1. לפניי תביעת שיבוב בגין אירוע מיום 7.11.11. בכתב התביעה המתוקן נטען כי חברת תרו תעשיה רוקחית (להלן: "תרו") נדרשה להוביל מכונה מסוימת, כבדה ביותר, ולהרים אותה לקומה השלישית במפעלה. לצורך הרמת המכונה שכרה תרו את שירותיה של הנתבעת 4 (להלן: "ס.מ.א."). ס.מ.א. מצידה שכרה את שירותיהם של הנתבעים 1, 2, כקבלני משנה שלה. ביום 7.11.11, במהלך ההרמה של המכונה, היא נשמטה מגובה רב אל הקרקע, ונגרם לה אובדן מוחלט. התובעת היא המבטחת של תרו, והיא שילמה לתרו את מלוא תגמולי הביטוח בגין האירוע. התביעה שלפניי היא תביעת שיבוב שהגישה התובעת, כנגד הנתבעים 1, 2, ונגד המבטחת שלהם, היא הנתבעת 3; וכן נגד ס.מ.א., ונגד המבטחת שלה בפוליסה לביטוח סחורות בהעברה, היא הנתבעת 5 (להלן: "מגדל").

2. הבקשה שלפניי עתה היא בקשתה של מגדל לסילוק התביעה על הסף.

טוענת מגדל בבקשתה, כי פוליסה לביטוח סחורות בהעברה, שהיא (מגדל) הוציאה לס.מ.א., היא פוליסה לביטוח רכוש, ולא פוליסה לביטוח אחריות, והיא מצטטת בענין זה מ-רע"א 3948/97 מגדל חב' לביטוח נ' מנורה חב' לביטוח פ"ד נה (3) 769 (להלן – "ענין סיגנא"); וכי בפוליסה זו, תרו (וכמובן, גם התובעת, שנכנסה בנעליה) לא הוגדרה כמבוטח או כמוטב עפ"י הפוליסה. לפיכך, אין ולא יכולה לקום יריבות ישירה בין מגדל לבין התובעת/תרו.

3. בתגובה לטענה זו טוענת התובעת, שכן קיימת יריבות בין תרו, שהיא בעלת הרכוש שניזוק (והתובעת, שנכנסה בנעליה), לבין מגדל, שביטחה את הרכוש שניזוק, ואף היא נסמכת בהקשר זה על ענין סיגנא.

4. סבורני כי צודקת מגדל בטענתה. בפוליסת הביטוח שמגדל ערכה לס.מ.א., מקרה הביטוח הוא "אבדן או נזק תאונתי שנגרם לרכוש המבוטח בעת העברתו ...". והרכוש המבוטח הוא "רכוש מכל סוג ותיאור שהוא, המשמש במסגרת עיסוקו של המבוטח ו/או המובל על ידו". בענין סיגנא (בעמ' 806) נאמר כי מקום שמקרה הביטוח הוא "נזק ... לרכוש המבוטח", הרי ברור שמדובר בביטוח רכוש. "אין כל התניה של אחריות חברת הביטוח בחבות של המבוטח כלפי מאן דהוא. המדובר, בפשטות, בביטוח רכוש, ולא בשום צורה אחרת של ביטוח" (וראה גם דברי בית המשפט שם, בעמ' 809). אחרי הקביעה – אשר התובעת למעשה אינה חולקת עליה – כי עסקינן בביטוח רכוש, ולא בביטוח אחריות, ממילא המסקנה המתחייבת היא, שסעיף 68 לחוק חוזה הביטוח אינו חל, ועל כן, אין ולא יכולה להיות לתרו/לתובעת שבנעליה, עילת תביעה ישירה כלפי מגדל, ותביעתה נגד מגדל צריכה להימחק על הסף.

5. התובעת מצטטת בתגובתה לבקשה את דברי בית המשפט בענין סיגנא (בעמ' 803, פיסקה 37), וטוענת, על סמך האמור שם, כי גם לבעלת הרכוש (תרו/התובעת) הזכות להיפרע ישירות מחברת הביטוח של המחזיקה ברכוש (ס.מ.א.).

6. אינני מקבל טענתה. מדובר שם במחזיק בנכס, אשר ביטח את הנכס, מבלי שנקב בבעל הנכס כמוטב על פי הפוליסה (כבענייננו). ברור שהמחזיק (שהוא המבוטח) זכאי להיפרע מחברת הביטוח כדי הנזק שנגרם לאינטרס שלו כמחזיק, והשאלה היא האם המחזיק זכאי לקבל מחברת הביטוח גם את הנזק שנגרם לאינטרס של בעל הנכס. בהקשר זה נאמר שם כי "אימוצה של מדיניות משפטית, השוללת את האפשרות להיפרע גם בגין נזקו של הבעלים במקרה כזה, מיטיבה שלא בצדק עם חברת הביטוח, הזוכה לפרמיה מלאה גם בגין הגנה על אינטרס הבעלים". אך לא נאמר, כי האפשרות להיפרע כנ"ל נתונה בידיו של בעל הנכס (שהוא איננו המבוטח, ואיננו המוטב). ומיד בהמשך הדברים (שם, עמ' 803) נאמר כי העובדה שהמחזיק בנכס לא קבע את הבעלים כמוטב על פי הפוליסה, איננה מאיינת את "החבות של חברת הביטוח לשפות את המחזיק גם בגין נזקים שנגרמו לאינטרס הבעלים בנכס...". וכן גם דברי ביהמ"ש (שם, בעמ' 797) על כי המחזיק בנכס "יכול לבטח את אינטרס הבעלים בו, לגבות מחברת הביטוח את התגמולים בגין הנזק שנגרם לאינטרס הבעלים, ולהחזיק בתגמולים אלה כנאמן לטובת הבעלים". וכן (שם, בעמ' 802) כי חוק חוזרה הביטוח "אינו משמיט את חבותה של חברת הביטוח כלפי המחזיק גם ביחס לנזק שנגרם לאינטרס הבעלים בנכס בנסיבות כגון אלה שבפנינו".

7. הנה כי כן, המחזיק בנכס (שאיננו בעל הנכס), שביטח את הנכס, ולא קבע את הבעלים כמבוטח או כמוטב עפ"י הפוליסה, זכאי לקבל מהמבטח את מלוא הנזק לנכס, משמע, גם הנזק שנגרם לאינטרס הבעלים בנכס, והוא הוא הזכאי לתבוע ולקבל מהמבטח את תגמולי הביטוח, אם כי את הסכום שיקבל בגין אינטרס הבעלים בנכס, עליו להחזיק בנאמנות לטובת הבעלים. לא נובע מדברים אלה, כי לבעל הנכס בנסיבות אלה (קרי, בעל נכס שאיננו המבוטח, וגם איננו מוטב על פי הפוליסה) זכות תביעה ישירה כלפי חברת הביטוח. יריבות ישירה בין צד שלישי לבין חברת הביטוח יכולה לקום רק בביטוח אחריות, מכוחו של סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, ובענייננו, כפי שכבר נאמר, מדובר בביטוח רכוש, ולא בביטוח אחריות.

8. טוענת התובעת כי בפוליסה שמגדל ערכה לס.מ.א. ישנה הפרדה מלאכותית בין המבטחת לבין בעל האינטרס הביטוחי ברכוש המבוטח, שזו תרו (בעלת הרכוש), ולכן יש לה, לתובעת (לטענתה) עילה ישירה כלפי מגדל, הואיל ומגדל ביטחה את הרכוש שלה (של תרו), בעת העברתו ע"י ס.מ.א.

אין לקבל טענה זו. "אינטרס ביטוחי אינו מספיק, ואין בו כדי ליצור יחסים המעניקים לפלוני זכות על פי חוזה הביטוח, ובענייננו, היות שדורנט היא המבוטחת, והמערער אינו מבוטח או מוטב, הרי שאין לו כל קשר חוזי עם המבטחת, המשיבה" (ע"א (חי') 4017/99 סמנא נ' סהר חב' לביטוח).

כך גם במקרה דנן, המבוטחת בפוליסה היא ס.מ.א. (וחברות נוספות הקשורות אליה). תרו איננה לא מבוטחת ולא מוטבה עפ"י הפוליסה. לפיכך, אין לתרו (או לתובעת, הבאה בנעליה) כל עילה כלפי מגדל מכוח הפוליסה.

9. טוענת התובעת כי תרו שילמה לס.מ.א. תוספת בסך 600 ₪, בגין הגדלת הכיסוי הביטוחי שבפוליסה, באופן שיכלול את העברת המכונה נשוא התביעה. לטענתה, קיימת יריבות בין תרו לבין מגדל, הואיל ותרו היא זו שנשאה בדמי הביטוח. אינני מקבל זאת. ס.מ.א. היא ששילמה את דמי הביטוח למגדל, והיא דאגה – ביחסים הפנימיים שבינה לבין תרו – לקבל שיפוי מתרו. אין בכך כדי להפוך את תרו לצד לחוזה הביטוח.

10. טוענת התובעת, כי היא תבעה את ס.מ.א. מכוח אחריותה כלפי תרו, בחוזים ובנזיקין, ואת מגדל, בהיותה המבטחת של ס.מ.א. לטענתה, כל חיוב שיוטל (אם יוטל) בתיק זה על ס.מ.א., ממילא ישולם בפועל ע"י מגדל, במישרין לתובעת. על כן, אין טעם למחוק התביעה נגד מגדל, הואיל והדבר רק יאריך ויסרבל את ההליך, שלא לצורך. אם מגדל תימחק, ממילא היא שוב תמצא את עצמה מעורבת בתיק זה, הואיל ותוגש נגדה הודעת צד שלישי. אינני מקבל טענה זו. אם אין בידי התובעת עילת תביעה כנגד מגדל, הרי שהיא אינה יכולה לתבוע את מגדל, חד וחלק. שיקולי "יעילות" אינם יכולים לשנות את העובדה הפשוטה הזאת.

11. לסיום, התביעה נגד מגדל דינה להימחק על הסף, בהעדר יריבות, ובעדר עילת תביעה בידי התובעת ישירות כלפי מגדל, וכך אני מורה.

לאור האמור, אינני רואה צורך לעסוק גם בשאלת ההתיישנות, שאף היא הועלתה ע"י מגדל, בבקשתה לסילוק התביעה על הסף.

12. בענין הבקשות שהגישו הנתבעים 1, 2, והנתבעת 3, למחיקת כתב התביעה, ולחלופין, לקציבת מועדים לתובעת להשלמת ההליכים המקדמיים, אני מקבל את הצעתה של התובעת, בתגובתה לאחת הבקשות הנ"ל, ומורה כי התובעת תגיש, לכל הצדדים בתיק זה, בתוך שלושה ימים מהיום, את כל מלוא המסמכים הקיימים ברשותה, והרלוונטיים לתביעה, תוך התייחסות כמובן גם לדרישות לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שהופנו אליה. לא תעשה כן התובעת, אשקול שנית את הבקשות למחיקת התביעה.

13. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 5 (מגדל חברה לביטוח) בסך 20,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ט, 19 מאי 2019, בהעדר הצדדים.