בין הצדדים נפלה מחלוקת בכל הנוגע לפרשנות פסק דיננו מיום 10.12.17. נבהיר (הגם שהדבר היה ברור בפסק הדין) כי הורנו שפסק הדין הראשון שניתן ביום 21.6.16 יחוזר על כנו, על כל רכיביו. ההוצאות שפסקנו הינן בגין ההליכים המאוחרים לפסק הדין הראשון, בסכום כולל של 18,000 ₪, כמפורט בפסק הדין. בהתאם, ובמסגרת הפסיקתא, אנו מורים כדלקמן:

1. הערעור מתקבל, פסה"ד אשר ניתן ע"י כב' השופט רטנר בתיק 3368-05-13 ביום 21.6.16 חוזר לאיתנו ולפיו על המשיב לשלם למערער סך של 131,934 ₪ וכן הוצאות בסך כולל של 6,833 ₪ הכל בצירוף ה"ה וריבית מיום הגשת התביעה וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 30,873 ₪ בצירוף ה"ה וריבית מיום פסה"ד.

2. פסה"ד אשר ניתן ע"י כב' השופט רטנר ביום 4.4.17 באותו תיק, מבוטל ועל המשיב להשיב למערער כל סכום ששולם על פיו (שכ"ט בסך 29,250 ₪ והוצאות בסך 1,200 ₪) בצירוף ה"ה וריבית מיום ששולמו ועד מועד ההשבה בפועל.

3. בנוסף אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכ"ט בסך 18,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן הוצאות (אגרה) בסך 1,385 ₪, סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 10.12.17.

המזכירות תשלח פסיקתא לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ח, 23 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.