15 אפריל 2018

לפני:

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

ה ח ל ט ה

1. התובע הגיש תביעה כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 6.9.15 אשר הכיר ב- CTS דו"צ ובאצבע הדק אגודל ימין.

בכתב התביעה עתר התובע להכרה בשינויים שחיקתיים בשתי כפות הידיים ובאצבע הדק אצבעות 4-5 משמאל.

2. ביום 28.3.17 הודיע הנתבע כי הוא החליט להכיר בשינויים שחיקתיים באצבעות 4-5 בשתי ידיו של התובע.

לאחר בקשת הבהרה מהתובע הודיע הנתבע ביום 23.4.17 כי הוא מכיר בשינויים השחיקתיים בכל אצבעות הידיים כפגיעה בעבודה.

3. התובע ביקש את התייחסות הנתבע להכרה בפגימה מסוג אצבע הדק באצבעות 4-5 משמאל.

4. ביום 21.5.17 הודיע הנתבע כי הפגימה של אצבע הדק באגודל ובאצבעות 4-5 משמאל הינה מוקדמת.

5. בקדם המשפט שנערך ביום 24.5.17 הודיעה ב"כ הנתבע כי היא מבקשת שהות להודיע עמדתה לגבי הכרה באצבע הדק אגודל ואצבעות 4-5 משמאל ללא צורך בהגשת תביעה נפרדת.

6. לאחר שניתנו לנתבע שתי ארכות, חויב הנתבע ביום 28.9.17 בהוצאות והצדדים התבקשו להודיע האם קיימת הסכמה שפסק הדין יינתן על סמך החומר שבתיק.

7. התובע ביקש ליתן תוקף של פסק דין להכרת הנתבע בפגיעה של "שינויים שחיקתיים בכל אצבעות הידיים" כפגיעה בעבודה ולמנות מומחה רפואי לענין אצבע הדק באצבעות 4-5 משמאל.

8. ביום 12.11.17 הודיע הנתבע כי בקשת התובע להכיר בפגיעה מסוג אצבע הדק באצבעות 4-5 מצד שמאל כפגיעה בעבודה נדחית.

9. הנתבע התבקש להודיע האם קיימת הסכמה למינוי מומחה רפואי.

10. ביום 28.11.17 הודיע הנתבע כי הודעתו בענין ההכרה בשינויים השחיקתיים בכל אצבעות הידיים כפגיעה בעבודה ניתנה על ידו בטעות ואין הוא מאשר את הודעתו בענין זה.

הנתבע מסכים כי ימונה מומחה רפואי הן לענין השינויים השחיקתיים בכל אצבעות הידיים וכן את נושא הפגימה של אצבע הדק באצבעות 4-5 משמאל.

11. התובע מתנגד להעברה למומחה את שאלת הקשר הסיבתי בגין פגימה מסוג שינויים שחיקתיים.

לטענתו הנתבע אינו יכול לחזור בו מההסכמה הדיונית ומההבטחה המנהלית שניתנה.

הנתבע לא הבהיר מה הטעם לחזרתו מההודעה.

12. בדיון שהתקיים ביום 10.4.18 חזרו הצדדים על טענותיהם. ב"כ הנתבע נשאל לסיבה בגללה חזר בו הנתבע מההכרה בפגימה מסוג שינויים שחיקתיים והשיב כי "יש לי קושי לענות על השאלה".

ההכרעה –

13. הסמכות להכריע בתביעה שהוגשה למוסד היא לפקיד התביעות (סעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995).

יחד עם זאת הכלל הוא כי המוסד לביטוח לאומי אינו מנוע מלחזור בו מהכרה בתביעה, ככל שמגיעה לידיו ראיה מכרעת אשר יש בה כדי לשמוט את הקרקע תחת הכרה קודמת בזכאות, וזאת אף אם מדובר בהכרה שהינה תוצאה של פסק דין אשר ניתן שלא על יסוד אותה ראיה חדשה מכרעת.

[בר"ע (ארצי) 150/08 המוסד לביטוח לאומי – רסמייה בדר (21.5.08)].

הנתבע לא המציא כל טעם לחזרתו מההכרה בשינויים השחיקתיים באצבעות הידיים כפגיעה בעבודה.

14. יחד עם זאת מאחר וההכרה בפגיעה זו נעשתה במהלך הליך משפטי אשר טרם הסתיים וטרם ניתן תוקף של פסק דין להכרה זו, ומאחר ומדובר בזכות לגמלה אשר ניתנת על פי דין, מתקבלת הודעת הנתבע מיום 28.11.17 החוזרת בו מהכרתו בשינויים השחיקתיים כפגיעה בעבודה.

15. יחד עם זאת לאור הזמן הרב שחלף בין ההודעה על הכרה עד להודעה על החזרה מההכרה, ובמיוחד לאור הימנעותו של הנתבע מלספק הסבר לשינוי בעמדת הנתבע, ישלם הנתבע לתובע הוצאות בגין התנהלות זו בסך של 3,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מהיום שתומצא לו ההחלטה.

16. התיק יועבר לשופט לצורך מינוי מומחה רפואי הן באשר לשינויים השחיקתיים והן באשר לאצבע הדק באצבעות 4-5 משמאל.

העובדות הן כמפורט בטופס התביעה ומכתב הרופאה התעסוקתית ד"ר בר-אילן מיום 21.10.15.

כמו כן יש לציין למומחה כי הפגימות CTS דו"צ ואצבע הדק אגודל ימין הוכרו כפגיעה בעבודה.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, (15 אפריל 2018), בהעדר הצדדים.