1. תביעה זו נסבה סביב אירוע מיום 7/11/11. בכתב התביעה המתוקן נטען כי חברת תרו תעשיה רוקחית (להלן – "תרו") נדרשה להוביל מכונה מסוימת, כבדה ביותר, ולהרים אותה לקומה השלישית במפעלה. נטען כי לצורך הובלת המכונה, שכרה תרו את שירותיה של הנתבעת 4 (להלן – "ס.מ.א."). נטען כי לצורך ביצוע העבודה, ובפרט לצורך הנפת המכונה אל הקומה השלישית, שכרה ס.מ.א. את שירותיהם של הנתבעים 1 ו-2, כקבלני משנה שלה.
2. ביום 7/11/11, במהלך ההרמה של המכונה, היא נשמטה מגובה רב אל הקרקע, ונגרם לה אובדן מוחלט. התובעת היא המבטחת של תרו, והיא שילמה לתרו את מלוא תגמולי הביטוח בגין האירוע.
3. תביעה זו היא תביעת שיבוב, שהגישה התובעת נגד הנתבעים 1, 2, ונגד הנתבעת 3, שהיא המבטחת שלהם בפוליסת אחריות כלפי צדדים שלישיים; וכן נגד ס.מ.א. ונגד הנתבעת 5 (להלן – מגדל"), שהיא המבטחת שלה בפוליסה לביטוח סחורות בהעברה.
4. מגדל לא נכללה כנתבעת בכתב התביעה המקורי.

ביום 10/5/18 ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה, בין היתר על דרך של הוספת מגדל כנתבעת. הבקשה נתקבלה. מגדל קיבלה את כתב התביעה המתוקן ביום 25/7/18.

ביום 26/12/18 שיגרה מגדל אל ס.מ.א מכתב דחייה, ובו הודיעה כי האירוע "אינו מכוסה, כיוון שהאירוע נגרם שלא במהלך "העברה" בהתאם להגדרת מונח זה בפוליסת סחורות בהעברה הנ"ל".

ביום 16/1/19 הגישה מגדל כתב הגנה מטעמה.

1. ביום 14/3/19 הוגשה ע"י מגדל בקשה למחיקת התביעה נגדה על הסף, מהטעם שפוליסת הביטוח של ס.מ.א במגדל איננה פוליסת אחריות, כי אם פוליסת רכוש, ועל כן אין יריבות בין התובעת לבין מגדל. הבקשה למחיקת התביעה נגד מגדל על הסף נתקבלה, בפסק דין חלקי שנתתי ביום 19/5/19.
2. בעקבות זאת, הגישה התובעת בקשה לתקן את התביעה פעם נוספת, ולהוסיף את מגדל כנתבעת, הפעם בעילה של ביטוח כפל, לפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח. הבקשה נתקבלה.
3. ושוב הגישה התובעת בקשה למחיקת התביעה נגד מגדל על הסף. הבקשה נתקבלה בפסק דין חלקי שנתתי ביום 18/11/19, אולם פסק הדין בוטל בהסכמה בביהמ"ש העליון ביום 3/2/22. מגדל חזרה אפוא להיות נתבעת בתיק זה, וביום 8/3/22 הגישה כתב הגנה.
4. הבקשה המונחת לפניי עתה היא בקשתה של התובעת למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של מגדל, בטענה שבסעיפים הללו מופיעות טענות, אשר לא נזכרו כלל במכתב הדחייה של מגדל מיום 26/12/18. זאת בניגוד להנחיית המפקח על הביטוח מיום 9/12/98, הקובעת, בסעיף 4 להנחיה, כי "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה".
5. הטענות, שהבקשה למחיקתן מכתב ההגנה מתייחסת אליהן, הן טענות באשר לפרשנות המלה "העברה" בפוליסה; טענת שינוע; טענת שימוש ברכב מוביל; טענת העברה בשטח הטריטוריאלי; טענת זהות המוביל בשנת 2009; טענות ל"מתיחת האירוע"; טענת התיישנות. נטען בבקשה, כי כל הטענות הללו הן טענות, שניתן היה להעלותן במכתב הדחייה, ומגדל אינה יכולה להצביע על נימוק כלשהו מדוע הטענות הללו הועלו לראשונה בכתב ההגנה מטעמה, אך לא נזכרו כלל במכתב הדחייה.
6. בתגובתה של מגדל לבקשה טוענת מגדל כי הנחיות המפקח על הביטוח אינן חלות במישור היחסים שבין התובעת לבין מגדל, הואיל וההנחיות נועדו לאזן יחסי כוחות לא שקולים, שבין מבטח למבוטח, ולא נועדו לחול על מקרה כמו המקרה דנן, שבו ההתדיינות היא בין שתי חברות ביטוח (כלל ומגדל), ויחסי הכוחות שווים.
7. לחלופין ובנוסף נטען, כי תביעתה של ס.מ.א. כלפי מגדל היא תביעה של מבוטח לתשלום תגמולי ביטוח מכח הפוליסה, ומכתב הדחייה הנ"ל מתייחס לתביעתה של ס.מ.א (ומופנה אליה בלבד). ואילו תביעתה של התובעת נגד מגדל היא תביעת השתתפות בין מבטחים, בעילה של כפל ביטוח, וכתב ההגנה שהגישה מגדל הוא הוא, לטענתה, מכתב הדחייה כלפי תביעתה של התובעת.
8. בנוסף טוענת מגדל כי מכתב הדחייה, שנשלח על ידה לס.מ.א, כולל את הטענות בכתב ההגנה, שאותן מבקשת התובעת למחוק, או מניח תשתית נאותה לטעון אותן בכתב ההגנה.

ה כ ר ע ה

1. אכן, נקבע בפסיקה כי –

"חוק חוזה הביטוח ואותן הוראות של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח תשמ"א -1981, העוסקות במישור המשפט הפרטי שביחסי מבטח-מבוטח, המבטאים את מדיניותו של המחוקק, הם חוקי צרכנות מובהקים, שנקודת המוצא שלהם היא של אי שוויון בין הצדדים, ומגמתם הברורה היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח, ולאזן את חוסר השוויון ביניהם"

(ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח פ"ד מז(1) 837, 856).

וכן:

"הוראות החוק הנזכרות הן הוראות צרכנות מובהקות, שנקודת המוצא שלהן היא כי מערכת היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים מאופיינת בהעדר שוויון מובנה, יחסי כוחות בלתי שקולים ופערי מידע לטובת חברות הביטוח".

"הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות".

(רע"א 641/05 הפניקס הישראלי חב' לביטוח נ' אסולין).

וכן:

"חובת המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה... חובה זו משקפת את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות ...".

(ע"א 7276/07 הכנ"ר נ' אשורנס ג'נרל דה פרנס, בפיסקה 18).

1. בשים לב לרציונאל העיקרי, כמצוטט לעיל, של הנחיית המפקח בעניין החובה לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה, אני מקבל את טענתה של מגדל כי הנחיות אלה אינן רלוונטיות, מקום שמדובר בתביעה בין שתי חברות ביטוח בעילה של כפל ביטוח. התובעת, כלל חברה לביטוח, אינה נזקקת להגנה הניתנת לצרכן הקטן, ל"צד החלש" בעיסקה, בחקיקה הצרכנית ובהנחיות הפיקוח המתלוות אליה. דינים צרכניים אלה נועדו "לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח, ולאזן את חוסר השוויון ביניהם". הם לא נועדו לחול, ואין כל היגיון או תכלית בהחלתן, על התדיינות בין שתי חברות ביטוח, שקולות בכוחן, בתביעת כפל ביטוח. אין כאן "צד חלש", המתדיין מול מבטחו, והזקוק להגנתן של ההנחיות הללו או להגנת בית המשפט מפני כוחו העדיף של המבטח.
2. במקרה שבפניי קיים גם טעם נוסף, והוא, שהתביעה (גם נגד מגדל) הוגשה בטרם נתנה מגדל את מכתב הדחייה.

כאמור, בעניין אסולין, שצוטט לעיל, הנחיות המפקח על ביטוח

"עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן, מבוטח, שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד".

וכן:

"הנחיית המפקח אף תורמת, ולו בעקיפין, למניעת הגשת הליכי סרק לבית המשפט, שכן תובע פוטנציאלי היודע מראש מה הן טענות המבטחת יכול לשקול בצורה מושכלת האם יש מקום להגשת תובענה על ידו, על כל ההוצאות והסיכונים הכרוכים בהגשת תובענה שסיכוייה אינם טובים".

(רע"א 2121/14 אליהו חב' לביטוח נ' אייש, בפיסקה 10).

1. ברור שבכל הנוגע לתכלית הזאת של הנחיית המפקח על הביטוח, התכלית לאפשר למבוטח להעריך כדאיותה של הגשת תביעה לביהמ"ש, ומניעת הליכי סרק, הרי שדברים אלה אינם רלוונטיים, מקום שהתביעה כבר הוגשה לבית המשפט, ומכתב הדחייה נשלח רק אחרי הגשת התביעה. ברור כי לתוכנו של מכתב הדחיה במקרה זה לא הייתה כל השפעה על שיקוליה של כלל אם להגיש או לא להגיש את התביעה.
2. טוענת התובעת כי בהנחיית המפקח על הביטוח, בסעיף 3 להנחיה, נאמר כי מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן – "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו בכתב את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו ...". הנחיות המפקח חלות, אם כן, לא רק על מבוטח, אלא גם על צד שלישי, והתובעת, לפי הטענה, היא צד שלישי (צד שלישי ליחסים שבין מגדל לבין ס.מ.א.).
3. אינני סבור כך. לדעתי התובעת איננה "צד שלישי" כמשמעותו בהנחיות המפקח על הביטוח. הצד השלישי שההנחיה מתייחסת אליו הוא הניזוק שדיני הביטוח יצרו יריבות ישירה בינו לבין החברה שביטחה את אחריותו של המזיק, אם לפי סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח^[1], אם בסיטואציה של הטבת נזק לפי סעיפים 2 ו-6 לחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), העוסקים אף הם בביטוח אחריות^[2], ואם במצבים אחרים (כגון ביטוח חובה לרכב, שאף הוא (בחלקו) ביטוח אחריות). אולם במקרה דנן, הפוליסה של מגדל איננה פוליסת אחריות, אלא פוליסת רכוש. התובעת, לכן, איננה אותו צד שלישי, שדיני ביטוח האחריות יצרו יריבות ישירה בינו לבין המבטחת, ואשר הנחיית המפקח על הביטוח מתייחסת אליו. בענייננו עסקינן בשתי חברות ביטוח, שביטחו את אותו רכוש, והתביעה היא תביעת השתתפות ביניהן, לפי סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח.
4. בהערת אגב אציין כי גם בהנחה שהנחיית המפקח על הביטוח חלה על תביעה זו, שבין התובעת ומגדל, נראה, הן לפי מכתב הדחייה, הן לפי כתב ההגנה, כי בפיה של מגדל טענת הגנה בסיסית אחת: הכיסוי הביטוחי לפי הפוליסה הוא ל"אבדן או נזק תאונתי שנגרם לרכוש המבוטח בעת העברתו", ואילו האירוע נשוא התביעה נגרם "שלא במהלך העברה בהתאם להגדרת מונח זה בפוליסת סחורות בהעברה הנ"ל".

בכתב ההגנה של מגדל נטען, כי המכונה הועברה למפעל תרו בחיפה בשנת 2009; ואילו האירוע נשוא התביעה, אירוע ההנפה, אירע בשנת 2011. מדובר בעובדות שהיו בידיעת התובעת, שהרי הן עולות מנספחים שצורפו לתביעתה (עמ' 4 בחוות דעת סלוצקי, ועמ' 2 בחוות דעת קורן). אין ספק שראוי וצריך היה לתת הנמקה ופירוט רב יותר במכתב הדחייה (כפי שאכן עשתה מגדל, בכתב ההגנה הראשון שהגישה סמוך לאחר מכן, ביום 16/1/19), אך נראה כי רוב הסעיפים שמחיקתם מבוקשת נכללים (גם אם בפרשנות ליברלית) בגדרה של הטענה שבמכתב הדחייה, ולא הייתה פגיעה ביכולתה של התובעת, חברת ביטוח, להבין את טענת הדחייה ולכלכל את צעדיה. די היה לה לעיין בפוליסה של מגדל (אשר מכתב הדחייה מפנה אליה, אל ההגדרה של המונח "העברה"), כדי להיווכח מה נכלל, וגם מה אינו נכלל, בגדרו של המונח "העברה".

1. ואוסיף עוד, כי "הפסיקה קבעה כי יש לאפשר למבטחת להעלות טענה שלא הועלתה במכתב הדחייה, אם משמעות מחיקתה תהיה הרחבה של הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח" (רע"א 4009/19 חתמי לוידס נ' מודיעין אזרחי, בפיסקה 4). נראה שגם על פי הלכה זו, אין מקום במקרה זה למחיקת הסעיפים שמבוקשת מחיקתם.
2. לסיכום, אני דוחה את הבקשה למחיקת סעיפים מכתב הגנתה של מגדל מיום 8/3/22.

אינני מחייב את התובעת בהוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

1. כפי שהיה ברע"א 2121/14 אליהו חב' לביטוח נ' עייש, וכן בת.א. (מרכז) 30282-11-12 סהר נ' א. רובין אדריכלים. ↑

2. כפי שהיה בבש"א (חי') 3046/06 אסם השקעות נ' אישי ישיר חב' לביטוח (4.2.2006). ↑