22 אוקטובר 2017

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה)

1. עניינו של הליך זה בטענותיו של התובע, מר אפרים עג'מי (להלן – התובע) כי יש להכיר בפגימה מסוג אי ספיקה ספנופמורלית בשתי רגליו כתולדה של פגיעה בעבודה, בין אם כמחלת מקצוע ובין אם על דרך המיקרוטראומה.

2. בהחלטה מיום 3.8.17 הוריתי על מינויו של פרופ' רפאל הדר כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעתו על בסיס העובדות הבאות:

" א. התובע, יליד 1953, מועסק כאזרח עובד צה"ל מיום 1.6.1976, בהיקף משרה מלאה.

ב. בתקופה שבין השנים 1976 – 1985 (להלן – התקופה הראשונה) הועסק כנהג משאית, במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע, 8.5 שעות בכל יום.

מתוך יום עבודה בן 8.5 שעות בילה התובע כ- 5 שעות בנהיגה, וזאת על-פי-רוב בכבישים סלולים.

ג. התובע נהג בתקופה זו במשאית מסוג D400, שלה תיבת הילוכים ידנית, כך שלצורך הפעלתה נדרשת הפעלת לחץ עם רגל שמאל על דוושת המצמד - לצורך העברת הילוך נדרשת לחיצה כפולה (לחיצה בעת המעבר מהילוך אחד להילוך ניוטראל, ולחיצה נוספת במעבר מהילוך ניוטראל להילוך אחר – "דאבל קלאץ').

ד. במשאית הותקן כסא מרופד ללא קפיצים בולמי זעזועים.

ה. התובע אינו מעשן.

ו. כרקע לדברים יצוין כי בשנים 1985 – 1992 (להלן – התקופה השניה) שימש התובע בתפקיד מנהל יחידת שק"ם בבסיס בטירת הכרמל, ועסק במשימות מגוונות שכללו העמסה, פריקה והובלה של ציוד אל משאית וממנה בתדירות של פעמיים בשבוע.

בשנים 1992 – 2005 (להלן- התקופה השלישית) שימש התובע כמנהל בית מלאכה לשיקום ציוד המצוי בבסיס כלא 6. בתקופה זו מביצע משימות מגוונות שכללו שינוע מיכלים ובהם ציוד תקול ממחסן בית המלאכה לעמדות העבודה באמצעות עגלת הרמה הפועלת על לחץ זמן, חלוקת ציוד בין עמדות העבודה ואיסופו חזרה למחסן, וכן פיקוח על עבודת הכלואים.

בשנים 2005 – 2014 (התקופה הרביעית) עסק התובע בביצוע משימות מגוונות הכרוכות בהעמסת והובלת ציוד מבסיס כלא 6 למחסן ציוד מרכזי וחזרה."

3. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

" א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע ברגליו?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בתקופה הראשונה לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)

ה. האם נתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד - 1954 ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו של התובע?"

4. בחוות-דעתו מיום 27.8.17 קבע המומחה כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בתקופה הראשונה לבין הליקוי ממנו סובל. המומחה ציין בחוות דעת, בין השאר, כך:

" השאלה הבאה ( סעיף 4 ב'):" האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע בתקופה הראשונה לבין הליקוי ממנו הוא סובל או החמרתו של הליקוי?"

אני מזכיר כי מהעובדות המוסכמות ברור כי בתקופה הראשונה א.ע היה נהג משאית, ולא עסק במלאכה שיש בה עמידה ממושכת עם הגבלה ביכולת ההליכה.

התיאור של של פעולת ה- Double clutch שנדרשת בעת החלפת מהלכים במשאית שבה נהג א.ג איננה גורמת לשום שינוי פתו-פיזיולוגי בוורידי הרגליים. לכן תשובתי לשאלה 4ב' היא שלילית. ".

5. במסגרת הבקשה דנן, עותר התובע להפניית שאלות הבהרה הבאות למומחה:

1. "בחוות דעתך ציינת כי התיאור של פעולת ה- Double clutch שנדרשת בעת החלפת הילוכים "איננה גורמת לשינוי פתו-פיזיולוגי בוורידי הרגליים".

נא להבהיר, האם לשיטתך חזרה על הפעולה הנ"ל במשך 5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, אין בה כדי להגביר את הלחץ הוורידי ברגליים?

2. האם דליות ברגליים עשויות להיווצר על רקע סיבות שונות שיוצרות עומס על הורידים ובסופו של דבר גורמת להתפתחות הדליות? אם כן, האם ניתן להניח כי הלחץ החוזר על עצמו שהופעל על רגלו השמאלית של התובע בעת לחיצת ה- Double clutch, במהלך כל שנות עבודתו, גרם להתפתחות המחלה אצל התובע?

3. האם מבחינת השינויים הפיזיולוגיים בגוף בעת ישיבה ממושכת על כסא הנהג תוך הפעלת לחץ על הרגליים, דומים במהותם לשינויים הפיזיולוגיים שמתרחשים בזמן עמידה ממושכת? נא לנמק את תשובתך.

4. האם אין בתנאי עבודתו של התובע כל השפעה על הצטברות דם ברגליים ועליית הלחץ הוורידי?

5. האם הנך סבור כי מחלתו של התובע הייתה מופיעה גם אם הוא היה עובד בכל תפקיד אחר שאינו כרוך בנהיגה ממושכת?

6. האם לדעתך העובדה כי התובע במהלך עבודתו היומיומית והפעלת הלחץ על רגלו בעת החלפת הילוך, לאורך כל השנים הנ"ל, ישב על כסא מרופד ללא קפיצים בולמי זעזועים, לא תרמה למחלתו של התובע, גם אם בדרך של החמרה?

7. האם ייתכן כי עבודתו של התובע תרמה וסייעה להרחבת הדליות ולהופעתן הברורה וכן לאי ספיקה ורידית?

8. מצ"ב לעיונך פסק הדין בתיק ב"ל 3759-09 ננה טורי נ' המל''ל (ניתן ביום 22.10.14).

9. האם אתה מסכים עם ממצאי ומסקנות פרופ' יוסף זהר- מומחה לכלי דם שמונה ע"י ביה"ד בתיק הנ"ל כי תנאי עבודה יכולים להוות גורם משפיע על החרפת מחלת הדליות בציינו: "כפי שציינתי בחוות דעתי מיום 26.2.14 , הגורם העיקרי לדליות ברגליה היה קרוב לוודאי מולד. עודף המשקל והעמידה הממושכת בעבודת התובעת היו גורמים מסייעים להרחבת הדליות ובהמשך לאי ספיקת ורידים שטחית כרונית....

לאור הנ"ל ועל סמך ניסיוני של כ 45 שנה ב CVD לדעתי מידת השפעת תנאי העבודה על החרפת מחלת התובעת ( הרחבת הדליות ואי ספיקת ורידים שטחית כרונית) הינה כ 25%."

10. האם ידועה לך ההלכה אשר על פיה החמרת מצב תוכר כפגיעה בעבודה, ואשר בהסתמך עליה פסק בית הדין בעניין הנ"ל של טורי.

11. בהתאם להלכה הפסוקה, ובהתחשב בכך שעסקינן בביטחון סוציאלי, לצורך הקביעה כי קיים קשר סיבתי מבחינה משפטית די בכך שיש סבירות העולה על 50% כי תנאי עבודתו של התובע הינם אחד הגורמים (גם אם זניח) למחלתו, וזאת בהתעלם בשלב זה משאר הגורמים. היינו ובמילים אחרות - השאלה הינה האם סביר יותר לקבוע שתנאי עבודתו של התובע השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי ברגליו (או החמרתו או החשתו), לעומת המצב ההפוך שתנאי עבודתו בתקופה הנ"ל לא השפיעו כלל. על כן, ולאור האמור לעיל, נא להשיב האם קיים קשר סיבתי משפטי בעניין מושא התביעה?".

6. בתגובת הנתבע מיום 17.10.17 הסכים הנתבע כי תועבר למומחה הסיפא של שאלה 2, וכן שאלות ההבהרה 3, 4 ו- 6 במלואן. באשר לשאר השאלות התנגד הנתבע להעברתן למומחה.

הנתבע טען כי שאלה 1 אינה תואמת את התשתית העובדתית, שכן לא נקבע כי התובע ביצע פעולת הכרוכות בהפעלת Double clutch כ- 5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.

באשר לשאלה 5 ורישא לשאלה 2, נטען כי מדובר בשאלות תיאורטיות .

באשר לשאלה 7 טען הנתבע כי המילה " יתכן" בשאלה אין בה כדי ליצור מסקנה בדבר קיומו של קשר סיבתי בשיעור העולה על 50%, כדרישת הפסיקה.

באשר לשאלות 8-9 נטען כי אין מקום להפנות שאלות הבהרה בהתייחס לקביעות מהליך אחר שבו התשתית העובדתית היתה שונה.

באשר לשאלות 10-11, נטען כי אין מקום לחזור על שאלות שכבר הופנו למומחה בהחלטה קודמת.

7. הלכה היא כי בית הדין יתיר הצגת שאלת הבהרה "כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מחבובי, פד"ע ז' 368), ונראה כי השאלה "נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי (13.4.95)).

בבר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

על יסוד המבחנים כמפורט לעיל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה יהוו תחליף לחקירה נגדית, מצאתי לאפשר הצדת חלק מהשאלות למומחה, הכל כמפורט להלן.

8. באשר לשאלה 1, יש טעם בטענת הנתבע לפיה בהחלטה מיום 3.8.17 לא נקבע כי התובע חוזר על הפעולה הכרוכה בהפעלת Double clutch במשך 5 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, אלא כי מתוך יום עבודה בן 8.5 שעות בילה התובע כ- 5 שעות בנהיגה, 5 ימים בשבוע. עוד נקבע כי כי כאשר התובע נהג במשאית מסוג D400, שלה תיבת הילוכים ידנית, כך שלצורך הפעלתה נדרשת הפעלת לחץ עם רגל שמאל על דוושת המצמד- "דאבל קלאץ' . מהאמור עולה כי תיאור תנאי העבודה כאמור בשאלה 1 אינו תואם באופן מלא את העובדות שהוצגו למומחה.

לאור האמור, השאלה תועבר בנוסח הבא:

בחוות דעתך ציינת כי התיאור של פעולת ה- Double clutch שנדרשת בעת החלפת הילוכים "איננה גורמת לשינוי פתו-פיזיולוגי בוורידי הרגליים".

אנא הבהר האם לשיטתך חזרה על הפעולה הנ"ל מספר רב של פעמים במהלך 5 שעות נהיגה ביום, 5 ימים בשבוע, אין בה כדי להגביר את הלחץ הוורידי ברגליים?

9. באשר לשאלה 2, לא מצאתי ממש בהתנגדות הנתבע לרישא לשאלה. הרישא מציגה את השאלה הכללית האם דליות ברגליים עשויות להיווצר על רקע עומס על הורידים, כאשר מתן תשובה חיובית לשאלה זו שברישא גוררת שאלה ספיציפית בעניינו של התובע – שאלה לה אין לנתבע התנגדות כי תוצג למומחה. על כן, אין מדובר בשאלה כללית ותיאורטית, ויש להתירה.

10. באשר לשאלות 5ו- 7, מצאתי כי מדובר בשאלות רלוונטיות המיועדות להבהיר את קביעתו של המומחה לעניין העדר הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו.

11. בשאלה 8 מבקש התובע כי התובע יופנה לקביעות בעב"ל (ארצי) 3759/09 ננה טורי – המוסד לביטוח לאומי (22.10.14) ולחוות-דעת המומחה באותו הליך שקבע, בין השאר, כי "הגורם העיקרי לדליות ברגליה היה קרוב לוודאי מולד. עודף המשקל והעמידה הממושכת בעבודת התובעת היו גורמים מסייעים להרחבת הדליות ובהמשך לאי ספיקת ורידים שטחית כרונית...".

לא מצאתי כי יש להפנות למומחה את הקביעות באותו מקרה, שעה שאין וודאות כי הנסיבות זהות. יחד עם זאת, אין מניעה כי המומחה יישאל האם יש בתנאי העבודה כמתואר בתשתית העובדתית כדי לסייע להרחבת הפגיעה או להחמרתה.

שאלה זו יש בה אף כדי לענות על שאלות 10 ו- 11 אותן ביקש התובע כי יופנו למומחה.

12. השאלות יופנו למומחה בנוסח הבא:

1. בחוות דעתך ציינת כי התיאור של פעולת ה- Double clutch שנדרשת בעת החלפת הילוכים "איננה גורמת לשינוי פתו-פיזיולוגי בוורידי הרגליים".

אנא הבהר האם לשיטתך חזרה על הפעולה הנ"ל מספר רב של פעמים במהלך 5 שעות נהיגה ביום, 5 ימים בשבוע, אין בה כדי להגביר את הלחץ הוורידי ברגליים?

2. האם דליות ברגליים עשויות להיווצר על רקע סיבות שונות שיוצרות עומס על הורידים ובסופו של דבר גורמת להתפתחות הדליות? אם כן, האם ניתן להניח כי הלחץ החוזר על עצמו שהופעל על רגלו השמאלית של התובע בעת לחיצת ה- Double clutch, במהלך כל שנות עבודתו, גרם להתפתחות המחלה אצל התובע?

3. האם מבחינת השינויים הפיזיולוגיים בגוף בעת ישיבה ממושכת על כסא הנהג תוך הפעלת לחץ על הרגליים, דומים במהותם לשינויים הפיזיולוגיים שמתרחשים בזמן עמידה ממושכת? אנא נמק תשובתך.

4. האם אין בתנאי עבודתו של התובע כל השפעה על הצטברות דם ברגליים ועליית הלחץ הוורידי?

5. האם הנך סבור כי מחלתו של התובע הייתה מופיעה גם אם הוא היה עובד בכל תפקיד אחר שאינו כרוך בנהיגה ממושכת?

6. האם לדעתך העובדה כי התובע במהלך עבודתו היומיומית והפעלת הלחץ על רגלו בעת החלפת הילוך, לאורך כל השנים הנ"ל, ישב על כסא מרופד ללא קפיצים בולמי זעזועים, לא תרמה למחלתו של התובע, גם אם בדרך של החמרה?

7. האם ייתכן כי עבודתו של התובע תרמה וסייעה להרחבת הדליות ולהופעתן הברורה וכן לאי ספיקה ורידית?

8. האם יש בתנאי העבודה כמתואר בתשתית העובדתית, כדי לסייע להרחבת הפגיעה או להחמרתה, וככל שכן האם מדובר בהשפעה משמעותית.

12. החלטה המורה על העברת שאלות ההבהרה למומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ח, (22 אוקטובר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.