1. בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטה בדבר פירוק שיתוף בנכס מקרקעין.

2. הרקע לבקשה זו פורט בהרחבה בהחלטתי מיום 17.1.21.

3. בתמצית אציין כי ביום 15.9.20 הוריתי על פירוק השיתוף בנכס המקרקעין, בהיעדר תגובה של המבקשת.

ביום 17.1.21 דחיתי את בקשת המבקשת לעיון חוזר בהחלטה, הן מטעמים דיוניים והן מטעמים לגופו של עניין.

באותה החלטה הוריתי למנהל המיוחד להמשיך בהליכי פירוק השיתוף לאחר יום 15.2.21.

שבוע לאחר מכן הוגשה הבקשה הנוכחית.

4. החייב והמנהל המיוחד התנגדו לבקשה.

5. אין מקום לעיכוב ביצוע ההחלטה.

ראשית, כפי שעולה מההתנהלות שפירטתי בהחלטה מיום 1.1.21 המבקשת עיכבה באופן ממושך בהתנהלותה את הליך פירוק השיתוף, כאשר בכל פעם היא הגישה בקשה נוספת סמוך למועד האחרון לעשות כן או אף לאחריו.

שנית, מדובר בנכס בבעלות משותפת של המבקשת ושל החייב לפי פסק דין חלוט של בית המשפט לענייני משפחה, כאשר השניים אינם מתגוררים יחדיו. החייב מעוניין בפירוק השיתוף, וזוהי דרך המלך ביחס לנכס בבעלות משותפת. יודגש: בניגוד למקרים בהם התא המשפחתי של החייב מעוניין בפדיון הנכס כנגד תשלום החובות, כאן מדובר בנכס שדינו ממילא להימכר כדי לאפשר לחייב לקבל את חלקו.

שלישית, לאחר שניתנו שתי החלטות בנדון, המבקשת לא הציגה סיכויים טובים ביחס לערעור על ההחלטה, שעה שמדובר כאמור בנכס בבעלות משותפת לפי פסק דין חלוט.

רביעית, למבקשת יש אפשרות להשתתף בהצעת הצעות ולרכוש את חלקו של החייב.

6. לפיכך, הבקשה נדחית.

המנהל המיוחד ימשיך בהליכי פירוק השיתוף בהתאם להחלטה קודמת.

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.