לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, אני דוחה את בקשת הנתבעת להוציא מהתיק חוות דעת שהגישה התובעת.

לא מצאתי בנימוקי הצדדים דבר שיחריג את ההחלטה מגדרי שיקול הדעת המסור לבית המשפט, לקבוע את סדרי הגשת הראיות. בנוסף, ביום 17.11.19 התקבלה בקשת הנתבעת להשלים את תצהיריה ובמקביל ניתנה לתובעת, בהסכמת הנתבעת, אפשרות להגיש תצהיר משלים לאחר שהנתבעת תעשה כן. בבקשה או בהחלטה לא סויג טיב התצהיר, ולפי הוראות תקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ניתן לצרף לתצהיר עדות ראשית חוות דעת.

עוד איני רואה פגיעה של ממש בזכויות הנתבעת, משהיא-עצמה הציגה חוות דעת מטעמה, ומכל מקום אאפשר לה להשלים את חוות הדעת מטעמה אם רצונה בכך, ובלבד שהדבר יעשה בלוח זמנים שלא יביא לדחיית בירור ההליך. לעניין זה אציין כי מועד הגשת תצהיר התובעת נדחה עד למועד הסמוך לישיבת ההוכחות בהסכמת הנתבעת (בקשה מיום 17.5.20). גם טענת "הפיכת הנטל" אינה מספיקה לקבלת הבקשה, הן משום שהגשת ראיה לרבות חוות דעת אינה הופכת נטל הוכחה, ובענייננו גם היות שעיקר המחלוקת מצוי בסתירת "חזקת ההברחה" והנטל לעניין זה מוטל ממילא על הנתבעת.

לסיכום, הבקשה נדחית אך הנתבעת רשאית להשלים את חוות הדעת מטעמה (אין להגיש ראיות אחרות) עד 22.7.20, עם העתק מקביל לב"כ התובעת. אני ער לסד הזמנים, אך כאמור הוא נובע ממועד שנקבע בהסכמת הצדדים, ואין מקום להוסיף ולדחות את בירורו של הליך זה, המתנהל זה קרוב לארבע שנים. בחלוף המועד תפקע האפשרות לבצע השלמה.

למניעת תקלות, אם ברצון הנתבעת לחקור-נגדית את מומחה התובעת, תגיש הודעה לתיק ולב"כ התובעת עד 16.7.20. אם תוגש הודעה כאמור, יזמן ב"כ התובעת את המומחה לישיבת ההוכחות, ללא צורך בהחלטה נוספת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תש"פ, 10 יולי 2020, בהעדר הצדדים.