א. רקע, וההליכים עד כה:

1. ביום 6.6.16 הוגשה בקשת התובע לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת.

2. ביום 25.5.17 התקבלה הבקשה לאישור, בגין עילות אלה:

א. הפרת חובה חקוקה לפי צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) תשנ"ט-1998, ותקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון) תשנ"ג-1992, וזאת בשל מכירת מוצרי לחם ארוזים מראש, באריזה שאינה סגורה באופן שלאחר פתיחתה לראשונה לא ניתן להחזירה למצבה המקורי בלא שהצרכן יבחין בדבר לפני השימוש הראשון;

ב. הפרת חובה חקוקה, שהיא תקן הלחם, בשל מכירת לחם שהוצג כקל למרות שאינו עונה לתנאים אלה;

ג. רשלנות.

3. הצדדים ניהלו משא ומתן, ובסיומו הגיעו להסדר פשרה שהוגש לבית המשפט ביום 14.8.17. לאחר מכן פורסמה הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. איש לא התנגד לבקשה. היועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון שלא להתנגד להסדר הפשרה, אך להסב את תשומת לב בית המשפט להיבטים בעייתיים של ההסדר המוצע, שבהם אעסוק להלן.

ב. עיקרי הסדר הפשרה

4. לפי הסדר הפשרה, הקבוצות שעליהן חל הסדר הפשרה הוגדרו כדלהלן:

א. כל לקוח שרכש לחם ממוצרי המשיבה, כארוז מראש באריזה הסגורה באופן שלאחר פתיחתה לראשונה לא ניתן להחזירה למצבה המקורי בלא שהצרכן יבחין בדבר לפני השימוש הראשון, ב-7 השנים הקודמות למועד אישור הבקשה, ונגרם לו נזק עקב כך.

ב. כל לקוח שרכש לחם קל ממוצרי המשיבה ב-7 השנים הקודמות למועד אישור הבקשה, ונגרם לו נזק עקב כך.

5. עילות התובענה שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן, כאמור:

א. הפרת חובה חקוקה לפי צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) תשנ"ט-1998, ותקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון) תשנ"ג-1992, וזאת בשל מכירת מוצרי לחם ארוזים מראש, באריזה שאינה סגורה באופן שלאחר פתיחתה לראשונה לא ניתן להחזירה למצבה המקורי בלא שהצרכן יבחין בדבר לפני השימוש הראשון;

ב. הפרת חובה חקוקה, שהיא תקן הלחם, בשל מכירת לחם שהוצג כקל למרות שאינו עונה לתנאים אלה;

ג. רשלנות.

6. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן:

א. ביחס לחברי הקבוצה הראשונה, האם ייצרה המשיבה או שיווקה לחברי הקבוצה מוצרי לחם ארוזים מראש, באריזה הסגורה באופן שלאחר פתיחתה לראשונה לא ניתן להחזירה למצב המקורי בלא שהצרכן יבחין בדבר לפני השימוש הראשון, ב-7 השנים האחרונות, ומה הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה עקב כך.

ב. ביחס לחברי הקבוצה השנייה, האם ייצרה המשיבה או שיווקה לחברי הקבוצה מוצרי לחם המסומנים כ-"קל", כשהערך הקלורי שלהם עולה על 2/3 מהערך הקלורי של מוצרים מקבילים רגילים, ומה הנזקים שנגרמו להם עקב כך.

7. הסעדים הנתבעים כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הם צו עשה, פיצוי על נזק ממוני ונזק לא ממוני.

8. עיקרי הסדר הפשרה הם:

א. תיקון האריזות – הנתבעת התחייבה כי בתוך פרק זמן של 6 חודשים מפסק הדין, תפעל לכך שכל המוצרים המיוצרים ומשווקים על ידה כמזון ארוז מראש התאם לתקן 1145, לרבות המוצרים נשוא התביעה, ייארזו באריזה המקיימת אחר הוראות תקנות אריזה סגורה, כך שניתן יהיה להבחין בפתיחה הראשונה.

ב. הנתבעת תיקנה את מתכון המוצרים, כך שהמוצרים נשוא בקשת האישור, עומדים בדרישות התקן, על מנת שניתן יהיה לכנותם בכינוי "קל".

ג. הנתבעת תעניק הטבה ישירה לצרכנים בדמות מארז "פיתה קלה" (10 פיתות) או "לחמניה קלה" (8 לחמניות) (להלן: מארזי ההטבה), ללא תשלום, לכל צרכן שירכוש מהמוצרים נשוא התביעה באחת מחנויות המשיבה. מספר מארזי ההטבה, שמחירם הקמעונאי הממוצע ב-12 החודשים האחרונים בחנויות הנתבעת עומד על 12 ₪, יהיה 20,000 יחידות, בשווי של 240,000 ₪ (לפי תיקון שהוסכם על ידי הצדדים). חלוקת מארז ההטבה, תחל בתוך 60 יום מאישור הסדר הפשרה, ותסתיים בחלוקת מארזים במלוא שווי ההטבה.

ד. הנתבעת תודיע לבית המשפט ולבא כח התובע עם סיום ביצוע השינוי באריזת המוצרים, ולאחר סיום חלוקת מארזי ההטבה בשווי ההטבה לצרכנים.

ג. מינוי בודק

9. לפי סעיף 19 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבודק, אלא אם סבר שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כעולה מאותו סעיף, תפקידו של הבודק לחוות דעתו על היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות ולכל עניין אחר שיורה בית המשפט. לאחר קבלת נתוני המכירות של הנתבעת, מאושרים כראוי, אינני מוצא טעם במינוי בודק לבדיקת הנתונים, והיתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה, יכולים להיבדק על ידי בית המשפט, בשים לב להערות היועץ המשפטי לממשלה. על כן אני מקבל את דעתם של הצדדים, שאין מקום למנות בודק במקרה זה.

ד. שיקולים באישור הסדר הפשרה:

10. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. לאחר הליך ארוך שבמסגרתו ניתנו כמה החלטות שלא קוימו, בסופו של דבר ניתנו לבית המשפט הנתונים המאפשרים לשקול שיקול זה.

11. על פי הנתונים שנמסרו, בתקופה הרלוונטית לתובענה, מכרה הנתבעת כ-350,000 מוצרי לחם עם הכיתוב "קל" בשווי כולל של כ-2.8 מיליון ₪. כמו כן מכרה הנתבעת כ-27 מיליון מוצרי לחם כארוזים מראש, בשווי כולל של כ-125 מיליון ₪. בבקשה ובתביעה נטען לנזק ממוני שהוא מלוא המחיר של המוצר, ועוד 5 ₪ נזק לא ממוני עבור רכישת שני מוצרים. על כן, הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה הוא צו עשה, כפי שהתבקש, ועוד נזק ממוני ולא ממוני בסכום כולל של כ- 155 מיליון ₪. הסעד המוצע בהסדר הפשרה הוא 240,000 ₪. הפער בין הסעדים הוא איפוא שהסעד המוצע בהסדר הפשרה, הוא כ-0.15% מהסעד שהיה נפסק, אילו התקבלה התובענה הייצוגית לטובת חברי הקבוצה, כפי שנטענה.

12. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו להתנגדויות שהוגשו לאישור הסדר הפשרה, לשלב שבו נמצא ההליך, ולחוות דעתו של הבודק. לא הוגשו התנגדויות לאישור הסדר הפשרה, ואין חוות דעת של הבודק. ההליך נמצא בשלב שלאחר החלטה על אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, וטרם תחילת בירור התביעה.

13. היועץ המשפטי לממשלה הסב את תשומת הלב לכך שהבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה על בסיס הנחה שהנזק שנגרם לקבוצת הייצוג הוא 3.6 מיליון ₪, על פי אומדנא בלבד, בהיעדר נתונים. זאת, למרות שנאמר שנתוני המכירות הוצגו לבא כח התובע. על כן, בהיעדר מינוי בודק, סבר היועץ המשפטי לממשלה, שהיה צריך לתמוך את נתוני המכירות בתצהיר מטעם שני הצדדים להסדר. נושא זה טופל על ידי, ובסופו של דבר הוצגו נתוני המכירות של הנתבעת.

14. הערה נוספת של היועץ המשפטי לממשלה היא שאין ראיות לקשר מסתבר בין חברי הקבוצה הנפגעת, לבין מי שיממשו בפועל את ההטבות הצרכניות המוצעות בהסדר. על כן, נטען שהלכה למעשה מדובר בהטבה לציבור כולו, ולא לקבוצה. לפיכך, סבר היועץ המשפטי לממשלה שמן הראוי שעל פי הוראת סעיף 20 לחוק, יוגשמו מטרות החוק באופן מיטבי על ידי העברת תרומה כספית לקרן מכח סעיף 27 לחוק, לצורך הרתעת הנתבעת ועוסקים אחרים מפני הפרת הדין, בעוד שמתן הטבה בעת קנייה עשוי למנף גידול עתידי בהיקף המכירות וההכנסות, באופן שעלול לפגוע במימוש התכלית הזו. אכן, הטבה לקונים בדרך שהוצעה עשויה למנף גידול עתידי בהיקף המכירות וההכנסות, אך אין מדובר בהטבה התלויה בהגדלת הקנייה, אלא הטבה הניתנת לכל קונה, גם אם אינו מגדיל את קנייתו. דעתי היא, שיש זהות מסויימת, ומספיקה, בין קבוצות הקונים הכלולות בקבוצות שלגביהן אושרה הגשת תביעה ייצוגית, לבין הקונים בחנויות הנתבעת, ולכן אין מדובר בהטבה לציבור אלא בהטבה שעיקרה לקבוצות הנכללות בבקשה.

15. עוד הסב היועץ המשפטי לממשלה את תשומת הלב לכך שיש ליידע את מקבלי מארזי ההטבות במקור ההטבה שהוא הסכם פשרה בתביעה ייצוגית, לבל יתקבל רושם מוטעה, שמדובר ביוזמה של העוסק למבצעי ההנחה. בדיון בפניי, הסכים בא כח הנתבעת לכך, ועל כן במסגרת ביצוע הסדר הפשרה יש ליידע את הקונים בדבר מקור חלוקת מארזי ההטבה על פי הסכם פשרה בתביעה הייצוגית שאושרה.

16. היועץ המשפטי לממשלה העיר גם לגבי חלוקת שכר הטרחה כדי לתמרץ פיקוח נאות של בא כח הקבוצה על מימוש הסדר הפשרה לפי תכליתו. כך אכן ייעשה.

17. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר. העילות והסעדים, הם אלה שפורטו לעיל, שאושרו בהחלטה על הגשת תביעה ייצוגית.

18. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית, אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. בגדר שיקול זה, יש לומר שהסכום שפורט לעיל, היה סכום הנזק שנתבע בתביעה, המבוסס על נזק ממוני שהוא מלוא עלות המוצרים שנמכרו על ידי הנתבעת. ואולם, יש להביא בחשבון, שלא כל הצרכנים ניזוקו כתוצאה מהפרת הדין על ידי הנתבעת.

19. לגבי המוצרים שלא נארזו כראוי, יש להביא בחשבון שחלק מהצרכנים בחנו את האריזה קודם הקנייה, שמו לב לכך שסגירת האריזה מאפשרת פתיחתה מבלי שניתן יהיה להבחין בכך, ולמרות זאת קנו את המוצר, כפי שחלק מהצרכנים קונים גם מוצרי לחם שאינם ארוזים מראש אלא נמכרים ללא אריזה. חלק נוסף מהצרכנים, שם לב לאופן סגירת האריזה רק לאחר הקנייה הראשונה, ולמרות זאת המשיך וקנה את המוצר למרות שהוא ארוז בצורה זו. אין לדעת מהם חלקים אלה, אך על דרך האומדנא, הייתי מעריך שמספר הצרכנים שנותר אחרי ניפוי הצרכנים ששמו לב בקנייה הראשונה, ומחלו על כך, והצרכנים ששמו לב לאחר הקנייה הראשונה ומחלו על כך, נמוך הרבה יותר. בנוסף על כך, יש להביא בחשבון שצרכנים שלא החזירו את המוצר, השתמשו במוצרי הלחם, ולכן אינם זכאים להחזר מלא של מוצר הלחם.

20. לגבי המוצרים שנמכרו כ-"קל", אין ספק שכל מי שקנה לחם קל אינו אדיש לכיתוב "קל", אלא התכוון לקנות לחם קל. עם זאת, מבין הצרכנים יש לנפות את אותם צרכנים שבדקו את הערך הקלורי הרשום, שאינו מתאים לכינוי "קל", והחליטו לקנות את המוצר על פי ערכו הקלורי ולא על פי שמו ה-"קל". מספר הצרכנים שנותר, נמוך הרבה יותר. בנוסף, יש להביא בחשבון שצרכנים שלא החזירו את המוצר, השתמשו במוצרי הלחם, ולכן אינם זכאים להחזר מלא של מוצר הלחם, אלא לנזק שנגרם בשל ההפרש הקטן בין הערך הקלורי האמיתי, לבין הערך הקלורי המאפשר לקרוא למוצר "קל".

21. אשר לנזק הלא ממוני, על מנת לקבלו היה צריך להוכיח ולקבוע שהצרכנים שנותרו סבלו רגשות המצדיקים על פי דין פיצוי על נזק לא ממוני בעילת הפרת חובה חקוקה.

22. בהתחשב בשיקולים אלה, ובצורך להוכיח את אופי חברי הקבוצה, והנזקים שנגרמו להם, אל מול טענות הנתבעת, הגעתי למסקנה שיתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, עולים על הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה.

23. על פי סעיף 19 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לתת הוראות בדבר פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה. אני מורה איפוא, שהנתבעת תתחיל בביצוע הסדר הפשרה כמוסכם, תוך שמובהר לצרכנים שמקור ההטבה בהסדר פשרה בתובענה הייצוגית, ותודיע לבית המשפט ולבא כח התובע על סיום ביצוע השינוי באריזת המוצרים, וסיום חלוקת מארזי ההטבה בשווי ההטבה לצרכנים, כשההודעה נתמכת בתצהיר מטעם הנתבעת.

ה. גמול ושכ"ט עו"ד

24. על פי סעיף 19 ו' לחוק תובענות ייצוגיות, אם אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים, וכן לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו. הצדדים הציעו לפסוק לתובע המייצג גמול בסך כולל של 20,000 ₪, ולפסוק לבא כח התובע שכר טרחה בסך 45,000 ₪ בתוספת מע"מ.

25. שיעור הגמול המוצע עולה הרבה על הגמול המקובל, בשיעור של 5%. לא ניתן טעם מספיק לסכום זה. התובע המייצג לא נשא בהוצאות של ממש מלבד השתתפות בישיבת בית המשפט, לאחר הגשת הבקשה. על כן, אני קובע את הגמול לתובע המייצג בסך 12,000 ₪, 5% משווי מארזי ההטבה. סכום זה ישולם לתובע המייצג תוך 30 יום מהיום.

26. אשר לשכר טרחתו של בא כח התובע המייצג, בהחלטות קודמות שנתתי התייחסתי לדרך שבה בא כח התובע המייצג לא מילא בצורה מספקת את תפקידו להגיע להסכם פשרה על בסיס של נתונים. יש להביא בחשבון לא רק את שווי ההטבה לפי מארזי ההטבה אלא גם את תיקון האריזות שיתבצע בעוד 6 חודשים. בא כח הנתבעת הסכים גם לאחר החלטותיי בנדון לכך ששכר הטרחה יהיה כפי שהוסכם להמליץ בהסדר הפשרה, ועל כן אני קובע את שכר הטרחה של בא כח התובע המייצג ל-45,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולמו ב-3 תשלומים – 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום מהיום; 15,000 ₪ בתוספת מע"מ לאחר סיום חלוקת מארזי ההטבה לצרכנים; 15,000 ₪ בתוספת מע"מ לאחר תיקון האריזות.

27. על פי האמור בהחלטה זו, אני מאשר את הסדר הפשרה.

ו. פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה

28. אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2) בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, וכן בעיתונים המקומיים, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתר האינטרנט של הנתבעת.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ח, 04 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.