05 אפריל 2017

לפני: כב' השופטת איריס רש

החלטה

לפניי בקשת התובע להפניית שאלות ההבהרה וכדלקמן:

1. האם קיימת אפשרות "להתפרצות מאוחרת" של תסמונת התעלה הקרפלית, כך שאדם יסבול מסימני פגימה זו, בחלוף מספר שנים מתום "חשיפתו" לעבודה מאומצת?

הנתבע מתנגד לשאלה. לטענתו, על פי הפסיקה אין די בקביעה כי "קיימת אפשרות" על מנת לקבוע קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הנטען (ראו למשל: עב"ל 213/98 שרלוט וינמן נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 558). עוד נטען כי מדובר בשאלה תיאורטית וכללית שאינה עוסקת בתובע שבפנינו ואף אינה מתייחסת לפרק הזמן שחלף מתום מועד החשיפה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, לנוכח המדיניות הליברלית של בתי הדין בהפניית שאלות הבהרה ובהתחשב בהיותן תחליף לחקירה נגדית אני סבורה כי יש מקום לאפשר את העברת השאלה בנוסח הבא:

"האם קיימת בספרות המקצועית התייחסות להכרה בקשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין תנאי העבודה של העובד שעבד עם כלים רוטטים במשך 4-5 שעות ליום במצטבר, כאשר המחלה התפרצה בחלוף פרק זמן ממושך מתום העבודה בכלים רוטטים? נא פרט והסבר."

2. האם תשובתך לשאלה לעיל ו/או מסקנתך בחוות דעתך מיום 19/2/2017 תשתנה, האם עובדתית התובע המשיך לעבוד באותה מחלקה בחברת החשמל עד לחודש ינואר 2016, אך נתמנה, בשנת 2002, למנהל המחלקה, ועקב כך ירד היקף עבודתו עם כלים רוטטים באופן דרסטי (שעות בודדות בשבוע) אשר אינו "עונה על הנדרש בפסיקה לצורך תשתית מספקת לבחינת קשר סיבתי בין עבודתו לפגיעה ממנה סובל, על דרך המיקרוטראומה" (ציטוט מפסק דינו החלקי של בית דין נכבד זה מיום 2.2.2017).

הנתבע מתנגד מכל וכל להעברת שאלה מס' 2 למומחה. לטענתו, האמור בשאלה חורג מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין הנכבד בהחלטתו מיום 2.2.2017 ואין מקום להעבירה למומחה. בהחלטה הנ"ל נקבע במפורש שהתשתית העובדתית בגינה מונה המומחה הינה עד לשנת 2002 בלבד (ר' עמ' 2, סע' 3(ב) להחלטה) ולמעשה ב"כ התובע מנסה לשנות את האמור בהחלטה בבקשתו להעברת שאלת "ההבהרה" ויש לדחות זאת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה אני סבורה כי יש מקום להתיר את השאלה בנוסח מתוקן, הגם שנקבע כי בתקופה בה שמש התובע כמנהל מחלקה אינה מהווה תשתית עובדתית מיקרוטראומטית וזאת בהתחשב בעובדה שגם בתקופת עבודתו כמנהל, התובע המשיך לעבוד ברציפות עם כלים רוטטים בהיקף מצומצם. לפיכך, השאלה תועבר למומחה בנוסח הבא:

"האם קביעתך בדבר העדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדי ממנה הוא סובל החל משנת 2014 תשתנה בהינתן כי במהלך התקופה שמחודש 2002 ועד חודש 2016, התובע עבד עם כלים רוטטים בהיקף של 1.5 – 3 שעות בשבוע על פני תקופה של חצי שנה בכל שנה מתקופה זו?"

3. באם תשובתך נותרה על כנה (שלילית) אנה הבהר ממה, לדעתך, נובעת תסמונת התעלה הקרפלית ממנה סובל התובע, מלבד עבודתו רבת השנים כמכונאי מן המניין במשך לא פחות מ - 28 שנים?

הנתבע מתנגד להעברת שאלה מס' 3 למומחה. לטענתו, הלכה פסוקה היא, כי כל שצריך המומחה לקבוע הוא האם יש קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה הנטענת, וכאשר אין קשר סיבתי כנ"ל אין הוא צריך לקבוע ממה כן נגרם הנזק/הליקוי (ר' עב"ל 215/05 מוריס מגירה נ' המל"ל).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אין מקום להעברת שאלה זו למומחה. כפי שציין ב"כ הנתבע, המומחה נדרש לקשר הסיבתי שבין הליקוי לבין תנאי העבודה ולא לגורמים האחרים. עם זאת, המומחה התייחס בחוות דעתו להשמנת יתר של התובע המהווה גורם סיכון לפרוץ המחלה.

4. לפיכך, יועברו למומחה שאלות 1-2 בנוסח המתוקן כאמור לעיל.

5. ההחלטה למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ז, (05 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.