1. לפניי תביעת שיבוב בגין אירוע מיום 7/11/11. בכתב התביעה המתוקן נטען כי חברת תרו תעשיה רוקחית (להלן: "תרו") נדרשה להוביל מכונה מסוימת, כבדה ביותר, ולהרים אותה לקומה השלישית במפעלה. לצורך הרמת המכונה, שכרה תרו את שירותיה של הנתבעת 4 (להלן: "ס.מ.א."). ס.מ.א. מצידה שכרה את שירותיהם של הנתבעים 1, 2, כקבלני משנה שלה. ביום 7/11/11, במהלך ההרמה של המכונה, היא נשמטה מגובה רב אל הקרקע, ונגרם לה אובדן מוחלט. התובעת היא המבטחת של תרו, והיא שילמה לתרו את מלוא תגמולי הביטוח בגין האירוע. התביעה שלפניי היא תביעת שיבוב שהגישה התובעת, כנגד הנתבעים 1, 2, ונגד המבטחת שלהם, היא הנתבעת 3; וכן נגד ס.מ.א., ונגד המבטחת שלה בפוליסה לביטוח סחורות בהעברה, היא הנתבעת 5 (להלן: "מגדל").
2. בפסק דין חלקי, שנתתי ביום 19/5/19, מחקתי על הסף את התביעה נגד מגדל, מהטעם שהפוליסה שמגדל הוציאה לס.מ.א. היא פוליסת רכוש, אשר תרו, וכמובן גם התובעת, שנכנסה בנעליה, לא הוגדרו בה כמבוטח או כמוטב עפ"י הפוליסה, ועל כן אין יריבות בין התובעת לבין מגדל, ואין לתובעת עילת תביעה נגד מגדל.
3. לאחר מכן הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה, על דרך הוספתה של מגדל כנתבעת נוספת, וזאת בנימוק של ביטוח כפל, לפי סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח, היינו, שהרכוש בוטח, בביטוח רכוש, הן אצל התובעת והן אצל מגדל. נעתרתי לבקשה לתיקון התביעה, וכתב תביעה מתוקן אכן הוגש.
4. הבקשה המונחת לפניי עתה היא בקשתה של מגדל לסילוק התביעה על הסף. אחד הנימוקים ביסוד הבקשה הוא, שהתובעת, בתביעתה המקורית נגד מגדל, לא ביקשה, ולא קיבלה, היתר לפיצול סעדים, כנדרש בתקנה 45 לתקסד"א, ועל כן היא מנועה מלתבוע כיום סעד נגד מגדל, מכוח אותה עילת תביעה.

התובעת משיבה על כך, כי תקנה 45 אינה רלוונטית לענייננו, הואיל והיא עוסקת בזכותו של התובע לתבוע סעד הנובע מאותה עילת תביעה, ואילו בענייננו, בתביעה המקורית העילה נגד מגדל הייתה עילת שיבוב, ובתביעה הנוכחית העילה נגד מגדל היא עילת כפל ביטוח.

1. תקנה 45 לתקסד"א קובעת: "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

השאלה העומדת להכרעה היא האם התביעה המקורית נגד מגדל והתביעה הנוכחית נגד מגדל, הן תביעות "בשל עילה אחת", או בשל עילות שונות.

"לצרכי בחינתה של "זהות העילה" המבחן הוא רחב ביותר, והשיקול המנחה הוא, שהנתבע לא יוטרד בתביעות שונות בגין אותו מעשה" (רע"א 7437/13 פלונית נ' שמריהו, בפיסקה ח').

"המבחן הקובע באשר להגדרת "עילה" לעניין זה הוא "כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה או התביעות שהוגשו" (ע"א 512/08 שופרסל נ' עבד אלקאדר, בפיסקה 11, וכן רע"א 7437/13 הנ"ל, שם).

השאלה היא האם עסקינן "בתביעות חוזרות ונשנות הנובעות ממסכת עובדתית זהה" (רע"א 3402/18 מ"י נ' אפרופים, בפיסקה 12).

"מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה ..... התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששימשה יסוד להליך ולפסק הדין" (ע"א 735/07 צמרות נ' בנק מזרחי טפחות, בפיסקה 24, ע"א 2634/09 רוטנברג נ' אלגו השקיה, בפיסקה 16).

השאלה היא "האם מבחינה מהותית מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו, והאם הזכות או האינטרס המוגן בהם עוסקות שתי התביעות – זהים. לצורך כך יש לבחון, בין היתר, גם את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים" (ע"א 6982/12 עזבון המנוחה corrie נ' מ"י, בפיסקה 20).

1. במקרה שלפניי, התביעה המקורית נגד מגדל והתביעה הנוכחית נגד מגדל מבוססות על אותה עילה, במשמעות הרחבה של "עילה", כפי שהבאתי לעיל. שתיהן נוגעות לאותו אירוע נזק, שאירע ביום 7/11/11; שתיהן מבוססות על כך שהתובעת שילמה את הנזק למבוטחה; שתיהן מבוססות על אותה פוליסת ביטוח שמגדל הוציאה ל-ס.מ.א. בתביעה הנוכחית נוסף המרכיב, שישנם שני מבטחים לאותו רכוש שניזוק, ועל כן לתובעת זכות השתתפות כלפי מגדל. אולם מרכיב זה שנוסף אינו הופך את התביעה לתביעה בעילה אחרת. שתי התביעות נוגעות לאותו עניין עצמו. התשתית הבסיסית של העילה היא אותה תשתית. המסכת העובדתית היא אותה מסכת עובדתית. האינטרס המוגן הוא האינטרס של התובעת – ששילמה את הנזק למבוטחה – להיפרע מהמבטחת של המזיק (ס.מ.א.) היינו, ממגדל. בפעם הראשונה ביקשה לעשות זאת בדרך של תביעת שיבוב/תחלוף לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, ועתה היא מבקשת לעשות זאת בדרך של תביעת השתתפות לפי סעיף 59(ד) לחוק חוזה הביטוח. העובדה שהביסוס המשפטי בכל אחת משתי התביעות הוא שונה, אינה הופכת אותן לתביעות בעילה שונה (ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות נ' צוברי, בפיסקה 23). "המבקשים אינם יכולים לפצל את תביעתם, ביחס לאותה מערכת נסיבות, לסידרה של תביעות, הנשענות כל אחת על טענה משפטית שונה, במטרה להגן על אינטרסים קרובים" (רע"א 5138/18 עוואד נ' נשר, בפיסקה 18).
2. למעלה מן הצורך אעיר, כי עיון בכתב התביעה המונח בפניי מעלה, שכמעט ניתן לומר, כי תביעתה העיקרית של התובעת נגד מגדל (כוונתי לתביעה הכלולה בסעיף 25 לכתב התביעה), היא תביעה באותה עילה, אף במובן הצר של "עילת תביעה". שכן, העילה שבסעיף 25 לכתב התביעה היא עילה להשתתפות מלאה של מגדל, במלוא הסכומים שהתובעת שילמה למבוטחה. היא איננה מבוססת על כפל ביטוח (סעיף המקנה רק זכות השתתפות, לפי היחס שבין סכומי הביטוח), אלא מבוססת היא, כמצוטט שם, על זכות התחלוף הנתונה למבטחת של הניזוק. גם התביעה המקורית נגד מגדל הייתה מבוססת על זכות התחלוף (סעיף 62 לחוק).
3. כלל נוסף שהשתרש בפסיקה הוא, כי "המונח "עילה" הוגדר באופן שתחולתו משתרעת לא רק על טענות עובדתיות שנטענו בפועל, ועל תיאוריות משפטיות שהועלו לדיון במסגרת ההליך הראשון, אלא גם על טענות ותיאוריות משפטיות הנוגעות לסכסוך נשוא התובענה, שניתן היה לרכזן יחדיו ולהביאן במאוחד בפני בית המשפט, גם אם כלל לא נטענו במסגרת ההתדיינות הראשונה (רע"א 5138/18 עוואד נ' נשר, בפיסקה 16). "מקום בו יכול היה התובע לרכז את כל העובדות והטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, תיחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות" (שם, בפיסקה 19, ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה, בפיסקה 7). במקרה שלפניי ניתן היה לכלול, בתביעה הראשונה נגד מגדל, הן את עילת התחלוף, והן, לחלופין, את עילת כפל הביטוח. כאמור בעניין עוואד נ' נשר הנ"ל (בפיסקה 20): " אין בתקנה 72(ב) דבר האוסר על העלאתן של טענות משפטיות חלופיות, והמבקשים יכולים היו לטעון בתובענה להתחייבות להקנות בעלות, ולמצער, ככל שלא יעלה בידם לשכנע בעניין זה, לזכויות של מקים בהסכמה. משלא עשו כן, מיצו תביעתם, ואין כאמור מקום לנהל דיון חוזר באותה מסכת עובדתית, אך כדי לברר טענה משפטית חלופית, שיכולה הייתה להיטען, ולא נטענה". גם אם עשתה התובעת מקח טעות בהליך הראשון, אין מנוס מן הקביעה, כי מיצתה את עילתה בפסק הדין בהליך הראשון (ע"א 7183/13 ברק נ' דלתא קפיטל גרופ, בפיסקה 19).
4. הגעתי, אם כן, למסקנה, כי התביעה המקורית נגד מגדל והתביעה הנוכחית נגד מגדל הן תביעות "בשל עילה אחת", כמשמעותו של ביטוי זה בתקנה 45 לתקסד"א. "המשמעות היא, שמקום בו מדובר בעילת תביעה אחת, ככלל, אין לצרף אותה לתביעות אחרות, אלא על התובע למצות את מלוא הסעדים הקיימים לו בגין אותה העילה – בגדר הליך אחד. תובע אשר אינו ממצה את זכותו למלוא הסעדים, רואים אותו כמוותר על היתרה, והוא מנוע מלתבוע את החלק הנותר בשלב מאוחר יותר בתביעה נפרדת, אלא באישורו של בית המשפט" (ע"א 512/08 שופרסל נ' עבד אלקאדר, בפיסקה 11). "זאת על מנת למנוע הטרדתם של נתבעים, כמו גם של מערכת בתי המשפט, בתביעות חוזרות ונשנות הנובעות ממסכת עובדתית זהה" (רע"א 3402/18 מ"י נ' אפרופים, בפיסקה 12).
5. התובעת לא הגישה בקשה לפיצול סעדים, ו"כידוע, ניתן להגיש בקשה לפיצול סעדים כל עוד התביעה הראשונה תלויה ועומדת" (רע"א 812/14 קרמר נ' קרמר, בפיסקה י"ג). בענייננו, התביעה הראשונה של התובעת נגד מגדל איננה תלויה ועומדת. היא נסתיימה בפסק דין (חלוט), ומשכך הדבר, מנועה התובעת היום מלהגיש בקשה לפיצול סעדים. על כן, ובהתאם להוראות תקנה 45, מנועה הייתה התובעת מלהגיש את תביעתה הנוכחית נגד מגדל, ודין התביעה להימחק על הסף.
6. בשאלת ההתיישנות הבעתי את דעתי הלכאורית בהחלטה מיום 21/8/19. אינני רואה צורך לערוך מחקר משפטי בסוגיה ולחוות דעתי ביחס לטענותיהם המלומדות של ב"כ מגדל בעניין זה. התביעה נגד מגדל מסולקת על הסף מנימוקים אחרים, הכול כמפורט לעיל, ולפיכך אין צורך, להכריע בסוגיית ההתיישנות.
7. התביעה נגד הנתבעת 5 (מגדל חברה לביטוח) נמחקת על הסף.

התובעת תישא בהוצאות מגדל בסך 7,500 ₪.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.