני מאמין שאמרת אמרת כשאמרת את הדברים האלה. לא כמו שאומר התובע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא אמרתי שהוא לא אמר אמת. סליחה אדוני, חברי כל הזמן...

עו"ד אשר אוחיון : אתה אמרת שזה לא בהכרח אמת.

עו"ד עמיחי חביביאן : חברי כל הזמן...

עו"ד אשר אוחיון : למה אתה מתעגל?

עו"ד עמיחי חביביאן : חברי כל הזמן...

עו"ד אשר אוחיון : הוא אמר אמת כשהוא סיפר לך, למה אתה אומר שהוא לא סיפר לך?

עו"ד עמיחי חביביאן : חברי מתעסק בדברים ש...

דוד צבן : אבל הוא אמר אמת, למה אתה אומר לו ככה אשר? אתם כמו ילדים קטנים.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע.

דוד צבן : אשר, אשר.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. ב"כ נאשם אחד בלי הערות לתובע בבקשה.

דוד צבן : אשר, תקשיב...

עו"ד אשר אוחיון : טוב. תקשיב.

דוד צבן : הוא גם אמר את האמת.

עו"ד אשר אוחיון : זה נכון.

כ.ה יואל עדן : בלי הערות לתובע.

עו"ד אשר אוחיון : תראה מר צבן, הוציאו אותך מהחקירות עם טראומה, השוטרים.

דוד צבן : מה זה טראומה? שנה וחצי לא הייתי בבית. על מה אתה מדבר?

עו"ד אשר אוחיון : אני יודע על מה אני מדבר.

דוד צבן : אתה לא יודע כלום.

עו"ד אשר אוחיון : אני יודע קצת.

דוד צבן : אתה לא יודע כלום. אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו. ואל תדבר על זה. תיזהר.

עו"ד אשר אוחיון : למה?

דוד צבן : אל תדבר על זה. אני מכבד את כבוד השופט.

עו"ד אשר אוחיון : אתה לא רוצה לדבר על זה? אני לא אדבר על זה. תקשיב...

דוד צבן : ואת עמיחי, ואת עורכי הדין, ואת סימה ואת שוקי והבנות ואת...

עו"ד אשר אוחיון : תקשיב, אני מכבד אותך...

דוד צבן : אל תדבר על צנעת הפרט. יש דברים ש... אל תיכנס אליהם.

עו"ד אשר אוחיון : לא, מה שעשו לך בחקירה?

דוד צבן : מי?

עו"ד אשר אוחיון : החוקרים?

דוד צבן : מה שעשו לי בחקירה?

עו"ד אשר אוחיון : אני לא יכול לדבר על זה? למה?

דוד צבן : תקשיב לי טוב טוב. כן. אני... לא משנה. אני לא רוצה להיכנס לזה.

עו"ד אשר אוחיון : אתה לא רוצה להיכנס לזה אז לא ניכנס לזה.

דוד צבן : אני לא רוצה להיכנס לזה.

עו"ד אשר אוחיון : אני אכבד אותך.

דוד צבן : אני אמרתי לעמיחי, מה שהם עשו...

עו"ד אשר אוחיון : דיברת עם עמיחי על זה?

דוד צבן : מה זה משנה? מה אכפת לך?

עו"ד אשר אוחיון : אכפת לי.

דוד צבן : לא, לא מה זה אכפת לך?

עו"ד אשר אוחיון : אתה רוצה להגן עליו עוד פעם?

דוד צבן : אני לא מגן עליו.

עו"ד אשר אוחיון : אז דיברת איתו או לא דיברת איתו.

דוד צבן : אני לא מגן עליו, לא מגן עליו, הוא יודע בדיוק. לא מגן עליו וגם לא מגן עליך, כן?

עו"ד אשר אוחיון : לא צריך להגן עלי. אז תגיד לנו...

דוד צבן : הוא יודע בדיוק עם מי יש לי חשבון נפש שם.

עו"ד אשר אוחיון : דיברת עם...

כ.ה יואל עדן : מר צבן...

דוד צבן : הוא יודע.

כ.ה יואל עדן : מר צבן...

דוד צבן : זה חשוב לך אם אני אגיד לו?

כ.ה יואל עדן : מר צבן.

דוד צבן : לא, לא. אם הוא יגיד לי שזה חשוב אז אני אגיד. זה חשוב לך?

כ.ה יואל עדן : אני אומר לאדוני...

דוד צבן : זה חשוב לך כבוד השופט?

כ.ה יואל עדן : אני רוצה להשיב...

דוד צבן : אני מכבד אותך. אתה בעל הבית פה. אני מכבד אותך.

כ.ה יואל עדן : אדוני, אני רוצה להסביר לאדוני איך הדברים עובדים.

דוד צבן : כן. נו.

כ.ה יואל עדן : אדוני עכשיו נמצא למעשה בחקירה נגדית.

דוד צבן : נו.

כ.ה יואל עדן : אם יש שאלה שעורך הדין שואל שהוא לא צריך לשאול ושהיא לא רלוונטית או משהו כזה, יש תובע, והוא יתנגד. ואז בית המשפט מחליט. כל עוד אין התנגדות כזו...

דוד צבן : תגיד לי, מה הוא ילד בגן זה? מה נראה לך? שהוא ילד בגן?

כ.ה יואל עדן : כל עוד אין התנגדות...

דוד צבן : מה, הוא ילד בגן? מה זה?

כ.ה יואל עדן : בבקשה תשיב לשאלות. רק תשיב לשאלות.

דוד צבן : מה, עזוב אותך. אם היו איומים במשטרה עלי? היו איומים. נו מה אתה רוצה להגיד בזה?

עו"ד אשר אוחיון : חשוב לי שבית המשפט ידע את זה.

דוד צבן : למה, הוא לא יודע?

עו"ד אשר אוחיון : לא.

דוד צבן : סיפרתי לו לפני זה.

עו"ד אשר אוחיון : לא.

דוד צבן : סיפרתי לו, הוא יודע טוב מאוד. מה שהוא שכח אתה עוד לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : ברור. אבל עדיין צריך לספר. אף אחד לא נביא.

דוד צבן : אשר נכון?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

דוד צבן : תקשיב, היו איומים, היה האיומים של ההוא, איך קוראים לו? ערן מלכה גם. כן. אני גם אמרתי לעמיחי, עמיחי אמר לך ואני גם אמרתי את זה גם פה. גם פה אמרתי את זה. וזהו. מה אתה רוצה לדעת עוד?

עו"ד אשר אוחיון : מי עוד איים עליך?

דוד צבן : מי? אף אחד לא איים עלי. שירות בתי הסוהר, מה שעשו לי, מה שעשו לי ב- 43...

עו"ד אשר אוחיון : אליעזר צמח איים עליך? זה עם הכיפה.

דוד צבן : מי?

עו"ד אשר אוחיון : צמח, החוקר עם הכיפה, איים עליך? אתה צריך להגיד את האמת. אם איים תגיד.

דוד צבן : אני לא יודע. יכול להיות שהוא איים עלי.

עו"ד אשר אוחיון : אז למה אתה לא מספר את זה?

דוד צבן : עזוב, מה שיש לי איתו אני יודע בדיוק.

עו"ד אשר אוחיון : כן, אבל זה חשוב לנו...

דוד צבן : תשאיר אותו בשבילי.

עו"ד אשר אוחיון : זה חשוב לנו...

דוד צבן : אני אשב פה בתור נאשם עליו.

עו"ד אשר אוחיון : חס וחלילה. חס וחלילה.

דוד צבן : מאיפה אתה יודע? אני רוצה שהוא ישפוט אותי גם.

כ.ה יואל עדן : לא, לא.

עו"ד אשר אוחיון : לא צריך. תמחל לכל יהודי.

כ.ה יואל עדן : אדוני, בלי הערות כאלה.

דוד צבן : אני אגיד את זה גם בבית המשפט. בבית המשפט אני אגיד את זה.

עו"ד אשר אוחיון : מה הוא עשה לך?

דוד צבן : מה זה משנה?

עו"ד אשר אוחיון : כי זה חשוב. יכול להיות שהוא הפחיד אותך בחקירות.

דוד צבן : מה, הוא הפחיד אותי?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

דוד צבן : תקשיב אשר, עזוב.

עו"ד אשר אוחיון : כל אחד הוא בן אדם.

דוד צבן : תקשיב, אל תיכנס לפה שלי, בסדר?

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אם אתה לא רוצה אז נמשיך.

דוד צבן : אל תיכנס לפה שלי. השופט הבין. הוא לא פראייר. הוא יודע בדיוק. וגם עמיחי יודע טוב מאוד.

עו"ד אשר אוחיון : כי סיפרת לו.

דוד צבן : מה זה משנה? בחייאת רבאק נו.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. בוא נמשיך. תראה, אתה כמה וכמה פעמים אמרת וגם דניאלה אמרה במשטרה שמי שניהל את קליר זה היה רונן ולא אתה. זה נכון?

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אמרת את זה לעמיחי בריענון?

דוד צבן : גם עכשיו אמרתי את זה.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. עכשיו הוא מספר לנו.

דוד צבן : מי זה? מי מספר?

עו"ד אשר אוחיון : רונן.

דוד צבן : נו?

עו"ד אשר אוחיון : איך התחיל כל העסק הזה. הוא אומר ככה, שאתם כבר לפני כן עבדתם בנמל בפינוי פסולת. הוא מספר, נכון?

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אז הוא אומר...

דוד צבן : עד היום.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אז תשמע מה הוא אומר. הוא אומר ככה, היו לי משאיות שהולכות לנמל כדי לפנות פסולת. אז אני חיפשתי סיבה גם להכניס סחורה לנמל על אותה משאית, חבל שתיכנס ריקה. זה נכון?

דוד צבן : יש עם זה בעיה?

עו"ד אשר אוחיון : לא. זה נכון?

דוד צבן : כן זה נכון. אז מה?

עו"ד אשר אוחיון : מר צבן, תקשיב, אני אמרתי שיש עם זה בעיה? לא. אני דרכך רוצה לברר את האמת.

דוד צבן : אתה יודע מה זה סידור עבודה?

עו"ד אשר אוחיון : תספר לנו.

דוד צבן : כבוד השופט, אתה יודע מה זה סידור עבודה?

כ.ה יואל עדן : לא. מה זה?

דוד צבן : יש משאית שבאה מלאה. עכשיו, כדי שהיא לא תחזור ריקה, מכניסים אותנו, לא יודע, יש שירות יענו, להכניס חומרי ניקוי, להכניס שומשום, להכניס כל מיני זה, הבנת?

עו"ד אשר אוחיון : כדי לנצל את המשאית. חבל שהיא תיסע בצד אחד ריקה.

דוד צבן : נו, מה הבעיה עם זה?

עו"ד אשר אוחיון : אין שום בעיה. עושים את זה עם מוניות, שלא רוצים לנסוע בנסיעה ולחזור... אין שום בעיה. אני שואל אותך שאלות לא בגלל שיש בעיה.

דוד צבן : אז מה?

עו"ד אשר אוחיון : אנחנו רוצים שתספר לנו דברים שאנחנו לא יודעים.

דוד צבן : נו הינה אני אומר מה הבעיה.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו תקשיב, ולכן אומר רונן שהוא נכנס לנמל ושאל אותם איזה מוצרים אתם צריכים שחסרים לכם? הוא פנה לנמל בכלל בהתחלה, זה נכון?

דוד צבן : אתה יודע למה?

עו"ד אשר אוחיון : למה? תגיד לי אתה.

דוד צבן : אני אגיד לך למה. בוא, עמיחי, אני רוצה שגם אתם תשמעו את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני יוצא להפסקת שירותים פשוט.

עו"ד אשר אוחיון : הינה צחי שומע.

דוד צבן : צחי, אתה יכול לשמוע?

עו"ד צחי יונגר : אני לא רק שומע, אני גם מקשיב.

דוד צבן : רונן, הרי אבא שלו בזמנו עבד בנמל במסגרייה, הבנת אותי?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

דוד צבן : אז הייתה לו כניסה חופשית לנמל, הוא היה יכול לגשת לזה, ואז כשהוא דיבר איתי על חומרי ניקוי, הוא אמר לי שמע, אלון מוכר חומרי ניקוי, אז בוא דרכו גם.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר.

דוד צבן : אז מה הבעיה עם זה?

עו"ד אשר אוחיון : לא אמרתי שיש בעיה עם זה. אני אלך איתך צעד אחורה. שהכל יהיה ברור. ואז הוא אומר ככה, "נכנסתי לנמל, שאלתי אדם שקוראים לו אלברט שהוא אחראי על הרכש".

דוד צבן : לא מכיר.

עו"ד אשר אוחיון : אוקי. שמענו עליו היום. טוב. הוא אומר "שאלתי אותו מה חסר לנמל? הוא אמר לי שהם צריכים מסירי שומנים קשים".

דוד צבן : נו?

עו"ד אשר אוחיון : ככה זה התחיל הוא אומר. "קודם כל אני כבר עובד פה בנמל, אני אשאל חבר'ה אתם צריכים מוצרים? אז הוא אמר כן צריך מסירי שומנים קשים" רק אז הוא פנה להובס. רק אחרי שהוא שמע מהנמל שהם צריכים מסירי שומנים קשים אז הוא פנה להובס. עד כאן זה בסדר, את זה גם אתה יודע?

דוד צבן : כן נו?

עו"ד אשר אוחיון : כן. ואז הוא פונה להובס והוא אומר שהוא פנה למישהו שמנהל את המקום, לא לאלון חסן, מישהו אחר, וביקש ממנו לקנות מסירי שומנים.

דוד צבן : מי זה המישהו?

עו"ד אשר אוחיון : הוא אומר ככה, לא אלון חסן ולא יגאל (לא ברור).

דוד צבן : אז מי?

עו"ד אשר אוחיון : הוא לא זוכר את השם שלו. אולי במקום אחר הוא אומר ארז יכול להיות, לא משנה, הוא אומר שזה לא שניהם, וביקש לקנות מסירי שומנים, ככה גם אתה זוכר?

דוד צבן : יכול להיות. אני לא זוכר. יכול להיות. נו?

עו"ד אשר אוחיון : טוב. ככה זה התחיל.

דוד צבן : נו? אז מה אתה רוצה להגיד בזה? אני לא מבין.

עו"ד אשר אוחיון : זה נכון מה שהוא אומר?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : תודה. עכשיו בוא נמשיך.

דוד צבן : אני לא לבד באתי לאלון חסן. גם רונן היה עובד עם הנמל עם אבא שלו.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר.

דוד צבן : אז גם הוא זה...

עו"ד אשר אוחיון : בוא נמשיך. תראה מה אומר רונן. הוא אומר שאז הוא אמר, הנמל אמרו לו שהם צריכים מסירי שומנים קשים.

דוד צבן : נו?

עו"ד אשר אוחיון : אז הוא פנה להובס והוא פנה לעוד שתי חברות לקבל מהן הצעות מחיר, בכמה הוא יכול לקנות.

דוד צבן : אני אמרתי לך את זה מקודם אבל.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אמרת את זה פה.

דוד צבן : נו?

עו"ד אשר אוחיון : אמרת את זה גם לתובע בריענון זיכרון? שפניתם לעוד שתי חברות לקבל הצעת מחיר?

דוד צבן : יכול להיות. אני לא זוכר.

עו"ד אשר אוחיון : אתה זוכר. אתה זוכר. תגיד.

דוד צבן : אני לא זוכר. באמא שלי.

עו"ד אשר אוחיון : למה אתה מגן עליו? תגיד.

דוד צבן : אני לא מגן עליו. אני לא זוכר. יכול להיות.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. בסדר. אמרת את זה.

דוד צבן : הוא גם מביא לי דברים מלפני שלוש שנים. אני יודע מה היה לפני שלוש שנים?

עו"ד אשר אוחיון : תקשיב מר צבן...

דוד צבן : אתה זוכר דברים מלפני שלוש שנים כבוד השופט? אתה משפטן, אתה יודע מה היה לפני שלוש שנים? אתה לא יודע מה היה לפני שעתיים.

עו"ד אשר אוחיון : מר צבן, אנחנו...

דוד צבן : לא נו באמת.

עו"ד אשר אוחיון : אל תתרכז. אנחנו שואלים שאלות. מה שאתה יכול לענות תענה.

דוד צבן : אתם מביאים לי דברים מ- 2014, אני לא יודע מה...

עו"ד אשר אוחיון : מר צבן תקשיב לי.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : מה שאתה יודע לענות תענה. מה שאתה לא יודע אל תענה.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : אף אחד לא מצפה ממך שתזכור הכל, בסדר? מה שאתה יכול תעזור לנו, זה בסדר?

דוד צבן : כן. נו.

עו"ד אשר אוחיון : בוא נמשיך. אז הוא אומר ככה, הוא גם אומר את השמות של החברות. אתה רוצה שאני אגיד לך מי השמות? אולי תיזכר בהם? תכף אני אקריא לך.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : תסתכל. הוא אומר עוד שתי שמות של חברות שהוא ביקש מהן הצעות מחיר חוץ מהובס.

דוד צבן : מי?

עו"ד אשר אוחיון : הינה עכשיו אני אגיד לך את השמות שלהן ותגיד לי אם אתה נזכר בהן.

דוד צבן : סיון?

עו"ד אשר אוחיון : הוא אומר ככה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לאן אתה מפנה?

עו"ד אשר אוחיון : רק שנייה. שנייה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לאן אתה מפנה?

עו"ד אשר אוחיון : לשורה 75.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזו הודעה, איזו שורה?

עו"ד אשר אוחיון : שנייה. הוא אומר ככה, אני גם ביקשתי...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא יכול לעקוב אחרי חברי, שחברי יפנה אותי.

כ.ה יואל עדן : איזו הודעה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הודעה מאיזה יום? 28.05?

עו"ד אשר אוחיון : כן, כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזו שורה?

עו"ד אשר אוחיון : 76. למה אתה קוטע את החקירה? אני מקריא מתוך ההודעה שמות. זה שאתה לא יודע זה לא אומר שאתה יכול לעצור אותי. הוא אומר ביקשתי הצעות מעוד שתי חברות. חברת מרגלית, אבל הם יכלו לספק רק עשר ולא עשרים.

דוד צבן : כן אמרתי מרגלית.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אמרת מרגלית. נכון. וחברה בבעלות וולפסון.

דוד צבן : זה סיון.

עו"ד אשר אוחיון : ברחוב העמל אשדוד.

דוד צבן : סיון, נו אמרתי.

עו"ד אשר אוחיון : אז אמרת.

דוד צבן : נו אז מה אתה רוצה?

עו"ד אשר אוחיון : והוא אומר שההצעות שלהם היו יותר גבוהות משל הובס. ולכן אמר למה שאני אקנה במחיר גבוה? אני אקנה בהובס. נכון שככה זה היה?

דוד צבן : אבל אני אמרתי את זה מקודם.

עו"ד אשר אוחיון : אני יודע.

דוד צבן : אז למה אתה שואל אותי?

עו"ד אשר אוחיון : כי התובע חושב שזה אסור. אני אומר שזה לא אסור. מה רע בזה?

דוד צבן : גם רונן אומר את זה, אז מה אתה רוצה?

עו"ד אשר אוחיון : כן. נכון. אבל התובע לא רוצה, הוא אומר שזה פסול, הוא אומר שכולכם עשיתם דברים שאסור לעשות, ואני אומר שלא. אני עכשיו איתך מברר מה אמר רונן. דרך אגב, רונן, אני שואל אם אפשר להגיש את ההודעות של רונן עכשיו כדי שיהיו מונחות בפני בית המשפט. הוא עד התביעה שהסכמנו להגשת ההודעות שלו. השאלה אם אפשר? אני פונה לתביעה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אנחנו נשקול.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אז בוא נמשיך. הוא אומר, רונן, שהחומר ניקוי הזה, לפעמים הייתם מפסידים איתו כסף. מפסידים, ולכן הרבה פעמים הוא היה מעלה את המחירים ומקווה שבכלל לא יזכה. הוא לא יכול לא להגיש כי הפנו אליו הצעת מחיר, אבל הרבה פעמים הוא לא רצה לזכות. אתה זוכר את זה? שלא הייתם מרוויחים על זה כסף? אם כבר מפסידים? אתה זוכר?

דוד צבן : אני אגיד לך משהו. היינו מפסידים. אבל בגלל המשאית שלא תיכנס ריקה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מסכים להגשת ההועדות של רונן.

עו"ד אשר אוחיון : מסכים? בוא נגיש.

דוד צבן : שהמשאית לא הייתה חוזרת ריקה, אז היינו מנצלים את זה.

עו"ד אשר אוחיון : כן. אתה אומר, בין כה אני נוסע...

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : ויש שיקול נוסף שלא להגיד לנמל לא. אם תגיד לנמל לא אז זה לא יפה. אתה לא מתנהג בצורה יפה. אתה יכול להציע הצעות, אתה לא יכול לא לענות להם בכלל. זה לא יפה. נכון גם זה היה שיקול?

דוד צבן : רונן התעסק עם זה יותר. אני לא התעסקתי עם הנמל יותר מידי.

עו"ד אשר אוחיון : דוד, מה שאתה יודע תגיד.

דוד צבן : לא, הקטע של המשאית, אני יודע שהיה, אבל הקטע של הנמל וזה, אני לא מתעסק עם זה.

עו"ד אשר אוחיון : טוב מאוד שאתה מה שאתה לא יודע אתה אומר שאתה לא יודע. זה טוב מאוד. מה שאתה יודע תגיד יודע, מה שאתה לא יודע, תגיד לא יודע. זה בסדר גמור. אף אחד לא כועס עליך. בוא נמשיך. באמת הוא אמר את מה שאמרת עכשיו. אתה רואה? באמת הסימון הבא שלי היה שהוא אומר בדיוק את מה שאתה אמרת.

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : "בגלל שממילא היה לנו פינוי פסולת" ובכלל הוא אומר...

דוד צבן : כן. כדי שהמשאית לא תחזור ריקה.

עו"ד אשר אוחיון : ותשמע מה הוא אומר. הוא אומר שהאספקה של חומרי הניקוי היה רק בגלל ש(לא ברור) פינו פסולת. לא להפך.

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : לא להפך.

דוד צבן : כן זה היה על הדרך.

עו"ד אשר אוחיון : אם זה היה רק ניקוי אולי לא הייתם הולכים...

דוד צבן : לא הייתי לוקח את זה בכלל.

עו"ד אשר אוחיון : זה נכון מה שהוא אומר?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : כן. בוא נמשיך. גם הוא אומר שמכרתם את החומר הזה, מסיר שומנים, לעוד שתי חברות נוספות.

דוד צבן : אמרתי לך, אני לא זוכר, יש בכרטסת.

עו"ד אשר אוחיון : תגיד לי, זה נכון שגם חומרים נוספים של הובס מכרתם לנמל? למשל משחת ידיים?

דוד צבן : כן. בטח.

עו"ד אשר אוחיון : נכון?

דוד צבן : כן. אמרתי לך, לא רק זה, מכרנו כמה דברים.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. בסדר גמור.

דוד צבן : עמיחי, איפה הקטלוג הזה? יש שם את הזה, תראה.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר גמור. עכשיו ועוד דבר אחרון. תראה מה אומר רונן. הוא אומר ככה, שהיה סכסוך, שיש סכסוך ביניכם לבין הובס, הוא החרים להובס מכולה.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : תכף אני אגיד לך למה. כי הובס לא שילמו לו את הכסף בזמן. הוא אומר, פעם אחרונה שפיניתי לא החזרתי להם את המכולה, כי הם שילמו לי רחוק מידי. זאת אמרת שהיה סכסוך ביניכם לבין הובס, ולפעמים הוא אומר שהוא החרים להם מכולה בגלל שהם לא שילמו לו. אתה זוכר את זה?

דוד צבן : אני זוכר את זה. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. זה דברים פרטיים, עזוב.

עו"ד אשר אוחיון : זה לא פרטי.

דוד צבן : זה דברים משפחתיים, עזוב אותך.

עו"ד אשר אוחיון : מר צבן, אתה לא יודע מה החשיבות של כל דבר.

דוד צבן : מה, מה החשיבות?

עו"ד אשר אוחיון : תקשיב...

דוד צבן : יש לך בן דוד שחייב לך, מה, תלך איתו לבית משפט? תלך איתו לזה?

עו"ד אשר אוחיון : לא שתלך איתו לבית המשפט.

דוד צבן : לקחת לו את המכולה וזהו. שיהיה בריא.

עו"ד אשר אוחיון : אז אתה זוכר את הדבר הזה.

דוד צבן : בטח שאני זוכר. נו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה רוצה להגיש עכשיו?

עו"ד אשר אוחיון : כן אפשר, אפשר להגיש.

כ.ה יואל עדן : בסוף, בסוף. לא נקטע את העדות שלו.

עו"ד עמיחי חביביאן : כדי שאדוני יוכל לעקוב.

עו"ד אשר אוחיון : כן, כן.

כ.ה יואל עדן : אני מניח שהציטוטים שמצטט חברו הם נכונים. אם הם לא נכונים אדוני יתקן.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו, אתה סיפרת לנו פה שכבר שלוש שנים אתה לא מדבר עם אלון כי אתה כועס עליו על זה שבאו לבית שלך והבהילו את הילדים שלך והוא היה יכול לחסוך ממך את זה. הוא היה פשוט יכול להגיד לך שיבואו אליך הביתה ואז היית מתארגן, שהילדים לא יפגעו. נכון?

דוד צבן : נכון. אמיתי אשר, אל תיפגע.

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא. אני לא נפגע. באמת.

דוד צבן : אלון. באמת.

הנאשם אחד : גם שלי היו בבית נשמה.

דוד צבן : כן, אבל היית אומר לי, מה לא יכולת להגיד לי?

הנאשם אחד : גם שלי. גם שלי.

עו"ד אשר אוחיון : אבל הוא לא ידע. מה אתה חושב שהוא...

דוד צבן : אבל למה בתקשורת אמרו שאלון חסן, רונן פישר אמר לו שבאים לעצור אותו ו...

עו"ד אשר אוחיון : אתה יודע שעצרו אותו גם הוא באותו יום? אתה חושב שמישהו גילה לו?

דוד צבן : אני יודע שעצרו אותו. אבל הילדים שלך היו בבית?

כ.ה יואל עדן : לא, לא. לא ישיבו. לא.

דוד צבן : למה, למה כבוד השופט, זה הדבר הכי חשוב בכל המשפט הזה.

כ.ה יואל עדן : אני...

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : מה, האקונומיקה הזאת מעניינת אותך או הילדים, הטראומה של הילדים?

עו"ד אשר אוחיון : דוד תקשיב, תקשיב. רק שלא תחטא, לא באנו, אסור לנו לדבר איתך, גם הילדים שלו היו בבית. אף אחד לא ידע שבאים לעצור אותו. לא מודיעים לו.

דוד צבן : אני מבקש מחילה. אני הבנתי... בתקשורת היה... עמיחי, מה היה בתקשורת?

עו"ד אשר אוחיון : בסדר.

דוד צבן : מה היה?

עו"ד אשר אוחיון : אנחנו...

דוד צבן : אמרו שהוא אמר...

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : אבל אמרו את זה.

עו"ד אשר אוחיון : אמרו, אמרו. אמרו הרבה דברים. תשמע דוד, בזמן שהיית במשטרה, כבר אז סיפרת שאתה קצת כועס על אלון בגלל עניין אחר שהיה עם מטען חבלה.

דוד צבן : כן. אתה יודע מה היה לי?

עו"ד אשר אוחיון : לא, שנייה רגע.

דוד צבן : לא, לא, לא. אדוני השופט...

עו"ד אשר אוחיון : אבל רק שנייה.

דוד צבן : לא, לא, לא, לא, לא.

עו"ד אשר אוחיון : תקשיב.

דוד צבן : לא, לא, לא, לא. אני אקטע אותך.

עו"ד אשר אוחיון : טוב. תקטע.

דוד צבן : אני אקטע אותך.

עו"ד אשר אוחיון : תקטע.

דוד צבן : הינה, כבוד השופט, חי וקיים. תקשיב לי כבוד השופט מה היה. אני הייתי בגן העיר. אני יוצא וזה. מתקשרים אלי מהמשטרה, ימ"ר, במקרה רכז המודיעין אני מכיר אותו אישית, אמנון, יענו... והרכז מודיעין השני זה מישהו שנפצע איתי, הוא היום רכז מודיעין של ימ"ר זה, הוא נפצע איתי ב(לא ברור) רצון. הוא אמר לי שמע דודו, רוצים אותך, באתי לשם וזה. ותראה מה זה כבוד השופט, זה משמיים. באותו זמן, שבוע וחצי לפני זה אני עשיתי תאונה עם האוטו שלי, יש לי רכב רפואי, מישהו נכנס בי מאחורה ברמזור אדום, הייתי עם רכב שכור איזה חמישה, שישה ימים. ואמר לי תשמע, תגיע לחקירה. באתי לחקירה, הוא אומר לי שמע, יש לך איזה עניין עם יניב בלתר וזה? אמרתי לו "מה לי וליניב בלתר? קח את הטלפון שלי, תראה אם יש לי בכלל... שלום שלום, אין לי זה" הוא אמר לי "לא, יש חשד שזה, הוא בסכסוך עם אלו חסן וזה" עכשיו תשמע, תראה איזה קטע כבוד השופט, אתה חייב לשמוע את זה, איפה שוקי? כשהביאו אותי לבית המשפט, למאסר, ל... איך קוראים לזה? לרמלה, כשהיינו ברמלה? נכון יש את קצין המודיעין? אתה יודע, אתה מגיע לרכז מודיעין, אז אני אומר לו "אבל אני בסכסוך עם יניב בלתר אמרתם, מה? יענו אמרתם ששמתי לו מטען חבלה". אז הוא אמר לי "לא, עזוב אותך משטויות". אז באתי לחוקר, להוא בימ"ר, אמרתי לו תקשיב לי טוב טוב, אני עברתי קורס חבלה, אם אני הייתי שם לו מטען הוא היה מתרומם כבר, הוא לא היה נשאר פה, הוא היה כבר זה, תאמין לי. ובזה נגמר הסיפור.

עו"ד אשר אוחיון : אז למה כעסת על אלון בסיפור הזה? מה קשור אלון לסיפור הזה?

דוד צבן : כי הם הביאו אותי, הם הביאו אותי לחקירה, ימ"ר דרום, מטען חבלה...

עו"ד אשר אוחיון : אז אתה חשבת שאלון עומד מאחורי זה?

דוד צבן : כן. הוא אמר לי אתם בסכסוך עם זה, מה אני קשור? בחייאת אלון, בוא אני רוצה שתספר אתה בקצרה לבית המשפט...

עו"ד אשר אוחיון : רגע שנייה דוד.

דוד צבן : כמה פעמים היינו נפגשים? פעם בחודש פעם בזה, נכון? אנחנו משפחה, אבל אנחנו לא...

עו"ד אשר אוחיון : לא היית בקשר טוב עם אלון לפני כן. פעם בכמה זמן בטלפון.

דוד צבן : כן. מה העניינים, מה המצב.

עו"ד אשר אוחיון : יופי. עכשיו חכה שנייה.

דוד צבן : אני יותר מזה, אבא של סימה זה כמו אבא שלי. הבנת אותי? זה...

עו"ד אשר אוחיון : דוד, דוד, שנייה אחת.

דוד צבן : איך אני אסביר לך את זה?

עו"ד אשר אוחיון : בוא נקצר, מה שחשוב לי זה ככה, זה לא משנה עכשיו אם בצדק או לא בצדק, חשבת וטעית או חשבת וצדקת, זה לא משנה.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : מה שחשוב זה ככה, שהיה לך כעס על אלון כשבאת לחקירה, פה היה לך כעס על אלון כי חשבת שהוא הכניס את השם שלך למטען של בלתר.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : נכון.

דוד צבן : בול.

עו"ד אשר אוחיון : בסדר.

דוד צבן : אבל זה נכון. זה אחד לאחד.

עו"ד אשר אוחיון : לא משנה.

דוד צבן : אלון, לא באתי אליך בערב? אמרתי לך מה הסיפור הזה?

עו"ד אשר אוחיון : אבל הוא אמר לך שהוא לא אמר את השם שלך ואתה לא האמנת לו.

דוד צבן : הוא אמר לי דודו אני לא יודע על מה אתה מדבר בכלל.

עו"ד אשר אוחיון : ואתה לא האמנת לו. לא משנה.

דוד צבן : לא, התעצבנתי. אבל הוא...

עו"ד אשר אוחיון : בסדר. בוא נמשיך. וגם ככה היחסים שלכם לא היו טובים. אתה ביחסים טובים עם סימה, אבל עם אלון בכלל לא ביחסים טובים, נכון?

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אז תקשיב, כשהם הביאו אותך לחקירה במשטרה אמרו לך שאתה פה בגלל אלון, בגלל שאלון סיבך אותך, אתה זוכר שאמרו לך את זה השוטרים?

דוד צבן : נו בסדר. אמרו לי את זה גם כשהם נכנסו לבית.

עו"ד אשר אוחיון : גם כשהם נכנסו לך לבית הם אמרו לך את זה.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : נתנו לך להבין שעכשיו אתה במעצר פה עם הערבים שהיה לך קשה איתם ועם אחרים הכל בגלל אלון.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : נכון?

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : כי אתה בהתחלה, בהודעה הראשונה שלך, אני אראה לך אותה, בהתחלה.

דוד צבן : נו?

עו"ד אשר אוחיון : אתה אומר כמו רונן. אתה אומר ככה, אני ורונן פנינו לאלון וביקשנו ממנו לקנות חומרים לנמל.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : ככה אמרת בהתחלה.

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : נכון.

דוד צבן : אני, אשר, אני שואל שאלה אחרת, כל אחד, מה, רק אני יכול למכור חומרי ניקוי? מה הוא לא יכול למכור חומרי ניקוי?

עו"ד אשר אוחיון : ברור.

דוד צבן : היא לא יכולה, הוא לא יכול? אני לא מבין. יענו מה? מה הבעיה עם זה?

עו"ד אשר אוחיון : כל אחד יכול לקנות מהובס ולמכור.

דוד צבן : נו מה הבעיה?

עו"ד אשר אוחיון : אני לא רואה בעיה, אבל התובע רואה בעיה ולכן יש משפט. בוא נמשיך.

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו, גם אמרת במפורש בהתחלה שאתה לא יודע בכמה כסף קליר קונה מהובס ובכמה כסף היא מוכרת לנמל.

דוד צבן : אני לא יודע את הדברים האלה.

עו"ד אשר אוחיון : אמרת את זה במפורש, נכון?

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : אז זאת אומרת, מה שאחרי זה אמרת, עשרה אחוז, 25 אחוז, זה הכל השערות. אפשר פשוט ללכת לראות בניירת...

דוד צבן : אבל אמרתי את זה, יש חשבונות, תראה בדיוק.

עו"ד אשר אוחיון : יש חשבונות. מה יותר פשוט? למה להיכנס להשערות?

דוד צבן : נו.

עו"ד אשר אוחיון : נכון?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : מה שקובע זה החשבונות, לא השערות, נכון?

דוד צבן : זה כמו שהוא אמר לי בחקירה, הוא אמר לי, הבחורה אמרה לי? מי אמר לי את זה? הבחורה או הבחור? מי אמר לי את זה? "אם אתם קונים מהובס אה זה" אמרתי לה "מה זה קונים? יש חשבוניות, בטח שאנחנו קונים מזה" יענו מה, אתה יכול לשקר? להגיד שאתה לא קונה?

עו"ד אשר אוחיון : אוקי. בוא נמשיך. עכשיו גם הפחידו אותך. אמרו לך, תראה, "אנחנו יודעים שאתה יודע על אלון ואתה מכסה עליו ואנחנו גם יודעים שאתה בנית את הבית שלך מהכספים של קליר" ועשו לך קשר בין הדברים.

דוד צבן : אני בניתי...

עו"ד אשר אוחיון : ככה הם אמרו. זה לא באמת. ככה החוקרים אמרו לך, אתה זוכר את זה?

דוד צבן : אני בניתי את הבית...

עו"ד אשר אוחיון : ככה הם איימו עליך. שאתה כאילו בנית את הבית שלך והכנסת את זה על חשבון קליר, אתה זוכר שאמרו לך את זה בחקירה?

דוד צבן : יכול להיות. אני לא זוכר.

עו"ד אשר אוחיון : לא זוכר. טוב. לא זוכר שאמרו לך שזה עניין של מס הכנסה וכל הדברים האלה? איימו?

דוד צבן : מס הכנסה?

עו"ד אשר אוחיון : כאילו שאיימו עליך שיעבירו את זה למס הכנסה?

דוד צבן : שילמתי 46,000 ש"ח מס רכישה, על מה אתה מדבר?

עו"ד אשר אוחיון : טוב. אני שואל. עכשיו תגיד...

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה יכול להפנות בבקשה איפה איימו עליו? בעניין הזה?

עו"ד אשר אוחיון : תכף, תכף.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא אדוני, חברי משמיע פה טענות...

עו"ד אשר אוחיון : תקשיב לי טוב מר חביביאן...

עו"ד עמיחי חביביאן : חזקה עליו שכל מה שהוא אומר...

עו"ד אשר אוחיון : העד ציין פה במפורש שהוא לא רוצה לספר מה עשו לו בחקירה. אני לא לחצתי עליו כי זה כבודו של העד ואני לא רוצה...

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל זה לא נאמר בחקירה. הדברים האלה לא נאמרו בחקירה.

עו"ד אשר אוחיון : רק רגע אחד.

כ.ה יואל עדן : אדוני, אני מפנה את תשומת הלב לכך שהוא שאל אותו אם זה נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה?

כ.ה יואל עדן : הוא שאל אותו "האם זה נכון ש"...

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, הוא אמר "אמרו לך", "נכון שפנו אליך ואמרו לך מס הכנסה?"

כ.ה יואל עדן : אדוני, הוא שאל אותו אם זה נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, הוא הציג בפניו עובדה.

עו"ד אשר אוחיון : טוב.

דוד צבן : אבל אה...

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. סליחה.

דוד צבן : תראה, איך קוראים לו?

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע אדוני.

דוד צבן : עמיחי, תראה את המס רכישה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר זה עניין אחר.

כ.ה יואל עדן : ההבנה של בית המשפט את השאלה לא הייתה כהצגת עובדה. ככל שאכן יש או תהיה הצגת עובדה, נכון הוא להפנות את ב"כ המאשימה. אבל השאלה הייתה "נכון ש" כך בית המשפט הבין את השאלה. כך זה נשמע. שאלות בכלל, לא רק הבאות, ככל שיש הפניה לעובדה ואדוני מבקש, נכון שיפנו, אכן, למקום הספציפי. אם יש פה באמת הצגת עובדה. אבל מעצם העובדה שנאמרת המילה נכון ש, זה אומר שזה לא הצגת עובדה. שואלים אם זה נכון.

עו"ד אשר אוחיון : שאלה אחרונה מר צבן. אני אגיד לך מה אשתך אומרת. אשתך אומרת, דניאלה, ש"רונן טיפל בכל הנושאים. הוא הכל. הוא הכל. לפעמים, לפעמים היה בעלי דודו עוזר לו".

דוד צבן : נכון.

עו"ד אשר אוחיון : זה נכון מה שהיא אמרה, נכון?

דוד צבן : כן.

עו"ד אשר אוחיון : הרבה דברים שאתה אמרת פה, זה מתוך מה שאתה חושב, מה שאתה משער.

דוד צבן : תשמע, יש...

עו"ד אשר אוחיון : מה ששמעת בתקשורת.

דוד צבן : אדוני השופט, יש לפעמים גם ארבעה, שלושה חודשים שאני לא מגיע לעסק גם. אני גם אחרי הסיפור הזה, אני שנה ומשהו בקושי הייתי ב...

עו"ד אשר אוחיון : בקיצור.

דוד צבן : ולפני זה גם, יענו...

עו"ד אשר אוחיון : דוד, זה ברור שלא הובס מכרה את הדברים לנמל ולא חיפשו דרככם למכור, מי שפנה זה אתם פניתם קודם כל לנמל...

דוד צבן : אבל אמרתי את זה, למה אתה...

עו"ד אשר אוחיון : נכון. אז כל הסיפור הזה שאיכשהו, אני לא יודע, באיזושהי צורה העלית השערה, לא יודע אם היא מדויקת, בחקירה, כאילו שזה היה צינור, לא היה ולא נברא. ההליך הוא בדיוק כמו שתיאר רונן ועכשיו הגשנו את ההודעות שלו בהסכמה. זאת עובדה מוסכמת. זה ההליך.

דוד צבן : יש לי שאלה אליך. אם אתה שולח משאית מלאה והיא חוזרת ריקה, לא תנצל אותה לזה?

עו"ד אשר אוחיון : ברור.

דוד צבן : אני שואל ברצינות, עזוב אותך עכשיו בתור עורך דין, כאילו אתה סבל...

עו"ד אשר אוחיון : ברור. אם אתה לא עושה את זה אתה לא יודע לעשות עסקים.

דוד צבן : גם אם אתה לא מרוויח על חומרי הניקוי אז אתה מרוויח על ההובלה, על הסולר, על הנהג.

עו"ד אשר אוחיון : נכון.

דוד צבן : על הביטוח, על ה...

עו"ד אשר אוחיון : תסביר את זה לתובע בהזדמנות, אם תהיה לך עוד הזדמנות. אותי לא צריך לשכנע בזה. דבר אחרון ואני בזה מסיים. המילה "קוף" אמר אותה הרבה צמח. הוא אמר לך. כמו שהוא אמר גם למיכל לוגסי. תכף היא תבוא לפה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני שומע הצגת עובדה?

עו"ד אשר אוחיון : אני שואל...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני שומע הצגת עובדה? או שרק אני שומע?

עו"ד אשר אוחיון : רגע אחד. אבל אני לא סיימתי את השאלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, כי אחר כך אומרים דברים...

עו"ד אשר אוחיון : אדוני אני לא סיימתי את השאלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, זאת הצגת עובדה.

עו"ד אשר אוחיון : אני יכול לשאול אותו האם זה נכון או לא וזה בסדר גמור.

כ.ה יואל עדן : עוד רגע. שנייה אחת. שנייה.

דוד צבן : לא, לא. זה...

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. קודם כל אני שומע טרוניה בקולו של ב"כ המאשימה. אז הוא מציג עובדה. אדוני יכול לבקש ממנו שיפנה לעובדה. בסדר גמור. מותר גם להציג עובדות. אדוני לא צריך לבוא בטרוניה לזה שהוא מציג עובדה.

עו"ד עמיחי חביביאן : תציג בבקשה מאיפה העובדה הזו.

כ.ה יואל עדן : האמירה ביחס לאחרת שאמרה זו אכן הצגת עובדה. אם אדוני מבקש שאדוני יציג מאיפה זה כי אדוני לא יודע או לא רואה שזו אכן עובדה נכונה, אדוני רשאי לבקש ממנו את ההפניה לפני שהעד משיב.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. תפנה.

עו"ד אשר אוחיון : אתה, חברי לא יודע שלגבי מיכל לוגסי הוא שם לה בפה את המילה קוף?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא שאלתי עכשיו על מיכל לוגסי. אני עכשיו עם העד הזה.

עו"ד אשר אוחיון : אז יופי.

עו"ד עמיחי חביביאן : תפנה אותי למקום...

עו"ד אשר אוחיון : אני שאלתי ככה, האם זה נכון...

עו"ד עמיחי חביביאן : תפנה אותי.

עו"ד אשר אוחיון : האם זה נכון...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני...

כ.ה יואל עדן : הוא מתקן את השאלה.

עו"ד אשר אוחיון : נכון. האם זה נכון שצמח אמר לך כמה וכמה פעמים "אתה היית קוף של אלון, אתה בסך הכל היית קוף של אלון" אתה זוכר שהוא אמר לך את הדברים האלו? אתה זוכר או לא זוכר?

דוד צבן : אני לא יודע.

עו"ד אשר אוחיון : מה?

דוד צבן : אני לא זוכר.

עו"ד אשר אוחיון : לא זוכר זה בסדר. אני סיימתי. טוב מאוד שאתה אומר שאתה לא זוכר על דברים שאתה לא זוכר.

דוד צבן : דבר אחד אני רוצה להגיד.

עו"ד אשר אוחיון : בבקשה. בבקשה.

דוד צבן : כבוד השופט, אני אמרתי את זה בתחילת הדיון, על הנושא של מיכל לוגסי, כן? אתה תיקח את זה בחשבון את מה שאמרתי. אתה העברת את זה במזכר? את מה שדיברנו?

עו"ד אשר אוחיון : הוא מדבר אל התובע, שיהיה ברור.

כ.ה יואל עדן : העד פונה אל התובע. כן.

דוד צבן : אתה ראית את זה?

עו"ד אשר אוחיון : מה?

דוד צבן : מה שעשה לי הצמח הזה?

עו"ד אשר אוחיון : מה, מה? תגיד, תגיד?

דוד צבן : עם לוגסי?

עו"ד אשר אוחיון : שמה?

דוד צבן : עם ההצהרה שהוא הביא לי.

עו"ד אשר אוחיון : לא.

דוד צבן : שאנחנו נפגשנו.

עו"ד אשר אוחיון : לא.

דוד צבן : מה לא?

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא ראיתי. תספר לי.

דוד צבן : לא, הוא אמר.

עו"ד אשר אוחיון : אמרת לו, לתובע, אבל הוא לא אמר לי, תספר לנו. תספר. אתה חייב לספר את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, חברי...

עו"ד אשר אוחיון : רגע. תן לו לספר. אדוני הוא מפריע עכשיו לעד לספר משהו שהוא לתומו...

עו"ד עמיחי חביביאן : הדברים מופיעים בהודעה. חברי עושה דרכו העצמה, מסמא את עיניו של בית המשפט.

עו"ד אשר אוחיון : אתה כבר יודע מה מופיע...

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא מונע מבית המשפט לראות את ההודעות ומבקש להיבנות מדברים שרשומים...

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו אתה יודע מה מופיע בהודעה...

עו"ד עמיחי חביביאן : יש התייחסות לעניין הזה.

עו"ד אשר אוחיון : טוב.

עו"ד עמיחי חביביאן : שאל אותו...

עו"ד אשר אוחיון : אבל תן לו לענות. תן לו.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. סליחה רגע. אני מבקש מכולם לעצור.

עו"ד אשר אוחיון : תן לו לענות.

כ.ה יואל עדן : אני מבקש מכולם לעצור. אדוני ישאל את השאלה, אדוני יתנגד בסיום השאלה ותינתן החלטה בהתנגדות. חקירה נגדית. כך זה עובד.

עו"ד אשר אוחיון : בבקשה. תספר את מה שהתחלת לספר.

דוד צבן : למה אני כעסתי על הצמח הזה?

עו"ד אשר אוחיון : כן. למה?

דוד צבן : בגלל שהוא הביא לי כמו הצהרה כזה, פרוטוקול כזה.

עו"ד אשר אוחיון : כן.

דוד צבן : של מיכל לוגסי שאני תיאמתי איתם מחירים. אני בחיים לא דיברתי איתם בכלל. על מה הוא מדבר בכלל? אתה הבנת אותי? על זה התעצבנתי.

עו"ד אשר אוחיון : שמה? מה?

דוד צבן : שהוא מביא לי דבר כזה, וזה לא נכון.

עו"ד אשר אוחיון : מה הוא הביא לך? תסביר.

דוד צבן : הוא הביא לי דף שחתומה עליו מיכל לוגסי שהיא אמרה שאני תיאמתי איתה מחירים.

עו"ד אשר אוחיון : והוא פברק את זה. כי היא לא אמרה את זה בחיים. זאת אומרת שהוא הביא לך דף...

דוד צבן : תקשיב, תקשיב אשר, אתה יודע איפה אני שירתי? שירתי במשרד ראש הממשלה. אתה יודע מה זה, כבוד השופט, תוכנת אביב?

כ.ה יואל עדן : לא.

דוד צבן : זה על שם של הבן שלי.

עו"ד אשר אוחיון : שיהיה בריא.

דוד צבן : תוכנת אביב היא מצלמת, מתעדת חקירה. הבנת אותי? אז תביא את התיעוד של החקירה ואתה תראה שהוא הביא לי את הזה, יענו...

עו"ד אשר אוחיון : זאת נקודה יפה לסיים. חברי יכול לתת לנו את התיעוד של החקירות שלו?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא לא הוקלט.

עו"ד אשר אוחיון : מעניין.

דוד צבן : למה?

עו"ד אשר אוחיון : העד (לא ברור) נחקר, מיכל לוגסי נחקרה...

כ.ה יואל עדן : טוב. אני מבקש להמשיך את החקירה הנגדית ולסיים אותה.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה לא משנה. התביעה, כולם לא בסדר. השוטרים לא בסדר, התביעה לא בסדר...

כ.ה יואל עדן : אדוני, תודה. המשך...

עו"ד עמיחי חביביאן : (לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : אדוני...

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : אדוני, מה השאלה הבאה? יש עוד שאלות?

עו"ד אשר אוחיון : לא, לא. תודה.

כ.ה יואל עדן : חקירה נגדית, ב"כ נאשם שתיים?

עו"ד ישראל לוליק אסל : כן אדוני.

דוד צבן : מי זה עכשיו? עמיחי? מי זה זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : עורך הדין של שוקי.

דוד צבן : מי?

עו"ד עמיחי חביביאן : עורך הדין של שוקי.

דוד צבן : מה לי ולשוקי?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא ישאל אותך שאלות.

עו"ד ישראל לוליק אסל : שלום.

דוד צבן : שלום.

עו"ד ישראל לוליק אסל : קוראים לי לוליק. אני אשאל אותך שאלות. אני עורך הדין של שוקי. עד עכשיו שאל אותך התובע ושאל אותך אשר על דברים שאתה זוכר אם קרו או לא קרו ואיך קרו. אני רוצה לשאול אותך משהו אחר.

דוד צבן : כן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אני רוצה לשאול אותך מה הרגשת?

דוד צבן : כשמה?

עו"ד ישראל לוליק אסל : תכף אני אגיד לך. עכשיו, אני לא רוצה, באמת שאני לא, אני הבנתי, אני לא רוצה לקחת אותך למקומות הקשים כי אני הבנתי ממך שיש לך מקומות מאוד קשים. ועברת דברים מאוד קשים בחיים, אני לא רוצה להיכנס לזה. אני רק רוצה שאתה תספר לבית המשפט מה אתה הרגשת ברגע שהשוטרים נכנסו אליך הביתה וברגע שעצרו אותך ואתה הבנת שזה מעצר ושזה בלגאן.

דוד צבן : השפלה. אני אגיד לך את האמת. אני אגיד לך למה השפלה, בוא אני אגיד לך משהו, תשמע, לפני 25 שנה, אני לא אמרתי את זה, בקצרה אני אגיד את זה, לפני 25 שנה הייתי מואשם בהריגה של ערבי בשירות הצבאי שלי. ואחרי זה המירו לי את זה להתעללות והיינו שלושה זה, דודו אלקובי, דודו אלמגור ודודו צבן. דודו אלמגור היה מפקד המתקן, דודו אלקובי היה שוטר צבאי בזה ואני הייתי נהג במתקן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : איזה מתקן? ליד הקיבוץ.

דוד צבן : לא, במתקן החקירות ב...

עו"ד ישראל לוליק אסל : במה?

דוד צבן : בחאן יונס.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אה. אוקי. טוב.

דוד צבן : ואני באותה תקופה הרגשתי כזה, הרגשתי יענו, איך אני אסביר לך, תחזור על השאלה שלך עוד פעם.

לא ידוע : אני יכולה להגיד משהו?

עו"ד ישראל לוליק אסל : לא, לא. סליחה. אני שאלתי אותך איך הרגשת עם כל המעצר והחקירה.

דוד צבן : אה זה כן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אבל רגע. אני רוצה לחדד אותך. בגלל שבאמת, אני לא רוצה, אני מרגיש שאתה הולך להוציא משהו שכואב לך, אני לא רוצה שתעבור את זה. אתה לא צריך לעבור את זה. אני רק רוצה להבין, כי אתה אמרת את זה בעדות שלך, בזמן שחקרו אותך אתה היית במעצר הכי קשה שאפשר, ככה אני הבנתי ממך.

דוד צבן : בסדר מה, זה לגיטימי אבל.

עו"ד ישראל לוליק אסל : לא, אבל תראה, קשה שלך זה לא קשה של כולם. כשלך קשה אז זה קשה מאוד.

דוד צבן : לוליק נכון?

עו"ד ישראל לוליק אסל : כן.

דוד צבן : בגלל זה אני שנה וחצי אחרי זה אני לא הייתי בבית. אז מה אתה רוצה? נתתי תשובה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : בסדר. אבל אני רוצה שבית המשפט יבין...

דוד צבן : הוא מבין טוב מאוד תאמין לי.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אבל אני רוצה להבהיר בשביל שיבינו את הגודל של זה. אני אומר לך, את זה אף אחד לא אמר לך, רק אני אומר לך, שהמצב שלך היה כל כך קשה שאתה למעשה, כל מה שהיו אומרים לך אתה היית אומר כן. זה לא עניין אותך בכלל.

דוד צבן : נכון.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אתה בכלל לא היית דודו שיודע לחשוב ולהגיד וואלה המשאית נכנסת ריקה אז לפחות אני ארוויח על ההובלה...

דוד צבן : נו זה נכון לוליק, מה אתה עכשיו...

עו"ד ישראל לוליק אסל : זה נכון?

דוד צבן : זה נכון. אמרתי לך גם, אם היית אומר לי שנסראללה הוא מתנחל הייתי אומר לך כן, אתה צודק.

עו"ד ישראל לוליק אסל : עכשיו תראה...

דוד צבן : אתה יושב בחדר. יושבים איך שלושה, ארבעה חוקרים. אחד פה, אחד פה, אחד פה, אחד פה. שמע מה אתה זה...

עו"ד ישראל לוליק אסל : תשמע, אתה אמרת מקודם, אם אתה לא רוצה להרחיב על זה אז לא צריך. רק תגיד לי שאתה לא רוצה ואני אעבור לשאלה הבאה.

דוד צבן : נו.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אתה אמרת קודם שכשהגיעו אליך השוטרים הביתה, אחד מהם כמעט נרצח.

דוד צבן : נכון.

עו"ד ישראל לוליק אסל : האם אותו אחד שכמעט נרצח היה אחד החוקרים שישב מולך?

דוד צבן : לא. איך קוראים לזה? יס"מ? ימ"ס?

עו"ד ישראל לוליק אסל : אה יס"מ? אוקי.

דוד צבן : כן. אני אגיד לך למה, הבן שלי הגדול הוא היה אלוף ישראל לנוער ב- MMA, אתה יודע מה זה כבוד השופט? אמנות לחימה.

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אמנות לחימה משולבת.

דוד צבן : הם באו, הם היו בבית, הם היו איזה ארבעה או שלושה בתוך הבית ובחוץ, והבן שלי אמר לאחד מהם אל תשימו על אמא שלי אזיקים. אז ההוא התפלצף כזה. אמרתי לו עזוב, אתם שלושה ארבעה אנשים פה, אנחנו נפרק אתכם פה, אתם תמותו פה. אל תיתן שזה יגיע למצב שזה, אבל אתה יודע מה, הוא כיבד כזה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : הוא הבין.

דוד צבן : כן. הוא הבין.

עו"ד ישראל לוליק אסל : הבנתי.

דוד צבן : הבנת אותי?

עו"ד ישראל לוליק אסל : הבנתי. עוד משהו אחד קטן שאתה אמרת. זה לא כתוב לנו בחומרים, באף מקום. לא צריך שתגיד את השם. אני לא רוצה שם. בסדר?

דוד צבן : נו?

עו"ד ישראל לוליק אסל : אבל תגיד לנו מה ביקשה ממך השוטרת ההיא, כמה כסף?

דוד צבן : מה?

עו"ד ישראל לוליק אסל : היא ביקשה כסף?

דוד צבן : מי?

עו"ד ישראל לוליק אסל : זאת שהיה חסר לה לשבת?

דוד צבן : לא.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אז.

דוד צבן : עזוב. צא מזה. צא מזה, צא מזה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אתה אמרת את זה.

דוד צבן : אה לוליק, אתה מכבד אותי?

עו"ד ישראל לוליק אסל : אני מכבד אותך.

דוד צבן : אז יאללה, תמשיך הלאה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : טוב. תראה, אני אשאל אותך עוד שאלה אחת, בלי כסף בלי שם בלי כלום.

דוד צבן : נו.

עו"ד ישראל לוליק אסל : היה אירוע כזה? רק זה.

דוד צבן : מה זה משנה, עזוב.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אבל שנדע, שנבין. זה חשוב.

דוד צבן : עזוב. צא מזה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אנחנו, העבודה שלנו, כל אחד להגן על...

דוד צבן : אתה יודע מה הכיף שלי יהיה? שבסופו של יום בערב שבת עמיחי יהיה עם אשתו והילדים שלו ואלון יישב עם אשתו ועם הילדים שלו ואתה והשופט ואני. אנחנו לא נגיע למקומות כאלה. אנחנו עם ישראל. הבנת אותי? עזוב. זה מה שיש לי להגיד לך. עזוב. תעבור לשאלה הבאה.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אין לי יותר שאלות.

דוד צבן : נו, יש עוד עורך דין?

כ.ה יואל עדן : ב"כ הנאשם שלוש, יש שאלות?

עו"ד ניל סיימון : אין שאלות אדוני.

כ.ה יואל עדן : ב"כ המאשימה, יש חקירה חוזרת?

עו"ד עמיחי חביביאן : גם אם יש חקירה חוזרת, אני אבקש לקיים אותה לאחר ההפסקה.

כ.ה יואל עדן : לא ידעתי שאנחנו יוצאים להפסקה.

עו"ד עמיחי חביביאן : הוועד פה התרשל היום.

כ.ה יואל עדן : אדוני פשוט צריך לשקול אם אדוני רוצה לחקור את העד בחקירה חוזרת?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אני רוצה...

עו"ד ישראל לוליק אסל : אז בוא תשאל עכשיו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני חושב שלעשות הפסקה בשלב הזה...

עו"ד אשר אוחיון : תשחרר אותו, הוא רוצה ללכת הביתה.

כ.ה יואל עדן : אני שואל שאלה פשוטה. אדוני רוצה אחרי ההפסקה כי אדוני רוצה במהלך ההפסקה לשקול...

עו"ד עמיחי חביביאן : מן הסתם גם בהפסקה אני אשקול. כרגע יש לי חקירה חוזרת. אני מבקש הפסקה כדי לסדר את זה בצורה... לא יכולתי לסדר את זה במהלך החקירות של...

כ.ה יואל עדן : היא ארוכה? החקירה החוזרת? או ש...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא חושב שהיא תהיה ארוכה אדוני.

כ.ה יואל עדן : אם היא לא תהיה ארוכה יש אפשרות שנעשה אותה עכשיו כדי לא לעכב את העד? רק מהסיבה הזאת? אני שואל. אבל אם חייבים לצאת להפסקה אני לא אמנע זאת. אבל אם החקירה החוזרת היא לא ארוכה, העד ממתין פה משעות הבוקר, אם אפשר לשחרר אותו, כמובן שזה עדיף. אם אדוני אומר לי שהוא צריך לשקול דברים, לחשוב, בבקשה, אני אתן לאדוני הפסקה. אם חייבים. אבל אם אפשר, בית המשפט תמיד מעדיף לסיים את עניינו של העד בלי הפסקות, כמה שיותר מהר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מעדיף הפסקה אדוני.

כ.ה יואל עדן : טוב. אפשר לעצור את ההקלטה.

לאחר הפסקה :

כ.ה יואל עדן : אפשר לחדש את ההקלטה. הדיון מתחדש לאחר הפסקה.

חקירה חוזרת :

עו"ד עמיחי חביביאן : דודו אני לא רוצה לעכב אותך עוד הרבה. תראה, חברי עו"ד לוליק, בחקירה הקצרה שהוא חקר אותך, הוא אמר לך תשמע, אתה היית במצב נפשי לא פשוט בחקירה ובעצם כל מה שהשוטרים אמרו לך אתה אישרת. אבל כשאני קורא את ההודעות שלך במשטרה, אני רואה שזה מאוד מאוד שונה. אני רואה שאתה מיוזמתך מסביר לשוטרים כיצד היו הדברים, איך היו האירועים, איזה מפגשים היו לך עם אלון חסן, איזה אמירות נאמרו. אז אני רוצה להבין. השוטרים עצמם...

דוד צבן : עמיחי, יש לי שאלה אליך. למה אתה מתכוון? לאותו יום ספציפי או ליום למחרת. ל- 18? אני אגיד לך משהו, בחקירה של היום למחרת, ב-18, אני לא רוצה להגיד את זה, אני לא, כן? אבל אני חושב שהחקירה של היום למחרת, זו של ה- 17, 18.

עו"ד עמיחי חביביאן : 18.06?

דוד צבן : אני חושב שהן לא רלוונטיות.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה?

דוד צבן : כי באותו זמן הכניסו אותי עם 11 ערבים שם. עשו לי שם בלקאאוט כמו לא יודע מה. אתה שומע אותי? ואני אומר לך, כמו שאמרתי כבר בפעם השלישית, גם אם היית אומר לי נסראללה מתנחל, הייתי אומר לך שכן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל ב- 18.06 אתה באת מהבית.

דוד צבן : נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני שואל אותך למשל, בוא תסתכל על ההודעה שלך...

דוד צבן : ראית איך אני נראה? ראית איזה זומבי הייתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, לא ראיתי.

דוד צבן : אני באותה תקופה הייתי עם 600 מ"ל, היום אני עם 400, הייתי עם 600 מ"ל של (לא ברור). אתה יודע כמה עליתי? אתה יודע כמה עליתי במשקל? כמעט שלושים קילו. אתה יודע כמה אני שוקל היום? 140 קילו. הכדורים ניפחו אותי כמו לא יודע מה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בכל אופן, כשאני רואה למשל את ההודעה מה- 18.06 כשאתה בא מהבית. אני לא רואה הודעה שבה מטיחים בפניך איזשהו מצב עובדתי ואתה מאשר אותו. אני רואה שמבקשים ממך לספר את כל האמת ואתה אומר "אני רוצה להגיד לך שאני הרגשתי קוף, הייתי קוף של אלון אבל הבנתי את זה אחרי החקירה פה" אתה מספר להם אחר כך דברים מפורטים...

דוד צבן : אני אגיד לך למה אני מרגיש קוף. אתה יודע למה? אני אומר את זה גם לבית המשפט...

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אבל השאלה שלי היא אחרת.

דוד צבן : לא, לא, לא. אתה אמרת קוף? אני אגיד לך קוף, כן? אם אתה מגיע לבית המשפט לחקירה, ג'קי בן זקן, פואד, לא יודע, כל העולם ואחותו, אתה אומר אני (לא ברור) מה אני איזה פישר? מה אני פה יענו? אתה הבנת אותי, מה אני אומר?

עו"ד עמיחי חביביאן : לזה התכוונת?

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא יודע, כי כשאני קורא את הדברים...

דוד צבן : כן, כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני קורא את המשך הדברים...

דוד צבן : כן, אתה ראית את הפרסום בטלוויזיה ובחדשות? דנה, שמנה, בנה.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. וכשאני קורא את המשך הדברים פה, וגם שמעתי פה את הדברים שאמרת היום במהלך העדות, אתה ידעת אז להסביר מאוד יפה, ידעת גם היום להסביר, שהניגודי עניינים של אלון, ביקשתם לעקוף אותם באמצעות קליר. וגם אישרת את זה לחוקרים.

דוד צבן : אני...

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני פשוט רוצה לדעת...

דוד צבן : עמיחי אני אגיד לך..

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אני רוצה לשאול שאלה.

דוד צבן : אמרתי את זה גם לאשר, כן?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : זכותי לקנות מהובס. אני לא מבין, כאילו מה, לאיפה אתה רוצה להגיע?

עו"ד עמיחי חביביאן : אין לי שום טענה אליך.

דוד צבן : לאן אתה רוצה הגיע?

עו"ד עמיחי חביביאן : אין לי שום טענה אליך.

דוד צבן : אני לא יכול לקנות...

עו"ד עמיחי חביביאן : תענה לי בבקשה ל...

דוד צבן : לא, לא. רגע. הייתה פה עדות של איך קוראים לה, של מרגלית, כן? שביקשנו הצעת מחיר. אחרי זה ביקשנו הצעת מחיר גם מסיון, כן? אני לא מבין. יענו... אתם באמת... עמיחי, עם כל הכבוד, אני מכבד אותך באמת, אבל אתם נכנסים לניואנסים קוראים לזה? שהם לא...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני באמת רוצה להתמקד בנקודה. אני רק אומר לך שהחקירה לא נראית כאילו מישהו, כמו שאתה תיארת בפני עו"ד אסל...

דוד צבן : אני שואל אותך שאלה. עזוב רגע. שמים אותי עם מנהל נמל. אתה יודע מה זה מנהל נמל? זה עינויים. אני מנהל נמל. מי אני? מי אני? אני פישר אני, מה אני? חצי אשדוד הוא בונה. מי אני בכלל? אתה מבין מה אני אומר? אתה מבין אותי כבוד השופט? מה זה לא קוף? זה פודל.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה שאתה מנסה להגיד זה שבדיעבד היית מוותר על ה...

דוד צבן : היום. תקשיב לי, אני מסתכל לו בפנים ואני אומר לו גם אם היית מוציא את אבא שלי מהקבר היום, היה אומר לי תשמע דודו זה, לא הייתי עושה את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : ולמה אז עשית את זה?

דוד צבן : חשבתי שאני יכול להתקדם בנמל. חשבתי שאני יכול לעשות עוד דברים בנמל. למה לא? אני שואל אותך למה לא? למה לא? אה?

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. בסדר. אני רק רוצה לחזור איתך לנקודה שבה התחלתי, כי אני באמת רוצה לעשות את זה קצר. כשאני קורא את ההודעה שלך מה- 18.06 שאתה באת מהבית. לא היית לא עם ערבים ולא עם שוקי ולא עם בלתר. אתה באת מהבית בשעה 10:00 בבוקר. ואני רואה שזה לא שאומרים לך משהו ואתה אומר שזה אמת, כמו שאמרת לעו"ד אסל. אתה מספר להם דבר...

דוד צבן : אביחי, אביחי...

עו"ד עמיחי חביביאן : השאלה שלי...

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד עמיחי חביביאן : שנייה, שנייה.

דוד צבן : אני נשבע לך בשבועה שהוא השביע אותי בהתחלה. כן? תקשיב לי טוב טוב. בקבר של (לא ברור) ושל אבא שלי, כן? תקשיב למה שאני אומר לך, כן? אם אני בדיעבד ידעתי על כל הנושא של חומרי הניקוי האלה, לא נכנס לזה בכלל. לא רוצה. עזוב אותי. תן לי לישון טוב בלילה. עזוב אותי. מה אני צריך את השטויות האלה? מה אני צריך את החרא הזה? מה, אתה יודע איזו השפלה זאת שבאים ועוצרים לך את אשתך? את אשתך כבוד השופט.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אתה ידעת שזה בעייתי.

דוד צבן : אני ידעתי שזה בעייתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה בעצמך פנית לאלון חסן...

דוד צבן : אני ידעתי שזה בעייתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה פנית לברוך רונן...

דוד צבן : רגע, רגע, שנייה. אני ידעתי שזה בעייתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן, כן.

דוד צבן : כן?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן, כן.

דוד צבן : אז יענו חבר וועד זכרו לברכה, אח שלו יכול להיות בודק במכס, לבדוק מכולות, זה מותר נכון? זה לא שלושים אלף שקל. זה שלושים מיליון שקל.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתה עצמך פנית לברוך רונן.

דוד צבן : נכון.

עו"ד עמיחי חביביאן : ושאלת אותו, "זה לא בעייתי שאלון חסן יושב ראש הוועד, אנחנו קונים את החומרים שלו ומכניסים לנמל?" אתה ידעת שזה בעייתי.

דוד צבן : שמה?

עו"ד עמיחי חביביאן : שזה בעייתי לקנות חומרים, הרי למה פנית לברוך רונן לשאול אותו אם אין פה בעיית ניגוד עניינים?

דוד צבן : אני צריך לפנות לברוך רונן?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני צריך לשאול אותו?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : למה אני צריך לשאול אותו?

עו"ד עמיחי חביביאן : זה מה שאתה אמרת בחקירה.

דוד צבן : שמה?

עו"ד עמיחי חביביאן : שאתה פנית אליו.

דוד צבן : למי? לברוך רונן?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. שפנית אליו...

דוד צבן : אני צריך לשאול את ברוך רונן? שאלתי את אלון. אמרתי לו אלון אני יכול, הוא אמר לי כן כל אחד יכול. במילים האלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. את זה אלון אישר לך את זה.

דוד צבן : כן. הוא אומר לי כל אחד יכול.

עו"ד עמיחי חביביאן : איזו בעיה אתה ראית בזה?

דוד צבן : במה?

עו"ד עמיחי חביביאן : שאתה מוכר את החומרים של אלון לנמל?

דוד צבן : איזה בעיה אני ראיתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני אגיד לך, אתה יודע איפה לא ייחסה לי בעיה? אתה יודע איפה? אני קצת לא בקיא בעניינים, כן? אבל אתם בטח עם הניירת שאספתם והחשבוניות וכל זה, כמה זמן קליר מכרה לנמל אשדוד חומר? במשך כמה זמן? שנה וחצי, שנתיים? בכל השנה וחצי שנתיים קליר זכתה בהצעות מחיר? או שהיו חודשים שקליר לא זכתה? זכו קנור, זכו...

עו"ד עמיחי חביביאן : ברוב המקרים קליר זכתה.

דוד צבן : אז אני אומר, אם באופן רציף כל הזמן קליר זכתה, אז זה בעייתי.

עו"ד עמיחי חביביאן : נכון.

דוד צבן : אבל אם במשך יענו התקופה הזאת, התקופה הזאת שהם לא זכו בזה, אז אני לא חושב שיש בעיה.

עו"ד עמיחי חביביאן : זה בית המשפט...

דוד צבן : ושתיים, כמו שאמרתי לך בחקירה, אמרתי את זה, אתה יכול להביא את צמח לפה אני אגיד לו את זה, כמו שאמרתי ואמרתי את זה גם להוא, מה אתה יושב? תקום? עו"ד תקום, מה אתה יושב? תקום, תשמע. זה בית המשפט פה, נותנים לך כסף על זה. אני אשאל אותך שאלה, כן? אמרתי לך במחיר, זה לא ניגוד עניינים כמו שבמשטרה.

עו"ד עמיחי חביביאן : דודו, אנחנו דיברנו על כל הדברים האלה. אני רק מסב את תשומת ליבך לנקודה אחת. עו"ד אסל אמר לך שאתה היית באיזשהו מצב נפשי...

דוד צבן : הייתי ב...

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר.

דוד צבן : תקשיב. בחקירה למחרת, אתה שומע? של ה- 28 וב- 18, ועכשיו עזוב אותך, אתה לא עו"ד אני מדבר איתך עכשיו כמו חבר. ואשר באמת, כמו חבר, וכבוד השופט, אני את שתי החקירות האלה, עזוב, אני לא רוצה להיכנס לזה.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה?

דוד צבן : אני הייתי בדאון. אני הייתי על הפנים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז היית בדאון...

דוד צבן : אני הייתי על הפנים. מה אתה רוצה שאני אגיד לך?

עו"ד עמיחי חביביאן : תגיד לי, כשאתה אומר את המשפטים המפורשים האלה שכבר השמעתי בפניך כמה פעמים.

דוד צבן : נו?

עו"ד עמיחי חביביאן : "שישבנו עם אלון, אני ורונן ואלון הסביר שהוא לא יכול להכניס סחורה לנמל אז הפתרון הוא שאנחנו נקנה את הסחורה ונכניס לנמל" זה...

דוד צבן : אני אמרתי את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני אמרתי את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : אני לא אמרתי את זה בחיים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אוקי.

דוד צבן : אני אמרתי לאלון "אלון אני יכול למכור חומרי ניקוי?" הוא אמר לי "כן, כל אחד יכול" ואמרתי את זה גם לחוקרת, אמרתי את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני אדוני בנקודה הזאת חוזרת לדיון שהתחלנו בפעם הקודמת. אני אבקש להגיש את אמרותיו של העד על פי סעיף עשר א', אשר על תנאי מתן האמרה (לא ברור) ואנחנו נביא לכאן את הגברת טליה סוסן ואני מבקש לקבל את ההודעות הללו על תנאי.

דוד צבן : ולא דיברתי איתה בכלל על זה. מי שדיבר איתי זה צמח.

עו"ד עמיחי חביביאן : בהתאם ל...

דוד צבן : עמיחי, היא לא דיברה איתי בכלל. מי שדיבר איתי זה צמח.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מדבר על ההודעה שלך. אדוני, יש התנגדות? אני מבקש להגיש...

עו"ד ישראל לוליק אסל : כן תתאר לך שיש התנגדות. אני...

עו"ד אשר אוחיון : סליחה, יש כבר החלטה. אם חברי חושב שההחלטה הייתה שגויה ואני חושב שהיא הייתה נכונה מאוד, אני מצטער אדוני שעכשיו בעצם התברר שמה שחברי כינה "זמן למחשבה לחקירה חוזרת" נוצל בעצם כדי להתארגן לבעצם לערער על החלטה קודמת של בית המשפט. חבל, חבל, חבל. המדינה לא מרוויחה מזה כלום. כל אחד יעשה כהבנתו. ההחלטה היא החלטה. וההחלטה היא נכונה. אין שום חובה שבית המשפט יקבל הודעה על תנאי. לדעתי כשבית המשפט עושה את זה זה לא נקי מספקות, אבל יש בתי משפט שנוהגים לעשות את זה.

עו"ד צחי יונגר : שמה, לא הבנתי, שמה? לקבל הודעות ולהביא את החוקר?

עו"ד עמיחי חביביאן : תן לו, תן לו להשלים.

עו"ד אשר אוחיון : אם לא הבנת.

עו"ד צחי יונגר : אני שואל. אני לא מבין.

עו"ד אשר אוחיון : מה בדיוק אני יכול לעשות עם זה שלא הבנת?

עו"ד צחי יונגר : להסביר לי.

עו"ד אשר אוחיון : להסביר לך עוד פעם? אני מחבב אותך, אני אסביר לך הפעם יותר לאט.

עו"ד צחי יונגר : בוא תסביר לי. כשעד, מבקשים להגיש את הודעתו לפי עשר א' מבקשים להביא את השוטר. ומביאים אותו.

כ.ה יואל עדן : כבודכם, אני שמח מאוד על הדו שיח שלכם, רק חבל שאתם לא עושים אותו בחוץ. פה בבקשה יטענו. לא ינהלו דו שיח.

עו"ד אשר אוחיון : עו"ד יונגר אמר דברים שחבל שעו"ד חביביאן לא שמע אותם. מבחינת יד שמאל ויד ימין, כל יד לא יודעת מה יד אחרת עושה. אומר עכשיו פה עו"ד יונגר שבשביל להגיש הודעות מכוח סעיף עשר א' צריך להזמין את החוקרת, את זו שגבתה את ההודעה על מנת להגיש, וזה בוודאי נכון. אלא שאני לא בטוח שעו"ד חביביאן מסכים ל...

עו"ד צחי יונגר : זה מה שהוא אמר לך, לא הקשבת לא.

עו"ד אשר אוחיון : אז אם לא הבנתי...

עו"ד צחי יונגר : לא הקשבת לו. זה מה שהוא אמר. נביא את הגברת סוסן.

עו"ד אשר אוחיון : מצוין.

כ.ה יואל עדן : אם אפשר רגע לעצור את ההקלטה. אפשר לחדש את ההקלטה.

עו"ד אשר אוחיון : לעיתים כשבתי המשפט מתירים הגשת הודעה על תנאי הם עושים את זה לצורך מסוים כדי שניתן יהיה לשאול או לנהל חקירה על בסיס איזושהי הודעה שהוגשה. הצורך הזה לא מתקיים בעניינינו. החקירה הסתיימה. מעבר לכך שאני לא התנגדתי שחברי יפנה לתוך ההודעה אם הוא חושב שהוא יכול להפנות. עכשיו חברי רוצה להגיש הודעה על תנאי. אין מושג כזה. הגשה חייבת להיות רק כאשר התנאים המוקדמים שרק שהם יתמלאו, רק כאשר הם מוכחים אפשר להגיש את ההודעה. מכיוון שחברי לא הוכיח את מתן האמרה אז בוודאי שאני לא מכיר דרך כזאת של הגשת הודעה על תנאי, לא כזו שמוכרת בדיני הראיות. יכול להיות שמבחינה פרקטית בתי המשפט נוהגים לעשות זאת, וגם כשהם נוהגים לעשות זאת הם עושים את זה לצורך מוגדר שלא קיים במקרה שלפנינו. לכן אני חזור ושואל. בשביל מה כל המהלך הזה? עכשיו אני מבין שההפסקה נועדה לצורך הזה ואני מצר על כך.

כ.ה יואל עדן : כבודכם? מצטרפים לדברי ב"כ נאשם אחד?

עו"ד ישראל לוליק אסל : כן. אני מצטרף.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, הדברים ברורים. אני מבקש להגיש את ההודעה בהתאם לסעיף עשר א'. שמע אדוני את דברי העד בנקודה הזאת. מתן האמרה הוכח במשפט זה עניין שאני מקבל את החלטתו הקודמת של בית המשפט לפיה מתן האמרה, יש להוכיח באמצעות מי שגבה אותה. ואני מבקש מבית המשפט, לאור העובדה שהתמלאו סעיפים שתיים ושלוש לסעיף עשר א', להגיש את ההודעות לבית המשפט על תנאי, בהתאם למסגרת שמאפשר המלומד קדמי בספרו על הראיות, חלק ראשון, עמוד 276 למטה. אני חושב שכרגע אין סיבה אמיתית למנוע את הדבר ולאפשר את המשך החקירה החוזרת.

כ.ה יואל עדן : מדוע ההגשה על תנאי קשורה להמשך החקירה החוזרת? את המשפט האחרון לא הבנתי. את הטיעון האחרון לא הבנתי. שמתן ההחלטה קשור ל...

עו"ד עמיחי חביביאן : התכוונתי ברמה הטכנית. כי יש לי עוד כמה שאלות שעולות מהחקירה של חברי עו"ד אוחיון. אני התחלתי את מהלך החקירה החוזרת דווקא מדברים שהעלה עו"ד אסל בחקירתו הנגדית. ולאור הדברים של העד ולאור האמור בקדמי, אני מבקש להגיש את ה...

כ.ה יואל עדן : האמור בקדמי, למיטב זיכרונו של בית המשפט איננו בבחינת זה הכלל וזו החובה. יש והדבר נעשה, ויש והדבר לא נעשה. זיכרונו של בית המשפט בוגד בו?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא. זה נוסח בצורה פתוחה. כתוב "ניתן לבקש מבית המשפט לקבלה על תנאי".

כ.ה יואל עדן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : "שבהמשך הדיון יוכיח כי העד הוא שנתנה".

כ.ה יואל עדן : כך הוא. לפני מתן ההחלטה אודה אם אדוני יוכל להסביר לבית המשפט מדוע נדרשת ההגשה על תנאי כעת, שכן לעיתים אכן נעשית הגשה על תנאי שכזאת, וכשהיא נעשית לרוב המסמך מושב בנאמנות לידי ב"כ המאשימה ואפילו לא נותר בתיק בית המשפט, לרוב, לעיתים הוא נותר ובית המשפט לא מעיין בו ולרוב הוא גם מוחזר בנאמנות, ואם כך הוא, מה לי הגשתו כעת, מה לי אי הגשתו? אם הוא יוגש עכשיו על תנאי בית המשפט לא יעיין בו וישיב אותו בנאמנות לידי אדוני. ובהתקיים התנאי וייבדקו שאר התנאים ניתן יהיה להגיש אותו בהתאם לסעיף עשר.

עו"ד עמיחי חביביאן : הטעם הוא פשוט אדוני. העד נמצא פה היום. אני לא הייתי רוצה להטריח את העד, אחרי שתגיע השוטרת וכדי להגיע...

כ.ה יואל עדן : למה האחד קשור לשני? לא ירדתי לסוף דעתו של אדוני.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אנסה להסביר. כרגע ההגשה תהיה על תנאי. יתאפשר לחבריי, הרי עד כה החקירות של חבריי בקשר לאמור בהודעות המשטרה היו חקירות סרק, כי אין בידי אדוני את ההודעות הללו. ברגע שההודעות הללו הם על תנאי והתנאי הוא..

כ.ה יואל עדן : אני אומר לאדוני שוב, אני לא יורד לסוף דעתו של אדוני. עצם העובדה שאין נחקר על הודעתו שלא מוגשת הופכת את החקירה על הודעתו לחקירת סרק?

עו"ד עמיחי חביביאן : בעיני אדוני כש...

כ.ה יואל עדן : הרי שהרי, אדוני אומר שזאת חקירת סרק על משהו שנעשה...

עו"ד עמיחי חביביאן : שזה מתייחס להודעות אדוני, לא לחקירה הראשית שהייתה.

כ.ה יואל עדן : אני הבנתי. בהתייחס להודעות. אדוני אומר שזאת חקירת סרק על משהו שנעשה, אני חייב לומר לאדוני, למעשה יום יום. ואני אסביר. אני אסביר לאדוני. אמרנו שאנחנו עוברים לדוקטורט, אנחנו עוד לא שם, אבל אני אסביר. מעשה יום יום, שואלים אדם על דברים שהוא אמר בהודעתו ומעמתים אותו עם דברים שהוא אמר בהודעתו תוך ציטוט של דברים מסוימים שהוא אמר בהודעה מבלי להגיש אותה. אם הציטוט איננו נכון נמצא הצד השני, בודק אם הדברים נכונים או לא ומתנגד לשאלה. עצם העובדה שנשאלת שאלה על הודעה שלא הוגשה, הופכת את זה לחקירת סרק? לא שמעתי על זה אדוני.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אומר לאדוני למה אני מתכוון. מה הערך שיש להתנגדות שלי, כשאני מפנה, אני לא מעיד בבית המשפט, ההודעות לא בפני בית המשפט. בית המשפט בסופו של יום, בסיכומים, כשהוא ירצה להידרש לאותה חקירה שהייתה בפניו, לא יהיה בפניו את אותו תוצר שלגביו התנהלה החקירה כי התוצר לא הוגש...

כ.ה יואל עדן : לא הבנת. הערך להתנגדות אדוני הוא בשניים. האחד הוא, אם אכן יש הטעיה בשאלה ששואל צד עד, אז ההתנגדות מתקבלת. כי אז אפילו במקום ולא באמצעות הגשה, מראים לבית המשפט את ההודעה, הינה השאלה שנשאלה אינה מדויקת וההתנגדות מתקבלת. העניין השני הוא, אם צד לא רוצה להגיש מסמך כלשהו וזה משהו שפועל לרעתו לדעתו של אדוני, זה עניינו של אותו צד. זה שוב, היינו בזה גם בדיון הקודם וגם בדיון שלפניו. אדוני מציג את זה כמי שרוצה להציל את חקירת הסרק של ההגנה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא.

כ.ה יואל עדן : ההגנה, אם המשמעות של אי ההגשה מבחינתה שהיא תכשיל טיעונים מסוימים של ההגנה, יש לאדוני סיכומים, יטען את זה בסיכומים. הינה עוד פרק לסיכומים של אדוני. וזה לא נימוק לחייב את ההגנה להגיש את ההודעה.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא לחייב. אדוני, אני לא מחייב את ההגנה להגיש שום דבר. אני מבקש מבית המשפט בהתקיים התנאים המופיעים בסעיף עשר א' להגיש. אני מוסיף ואומר אדוני, שלחקירה של חבריי יש שני צדדים. יש צד אחד שבו מטרתו לקעקע את עדויות התביעה בנקודות מסוימות, אבל (לא ברור). העניין הזה מצמיח רלוונטיות כדי שהתביעה תבוא ותגיד לבית המשפט, כדי שבית המשפט לטעמנו אנחנו יוכל להכריע באותן נקודות, טוב שיהיה בפני בית המשפט התוצר שבו דשנו וחקרו. בית המשפט לא חייב לקבל את עמדת המדינה בעניין הזה. אבל משמתקיימות הוראות עשר א' ושישנה לפחות אסכולה אחת במדרשו של המלומד קדמי, שהדבר ניתן, אני לא רואה למה להיאחז בקרנות המזבח ולמנוע את העניין הזה בבחינת...

כ.ה יואל עדן : אדוני מציג את האסכולה שמציג המלומד קדמי כאילו בית המשפט לא מקבל את האסכולה הזאת.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא אדוני...

כ.ה יואל עדן : וגם חברו לא אמר לו שזה לא נכון ולא אפשרי. זו אסכולה, לא רק שקיימת, בתי המשפט פעמים רבות נוקטים בה וגם המותב הזה, בתי המשפט פעמים רבות נוקטים בה. וגם חברו אמר את זה. אין פה הצגה של אסכולה... אבל אני רוצה לרדת לסוף דעתו של אדוני ואני חייב לומר שאני לא לגמרי יורד לסוף דעתו של אדוני. האסכולה הזאת נעשית הרבה פעמים כי פרקטית זה אולי לפעמים יעיל. יש כבר מוצג מסומן, יש כבר סדר למוצגים וכו'. מבחינה מהותית הרי אם לא יוכח מתן האמרה ונכון לנקודת הזמן הזאת הוא עדיין לא הוכח, אם לא יוכח מתן האמרה, אינני יודע מאיזו סיבה, אבל נניח לרגע שהוא לא יוכח, ממילא לא נין יהיה לעשות שימוש בהודעות הללו שמוגשות על תנאי, לא מטעם ההגנה ולא מטעם אדוני ולא כדי לתקן חקירות סרק, אז לאיזה צורך ומדוע העמידה המאוד חזקה של אדוני שאנחנו נגיש את זה על תנאי כעת? מה זה תורם לנו עכשיו לדיון?

עו"ד עמיחי חביביאן : כי אני חושב שהעובדה שכרגע תתקבל ההחלטה לקבלת ההודעות על תנאי תאפשר לחבריי לכלכל את צעדיהם ולחקור את העד כאילו שההודעות כבר הוגשו בעצמן לבית המשפט עד הסוף. ואז אחרי שיתמלא התנאי של מתן האמרה הוכח במשפט, לא נזדקק להביא שוב את העד לבית המשפט ליום דיונים שלם.

עו"ד אשר אוחיון : לא תצטרך להביא אותו. הינה. אני נותן לך התחייבות....

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא מנהל את ה...

עו"ד אשר אוחיון : סליחה, סליחה. אתה שואל אותי...

עו"ד עמיחי חביביאן : אני פונה לבית המשפט.

כ.ה יואל עדן : עוד רגע.

עו"ד אשר אוחיון : אנחנו לא נתעלל בעד הזה ונביא אותו פעם נוספת. הוא ילך הביתה לנוח. אני לא אקרא לו פעם נוספת. זה הכל.

עו"ד עמיחי חביביאן : חברי באמת מעלה בדעתו שמתן האמרה לא (לא ברור) משפט? אני שואל. גברת סוסן שתגיע לכאן שהיא כתבה...

כ.ה יואל עדן : זה הטיעון...

עו"ד עמיחי חביביאן : מה הסיכוי? מה הסיכוי?

כ.ה יואל עדן : אדוני, עוד רגע. סליחה רגע. אדוני, אני חייב לומר לאדוני שההתייחסות, הייתי מגדיר את זה אפילו בביטול מסוים לדברים של עד שאומר "לא אמרתי את הדברים" אני סבור שהיא לא במקומה ואני אסביר מדוע. כי אדוני מתייחס כמובן מאליו לכך שמתן האמרה יוכח. אולי יוכח ואולי לא יוכח.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב אדוני אני חוזר בי.

כ.ה יואל עדן : הרי יש לי פה עד שאומר לא אמרתי...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אני חוזר בי.

כ.ה יואל עדן : תבוא שוטרת, תגיד זה נאמר...

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, הבנתי.

כ.ה יואל עדן : בית המשפט צריך להכריע.

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, הבנתי.

כ.ה יואל עדן : זה לא מובן מאליו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני מקבל. זאת הבקשה, אני חושב שכך נכון. יחליט בית המשפט...

עו"ד אשר אוחיון : גברת לוגסי נמצאת פה?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא.

עו"ד ישראל לוליק אסל : אה...

עו"ד אשר אוחיון : עכשיו אני מבין מה הולך פה.

כ.ה יואל עדן : סליחה.

עו"ד אשר אוחיון : מתי היא צריכה להגיע?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, היא לא תגיע.

עו"ד אשר אוחיון : אדוני מבין עכשיו?

כ.ה יואל עדן : כבודכם.

עו"ד אשר אוחיון : אני ידעתי שרוצים (לא ברור).

כ.ה יואל עדן : החלטה. אכן לעיתים מוגשות הודעות באופן שמבקש ב"כ המאשימה, כאשר ברור שמתקיימים חלק מהתנאים של סעיף עשר א' וההגשה הינה על תנאי וההודעות מושבות בנאמנות לידי ב"כ המאשימה או מתויקות בתיק בית המשפט עד אשר מגיע מי אשר צריך להעיד ולהוכיח את מתן האמרה. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל שאין בלעדו, ואין מדובר בכלל שיש לעשותו באופן קבוע ביחס לכל תיק וביחס לכל מקרה שרוצים להגיש את ההודעות המסוימות. אינני מוצא לאפשר הגשה על תנאי כעת הואיל ואינני סבור שהדבר יועיל לקידום הדיון באופן כלשהו. לא הוכחו כל תנאי סעיף עשר א' א' קטן לפקודת הראיות נוסח חדש, מתן האמרה הוא תנאי בל יעבור ומצויים אנו במצב דברים שבו בנקודות שבמחלוקת ואני למד שאלו נקודות מהותיות במחלוקת, אומר העד כי דברים מסוימים וחשובים לא נאמרו על ידו כלל. העד אמר זאת לא פעם אחת, אלא לפחות פעמיים במהלך הדיון היום. משכך ומשמתן האמרה אינו שאלה אשר מצויה במחלוקת מסוימת בשלב זה, אינני מוצא מקום להגשה על תנאי. מכל מקום, גם ההגשה על תנאי איננה מקדמת, גם אם הייתה מתקבלת הבקשה להגיש הגשה על תנאי כעת, אין משמעות הדבר כי ההגנה מחויבת עכשיו לשאול את כל השאלות שהיא צריכה לשאול. שכן רשאית היא גם להסתמך על האפשרות שמתן האמרה לא יוכח. מובן שב"כ המאשימה רשאי לכשיתמלאו התנאים לדעתו של סעיף עשר א', לשוב ולבקש הגשת מי מההודעות של עד זה וכשיבקש תתבקש תשובת הצד השני. ינמקו הצדדים טיעוניהם ותינתן החלטה. הבקשה בשלב זה נדחית.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. רק לגבי הערתו של חברי, לגבי העדה הנוספת, הגברת לוגסי, אז אני מעדכן את בית המשפט שהנחיתי אותה שלא להגיע כי לקראת השעה שתיים מבחינתה זו שעה מאוחרת ומאחר ומדובר בעדה שהיא עדה ארוכה אז אנחנו...

כ.ה יואל עדן : נדון בזה תכף. אני רוצה קודם לסיים את עניינו של העד ולא לעשות דברים דיוניים באמצע.

עו"ד אשר אוחיון : אני אתנגד ש(לא ברור) פעם נוספת.

כ.ה יואל עדן : כבודכם, כבודכם. ישלים את החקירה החוזרת.

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה דודו, דיבר איתך עו"ד אוחיון.

דוד צבן : מי זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אשר.

דוד צבן : אה.

עו"ד עמיחי חביביאן : על העניין של ברוך רונן וההודעות שאנחנו נגיש עכשיו לבית המשפט.

עו"ד אשר אוחיון : שלוש הודעות.

כ.ה יואל עדן : כן. אדוני מבקש להגיש אותן בהסכמה?

עו"ד אשר אוחיון : כן.

כ.ה יואל עדן : הייתה הסכמה? מי מבקש להגיש?

עו"ד אשר אוחיון : אני ביקשתי וחברי הסכים. זה מוגש בהסכמה.

כ.ה יואל עדן : בבקשה. כבודכם רק יבדקו את המספור, שאיננו טועים. הנ' האחרון על פי רישומי בית המשפט הוא נ/8. אנחנו נסמן נ/9 ואילך וככל שנפלה טעות כבודכם יאמרו ונשנה את המספור. כמה הודעות?

עו"ד עמיחי חביביאן : שלוש הודעות, נכון?

עו"ד אשר אוחיון : כן, כן.

כ.ה יואל עדן : שלושת ההודעות מוגשות בהסכמה ומסומנות נ/9, נ/10, נ/11 בהתאם למועדי ההודעות.

עו"ד עמיחי חביביאן : הודעה מיום 27.05.

כ.ה יואל עדן : זו המוקדמת ביותר? זה יהיה תשע. שתי ההודעות כוללות צרופות. כן. המשך חקירה חוזרת.

עו"ד עמיחי חביביאן : ברוך רונן שהוא נחקר באותם מועדים שאתה נחקרת בהם, הוא בעצם אומר שהקשר המשמעותי יותר, בכל מה שקשור להובס ולאלון חסן הוא שלך, לא שלו.

עו"ד אשר אוחיון : איפה הוא אומר את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הודעה מיום 28.05.

כ.ה יואל עדן : זה נ/10.

עו"ד אשר אוחיון : כן. איזה שורה?

עו"ד עמיחי חביביאן : שורה 188. "דודו בקשר טוב עם אלון חסן?".

עו"ד אשר אוחיון : שנייה, שנייה.

עו"ד עמיחי חביביאן : "לא יודע אם לקרוא לזה טוב, אבל הרבה יותר טוב ממני".

דוד צבן : מה זה, משפחה, מה זה?

עו"ד אשר אוחיון : קשר טוב? נו באמת. שמעת מה הוא ענה לך לבד?

דוד צבן : כן מה, זה לגיטימי.

כ.ה יואל עדן : כבודכם, האם זו התנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : כיוון שהוא ענה אדוני, הדברים ברורים לי, אבל הוא כבר ענה והתשובה נרשמה. הוא קיבל את התשובה. פשוט הייתה פה הטעיה אבל בסדר.

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה, לגבי הדברים, אמרת שברוך רונן מצוי בעניינים...

עו"ד ישראל לוליק אסל : אדוני, זה עלה בחקירה הנגדית שלי?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, זה עלה בחקירה הנגדית של עו"ד אוחיון. ההתייחסות להודעותיו של מר רונן.

עו"ד אשר אוחיון : כן, כן. אתה יכול לשאול מבחינתי.

כ.ה יואל עדן : גם אם לא אני לא מוצא מקום להקפיד הקפדה יתרה על עניינים אלו.

עו"ד עמיחי חביביאן : לגבי הרווחים השנתיים שלכם קליר משיווק החומרים של הובס, ברוך רונן אומר שזה היה מחזור שנתי של 400,000 ש"ח מול נמל אשדוד.

כ.ה יואל עדן : איפה, אדוני? איפה?

עו"ד עמיחי חביביאן : בשורה 155.

דוד צבן : נו, ואתה אמרת שהיה שם כמה? עשרה אחוז? זה מה שאמרת?

עו"ד ישראל לוליק אסל : למה אתה אומר חמש מאות? רשום ארבע מאות.

דוד צבן : רגע שנייה.

כ.ה יואל עדן : הוא אמר ארבע מאות.

עו"ד עמיחי חביביאן : אמרתי ארבע מאות.

דוד צבן : רגע, רגע. עמיחי, 400,000 של כמה? מחזור שנתי?

עו"ד עמיחי חביביאן : בשנה.

דוד צבן : כמה זמן עבדנו עם הנמל?

עו"ד עמיחי חביביאן : לא יודע, אני שואל אותך כרגע על דברים שאמר ברוך רונן. תאשר לי, ואם לא...

דוד צבן : הוא יודע, אני לא התעסקתי עם הכספים, הוא התעסק עם הכספים.

עו"ד עמיחי חביביאן : טוב. תראה, בקשר לחומרים שמכרתם לנמל בהובס שואלים את ברוך רונן, אחרי שהנמל הפסיקו לפנות אליך אז הפסקת לקנות את החומר הזה מהובס? הוא אומר כן, גם היה לי מלאי שהחזרתי להם. זאת אומרת שלא היו שום לקוחות אחרים חוץ מהנמל לחומרים של הובס. נכון? כמו שרונן אומר?

דוד צבן : יכול להיות. מאיפה אני יודע? אביחי, אני לא מתעסק...

עו"ד עמיחי חביביאן : דודו, אתה רוצה ללכת הביתה דודו.

דוד צבן : אני לא מתעסק בזה. כל הנושא של החשבוניות, כל התעודות וכל זה אני לא התעסקתי עם זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אם ברוך רונן אומר את הדברים...

דוד צבן : הוא יודע. אם הוא אומר כנראה שהוא צודק.

עו"ד עמיחי חביביאן : צודק.

דוד צבן : כן.

עו"ד עמיחי חביביאן : בסדר. זאת אומרת שחוץ מנמל אשדוד לא היה אף לקוח שאפשר היה למכור לו את החומרים של אלון חסן.

דוד צבן : למה? היו?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא אומר "החזרתי את המלאי".

דוד צבן : יכול להיות שזה לא משתלם אם זה לקוח אחד או שניים או שלוש או ארבע.

עו"ד עמיחי חביביאן : רק הנמל זה משתלם?

דוד צבן : אם המחיר של הנמל...

עו"ד עמיחי חביביאן : אם אתה יודע, אם אתה לא יודע...

דוד צבן : לא, לא מעניין אותי. אני יודע הכל. אבל אני לא יודע להתעסק עם החשבוניות. אני לא מכרתי. אני לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי מדבר על חשבוניות אבל?

דוד צבן : אז מה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא אומר, ברוך רונן, הנמל הפסיק לקנות את החומרים של הובס, את המלאי שהיה אצלי בקליר החזרתי להובס.

דוד צבן : כנראה שזה לא היה רווחי. אני אגיד לך מה קורה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אז למה לא למכור את זה ללקוחות אחרים?

דוד צבן : לא יודע.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי קונה את החומרים האלה חוץ מנמל אשדוד?

דוד צבן : קונים כל מיני.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי?

דוד צבן : מוסכים.

עו"ד עמיחי חביביאן : מי, תן לי שם של לקוח אחד. נשאל אותו אם החומרים של הובס הגיעו אליו מקליר. אחד.

דוד צבן : רונן יכול להגיד לך.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, אתה תיתן לי. אתה אמרת שאתה יודע הכל.

דוד צבן : אני יודע הכל, אבל אני לא יודע מבחינת לקוחות וזה. זה כמו שתגיד לי דודו בוא (לא ברור) אני לא מבין בדברים האלה.

עו"ד עמיחי חביביאן : בוא נמשיך. שואלים את ברוך האם חברת קליר הייתה המשווקת הבלעדית של הובס? הוא אומר, אני קניתי מהובס ומכרתי לנמל. הם פנו אלי וכל התהליך שסיפרתי לך.

עו"ד אשר אוחיון : הם זה הנמל כן? שיהיה ברור.

עו"ד עמיחי חביביאן : שואלים אותו, קודם לכן אתה אמרת שאתה פנית אליהם ולא שהם פנו אליך. אז הוא אמר "התכוונתי שפנו אלי בהצעות מחיר אחרי שאני פניתי אליהם".

דוד צבן : נו?

עו"ד עמיחי חביביאן : זאת אומרת שמי שפנה אל נמל אשדוד מלכתחילה זה הייתם אתם. נכון?

דוד צבן : אנחנו פנינו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אתם פניתם. בסדר גמור.

דוד צבן : נו?

עו"ד עמיחי חביביאן : עכשיו תגיד לי, אתה משפחה של אלון חסן.

דוד צבן : נו?

עו"ד עמיחי חביביאן : רונן הוא חבר ילדות, ברוך רונן ידע שיש לכם חמישים אחוז...

דוד צבן : שמה?

עו"ד עמיחי חביביאן : סליחה. אני מוותר על השאלה.

עו"ד אשר אוחיון : שיש לכם חמישים אחוז בשותפות איתו.

כ.ה יואל עדן : לא, סליחה. הוא וויתר על השאלה.

דוד צבן : עם מי, עם מי?

כ.ה יואל עדן : לא, לא. חבל. חבל. סליחה. שאלה הבאה.

עו"ד עמיחי חביביאן : חוץ מהתיאור הזה שתיארת לנו שאלון חסן ישב אתכם ביחד ואמר אני לא יכול להכניס סחורה לנמל אז הפתרון הוא שאנחנו נקנה, אתם, קליר, תקנו ממנו ותמכרו לנמל, חוץ מזה...

עו"ד אשר אוחיון : רק רגע, אני מתנגד.

עו"ד עמיחי חביביאן : חוץ מזה...

עו"ד אשר אוחיון : רגע, אבל אני מתנגד.

כ.ה יואל עדן : תן לו להשלים את השאלה ואז תתנגד.

עו"ד עמיחי חביביאן : חוץ מזה, איך עוד אלון חסן עזר לכם בתוך הנמל, כי...

דוד צבן : בוא, בוא...

עו"ד אשר אוחיון : אל תענה.

דוד צבן : לא, לא, לא,.

עו"ד אשר אוחיון : אל תענה. לא.

דוד צבן : אני רוצה לענות לו.

עו"ד אשר אוחיון : לא.

כ.ה יואל עדן : אדוני, יש התנגדות?

דוד צבן : אני רוצה לענות לו.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני עוד לא שאלתי אדוני.

דוד צבן : לא, אני רוצה לענות לו.

כ.ה יואל עדן : אדוני רק רגע.

דוד צבן : אני רוצה לענות לו. עכשיו אני רוצה לענות לו, אם לא, אני יוצא מפה ותעצור אותי מבחינתי.

כ.ה יואל עדן : אדוני רק שנייה.

דוד צבן : אני רוצה לענות לו.

כ.ה יואל עדן : רק שישלים את השאלה קודם.

דוד צבן : לא, אם הוא עזר, אתה רואה את הבן אדם הזה, עזר? תקשיב, תקשיב לי טוב כבוד השופט, תקשיב לי טוב טוב. אתה יודע, היה פה מנכ"ל לפני שוקי סגיס, קראו לו שאול רותם. אתה יודע מי זה? הסמרטוט הזה? בפנים אני אגיד לו. אתה יודע למה הוא מלא רצה להכניס אותי לעבוד בנמל? למה הואשמתי בהתעללות של פלסטינאי בחאן יונס. אתה יודע כמה זמן עד שאחי עופר נכנס לעבוד בנמל? אבא שלי עשה שביתת רעב בנמל בשביל שאחי ייכנס כבן ממשיך. אלון היה יושב ראש וועד עובדים. אלון עזר לאחי עופר להיכנס? (לא ברור- צורח) של כולכם פה. בסדר? איך אני אתכם? לא, אמרת שהוא עזר לי, הוא משפחה, אמרת שהוא משפחה נכון? הוא משפחה נכון?

עו"ד עמיחי חביביאן : נו?

דוד צבן : אז למה אחי לא נכנס אז?

עו"ד עמיחי חביביאן : אז למה אתה עזרת לו להכניס את חומרי הניקוי לנמל?

דוד צבן : כי היה לי אינטרס. קיבלתי עשרה אחוז כמו שאתה אומר.

עו"ד עמיחי חביביאן : אה.

דוד צבן : לא ראיתי אף אחד בעיניים. כמו שהם לא רואים בעיניים.

עו"ד עמיחי חביביאן : אבל אתה עוזר גם לו בזה.

דוד צבן : למי אני עוזר?

עו"ד עמיחי חביביאן : לאלון חסן.

דוד צבן : אני עוזר לו?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

דוד צבן : במה? שקניתי ממנו את חומרי הניקוי?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן. אין לו למי למכור את זה.

דוד צבן : אז קניתי ממנו, יש לך בעיה עם זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אז אני שואל, למה אתה עוזר לו? הוא לא עזר לך. למה אתה עוזר לו?

דוד צבן : קניתי ממנו.

עו"ד עמיחי חביביאן : תחליט. אתה אמרת שהוא לא עזר לכם, למשפחה שלכם.

דוד צבן : עמיחי, עמיחי.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה אתה עוזר לו? 400,000, לא שקל או שתיים, 400,000 שקל בשנה.

(לא ברור- מדברים יחד)

דוד צבן : כמה נשאר...

עו"ד עמיחי חביביאן : למה אתה עוזר לו? הוא לא נתן לך להיכנס נמל?

דוד צבן : כמה נשאר לנו? כמה נשאר לנו?

עו"ד עמיחי חביביאן : 40,000?

דוד צבן : חלקי 12 כמה זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אני לא יודע. אני לא חזק בחשבון.

דוד צבן : בשביל זה אתה בבית המשפט?

עו"ד עמיחי חביביאן : 3,150?

דוד צבן : אה? בשביל זה אתם מביאים אותי לבית המשפט?

כ.ה יואל עדן : רק רגע. לפני שאנחנו ממשיכים. מר צבן.

דוד צבן : עזוב, כבוד השופט יודע את זה, הוא מבין את זה.

כ.ה יואל עדן : מר צבן תקשיב לי רגע אדוני. כמו שאדוני רואה, בית המשפט מאוד סבלני. בית המשפט הבליג על זה כמה פעמים. אדוני מידי פעם משתמש בביטויים שלא נכון להשתמש בהם בבית המשפט.

דוד צבן : איזה ביטויים? למה, מה אמרתי כבוד השופט? אם אמרתי משהו אני מצטער. אני מה זה מצטער.

כ.ה יואל עדן : אני מקבל את ההתנצלות שלך.

דוד צבן : באמת סליחה. עמיחי, אתה סולח לי?

כ.ה יואל עדן : ואני מבקש מאדוני לנסות...

דוד צבן : אשר? אני מצטער.

כ.ה יואל עדן : והתבטא בלשון...

דוד צבן : לא, אני מצטער. באמת. למה, כי זה מקומם אותי הקטע הזה.

כ.ה יואל עדן : אני מבין.

דוד צבן : שאומרים שזה משפחה.

כ.ה יואל עדן : אדוני עשה תנועה עם היד והוסיף לה...

דוד צבן : אני מצטער אדוני. באמת.

כ.ה יואל עדן : אני מקבל את ההתנצלות של אדוני. ואם אפשר לא לחזור על זה.

דוד צבן : שלושת אלפים שקל בחודש, מביאים אותנו לפה.

עו"ד עמיחי חביביאן : שלושת אלפים שקל בחודש זה לא כסף?

דוד צבן : זה לא כסף.

עו"ד עמיחי חביביאן : אז למה עשית את זה?

דוד צבן : אתה יודע למה זה לא כסף?

עו"ד עמיחי חביביאן : למה עשית את זה?

דוד צבן : אתה יודע למה...

עו"ד עמיחי חביביאן : למה עשית את זה? למה סיבכת את עצמך בשביל שלושת אלפים שקל בחודש?

דוד צבן : אתה יודע למה, בדיעבד היום, כמו ששאלת פעם קודמת, היום אני לא הייתי עושה את זה. לא עושה את זה.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה?

דוד צבן : לא עושה את זה אח שלי.

עו"ד עמיחי חביביאן : למה.

דוד צבן : לא עושה את זה. למה מה אני צריך לבוא לפה לבית המשפט? שתגיד לי עשית, בנית, קנית? לא עושה את זה. זה כמו שמחר מחרתיים השופט הזה, כן? כבודו במקומו מונח, מחר החתן שלו רוצה להתמודד להיות שופט והוא נותן עליו חוות דעת. אז מה יגידו לו? אה? ויש מקרים כאלו. אני מכיר. איך אני איתך? אני כזה קטן, איך אני איתך?

עו"ד עמיחי חביביאן : תראה, ברוך רונן, עו"ד אוחיון הגיש בהסכמה את ההודעות שלו. הוא רוצה להגיד שברוך רונן הוא יודע, הוא הכל, הוא מבין, ואת ההודעות שלך הוא לא מסכים להגיש. אבל את ההודעות של ברוך רונן הוא רוצה. אז הגשנו.

עו"ד אשר אוחיון : גם אתה הסכמת.

עו"ד עמיחי חביביאן : מה אומר ברוך רונן? הוא אומר תקשיב, אני רוצה לומר שכל מה שהיה עם הנמל ואלון חסן, אין לו קשר אלי בכלל. מה אתה אומר על זה?

דוד צבן : מי אומר את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : ברוך רונן.

דוד צבן : הוא שותף שלי, למה שלא...

עו"ד עמיחי חביביאן : כן, אבל הכל זה אתה.

דוד צבן : עכשיו אתם שניכם רבים בגללי? כבוד השופט, שניים רבים, איפה בחייאת?

עו"ד אשר אוחיון : אל תתרגז. די אל תעצבן אותו.

דוד צבן : אני יוצא מדעתי. מה זה?

עו"ד אשר אוחיון : תשמע טוב.

(לא ברור- מדברים יחד)

כ.ה יואל עדן : כבודכם, אני מבקש להרגיע.

עו"ד אשר אוחיון : מספיק לעשות את מה שאתה עושה.

כ.ה יואל עדן : סליחה רגע. אני מבקש להרגיע. אדוני עומד על השאלה?

עו"ד עמיחי חביביאן : כן.

כ.ה יואל עדן : אז בבקשה, אדוני יתנגד, מה ההתנגדות?

עו"ד אשר אוחיון : מאיפה ציטטת את זה?

עו"ד עמיחי חביביאן : הוא מתנגד לכל שאלה אדוני.

עו"ד אשר אוחיון : לכל שאלה? אתה לא מתבייש?

עו"ד עמיחי חביביאן : סליחה. סליחה. אתה לא מתנגד לשום שאלה.

עו"ד אשר אוחיון : פה אתה מטעה את העד. אם מותר לי להוסיף גם, אתה משתדל להוציא אותו מכליו.

כ.ה יואל עדן : אדוני לא יפנה לחברו, יפנה לבית המשפט.

עו"ד אשר אוחיון : כן. אני אומר לאדוני, אופן ההתנהלות של חברי מקומם. אני חושב שכבר היינו עם זה עם העד בישיבה הקודמת שההגנה נחלצה לעזרתו מטעמי הגינות. אותו דבר עושה פה חברי. הוא רואה שהעד הזה הוא עד מסוים. אני אומר לאדוני בכנות, כך אני התרשמתי, שהעד הזה לא התכוון לשקר במילה אחת פה. הוא אמר דברים כך, אמר דברים אחרת, להתכוון לשקר? הוא לא התכוון לשקר אפילו לא באות.

דוד צבן : למה שאני אשקר?

עו"ד אשר אוחיון : אני לא חושב. התובע חושב אחרת.

עו"ד עמיחי חביביאן : לא, לא. יש הסכמה בינינו שהעד דובר אמת. שיירשם בפרוטוקול.

(לא ברור- מדברים יחד)

עו"ד אשר אוחיון : אמרתי שהוא לא מתכוון לשקר אפילו לא באות. עכשיו אחרי שקיבל ממנו את מה שקיבל ממנו הוא פשוט עכשיו מתנהג אליו בצורה שאותי מקוממת, כי הוא מוציא אותו מכליו וזה לא הוגן לעשות את זה לאף אחד שמגיע לעדות בבית המשפט. (לא ברור). מטעמים אנושיים אני חושב שזה לא נכון להתנהג לעד כמו שמתנהג אליו התובע עכשיו. בשביל מה? בשביל מה? בשביל שהוא ייצא אחר כך ואז עוד פעם יהיה לו עניינים כאלו ואחרים? השינוי הזה בין החקירה הראשית כשהוא היה צריך אותו לבין החקירה החוזרת כשהוא כבר השתמש בו, הוא פשוט צורם.

עו"ד ישראל לוליק אסל : בנוסף אדוני, אנחנו נמצאים בחקירה חוזרת. זה נכון שהדברים הוגשו, אבל להפוך את החקירה החוזרת לחקירה נגדית לכל דבר ועניין, עם שאלות מדריכות, עם הפניות, עם עימותי גרסאות, עם שאלות כן ולא, עם התעקשות על העד על נקודות, זה לא מטרת החקירה החוזרת. אני הייתי מבין אם חברי נניח, אני לא חושב שהוא צריך, אבל נניח שחברי היה רוצה להקריא לו משהו שאמר העד ולומר לו מה דעתך על זה, חברי חוקר את העד כאן שהוא עד שלו בחקירה נגדית, הוא מעמת אותו, הוא מתריס נגדו, הוא לוחץ עליו והעד הזה, כמו שאמר חברי, הוא כמו שהוא. עכשיו, חברי הצהיר לפרוטוקול בנקיטת חפץ שכל מה שהעד הזה אמר מראשית ועד אחרית אלה דברי אמת, יוצא איפה שהתביעה מודה בפני בית המשפט שהעד עת מסר את הודעותיו במשטרה היה בלתי כשיר. אלה הדברים שהוא אמר. ואי אפשר בנסיבות האלה המיוחדות האלה לאפשר חקירה חוזרת כזו.

כ.ה יואל עדן : ב"כ המאשימה?

עו"ד עמיחי חביביאן : אדוני, אם חבריי, הסגנון של הצגת השאלות הוא לא נוח להם, אני אוריד את הטונים ואני אשאל בצורה יותר רגועה. אני נמצא כבר בשלבי סיום. אני חושב שהבנתי את הרוח שנושבת. אני שמעתי את הדברים ואני אמשיך בצורה יותר, יש לי עוד שאלה אחת.

כ.ה יואל עדן : אז אדוני מהשאלה הזאת חוזר בו? כי יש פה התנגדות עם שני נימוקים שונים ובית המשפט צריך לתת החלטה. אם אדוני עומד על השאלה תינתן החלטה. אם אדוני חוזר בו מהשאלה יעבור לשאלה הבאה.

עו"ד אשר אוחיון : תעבור, תעבור לשאלה הבאה.

עו"ד עמיחי חביביאן : אני אסיים את החקירה החוזרת בנקודה הזאת אדוני. תודה.

כ.ה יואל עדן : אוקי.

עו"ד אשר אוחיון : תודה רבה דוד. תרגיש טוב.

דוד צבן : זהו?

כ.ה יואל עדן : שכרו של עד תביעה 30 ישולם לו לפי התקנות, לפי יותר מארבע שעות. יש למסור במזכירות את הפרטים להעברת התשלום. תודה רבה לאדוני שהגיע והטריח מזמנו הרב. תודה.

עו"ד עמיחי חביביאן : כן אתה משוחרר.

כ.ה יואל עדן : אפשר לעצור את ההקלטה.

סוף הקלטה.

הוקלד על ידי חנה פלקר