לפני:

כב' השופטת אורית יעקבס

<#1#>

החלטה

1.        לפניי בקשת התובע, מיום 26/9/18 (להלן:"הבקשה") להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד -פרופ' ולטר מרקביץ  (להלן:"המומחה"), כאשר מהבקשה עולה כי את השאלות ניסח, עבור התובע, פרופ' רוגין.

2.        בתאריך 21/10/18, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן:"התגובה"), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לה.

3.        בתאריך  6/11/18, לאחר שהתובע לא ניצל את האפשרות שביה"ד נתן לו, להתייחס לתגובת הנתבע, הגיעה העת להכריע בבקשה, כפי שאף נקבע בהחלטה מיום 6/11/18.

4.         רקע

א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע, מיום 8/3/17, לדחות את תביעתו להכיר באוטם שריר הלב שארע לו ביום 7/12/16, כפגיעה בעבודה.

ב. בתאריך 6/3/18 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה נחקרו על תצהירי עדותם הראשית:עד התובע - מר פוקס שחר (להלן:"מר פוקס" או "עד התובע") והתובע.

ג. בתאריך 15/7/18 , במסגרת החלטה מפורטת, קבע ביה"ד כי אירע אירוע חריג בעבודתו של התובע ובהתאם לכך, נתן באותו יום את החלטתו בדבר מינוי המומחה.

ד. בתאריך 30/7/18 התקבלה, בביה"ד, חוות דעתו של כבוד המומחה והיא הועברה לצדדים.

ה. בתאריך 26/9/18 (לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה) הגיש התובע את הבקשה, כאמור ברישא של החלטה זו.

5. להלן העובדות הרלוונטיות, שהועברו למומחה:

א. התובע יליד 1953, נשוי, רופא משפחה בהכשרתו, עובד, משנת 1993, בתפקיד זה, בקופת חולים "לאומית" (להלן:"הקופה").

ב. בשנת 2014 פוטר התובע מעבודתו ופיטוריו בוטלו בעקבות הליך משפטי שנקט, במסגרת סע"ש 50847-11-14, הליך שהסתיים במסגרת פסק דין מיום 7/1/15, אשר נתן תוקף להסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

ג. לפני שפוטר התובע הוא עבד בסניף הקופה ביוקנעם ולאחר שחזר פוצלה עבודתו לשני מקומות - מגדל העמק ודלית אל כרמל.

ד. בתאריך 6/12/16 התקיימה פגישה בין התובע לבין העד מטעמו שהוא - מנהל אזור חיפה ועמקים בקופת וכן לבין ד"ר בשארה - הרופא האזורי של הקופה. במהלך פגישה זו דובר על שינוי בהצבתו של התובע וניודו לסניף אחר.

ה. בבוקרו של יום ה - 7/12/16 הגיע התובע לסניף הקופה בדלית אל כרמל והתחיל מקבל מטופלים .

ו. בשעה 11:00 או בסמוך לכך התחיל התובע מרגיש לא טוב ובשלב מסויים הזעיקו עובדי הקופה אמבולנס שפינה את התובע לבית חולים "בני ציון" שם אושפז מיום 7/12/16 ועד ליום 12/12/16, תקופה במהלכה עבר אירוע לבבי נוסף.

ז. על גבי טופס התביעה שהגיש התובע לנתבע (נ/4) הוא רשם בסעיף "תאור הפגיעה":"סחרחורת, זיעה קרה וחולשה כללית, תוך כדי עבודה בקופת חולים לאומית דליית אל כרמל".

ח. על גבי טופס בל/250, בסעיף "פרטי התאונה" נרשם כי זו ארעה ביום 7/12/16 בשעה 11:30 בקופת חולים דלית אל כרמל."תאור התאונה", נרשם:"לדבריו, בזמן עבודה במחשב, הרגיש חולשה כללית, זיעה קרה, כאבי בטן תחתונה וחשב שיש לו התק, IBS - ניגש לשירותים, לדבריו הרגיש חולשה גדולה יותר וסחרחורות, הגיע לחדר אחות ולדבריו נבדק וקיבל עזרה ראשונה להתקף לב. לדבריו הוזמן נט"ן ופונה לבית חולים".

ט. ברישומים הרפואיים שנערכו לתובע בבית חולים וגם לאחר מכן לא צויין אירוע חריג שארע לו בסמוך להתרחשות האוטם הלבבי.

6.        הבקשה

           להלן השאלות שמבקש התובע להפנות אל המומחה:

           א. האם התובע עבר צנתורי לב לפני התאריך 16/12/16?

ב. האם התובע סבל מאוטם בשריר הלב או עבר ניתוח מעקפים לפני 6/12/16?

ג. האם התובע סבל מאי ספיקת לב בעבר?

ד. ביה"ד קבע שהאירוע של 6/12/16, היה אירוע חריג - האם אתה מקבל את ההחלטה?

ה. לאחר פחות מ - 24 שעות, הגיע התובע לאשפוז בבית חולים בני ציון. אובחן אוטם בשריר הלב עם קטע סט זמנית. האם קיים קשר הדוק בזמן בין האירוע החריג והופעת האוטם?

ו. האם הקשר בזמן לא תומך (לפי ספרות רפואית ענפה) בעובדה שמדובר על תאונת עבודה?

ז. התובע סבל בתאריך 7/12/16 מחולשה כללית, זעה קרה, ירידה משמעותית בלחץ דם, נרשם עלייה ברורה של קטע סט בקיר התחתון ועליה של טרופונין בדם.

שלושת הדברים חיובים לאבחון של אוטם חריף בשריר הלב לפי ארגון הבריאות העולמי - האם המומחה מסכים שבתאריך הנדון סבל מאוטם חריף בשריר הלב?

ח. האם עליה של המרקר טרופונין היא ביטוי של נזק מיוקרדיאלי חריף?

ט. האם באוטם תחתון (סרעפתי) ברוב המקרים קיימת היצרות של העורק הימני אך לפעמים היצרות קשה או סתימה של העורק העוקף?

י. בצנתור הודגם היצרות בענף אלכסון משני (עורק העוקף), האם זו הסיבה של אוטם בקיר תחתון?

י"א בדוח צנתור כתוב "היפוקינזיה אינפורובזאלית" האם זה כתוצאה מהאוטם בשריר הלב (נקודה 6.3.2 בחוות דעתך).

י"ב החולה סבל מיתר לחץ דם, עישן וסבל מדיסליפדמיה, לא סבל מסכרת, אין לו עבר קרדיאלי - האם אפשר לסכם שללא אירוע חריג האוטם היה מופיע מאוחר יותר או לא היה מופיע בכלל?

י"ג האם המומחה לא חושב שמדובר על תאונת עבודה קלאסית לפי הספרות הרפואית ומשפטית?

י"ד האם לפי הספרות כ- 10% של אוטמים חריפים בשרירי הלב נגרמת כתוצאה של אירוע חריג צמוד לאוטם?

7.         התגובה

להלן נימוקי הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א. הנתבע מתנגד להפניית שאלות מס' 1-3 שכן המומחה סוקר בחוות הדעת את היקף מחלת הלב ופעילות מחלת הלב של התובע, עובר לאירוע מיום 6.12.16 וזאת בפסקאות 10.6 ו 10.7 לחוות הדעת. המומחה לא ציין בחוות הדעת ואף לא רמז על כך שהתובע עבר צינטור ו/או ניתוח מעקפים לפני ה- 6.12.16.

ב. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 4 שכן המומחה מודע לקביעתו של בית הדין בעניין האירוע החריג מיום 6.12.16 (ראה פסקה 10.2 לחוות הדעת). במספר הזדמנויות מציין המומחה כי ביום ה- 6.12.16 אירע לתובע אירוע חריג ואין כל הטלת ספק מצידו של המומחה לעניין זה.

ג. הנתבע מתנגד להפניית שאלות מס' 5-6 שכן בפיסקה 10.8 לחוות הדעת בוחן המומחה את הסיכוי לקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם בהתייחסות לזמן שחלף מרגע האירוע החריג להופעת האוטם. בפסקה 10.8.6 קובע המומחה באופן ברור וחד משמעי כי הסיכוי שקיים קשר סיבתי הינו נמוך ולכן לא ברור מדוע פונה התובע בשאלות אשר המומחה דן בעניינם וענה באופן ברור וחד משמעי.

ד. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 7 שכן המומחה קובע בפיסקה 9.2 לחוות דעתו כי מדובר באוטם חד בשריר הלב וזאת על סמך הרישומים הרפואיים שהונחו לפניו.

ה. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 8 שכן המומחה מתייחס לעניין רמת הטרופוניון הן לגבי האשפוז מיום 12.9.12 (ראה פסקה 7.8.4 ו- 10.7.2) והן לגבי האשפוז מיום 7.12.16 (ראה פסקה 6.7 סקירת תוצאות בדיקות המעבדה).

ו. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מסי 9-11 שכן שאלות אלו לא נועדו להבהיר דבר מהאמור בחוות הדעת.

ז. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 12 שכן מדובר בשאלה לא רלוונטית. בחוות הדעת קובע המומחה כי האוטם התפתח אצל התובע כתוצאה מעיוות העורק שהופיע באופן פתאומי (ראה פסקה 9.7.ו). סוג זה של אוטם היה מצופה שיופיע תוך דקות עד שעה ולא כעבור 24 שעות, כך שהשאלה האם ללא האירוע החריג לא היה מופיע האוטם כלל או מאוחר יותר אינה רלוונטית.

ח. הנתבע מתנגד להפניית שאלה 13 שכן גם היא אינה רלוונטית. המומחה קבע באופן ברור וחד משמעי כי הסיכוי לקשר סיבתי בין האירוע החריג לבין הופעת האוטם, הינו נמוך.

ט. הנתבע מתנגד להפניית שאלה מס' 14 שכן גם היא אינה רלוונטית.

8.        הכרעה

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה   (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13), שכן על פי הדין, הן מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, נקבע כי ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לפניהם, להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה בתגובה, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה, חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו (לעיתים בשינויי נוסח ותוך הוספת שאלה שלא נשאלה, הכל במטרה שתשובות המומחה יסייעו לביה"ד להכריע בתביעה), שהרי אין במדיניות הליברלית של הצגת שאלות הבהרה כדי לגרום לכך ששאלות לא רלוונטיות ו/או שאלות בעניינים שהמומחה התייחס אליהם בצורה מפורשת, מלאה ומספקת, בחוות דעתו יופנו אליו שוב.

ואלו שאלות ההבהרה (שמוספרו להלן לפי מיספורן בסעיף ה"בקשה" דלעיל) עליהן יתבקש המומחה להשיב (וזאת בהחלטה נפרדת שתועבר אליו):

           א. האם התובע עבר צנתורי לב לפני התאריך 16/12/16?

ב. האם התובע סבל מאוטם בשריר הלב או עבר ניתוח מעקפים לפני 6/12/16?

ג. האם התובע סבל מאי ספיקת לב בעבר?

ז. התובע סבל בתאריך 7/12/16 מחולשה כללית, זעה קרה, ירידה משמעותית בלחץ דם, נרשם עלייה ברורה של קטע סט בקיר התחתון ועליה של טרופונין בדם.

שלושת הדברים חיובים לאבחון של אוטם חריף בשריר הלב לפי ארגון הבריאות העולמי - האם המומחה מסכים שבתאריך הנדון סבל מאוטם חריף בשריר הלב והאם לכך התכוון עת קבע בפיסקה 9.2 לחוות דעתו כי מדובר באוטם חד בשריר הלב?

ח. האם עליה של המרקר טרופונין (עליה אליה התייחס כבוד המומחה בפיסקה 7.8.4 לחוות דעתו וכן בפיסקה 10.7.2) היא ביטוי של נזק מיוקרדיאלי חריף?

ט. האם באוטם תחתון (סרעפתי) ברוב המקרים קיימת היצרות של העורק הימני אך לפעמים היצרות קשה או סתימה של העורק העוקף?

י. בצנתור הודגם היצרות בענף אלכסון משני (עורק העוקף), האם זו הסיבה של אוטם בקיר תחתון?

י"א בדוח צנתור כתוב "היפוקינזיה אינפורובזאלית" האם זה כתוצאה מהאוטם בשריר הלב (נקודה 6.3.2 בחוות דעתך).

י"ד האם יש בתשובות שנתת לשאלות ההבהרה דלעיל, כדי להוביל אותך למסקנה כי הנכון הוא שבעצם השפעת האירוע החריג בעבודתו של התובע (הכוונה לאירוע מיום 7/12/16) כן היתה משמעותית (ולא פחותה כפי שקבעת בחוות דעתך) ובהתאם לכך לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין האוטם שהתפתח בתובע?

למען הסר ספק יובהר כי את שאר שאלות ההבהרה , לא מצא ביה"ד לנכון להפנות אל המומחה, בדיוק מהטעמים שציין הנתבע בתשובתו ובשים לב למענה שניתן להם, הלכה למעשה, בחוות הדעת, אשר בה אף היה איזכור חוזר ונשנה לעובדה שביה"ד קבע כי האירוע מיום 7/12/16 הינו בבחינת אירוע חריג - עובדה לה היה מודע המומחה ואף התבסס עליה.

ניתנה היום, כ"ט בחשוון תשע"ט, (7 בנובמבר 2018), בהעדר הצדדים.