העובדות וטענות הצדדים

1. המבקשת הגישה בקשה להורות על צירופה כצד לתובענה ולבקשה לצו מניעה שהגישה המבקשת נגד משיבות 2-4.

בתובענה שבפני, ובבקשה לסעד זמני של צו מניעה, שהוגשה בצידה ונדונה כבר, העלתה המשיבה 1 טענות שונות נגד משיבות 2-4 בנוגע לתב"ע הנוגעת למקרקעין בשכונת בקעה בירושלים (תכנית בניין עיר מס' 242560 שעניינה הסדרת ופיתוח שטח ציבורי פתוח בחלקות 152, 153, 154 בגוש 30014 ברח' יהודה 32, בשכונת בקעה, שתיקרא להלן "התכנית").

2. על פי האמור בבקשה, המבקשת היא עמותת מינהל קהילתי בקעה רבתי. העמותה נותנת מענה קהילתי לכלל ציבור התושבים באזור דרום ירושלים. מטרותיה הן, בין היתר, בתחומי התרבות והפנאי בקהילה, שיפור איכות החיים בתחום האורבני, הבניה ואיכות הסביבה וכן ייצוג תושבי השכונה וניהול ענייניהם בתוך תחומי השכונה ומחוצה לה. חברי הנהלת המבקשת נבחרו על ידי תושבי השכונות בבחירות ולכן דעתם היא המשקפת את דעת רוב תושבי השכונה. על כן הם מבקשים להשמיע את דעתם בפני בית המשפט בהליך זה ובהליך של צו המניעה.

בבקשה מפורטת גם עמדת המבקשת לגופו של עניין, התומכת בעמדת המשיבה 2, עירית ירושלים, מעוניינת בפיתוח השטח עליו חלה התכנית כשצ"פ ורואה בקידום התכנית "נדבך יסודי באיכות החיים של תושבי השכונה", אשר יהיו הנהנים העיקריים מקידום התכנית ואף פעלו בעבר לקידומה.

ב"כ המבקשת הפנה לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א), המאפשר צירוף נתבע, לתקנה המקבילה, תקנה 6(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, ולפסיקה. לטענת המבקשת היה על משיבה 1 לצרף אותה מלכתחילה כמשיבה, והימנעות מכך עשויה אף להביא למחיקת ההליך על הסף.

3. משיבה 1 מתנגדת לבקשה לצירוף המבקשת בשל מספר טעמים. אבהיר כבר עתה כי אני סבורה שאין לקבל את עמדת המשיבה 1, ובחלק מנימוקיה אין ממש, כפי שאפרט להלן.

משיבות 2 ו-3 הסכימו לבקשת הצירוף.

משיבה 4 התנגדה לבקשה. לטענתה צירוף המבקשת אינו נדרש לצורך בירור השאלות שבמחלוקת בתובענה זו, והצורך בצירופה להליך של צו המניעה הזמני התייתר לאחר שניתנה החלטה באותה בקשה.

דיון והכרעה

4. תקנה 24 לתקנת סד"א קובעת כי בית המשפט רשאי להורות בכל עת, ובתנאים שייראו לו, על הוספת שמו של אדם "שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

סמכות זו הוגדרה כסמכות "רחבה, אך לא רחבה מני ים – והיא עודנה בעלת גבולות עליהם יש להקפיד" (רע"א 2228/15, ג'י. טי. אס פאוור סולושנס לימיטד נ' נתיבים דרום בע"מ, פיסקה 23 לפסק הדין).

עוד נקבע (שם) כי נוכחותו של בעל דין דרושה, ויש לצרפו להליך, כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה, וגם מטעם נוסף:

"מקרה אחר בו הוכרה נחיצותו של אדם הוא מקום בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף, מבלי שניתנה לאותו אדם אפשרות לטעון את טענותיו לפני בית המשפט" (שם, פיסקה 22 להחלטה. וראו גם, לדוגמא, רע"א 9360/11, הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' יעקב רבינוביץ'; רע"א 9572/06, שירותי בריאות כללית נ' קורלנד).

5. בענייננו, נראה אכן כי צירופה של המבקשת כנתבעת נוספת אינו חיוני לצורך הכרעה בפלוגתאות העולות בתיק. אך מאידך, זכויותיה של המבקשת, וליתר דיוק זכויות התושבים באזור שבשמם פועלת המבקשת, עלולות להיות מושפעות ואף להיפגע כתוצאה משינוי התכנית החלה בסמוך למקום מגוריהם. כך שראוי לאפשר להם להשמיע את עמדתם, ולצורך כך לצרף את המבקשת כבעלת דין.

צירוף המבקשת אף אינו צפוי לגרום לסרבול או עיכוב מיוחד בדיון.

6. משיבה 1, באמצעות מנהלה, העלתה טענות נוספות בעניין צירוף המבקשת.

ראשית טענה משיבה 1 כי הבקשה נועדה לשרת גחמה פרטית של אחד מחברי המבקשת, כאשר אותו חבר מנוע מלהעלות טענות נגד התכנית בשל התחייבות שנתן בעבר למשיבה 1, בהיותו שוכר דירה שבבעלותה, ועל כן הוא מסתתר מאחורי המבקשת במטרה לשרת אינטרס פרטי שלו. אין בפני בסיס עובדתי כלשהו לטענה זו, מלבד אמירות בעלמא בתגובת המשיבה 1, ועל כן אני דוחה את הטענה.

טענה נוספת של משיבה 1 נוגעת לכך שהמבקשת נתנה בעבר הסכמה לאדריכל לתכנן את החלקות נשוא התכנית, ועל כן היא מנועה עתה מלטעון נגד התכנית. גם טענה זו יש לדחות, ראשית משום שגם במקרה זה אין בפני ראיות לביסוס הטענה, ושנית, לגופו של עניין, כיון שעל פי הציטוטים שהובאו בתגובת משיבה 1, המבקשת הסכימה לכך שאדריכל המבקשת יבצע עבודות תכנון בחברות האמורות עבור יזם פרטי, ובלבד שהדבר לא יפגע במילוי מטלותיו כאדריכל המינהלה. דהיינו, ההסכמה היתה במישור התעסוקתי, ללא קשר לתכנה ומהותה של התכנית. ומכל מקום לא ניתן לראות בהסכמה לכך שפלוני יכין תכנית משום הסכמה לתכניה של התכנית, אשר לא היו ידועים בעת שניתנה אותה הסכמה.

משיבה 1 טענה עוד כי לבקשת ההצטרפות לא צורף תצהיר תמיכה בעובדות. בסעיף 36 לבקשת ההצטרפות נכתב כי לבקשה לא מצורף תצהיר מאחר שהיא נסמכת על כתבי בי דין שהוגשו בתיק ועל טענות משפטיות. אמנם הבקשה כוללת גם עובדות החורגות מכתבי הטענות וטענות משפטיות, אולם מדובר בעניינים שוליים, ולא מצאתי שיש בהעדר תצהיר כדי לדחות את הבקשה. כך גם לגבי יתר טענותיה של משיבה 1.

7. לאור כל האמור אני מקבלת את הבקשה ומצרפת את המבקשת, עמותת המינהל הקהילתי בקעה, כמשיבה נוספת בתיק זה.

8. מאחר שהתיק נקבע למסלול של הגשת תצהירים ונראה כי יהיה צורך בבירור עובדתי ממשי, אני סבורה שהתיק אינו מתאים לבירור בדרך של המרצת פתיחה. בהתאם לתקנה 258 לתקנות סד"א אני מורה כי התובענה תידון כתובענה בדרך הרגילה. כתבי הטענות שהוגשו ייחשבו ככתבי תביעה וכתבי הגנה.

ניתנה היום, יח' בכסלו התשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.