17 אוקטובר 2018

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר

החלטה

פתח דבר

1. ביום 12.11.2015 אירעה לתובעת תאונה, אשר הנתבע הכיר בה כתאונת עבודה, בגינה נפגעה בברכיים ובכפות הידיים, אך לא בגב. כעת מונחת בפני בית הדין המחלוקת בשאלה, האם התובעת נפגעה גם בגבה כתוצאה מאותה תאונה.

תאונת העבודה וההליכים מול הנתבע

1. התובעת, ילידת 1971, עבדה במועד הרלוונטי כמזכירה בחברת אנקו שרותי מדע בע"מ. ביום 12.11.2015 נכנסה התובעת לחדרו של מנהלה, נתקלה בתיק כבד שהיה מונח על הרצפה, מעדה ונפלה, כל זאת בנוכחותו של המנהל (להלן – תאונת העבודה).
2. ביום 5.5.2016 הגישה התובעת טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (נ/1. להלן – טופס התביעה). בתיאור התאונה רשמה התובעת כך: "בעת שנכנסתי לחדר המנהל (פיני) נתקלתי בתיקו שהונח על השטיח, לצד השולחן, התיק היה כבד. מעדתי והתגלגלתי בעוצמה חזקה. המנהל היה בחדר וראה ואף סייע לי לקום". בפרטי האיבר הנפגע ציינה התובעת "גב תחתון וגפיים". המעסיק אישר על גבי טופס התביעה כי הפרטים שמסרה התובעת הינם נכונים לפי מיטב ידיעתו, ללא הסתייגויות.
3. ביום 26.6.2016 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה הוכרה וכי הפגיעה שהוכרה הינה חבלה בברכיים ובכפות הרגליים, תוך שהובהר כי הנתבע אינו מכיר בקשר הסיבתי בין הפגיעה בגב לבין התאונה (צורף לכתב ההגנה).

פנייה לטיפול רפואי

1. התובעת פנתה לראשונה לטיפול רפואי ביום 15.11.2015 (נ/4. עמ' 3, ש' 30). בתלונות התובעת נרשם: "כאבים בברכיים ובכפות הרגליים בעקבות נפילה לפני יומיים" ובממצאים נרשם: "רגישות מינימלית סביב פיקות של שתי הברכיים ובכפות הידיים". לא ברור אם רישום הממצאים ביחס לכפות הידיים הינו בטעות, תוך כוונה לכפות רגליים, אם לאו. אך אין הדבר נדרש לענייננו.
2. באשר לגב, התובעת התלוננה לראשונה על כאבי הגב אותם היא מקשרת לתאונת העבודה, ביום 17.1.2016 ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ניתנה לה רק ביום 10.4.16(עמ' 5, ש' 4; נ/5; רישומים רפואיים מ-1/2016 צורפו לכתב התביעה).

ההליך בבית הדין ועיקר טענות הצדדים

1. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 24.5.2018 נשמעה עדותה של התובעת ושל עדה מטעמה, גב' חיה גולן.

לאחר הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב ואלו עיקריהן:

1. לטענת התובעת, מיד לאחר הנפילה חשה כאבים בגב התחתון ופנתה לטיפול רפואי, אך נטלה משככי כאבים ולכן כאבי הגב התגברו בינואר. מועדי הפניה של התובעת לקבלת טיפול רפואי, הינם בטווח זמן סביר מהתאונה.

מנגנון הנפילה שמתואר על ידי התובעת מחזק את הטענה לפגיעה בגב תחתון.

אמנם התובעת סבלה בעבר מכאבי גב, אך לא באופן שהגביל אותה בתנועה, כפי מצבה לאחר תאונת העבודה. התובעת העידה כי אורח החיים שלה השתנה בעקבות התאונה. אם היה עניינה של התובעת נדון בפני ועדה רפואית, הרי שלא ניתן היה לנכות מהליקוי בגב בגין "מצב קודם" בהעדר נתונים מוכחים לקיומו של ליקוי טרם התאונה.

1. לטענת הנתבע, התובעת טענה כי לא חשה בכאב מיד לאחר האירוע ולכן לא הלינה על כאבי גב כאשר פנתה לראשונה לטיפול רפואי, ביום 15.11.2015, אך זו טענה בעלמא, כי בהמשך אישרה שסבלה מכאבי גב מיד לאחר האירוע. לא הוצג כל תיעוד רפואי בדבר קבלת משככי כאבים, אשר שיככו לכאורה את הכאב בגב ודחו את הפניה לטיפול רפואי בגינו.

גם כאשר פנתה התובעת בתלונות על כאבי גב והקרנה לרגל שמאל, לא ציינה שמדובר בכאבים הנובעים מתאונת העבודה או שהחלו לאחריה ותעודת רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בגין הגב קיבלה רק בחודש 4/2016 – פער זמנים בלתי סביר.

התובעת טענה שלא סבלה מבעיות גב בעבר, אך הרישומים הרפואיים מעידים אחרת – לתובעת אירעו בעבר תאונת דרכים, בעקבותיה סבלה מהגבלות בתנועות (נ/2). לפיכך, יש להטיל ספק במהימנות התובעת.

התובעת מסרה גרסאות שונות לאירוע הנפילה - תחילה טענה שהתגלגלה, לאחר מכן טענה כי נפלה קדימה ואחורה ובהמשך טענה כי נפלה על צד שמאל. העדה מטעם התביעה לא היתה נוכחת בזמן האירוע, אלא רק ראתה את התובעת לאחריו, על כן היא אינה יכולה להעיד כיצד אירע אירוע הנפילה. העד היחיד אשר צפה בנפילה היה המנהל של התובעת ודווקא אותו נמנעה התובעת מלהעיד, באופן שמקים חזקה כי עדותו היתה פועלת כנגדה.

דיון והכרעה

1. המחלוקת העובדתית בין הצדדים נוגעת בעיקרה לשאלת אופן הנפילה של התובעת, שכן עצם קרות תאונת העבודה אינו מוטל בספק. שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגבה של התובעת לבין התאונה, הינה שאלה שיש לבחון בסיוע מומחה רפואי, אשר ממונה כמקובל על ידי בית הדין.
2. עצם העובדה שהתובעת לא העלתה במסגרת פנייתה הראשונה לטיפול רפואי, טענה בדבר כאבי גב, אין די בה כדי לדחות את התביעה כבר בשלב זה, שכן כאבי גב עשויים להתפתח לאחר נפילה ואין הכרח כי יופיעו כבר בשלב הנפילה. גם עברה הרפואי של התובעת בתחום הגב, אינו מצדיק את דחיית התביעה כבר בשלב הנוכחי, שכן מדובר בסוגיה רפואית שיש להכריע בה לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה שימונה ועל יסוד כלל החומר הרפואי שיוצג בפניו.
3. לפיכך, בשלב זה יש לקבוע את תיאור תאונת העבודה וזאת בכדי לבחון עם מומחה רפואי, האם קיים קשר סיבתי בין כאבי הגב מהם סובלת התובעת לבין תאונת העבודה.
4. בסוגיה זו, טענה התובעת בטופס התביעה ובתצהיר עדות ראשית שהגישה בהליך כי מעדה והתגלגלה בעוצמה רבה. רק בחקירתה הנגדית העלתה לראשונה טענה לנפילה על האגן ולמעידה "קדימה ואחורה" (עמ' 3, ש' 10). בשים לב לכך שמדובר בגרסה שלא עלתה קודם לכן ובהעדר ראיה תומכת, אין בידי לקבלה. יודגש, כי התובעת בחרה משיקוליה שלא לזמן לעדות את המנהל שראה את התאונה ומשכך, הרי שבעוד שגרסתה בטופס התביעה נתמכה לכל הפחות באישור המעסיק, גרסתה בפני לא קיבלה תימוכין כלשהם.
5. לאור זאת, בתיאור התאונה בפני המומחה תובא גרסתה של התובעת, כפי שפורטה בטופס התביעה ובתצהירה.
6. באשר למועד הופעת כאבי הגב – אין בידי לקבל את טענת התובעת כי אלו הופיעו מיד לאחר התאונה (עמ' 5, ש' 19) ורק בזכות משככי הכאבים לא התלוננה עליהם (עמ' 5, ש' 13). ראשית, אין זה סביר כי התובעת תפנה מיד לאחר התאונה עם כאבי גב חזקים בעקבות נפילה ובפגישתה עם האורתופד תתלונן על כאבי ידיים וברכיים, ללא כל תלונה על הגב. לתובעת נרשם אמנם אתופן ביום 15.11.2015 ואולם זאת לאחר שמיעת תלונותיה ולכן אין בכך הסבר מניח את הדעת לכך שלא התלוננה על כאבי גב. שנית, אף כאשר פנתה התובעת לראשונה אחרי התאונה לטיפול בכאבי הגב (17.1.16) לא קשרה בינם לבין התאונה ולמעשה רק בחודש 4/2016 עולה מהרישומים הרפואיים טענה לקשר בין השנים (נ/2). לבסוף, עדות התובעת בעניין הגב לא היתה מהימנה בכדי להסתמך עליה לבדה, שכן בעוד שהתובעת הכחישה שסבלה מכאבי גב בעבר ומצאה לנכון לציין כאבי גב בעקבות מחזור חודשי בלבד, הרישומים הרפואיים שהוצגו מעידים שכ-5 שנים לפני התאונה דנן, היתה התובעת מעורבת בתאונת דרכים בגינה התלוננה על כאבי גב מותני ועל הגבלה בתנועות (נ/2).
7. לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת התובעת כי כאבי הגב הופיעו מיד לאחר התאונה וקבעת, בהסתמך על הרישומים הרפואיים שהוצגו הם החלו בסמוך ליום 17.1.16.

סוף דבר

1. על יסוד האמור לעיל, לאחר קבלת מלוא החומר הרפואי של התובעת, ימונה מומחה רפואי מתחום האורתופדיה, לקביעת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגבה של התובעת לבין תאונת העבודה, כפי שהיא מתוארת בטופס התביעה.
2. הנתבע יגיש בתוך 7 ימים בקשה להזמנת כרטיסיה הרפואיים של התובעת.
3. עיון בעוד 7 ימים.

ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ט, (17 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.