06 יוני 2019

לפני:

כב' השופט יגאל גלם, סגן נשיא

החלטה

1. ד"ר קרין ציקל שלום, מתמנה בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן: "המומחית") לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע וזאת בתוך 30 יום ממתן החלטה זו, ככל הניתן.

2. מסמכים רפואיים:

להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:

א. תיקו הרפואי של התובע קופת חולים כללית.

ב. חוות דעת ד"ר קובץ.

ג. מסמכים רפואיים שונים שצורפו לתצהיר התובע מיום 12.11.17.

3. העובדות:

א. התובע יליד שנת 1944.

ב. התובע עבד כאזרח עובד צה"ל החל משנת 1967 ועד לשנת 2011.

ג. התובע עבד בהיקף משרה מלא מהשעה עד 7:00 עד השעה 16:00.

ד. התובע עבד רוב שנות עבודתו 6 ימים בשבוע, כאשר בשנים אחרונות עבד 5 ימים בשבוע.

ה. במסגרת עבודתו ועד לתחילת שנות ה- 90 התובע ביצע בין היתר את הפעולות הבאות:

1. התובע עבד בהרכבת אגזוזים לרכבים כאשר הוא נדרש להרכיב רצועות של אסבסט על אגזוזים של משאיות לצורך אטימתם של האגזוזים וזאת באמצעות ליפוף של אסבסט והדבקתו בסוף ההליך. התובע ביצע פעולות אלה במשך פעמיים עד שלוש בשבוע כרבע שעה בכל פעם. עבודה זו התבצעה עד לתחילת שנות ה- 90.

2. התובע עסק בפירוק והרכבה ותיקון קירות מאסבסט, כאשר היה נוגע באסבסט עם ידיו זאת לצורך התאמת החלקים וללא כל שימוש באמצעי מגן. החשיפה לחומר בעבודה זו גם בידיים גם בנשימה וגם בעיניים לעיתים האף של התובע היה מתמלא באסבסט. עבודה זו בוצעה במשך מספר ימים כשלושה עד ארבעה חודשים בחודשי החורף בלבד. עבודה זו התבצעה עד לתחילת שנות ה- 90.

3. התובע עבד בתיקון רכבים כבדים עקב תאונות ובלאי של רכבים. במשך 5-6 ימים בכל חודש בממוצע, היה התובע עובד עם פיברגלס לצורך התיקון, כאשר היה משתמש בדבק של פיברגלס ולאחר השחזת המקום היה מדביק את החלקים עם אותו הדבק ולאחר מכן משחיז שוב את האזור יחד עם סיבי זכוכית. העבודה התבצעה במקום סגור עם ריח של גזים ואבק של פיברגלס וגזים של הרכב. יש פתח אחד בחזית. עבודה זו התבצעה עד לתחילת שנות ה- 90.

4. בנוסף, התובע היה חשוף כל הזמן לגזים של רכבים ולריח החיתוך של חומרים כמו: ברזל פלדה ואלומיניום וכן בא במגע בידיים עם חומרים כגון: סולר, בנזין, מלט מדלל, מסיר צבע ושמן גריז. כל האמור בסעיף זה עד לשנת 2008.

5. התובע לא השתמש באמצעי מיגון פרט לשנים אחרונות.

4. השאלות:

א. האם ניתן לקבוע, כי מחלת הסרטן אשר אובחנה אצל התובע (להלן: "המחלה"), התפתחה עקב תנאי עבודתו, אשר פורטו בסעיף 3 לעיל?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי עבודתו של התובע?

ג. האם התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלה בה לקה, כ"מחלת מקצוע" עפ"י התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954?

ד. האם במהלך עבודתו רבת השנים של התובע גרמו לו פגיעות זעירות ומצטברות, כתוצאה מהן התפתחה מחלתו?

ה. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של התובע ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל- 50% ממצבו הרפואי של התובע, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של התובע או להחמרת מצברו הרפואי של התובע בסבירות של 50% ומעלה.

ו. ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה השפעה בשיעור של 20% לפחות.

ז. האם לדעתך יש צורך בהתייחסות נוספת של מומחה אונקולוג על מנת לקבל חוות דעת שלמה ומקיפה ככל שניתן, אם לאו?

5. לתשומת לב המומחית יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקשת זאת המומחית. 

6. כמו כן יצוין, כי אין הצדדים רשאים לפנות ישירות אל המומחית.

7. התיק יובא לעיון ביום 7.7.19.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ט, (06 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.