בעניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999

פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983

ובעניין: 1. רנטגן השקעות (1986) בע"מ (בהקפאת הליכים)

2. אור השן בע"מ (בהקפאת הליכים)

ע"י ב"כ עו"ד שלמה בר חיים

החברות

ובעניין: עו"ד יצחק יונגר – נאמן לחברות בהקפאת הליכים

הנאמן

ובעניין: 1. סיטי צומת בע"מ

2. דוד לפידות

ע"י ב"כ אוריאל זעירא

המשיבים

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר

החלטה

לפני בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט המוגשת על-ידי עו"ד יצחק יונגר בתפקידו כנאמן בהקפאת הליכים לחברות שבכותרת (להלן: "החברות").

בקליפת האגוז אציין שביום 24.4.17 ניתן על-ידי במעמד הצדדים צו הקפאת הליכים לחברות שעוסקות במתן שירותים של מעבדות רפואיות ורנטגן לרפואת שיניים. פעילות החברות מתבצעת במספר רב של מכונים הפרוסים ברחבי הארץ ובאלה מועסקים כ- 100 עובדים. במסגרת צו ההקפאה הענקתי לנאמן סמכויות להפעיל את עסקי החברות ומהטעמים שבהחלטה. ביום 7.5.17 התקיים דיון במעמד הנאמן והנושים המהותיים כאשר קודם לו הוגש דו"ח ראשוני מפורט על-ידי הנאמן שבו הוא סקר את הממצאים הראשונים שהתבררו לו. לענייננו, אפנה לסקירת הנאמן באשר לעירוב ברכוש של החברות ביחד עם זה של המשיבה 1, חברת "סי.טי. צומת בע"מ" שבבעלות המשיב 2 מר דוד לפידות. בין החברות לבין המשיבים מתנהל הליך בוררות באשר להתחשבנות שבין הצדדים האמורים ונוכח העירוב שבפעילות של הצדדים וכמתואר בדו"ח הנאמן ובדבריו בדיון. הנאמן הפנה את בית המשפט להחלטות ביניים של הבורר, החלטות לא מנומקות, האחת מחודש ספטמבר 2016 והשניה מחודש פברואר 2017 באשר להעברת פעילות של שני מכונים מהחברות למשיבה. הראשונה באשר לסניף רמת-אביב והשניה באשר למכון רחובות שני אלה (להלן: "המכונים"). הנאמן גרס שלא היה מקום להורות על העברת המכונים למשיבות ומכל מקום, יש לבטל את ההחלטות בהינתן שעסקינן בהעברת רכוש של חברות שבחדלות פירעון, לא כל שכן מדובר בחובות נטענים של החברות כלפי המשיבים או מי מהם ולא ברכוש שהוא בבעלות המשיבה. המשיבים הגישו תגובה מפורטת סמוך לשעת תחילת הדיון, נוכח לוח הזמנים הקצר שנקבע ומבלי שיש בכך כל טרוניה כלפיהם אך מטבע הדברים לא היה סיפק בידי לעיין בה כדבעי טרם הדיון. בהחלטה במעמד הצדדים הוריתי על עיכוב ארעי של ביצוע החלטות הביניים של הבורר ובגדר זאת ההחלטות דנן. על אי ביצוע החלטתי זו הוגשה הבקשה שלפני שבה טוען הנאמן שהמשיבות לא מקיימות את ההחלטה ובאופן שהמשך הפעילות של המכונים נעשית על-ידי המשיבה שאף מקבלת את מלוא התקבולים כתוצאה מהפעילות האמורה, זאת הגם שקופת ההקפאה נושאת בעלויות ההפעלה של המכונים ולמצער בחלקם. המשיבים מתנגדים לבקשה בשלל טעמים ובין אלה: ההחלטה אינה מקנה את הזכות לקבל את המכונים כמבוקש על-ידי הנאמן; הבעלות בציוד שבמכונים היא של המשיבה; אין מקום לשלול את הקניין של המשיבה בציוד שבמכונים ובמכונים עצמם; מכל מקום יש לה זכות עיכבון באלה; אין מקום לבטל החלטות ביניים של בורר במסגרת החלטה דלעיל ועוד.

התקיים היום דיון במעמד הצדדים שבו חזרו אלה על טענותיהם. הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן וכאמור בדברי עוה"ד גור-מס בדיון.

אבהיר שנדרשת הכרעה דחופה נוכח סד הזמנים הדחוק בהינתן המצוקה שאליה נקלעו החברות והצורך לאפשר את המשך הפעלתן נוכח החלופה האחרת של פירוק וגרימת נזק בלתי חוזר לכמות ניכרת של עובדים, ספקים, נותני שירותים ועוד. נוכח צוק העתים אסתפק בהכרעה תמציתית.

עיינתי בדו"ח הנאמן, בתגובה של המשיבים, בכתבי הטענות שהוגשו בבקשה וכן נתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון. שוכנעתי לעת הזאת שהכף מטה לקבלת הבקשה בעיקרה ואבהיר:

עיקר השווי של המכונים מתבטא בציוד היקר שנמצא בו שהינו מכונות ייעודיות. על-פי האסמכתאות שהוצגו לבית המשפט, הציוד נרכש על-ידי מי מהחברות שבהקפאה ולא על-ידי המשיבה. אמנם האחרונה טוענת אחרת, אך עסקינן בטענה גרידא ומבלי שזו נתמכת בראיות של ממש, קל וחומר שהמשיבים עצמם מודים שהרכישה של המכונות נעשה על-ידי המבקשות. לכן לשלב הזה של ההליך שוכנעתי שהמכונות שייכות לחברות ולא למשיבה. זאת ועוד, החברות גם שיעבדו את המכונות לגורמים מממנים בשיעבוד ספציפי ובחלקם בשיעבוד שוטף. ככל שהמכונות היו שייכות למשיבה לגישתה, מצופה היה שהיא זו שתשעבד את המכונות לגורמים המממנים. אין גם חולק שקופת ההקפאה נשאה ונושאת בתשלומים בגין הפעלת המכון ברחובות ובין אלה דמי שכירות ותשלום שכר עבודה לעובדים, פרט למנהל הסניף שאת שכרו שילמה המשיבה. מעל ומעבר, לא היה בידי המשיבים להמציא אסמכתא ולו במרומז לכך שאלה רכשו את המכונות כגון: הסכם, חשבונית או אישור. מעבר לצורך אבהיר שנושא הבעלות במכונות לא נדון בבוררות וכאמור בדברי ב"כ המשיבים בדיון ומשכך הבורר לא נדרש וממילא לא הכריע בנושא הבעלות במכונות. מכל אלה עולה אפוא שלצורך ההכרעה בבקשה ולעת הזו, המכונות הן של חברות והן קניינן. לאור מסקנה זו מתחזקת עמדת הנאמן שלפיה המכונים ולמצער המכון ברחובות שייך לחברות ולא למשיבה. אוסיף שנמסר ע"י הצדדים שבמהלך הפגישה שקיימו עם הבורר נאמר להם על ידי האחרון שנפלה טעות בידו בהחלטה להעברת המכון רמת-אביב שכן המדובר בסניף חדש שהוקם על-ידי המשיבה ולכן לא היה מקום בהחלטת הביניים להורות על העברתו למשיבה. עוד נמסר שהמכונה היקרה מבין השתיים שנמצאות במכון האמור היא של החברות ולא של המשיבה. אניח לצורך החלטתי שאכן נפלה שגגה בהחלטת הביניים של הבורר ועסקינן במכון חדש ברמת אביב שהוקם על ידי המשיבה כאשר המכונה היקרה שבו היא בבעלות החברות ולמצער נרכשה על ידם. עניין זה מחייב הבחנה בהכרעה בין שני המכונים.

תימוכין נוספים למסקנתי הוא בכך שמדברי המשיבים עצמם עולה שנשוא הבוררות הינו התחשבנות בין הצדדים, קרי, החברות ובעל השליטה בהן מצד אחד והמשיבים מצד שני. גם אם אקבל את גישת המשיבים ומבלי לקבוע מסמרות, שהבורר קיבל את עמדתם שמגיעים להם כספים מהחברות ומבעל השליטה שלהן ומשכך אף ניתנו החלטות הביניים שיש בהן כדי להוות פירעון של המגיע למשיבים, אזי עסקינן בחוב רגיל ככל חוב שמגיע לנושה מחייב, בהבדל מקביעה ממצאים באשר לבעלות במכונים או בציוד שבהם. לכן אין בקביעה של הבורר בהחלטות ביניים ככל שמחייבת, להעביר את המכונים כדי להוות ממצא באשר לבעלות במכונים בהבדל מקיום לכאורה של חוב של החברות כלפי המשיבים.

לא התעלמתי מכל יתר טענות המשיבים, אך לא ראיתי באלה כדי להגיע למסקנה שונה גם מבחינת מאזן הנוחות. כאמור אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות, וגם אם לבסוף יוחלט שיש למשיבה זכויות במכונים ובמכונות, אזי הנזק שייגרם לה הינו פחות שכן הכספים כתוצאה מהפעלת המכון ברחובות והכנסות מהפעלת המכונה היקרה במכון ברמת אביב מופקדים בקופת הקפאה וניתן יהיה לשלמם למשיבה. לעומת זאת, קביעה אחרת משמעה דרדור החברות לפירוק וגרימת נזק בלתי הפיך. אוסיף שמבחן זה ישים גם למקרה של מכירת זכויות החברות במכונים ובציוד.

לפיכך, יובהר לצדדים שהחלטתי מיום 7.5.17 שבה הוריתי על עיכוב ארעי של ביצוע החלטות של הבורר משמעה:

הפעלת המכון ברחובות תתבצע באמצעות הנאמן הזמני שיישא בעלויות ההפעלה ויהיה זכאי להכנסותיו;

הפעלת המכון ברמת-אביב תתבצע על-ידי המשיבה אך קופת ההסדר תהיה זכאית לרווחים בגין הפעלת המכונה שבבעלות החברות, קרי, הכנסות הפעלתה בהפחתת העלויות הרלוונטיות המתחייבות מכך. ככל שלא תהיה הסכמה בין הצדדים באשר לרווח שיש להעביר לקופת ההסדר, ייקבע זה על-ידי רואה חשבון מוסכם. בהעדר הסכמה, ימנה בית המשפט את רואה החשבון.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ז, 17 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסרוק אותה בשני התיקים.