19 יולי 2017

לפני:

כב' הרשמת מרב חבקין

:

החלטה

התובעת הגישה בקשה לפטור מאגרה.

לאחר החלטה מיום 23/6/17 המורה לתובעת לפרט את מלוא הפרטים ולהגיש מסמכים נוספים הוגשה בקשה נוספת.

למעשה מהבקשה הנוספת עולה כי התובעת עותרת לחלוקת התשלום. לאחר עיון בבקשות ובמסמכים שבתיק להלן החלטתי:

1.     התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח -2008 (להלן: "התקנות"), כדלקמן:

"12(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

2.     עולה מן האמור, כי  על בית הדין לבחון הן  את יכולתו של המבקש לשלם אגרה והן את השאלה, האם ההליך מגלה עילה, וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 לתקנות. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל במלואו על המבקש פטור מאגרה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס, מיום   14/2/10).

3.     על פי הפסיקה, פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים בלבד. בין היתר, נקבע בפסיקה, כי  "על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי"  (רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07). 

6.     לאור עקרונות אלה ועל פי הפירוט בבקשה, אין מקום להורות על פטור מתשלום אגרה, שכן לא הוכח שהמבקשת  חסרת יכולת כלכלית באופן המונע ממנה לשאת בתשלום האגרה במסגרת הליך זה.

7.     בעלה של המבקשת משתכר הכנסה חודשית בסך של כ-10,000 ₪ וקיימת תמיכה משפחתית קבועה כעולה מתדפיסי הבנק וזאת בסכומים בלתי מבוטלים לרבות הוראת קבע בסך 4,500 ₪ לטובת המבקשת ובעלה. בנוסף, עולה כי קיימים כספים בקופת גמל והמבקשת לא התייחסה כנדרש לאפשרות לקבל הלוואה ממוסד פיננסי זה. לסיכום,   אין מדובר במצב כלכלי כה דחוק המצדיק פטור מאגרה  ובכך למעשה להזדקק לקופת הציבור. טוב עשתה המבקשת כאשר הלכה למעשה חזרה בה מבקשתה זו והיא עותרת לפריסת התשלומים.

13.   תקנה 12 (ו) לתקנות קובעת כי:

"דחה בית הדין את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 11 יחולו בהתאמה, זולת אם הורה בית הדין אחרת".

אמנם הבקשה נדחתה, אך מדפי בנק עולה, כי חרף ההכנסה הקיימת והתמיכה המשפחתית מצויה המבקשת ביתרת חובה משמעותית אשר נכון ליום הגשת התביעה עמדה על כ-50,000 ₪. המבקשת הצהירה כי אין לה הכנסות מעבודה כיום וזאת לאחר 20 שנים בהן הייתה היא המפרנסת העיקרית. עוד נטען כי המבקשת עושה ניסיונות להשתלב בשוק העבודה. אני סבורה שצודק יהיה להתיר למבקשת לשלם את האגרה במספר תשלומים על מנת להקל על גישתה לבית הדין, וגם אם לפנים משורת הדין.

אני קובעת כי המבקשת רשאית לשלם את האגרה ב-10 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים כאשר המועד הראשון לתשלום יחול ביום 10/8/17 ויתר התשלומים ישולמו בהתאמה בכל 10 לחודש.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ז, (19 יולי 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.