03 אוגוסט 2017

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

נציג ציבור (עובדים) מר: עדי גולד

נציג ציבור (מעסיקים) מר: יוסף משען

החלטה

זוהי תביעה להכיר בפגימה מסוג אי ספיקה ספנופמורלית בשתי רגליו של התובע כתולדה של פגיעה בעבודה, בין אם כמחלת מקצוע ובין אם על דרך המיקרוטראומה.

פתח דבר

1. ביום 12.11.2015 הגיש התובע לנתבע טופס תביעה להכרה בפגימה ברגליו שמהותה "נפיחות ואי ספיקה ספנופמורלית" כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

כתיאור הפגיעה, נרשם בטופס התביעה "במסגרת עבודתו לאורך השנים, נדרש למשוך משטחים של מוטות ברזל, קסדות ועוד ממקום למקום, ולמרחק של עשרות מטרים תוך הפעלת כח על הידיים והרגליים".

2. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 29.3.16 בנימוקים הבאים: לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה; לא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים, תוך כדי ועקב עבודת התובע ואשר הביאו להתפרצות מחלתו הנטענת של התובע; לא מדובר במחלת מקצוע; וכן עפ"י חוות-דעת רופא המוסד, אין קשר בין תנאי העבודה לבין מחלת הדליות ברגליים, שהתפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתו, או שהשפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

3. במסגרת תביעה זו ייחס התובע את הפגיעה הנטענת ברגליו לתנאי עבודתו כנהג משאית וכמנהל בית מלאכה לשיקום ציוד.

בדיון שהתקיים ביום 16.5.17 שמענו את עדותו של התובע, כמו גם של מר אפרים מכבי ששימש בתפקיד מנהל מחסן ציוד מרכזי בבסיס צה"ל בטירת הכרמל.

הרקע העובדתי הרלוונטי, כפי שעלה מתצהירי העדים ומחומר הראיות:

4. התובע, יליד 1953, מועסק כאזרח עובד צה"ל מיום 1.6.1976, בהיקף משרה מלאה.

5. בתקופה שמחודש 6/1976 ועד שנת 2005 הועסק התובע במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע. משנת 2005 ואילך מועסק התובע במתכונת בת 5 ימי עבודה בשבוע.

6. בתקופה שבין השנים 1976 – 1985 (להלן – התקופה הראשונה) הועסק כנהג משאית, במסגרת ימי עבודה בני 8.5 שעות, מתוכם נהג במשאית מעל מחצית מיום העבודה (כ- 2/3 מהיום על-פ עדותו בפרו: 2; ש: 27), היינו כ-5 שעות ביום.

במהלך התקופה הראשונה נהג התובע במשאיות מסוג D400, שלהן תיבת הילוכים ידנית, שלצורך הפעלתה נדרשת הפעלת לחץ עם רגל שמאל על דוושת המצמד, כך שלצורך העברת הילוך נדרשת לחיצה כפולה (לחיצה בעת המעבר מהילוך אחד להילוך ניוטראל, ולחיצה נוספת במעבר מהילוך ניוטראל להילוך אחר – "דאבל קלאץ'") .

במשאיות הותקן כסא מרופד ללא קפיצים בולמי זעזועים.

7. התובע טען כי בתקופה זו נהג את המשאיות בין השאר גם בכבישי עפר ובדרכים לא סלולות, או בכבישים ישנים עם מהמורות (פרו: 3; ש: 4-8).

בעניין אופי הדרכים בהן התבצעה הנהיגה – אין אנו מקבלים את טענתו זו של התובע, שעלתה לראשונה במסגרת חקירתו הנגדית, ולא הובהר די במסגרת עדותו של התובע איזה חלק ממשימת הנהיגה בוצע על גבי דרכים משובשות מתוך כלל הזמן שהוקדש לנהיגה.

8. בתקופה שבין השנים 1985 – 1992 (להלן – התקופה השניה) שימש התובע בתפקיד מנהל יחידת שק"ם בבסיס בטירת הכרמל.

במהלך תקופה זו נדרש התובע לעסוק בין השאר בהובלה ובפריקה של ציוד שהועבר מהיחידה בטירת הכרמל לשקמית בבסיס נוה-דוד בחיפה, ובחזרה. הובלה כאמור בוצעה בתדירות של פעמיים בשבוע.

במסגרת ההובלה כאמור היה התובע מניף ומעמיס על המשאיות בין 20 ל-40 ארגזים, שמשקלם בין 10-20 ק"ג, וזאת באופן הבא: התובע היה מתכופף, מרים את הארגזים מגובה הרצפה לגובה ארגז המשאיות בגובה של כ- 1.20 מ' ומסדר את הארגזים במשאית (פרו: 3; ש: 16-26).

9. החל משנת 1992 ועד שנת 2005 (להלן- התקופה השלישית) שימש התובע כמנהל בית מלאכה לשיקום ציוד המצוי בבסיס כלא 6, והמהווה שלוחה של בסיס ציוד טירת הכרמל.

במסגרת תפקידו נדרש התובע לשבץ את חיילים בעמדות העבודה בהן מתבצעים התיקונים של הציוד הבלוי, וכן לספק לחיילים את הציוד המתאים לעבודתם. במסגרת תפקידו זה עוסק התובע בין השאר בסחיבת והובלת הציוד ממחסן הציוד לבית המלאכה ולתחנות העבודה.

אורך יום העבודה בתקופה השלישית הוא 8.5 שעות. יום העבודה מתחיל בשעה 6:30 בבוקר.

10. בבית המלאכה מצוי מחסן בו נאגר הציוד שיש לתקנו.

במחסן מאוחסן הציוד במיכלים גדולים עשויים פלסטיק (דולבים).

מהמחסן מחולק הציוד לכ-20 – 25 עמדות עבודה, בהן מתבצעות פעולות תיקון והשמשה של מגוון פריטי ציוד, ובהם: קסדת, אלונקות, מימיות, ג'ריקנים, מוטות ועוד.

עמדות העבודה מפוזרות בשטח בית המלאכה ובחצר בית המלאכה במרחקים שונים המגיעים עד כדי מרחק בן 30 מ' ממחסן הציוד.

רוב עמדות העבודה מצויות בתוך מבנים וחלקן מפוזרות בחצר בית המלאכה, שאינה מרוצפת.

התובע משנע את הדולב לעמדות העבודה באמצעות עגלת הרמה הפועלת על לחץ שמן, ואשר אותה הוא מושך למרחק שבין 8-10 ועד 30 מ'. משקל כל דולב משתנה בהתאם לסוג הציוד, ונע החל מ 7 ק"ג ועד ל- 200 ק"ג. על גבי העגלות מעמיסים לעתים שני דולבים, ובמקרה כזה משקל העגלה יכול להגיע עד חצי טון.

פרק הזמן שאורכת פעולת משיכת העגלה ועליה הדולב ועד לעמדת העבודה היא מספר דקות.

חלוקת ציוד בין העמדות מתבצעת כ- 3 פעמים במהלך יום עבודה לכל עמדה, אחת מהן בסוף יום העבודה ולצורך הכנת העמדות לעבודה למחרת בבוקר.

בין פעולות החלוקה השונות, מסתובב התובע בין עמדות העבודה, ומפקח על עבודת התיקון המתבצעת בעמדות.

11. בשנת 2005 חל שינוי במשימות אותן נדרש התובע לבצע, כך שהתפקידים הכרוכים בחלוקת הציוד לעמדות העבודה הועברו לטיפול סגנו של התובע.

בתקופה שמשנת 2005 ועד חודש 11/2015 (להלן – התקופה הרביעית) אחראי התובע על הובלת ציוד תקול ובלוי ממחסן הציוד המרכזי (מצ"ם) לבסיס כלא 6 על-גבי משאית, ולהובלת הציוד המתוקן מבסיס כלא 6 בחזרה למחסן הציוד המרכזי.

בכל יום עבודה מבצע התובע בין 2ל- 6 הובלות "כפולות" – הובלת ציוד תקול ובלוי מהמחסן המרכזי לבסיס כלא 6, והובלת ציוד מתוקן בחזרה מכלא 6 למחסן המרכזי.

בין פעולות החלוקה השונות ובסיומן, מסתובב התובע בין עמדות העבודה, ומפקח על עבודת התיקון המתבצעת בעמדות.

12. העמסת הציוד במחסן הציוד המרכזי על גבי המשאית מבוצעת באופן הבא: פתח ארגז המשאית מוצמד לפתח מחסן הציוד, התובע מושך עגלת הרמה המופעלת בלחץ שמן ואשר עליה מונחים מיכלי הדולב אל תוך המשאית. אל המשאית ניתן להעמיס עד 12 מיכלי דולב, בשתי "קומות". לעתים מעמיסים על המשאית מזרנים המונחים על גבי משטחים, שכל אחד מהם נושא 50 מזרנים.

העמסת המשאית עורכת כ- 20 דקות.

13. מהמחסן המרכזי מובל הציוד במשאית אל בסיס כלא 6 לצורך תיקונו, שם הציוד נפרק מהמשאית באמצעות מלגזה, המופעלת על-ידי התובע או על-ידי סגנו. מבסיס כלא 6 מוביל התובע ציוד מתוקן אל מחסן הציוד המרכזי בבסיס טירת הכרמל, שם הוא פורק את הציוד.

14. התובע עסק בספורט ושיחק כדורגל בליגה למקומות עבודה עד שנת 2015. מאז עוסק התובע בצעידה בתדירות של כ- 3-4 פעמים בשבוע כשעה בכל פעם.

15. התובע אינו מעשן.

טענות הצדדים

16. לטענת התובע, הוכח כי הוא מבצע תנועות זהות במהותן הפועלות על מקום מוגדר בגופו, וכי יש במשימות בפיזיות השונות שהתובע ביצע כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין אותן תנועות לבין הפגיעה ברגליו.

17. הנתבע טען כי בנסיבות המקרה הוכח כי התובע מבצע מגוון של משימות ותנועות, לרבות עמידה, הליכה, הרמה ומשיכת משאות, וכי לא הוכח כי התקיימו התנאים העובדתיים והמשפטיים לצורך הכרה בפגיעה הנטענת כפגיעה בעבודה.

דיון והכרעה

18. בפסיקת בית הדין הארצי נקבע לא אחת כי לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרשת הוכחתה של תנועה חוזרת ונשנית, זהה או דומה במהותה, שחזרה על עצמה למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודדה משאר הפעולות והתנועות שביצע המבוטח במהלך יום עבודתו (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי ( 28.7.02)).

בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14) סוכמו התנאים שעל המבוטח להוכיח לעניין קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משכם ותדירותם, והם:

(א) הוכחת ביצוען של תנועות חוזרות ונשנות "זהות במהותן", כלומר דומות אחת לרעותה והפועלות על מקום מוגדר;

(ב) התנועות חוזרות ונשנות בתכיפות הנמשכת על-פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה וללא הפסקות, וניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום עבודה;

(ג) אפשרות לבודד את תנועות הגוף החוזרות והנשנות הפועלות על איזור מוגדר במשך פרקי זמן רציפים ומשמעותיים, גם מתוך עבודה שהיא בעיקרה מגוונת.

בענייננו, כאמור, מבקש התובע כי יקבע כי הוכחה תשתית מספקת למיקרוטראומה על יסוד הפעולות כמתואר בפרק העובדתי: נהיגה במשאית, הרמת משאות ומשיכת/ דחיפת עגלות.

19. התובע לא טען, וממילא אף לא הוכיח, כי נדרש במהלך עבודתו לעמוד על רגליו למשך פרקי זמן ממושכים, וזאת בתקופות העבודה השונות. ומכאן, שאין מקום לדון בטענה אפשרית בדבר פגיעה על דרך המיקרוטראומה בשל עמידה ממושכת, בין אם עמידה סטטית ובין עמידה תוך העברת משקל הגוף מרגל לרגל.

20. באשר לביצוע משימות של הרמת משאות ומשיכת עגלות שעל גביהן הונחו מיכלי הדולב – הרי שהתובע לא עמד בנטל להראות כי היה בביצוע פעולות אלה, גם אם ניתן לבודד את ביצוען ומשכן מתוך כלל הפעולות שבוצעו, ואף אם מדובר בתנועות חוזרות ונשנות שהן זהות במהותן כדי לפעול על אותו מקום מוגדר בגופו אשר נפגע לטענתו – על רגליו.

ומכאן שהתובע לא הראה כי יש בביצוע משימות אלה די לצורך הוכחת תשתית עובדתית ראשונית לכאורית על-פי תורת המיקרוטראומה באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.

21. בשונה מהאמור לעיל, מצאנו כי באשר לפעולה של נהיגה במשאית בתקופה הראשונה – עלה בידי התובע להוכיח תשתית לכאורית ראשונית בנוגע לביצוע פעולות חוזרות ונשנות הפועלות בין השאר על רגליו או על רגלו השמאלית, שניתן לבודדן מיתר הפעולות.

על יסוד עדותו של התובע, שלא נסתרה, ניתן לקבוע כי בתקופה הראשונה (בין השנים 1976 – 1985) נהג במשאית מסוג D400, שלה תיבת הילוכים ידנית, שלצורך הפעלתה נדרשת הפעלת לחץ עם רגל שמאל על דוושת המצמד, כך שלצורך העברת הילוך נדרשת לחיצה כפולה (לחיצה בעת המעבר מהילוך אחד להילוך ניוטראל, ולחיצה נוספת במעבר מהילוך ניוטראל להילוך אחר – "דאבל קלאץ'") .

במשאית מסוג זה ישב התובע בכסא מרופד ללא בו קפיצים בולמי זעזועים, ונהג לרוב על כבישים סלולים.

פעולת הנהיגה בוצעה במשך כ- 5 שעות מדי יום מתוך יום עבודה בן 8.5 שעות.

22. התובע הראה כי גם בתקופה השניה עסק בהובלת מוצרי צריכה לשקמית בבסיס נווה דוד בחיפה בתדירות של פעמיים בשבוע. בנוסף, גם בתקופה הרביעית עסק התובע בנהיגה יומיומית במשאית.

לגבי תקופות אלה, מצאנו כי התובע לא הראה קיומה של תשתית עובדתית ראשונית המצדיקה מינוי מומחה בנוגע לפעולת הנהיגה.

לגבי תקופות אלה התובע לא טען וממילא אף לא הראה, כי במסגרת הנהיגה במהלכן יש משום ביצוע פעולות חוזרות ונשנות דומות במהותן, ולא הוכיח קיומם של תנאים מיוחדים רלוונטיים נוספים כגון סוג המשאיות בהן נהג, קיומם או היעדרם של בולמי זעזועים במרכב המשאית ובכסא הנהג המותקן בה, טיב הדרכים וכיו"ב.

מכאן שהתובע לא עמד בנטל להראות כי יש בעבודתו כנהג בתקופות השניה והרביעית כדי להקים תשתית ראשונית שתצדיק מינוי מומחה לבחינת הקשר בין הפגימה לתנאי העבודה כנהג בתקופות אלה.

סוף דבר

23. על יסוד המפורט לעיל, יש מקום למנות בהליך זה מומחה-יועץ רפואי בתחום כירורגיית כלי דם, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הפגימה לה טוען התובע ברגליו לבין תנאי עבודתו, על יסוד התשתית העובדתית ביחס לתפקידו בתקופה הראשונה, כמפורט להלן:

א. התובע, יליד 1953, מועסק כאזרח עובד צה"ל מיום 1.6.1976, בהיקף משרה מלאה.

ב. בתקופה שבין השנים 1976 – 1985 הועסק כנהג משאית, במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע, 8.5 שעות בכל יום.

מתוך יום עבודה בן 8.5 שעות בילה התובע כ- 5 שעות בנהיגה, וזאת על-פי-רוב בכבישים סלולים.

ג. התובע נהג בתקופה זו במשאית מסוג D400, שלה תיבת הילוכים ידנית, כך שלצורך הפעלתה נדרשת הפעלת לחץ עם רגל שמאל על דוושת המצמד - לצורך העברת הילוך נדרשת לחיצה כפולה (לחיצה בעת המעבר מהילוך אחד להילוך ניוטראל, ולחיצה נוספת במעבר מהילוך ניוטראל להילוך אחר – "דאבל קלאץ'") .

ד. במשאית הותקן כסא מרופד ללא קפיצים בולמי זעזועים.

24. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ז, (03 אוגוסט 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.