מבוא

1. לפניי בקשה של חברת סיטי צומת בע"מ (להלן: "המבקשת") להצהיר כי קו טלפון מס' 050-5219532 (להלן: "קו הטלפון שבמחלוקת") הינו בבעלותה של המבקשת, וזאת לאחר שלפי החלטת בית המשפט מיום 2.7.2017, המבקשת רכשה את נכסיה של חברת רנטגן השקעות בע"מ (להלן: "חברת רנטגן"). חברת רנטגן הפעילה מכונים לצילום שיניים תחת המותג "אור השן" ולקוחותיה הופנו אליה על ידי רופאי שיניים, שהכירו אותה מפרסומים שונים.
2. הבקשה מכוונת נגד מרדכי זיכרמן (להלן: "זיכרמן"), עובד חברת רנטגן לשעבר, אשר העביר על שמו את קו הטלפון שבמחלוקת בסוף חודש מאי 2017, ואשר עושה בו כיום שימוש במסגרת עסק מתחרה שהקים באותה עת.
3. קו הטלפון שבמחלוקת היה רשום שנים רבות על שמה של חברת רנטגן והופיע בפרסומיה השונים כמספר לשם יצירת קשר עימה, באמצעות זיכרמן, בכובעו כמנהל אחד מסניפיה של חברת רנטגן.
4. עקב הליכי חדלות פרעון אליהם נקלעה חברת רנטגן וחברה קשורה בשם אור השן בע"מ, הגישו שתי החברות בקשה להקפאת הליכים נגדן. ביום 20.4.2017 ניתן צו איסור דיספוזיציה ביחס לנכסיהן.
5. על רקע סכסוך עסקי בין המבקשת לבין חברת רנטגן בשאלת הבעלות במכוני הצילום, העבירה המבקשת את קו הטלפון שבמחלוקת על שמה ביום 23.4.2017, תוך הפרת צו איסור הדיספוזיציה.
6. למחרת היום, 24.4.2017, ניתן צו הקפאת הליכים לחברת רנטגן, ומונה לה נאמן בהקפאת הליכים. באותה עת קו הטלפון שבמחלוקת כבר היה רשום על שמה של המבקשת.
7. ביום 23.5.2017 התפטר זיכרמן מעבודתו במבקשת, והעביר על שמו את קו הטלפון שבמחלוקת. ביום 6.6.2017 הוא החל להפעיל מכון צילום מתחרה, אותו הוא מפרסם תחת מספר טלפון זהה, שרק קידומתו שונה- במקום 052 הקידומת בה משתמש זיכרמן כיום הינה 058. לדבריו, קו הטלפון שבמחלוקת משמש אותו כיום רק לצרכים פרטיים.
8. ביום 15.6.2017 הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה זמני נגד זיכרמן, בבית הדין האזורי לעבודה, בין השאר בנוגע לשימוש שהוא עושה בקו הטלפון שבמחלוקת.
9. ביום 2.7.2017 רכשה המבקשת את כלל נכסיה ופעילותה של חברת רנטגן וכן של חברת אור השן בע"מ, תמורת סך של 7 מליון ₪, באישור בית המשפט של הקפאת ההליכים.
10. ביום 13.7.2017 דחה בית הדין האזורי לעבודה את בקשת המבקשת לצו מניעה זמני נגד זיכרמן וקבע שאין מקום להגביל את שימושו של זיכרמן בקו הטלפון שבמחלוקת (תיק ס"ע 35981-06-17). ביום 30.7.2017 דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת. התיק העיקרי עודנו תלוי ועומד בבית הדין האזורי לעבודה.
11. ביום 24.8.2017 החזירה חברת הוט מובייל את קו הטלפון שבמחלוקת לרשות המבקשת, לפי דרישת המבקשת, אלא שביום 28.8.2017 שב זיכרמן והעביר את הקו על שמו, על בסיס החלטתו של בית הדין לעבודה.
12. מכאן הבקשה שלפניי.

טענות הצדדים

1. המבקשת טוענת כי חברת רנטגן היתה הבעלים של קו הטלפון שבמחלוקת במשך כ- 20 שנה והוא הפך להיות חלק מן המוניטין שלה, משום שמספר הטלפון פורסם במשך שנים רבות באתר האינטרנט של חברת רנטגן ובכל הפרסומים שלה, ולפעמים גם על ההפניות של המטופלים. על כן, משרכשה המבקשת את כלל נכסיה של חברת רנטגן, במסגרת הקפאת ההליכים, היא רכשה גם את הבעלות בקו הטלפון שבמחלוקת.
2. מנגד, זיכרמן טוען כי דין הבקשה להדחות. לשיטתו, מבחינה דיונית, יש לסלק את הבקשה על הסף מחמת הליך תלוי ועומד שיזמה המבקשת עצמה נגד זיכרמן, היא התביעה שהגישה נגדו בבית הדין האזורי לעבודה, וכן מחמת העדר סמכות לבית המשפט של הקפאת ההליכים.

מבחינה מהותית, זיכרמן טוען כי הוא היה זה שרכש את קו הטלפון שבמחלוקת עוד בשנת 1996. הגם שהוא מודה בפה מלא כי חברת רנטגן היא ששילמה בכל השנים את עלות האחזקה של הקו, הרי שלדידו אין בכך כדי לשנות את דבר היותו הבעלים של הקו. זאת ועוד, המבקשת עצמה גזלה את קו הטלפון שבמחלוקת לעצמה ערב הצו להקפאת הליכים, כך שבמועד מתן הצו הקו כבר לא היה בבעלותה של חברת רנטגן וממילא אין לבית המשפט של הקפאת ההליכים סמכות לדון בבקשה. זיכרמן מוסיף וטוען כי הקו שבמחלוקת משמש אותו לצרכים פרטיים בלבד ולא לצורכי העסק שהקים. עוד הוא טוען כי העברת הקו על שמו נעשתה בהסכמתה של חברת רנטגן.

1. הבקשה נקבעה לדיון באולם ובעלי הדין השלימו טיעוניהם.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בחומר ובטיעונים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
2. ראשית, יש לדון בטענתו של זיכרמן לפיה אין לבית משפט זה סמכות לדון בסכסוך הנוכחי.

טענה זו דינה להדחות. בית המשפט של חדלות הפרעון הוא בית המשפט בעל הסמכות העניינית הייחודית לדון בכל שאלה הנוגעת להיקף מסת הנכסים של החברה חדלת הפרעון, לרבות בשאלות הנובעות מכל סכסוך בנוגע להסדר הנושים. וכך קובע סעיף 350(ט1) לחוק החברות, תשנ"ט- 1999:

"בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף קטן (ט) או לפי סעיף 350יג מוסמך לדון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם."

ראה גם רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן, בתפקידו ככונס נכסים (26.3.2007) (בפסקה 7):

"סוג אחר של מקרים נוגע לבקשות למתן הוראות בהן עולה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדים לחלוקה בהליך פירוק או בהליך פשיטת רגל. שאלות כאלה אופייניות להליכי חדלות פירעון, אך אין מדובר בעילה ייחודית להליכים כאלה. במקרים אלה יש להעדיף, ככלל, שהבירור ייערך בגדרו של תיק חדלות הפירעון (ראו, רע"א 2100/04 בלאס נ' עו"ד יעקב בויאר, הנאמן על נכסי החייבים (לא פורסם))."

עוד יש להפנות בהקשר זה לסעיף 24(א1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969, הקובע כי על אף הסמכות הייחודית הנתונה לבית הדין האזורי לעבודה לפי ס"ק 24 (א), "האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית".

בעניננו, השאלה המתעוררת היא האם קו הטלפון שבמחלוקת היה חלק ממסת הנכסים של חברת רנטגן, ושאלה זו נתונה לסמכות בית המשפט של חדלות הפרעון.

1. שנית, יש לבחון את טענתו המקדמית של זיכרמן בדבר הצורך לעכב את ההליך מחמת קיומו של הליך תלוי ועומד. הכלל בענין זה קובע כי יש לעכב את ההכרעה בהליך המאוחר יותר עד להכרעה בהליך המשפטי המקביל בו מתעוררת שאלה חופפת (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 117-116 (מהדורה עשירית, 2009). בבסיס הכלל עומדת ההשקפה לפיה יש למנוע הכבדה מיותרת על היריב, וכן מניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט. בנוסף, החשש הוא מפני תוצאה בלתי רצוייה, בה יגיעו שני בתי משפט, באותו עניין ממש, לתוצאות הפוכות (ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 483 (1975)). יחד עם זאת, אין המדובר בכלל בל יעבור, והדבר נתון לעולם לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר מוסמך לקיים את הדיון גם במקביל להליך משפטי אחר המתנהל באותה סוגייה ממש (רע"א 5394/09 סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ נ' KIA MOTORS CORPORATIONS (פורסם בנבו, 27.06.2012); ע"א 1327/01 אפריים נ' אילן, פ"ד נו(6) 775, 781 (2002)).

במקרה דנן החלטתי להשתמש בשיקול הדעת הנתון לי ולדון בבקשה לגופו של ענין, נוכח חומרת ההתנהלות של שני בעלי הדין, כפי שהיא משתקפת מחומר הראיות ונוכח המסר שיש להעביר למי שנוטל את קניינה של חברה שנקלעת להליכי הקפאה, בחוזק יד ותוך הפרה של צו שיפוטי. הלכה למעשה, מדובר בבעלי דין שעשו דין לעצמם ונטלו מחברת רנטגן את אחד מנכסיה, קרי, את אחד מרכיבי המוניטין שלה, וזאת לאחר שניתן צו איסור דיספוזיציה בנכסיה. תחילה עשתה זאת המבקשת, ולאחר מכן עשה זאת זיכרמן. אין להשלים עם מעשי ביזה המתבצעים בנכסיה של חברה חדלת פרעון ושומה על בית המשפט של חדלות הפרעון לומר את דברו.

1. זאת ועוד, בית הדין לעבודה דן בעילה הנובעת מיחסי עובד- מעביד ששררו בין המבקשת לבין זיכרמן, ואילו ההליך הנוכחי עניינו קביעת היקף מאסת הנכסים של חברת רנטגן, לרבות המוניטין שלה ותחום התפרסותו על קו הטלפון שבמחלוקת. מדובר בעילות שונות זו מזו. העובדה שהמבקשת היא זו שתובעת את זיכרמן בשני ההליכים המתנהלים במקביל, אינה משנה את העובדה שעסקינן בעילות שונות, כאשר בהליך שלפניי מדובר בעילה קניינית, שיסודה בעובדה שהמבקשת רכשה את קניינה של חברת רנטגן. בנוסף, התביעה בבית הדין לעבודה הוגשה ביום 15.6.2017, עוד בטרם רכשה המבקשת את המוניטין של חברת רנטגן ביום 2.7.2017, ומכאן ברור שעילת התביעה שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה שונה מעילת התביעה הקניינית שנוצרה למבקשת רק בעקבות רכישת נכסיה של חברת רנטגן, עילה שבאה לעולם מאוחר יותר.
2. ודוק: אין המדובר במחלוקת בדבר הבעלות על קו טלפון, שכן כידוע לכל, עלותו של קו כזה כיום מסתכמת בכמה עשרות ₪ בלבד, אלא מדובר במחלוקת בענין הזכות להשתמש במוניטין של חברת רנטגן. מדובר בקו טלפון שהיה מזוהה עם פרסומיה של חברת רנטגן שנים רבות, ואשר שימש אותה לצורך הפניית לקוחות אל מכוניה. אכן, מכשיר הטלפון היה ברשותו של זיכרמן במשך כל השנים, וקו הטלפון אף נרכש על ידו בשנת 1996, אך הוא שימש אותו לצורך ניהול סניפים של חברת רנטגן, והמוניטין שדבק בקו הוא המוניטין של חברת רנטגן, ולא של זיכרמן באופן אישי. לא זיכרמן הוא שפרסם את הקו, אלא חברת רנטגן, ומכאן שהמוניטין שדבק בקו הטלפון הוא מוניטין של חברת רנטגן, ולא מוניטין אישי של זיכרמן. חברת רנטגן גם היתה זו שמימנה את החזקת הקו כל השנים, ובשלב מסויים הוא גם נרשם על שמה על ידי המפעילה הסלולרית.
3. יש לגנות את המבקשת על שבחוזק יד נטלה לעצמה את הבעלות בקו הטלפון שבמחלוקת ערב הצו להקפאת ההליכים, ובניגוד לצו איסור דיספוזיציה בנכסי חברת רנטגן. העובדה שביום בו ניתן צו ההקפאה, קו הטלפון היה רשום כבר על שמה של המבקשת ולא על שמה של חברת רנטגן, לא הפכה את המבקשת לבעלים של הקו, שנגזל שלא כדין מידי חברת רנטגן. יחד עם זאת, בסופו של דבר, משרכשה המבקשת את הבעלות בכלל נכסיה של חברת רנטגן, לרבות את הבעלות במוניטין שלה, וזאת ביום 2.7.2017, היא הכשירה בדיעבד את נטילת קו הטלפון לבעלותה.
4. טענתו של זיכרמן לפיה חברת רנטגן הסכימה שיטול לעצמו את המוניטין של קו הטלפון שבמחלוקת, דינה להדחות. טענה זו מבוססת על הסכמה של אחד בשם אשר ברכר, מיום 16.6.2017, אלא שאשר ברכר לא היה הבעלים של חברת רנטגן (בעל השליטה הינו אדם בשם חיים ברכר), ובכל מקרה, באותה עת לא היתה רשאית חברת רנטגן לעשות עסקאות בנכסיה, משום שכבר מונה לה נאמן בהקפאת הליכים ורק הוא היה מוסמך להתקשר בשמה בעסקאות כלשהן.

הוא הדין בטענתו של זיכרמן לפיה ביום 5.7.2015 הסכימה חברת רנטגן להעביר את הבעלות בקו הטלפון שבמחלוקת לידיו. טענה זו מבוססת על טיוטת הסכם, בה נקבע כי קו הטלפון יועבר על שמו של זיכרמן, אלא שההסכם מעולם לא נחתם. זאת ועוד, טיוטה זו כשלעצמה מעידה כי אליבא הצדדים עצמם, בזמן אמת, קו הטלפון היה קניינה של חברת רנטגן, ולא קניינו של זיכרמן. ואכן, תכתובות ווטסאפ שהוחלפו בין זיכרמן לבין מנהל המבקשת בשנת 2015 מגלה כי המבקשת דחתה את בקשתו של זיכרמן להעביר את הקו על שמו וציינה כי "הקו הזה שייך לאור השן וכך יישאר. הוא לא ניתן לך לשימוש פרטי כהטבה."

1. טענתו של זיכרמן לפיה קו הטלפון שבמחלוקת אינו משמש אותו לצורך העסק המתחרה שפתח, היא היתממות לשמה. די בכך שלקוחותיה של חברת רנטגן מתקשרים בתום לב למספר הטלפון הידוע להם מפרסומיה של חברת רנטגן בעבר, ונענים מן העבר השני על ידי זיכרמן, על מנת שתינתן לו ההזדמנות להעבירם אל חוג לקוחותיו בעסק המתחרה שפתח. לא בכדי מתעקש זיכרמן שקו הטלפון שבמחלוקת יוותר ברשותו, ולא בכדי מתעקשת המבקשת שהקו יועבר לבעלותה. יצויין כי זיכרמן נוהג מנהג בעלים בקו הטלפון שבמחלוקת מאז חודש אוגוסט 2017, ויש להניח כי בפרק הזמן שחלף מאז היתה לו הזדמנות להעביר לעצמו את כל מי שהתקשר לקו הטלפון האמור מתוך הנחה שהוא מתקשר לחברת רנטגן.
2. סיכומו של דבר, הקו שבמחלוקת הוא חלק מהמוניטין של חברת רנטגן ובתור שכזה הוא נמנה על נכסיה וקניינה. פועל יוצא מכך הוא שלא המבקשת ולא זיכרמן היו רשאים להעביר את הקו על שמם, ויומרתם לעשות כן אינה תופסת, מה גם שהדבר נעשה תוך הפרת צו לאיסור דיספוזיציה. משכך הדבר, קו הטלפון שבמחלוקת נותר קניינה הבלעדי של חברת רנטגן, והוא נמנה על הנכסים שנמכרו למבקשת במסגרת הקפאת ההליכים, ביום 2.7.2017. על כן, החל ממועד המכירה, קו הטלפון שבמחלוקת הפך להיות קניינה הבלעדי של המבקשת.
3. אשר על כן, ניתן צו הצהרתי כמבוקש, לפיו קו הטלפון שבמחלוקת הינו בבעלותה של המבקשת, הואיל והמבקשת רכשה אותו מחברת רנטגן בהתאם להחלטה מיום 2.7.2017.
4. נוכח התנהלותה של המבקשת כפי שפורטה לעיל, אין צו להוצאות.
5. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אדר תשע"ח, 02 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.