המשיבים: 1. בי ריי ויינד אנרג'י בע"מ

2. יעקב שאול

3. עופר ארביב

4. בטי הררי, עו"ד

ע"י בא כח עוה"ד רותם חנני

5. עוזי שאבי

6. אילן הופשטטר

7. אופיר ישר-כהן

8. הוריזן ניהול תחנות בע"מ

ע"י בא כח עוה"ד ארז דר-לולו ורעות בייץ

לפני בקשה לעשות שימוש בסמכות בית המשפט מכוח הוראות סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט, ולכפות על המשיבים בקנס ו/או במאסר לציית לצו המניעה הזמני מיום 13.7.2017, שזו לשונו:

"...ניתן צו ארעי עד להחלטה אחרת כמבוקש ברישא של הבקשה סעיפים 1-4..."

בסעיפים 1-4 לבקשה עתרו המבקשים לצווים כדלהלן:

"

1. צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים או מי מטעמם – ב"אפיווינד" – למחוק, לבטל, להעביר, להקצות, למכור, להשקיע, לשעבד או לבצע דיספוזיציה במניותיה ו/או בנכסיה, בחברה, בחברות בנות ובחברות מוחזקות – "אנרגיית רוח ירוקה בע"מ" ח.פ 513550863 (להלן: "אר"י"), או להעניק בהן כל זכות לצד שלישי כלשהן או לעשות בהן כל פעולה אחרת, ואוסר לבצע רישומים כלשהם ברשם החברות.
2. צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים או מי מטעמם ב"אר"י" – למחוק, לבטל, להעביר, להקצות, למכור, להשקיע, לשעבד או לבצע דיספוזיציה במניותיה ו/או בנכסיה, בחברה, בחברות בנות ובחברות מוחזקות או להעניק בהן כל זכות לצד שלישי כלשהן או לעשות בהן כל פעולה אחרת, ואוסר לבצע רישומים כלשהם ברשם החברות.

(מובהר כי נכון למועד הגשת בקשה זו, אפיווינד מחזיקה באר"י ב – 987 מניות רגילות המהוות 73.88% מההון הנפרע של אר"י, עבורן שילמה אפיסולר סך של 10,269,735 ₪ למנהלים המיוחדים באישור בימ"ש (להלן: המניות הנמכרות").

1. צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים או מי מטעמם, ב"אפייוינד" וב"אר"י":
2. כל שינוי בתקנון.
3. כל פעולה שעשויה להשפיע על מבנה הון המניות והנכסים.
4. מינוי/הסרה של נושא משרה, למעט כפי שיורה בית המשפט.
5. כל פעולה שעשויה להשפיע על זכויות בעלי המניות.
6. קיום ישיבות דירקטוריון בהרכב שאינו חוקי (ללא פיקוח ואישור ביהמ"ש הנכבד).

כאשר ההרכב החוקי הוא: "באפיווינד" – מר וויליאם שו, וד"ר לורנס ניומן מטעם אפיסולר, ומר קובי שאול מטעם בי קיי. ובאר"י – מר וויליאם שו וד"ר לורנס ניומן (מטעם אפיווינד) ועו"ד מאיר אלעזר (מטעם גונתר).

1. צו מניעה זמני שימנע מעו"ד בטי הררי

כבעלת מניות באפיווינד (בנאמנות) – להימנע מלבצע כל פעולה הפוגעת באפיסולר (בעלת המניות באפיווינד), לרבות למחוק, לבטל, להעביר, להקצות, למכור, לשעבד או לבצע דיספוזיציה כלשהי במניות "אפחווינד" לרבות מניות אפיווינד באר"י".

לטענת המבקשות, לאחרונה נודע להן כי בגדרו של הליך משפטי (ת.א 53926-03-15), הוגשה ביום 26.8.2018 בקשה למתן צו מניעה ממנה עולה "כי צו המניעה הזמני הופר הפרה בוטה המגיעה כדי ביזיונו". עוד טוענות המבקשות כי למדו על הפרת צו המניעה הזמני מבקשת הבהרה שהוגשה במסגרת אותו הליך. על פי האמור במסמכים שהוגשו במסגרת הבקשה לצו מניעה זמני שהוגשה בת.א 53926-03-15, עולה כי ביום 24.7.2018 הצביעה משיבה 8 (להלן: "הורייזן") על הסכם זיכיון שלכאורה נחתם בין הורייזן לבין אר"י ובהתאם להסכם האמור פועלת הורייזן ל"קידום ביצוע פרויקט בניית תחנת הכוח המשודרגת" והיא מצויה "במגעים ומו"מ שונים מול מוסדות פיננסיים שונים וגם מול גורם בנקאי (בנק מסחרי הנמנה על הבנקים הגדולים בישראל) ... במטרה להשיג מימון לפרויקט בניית תחנת הכוח המשודרגת, ולקדם סגירה פיננסית". עוד עולה מטענות הורייזן, כי "כתנאי להעמדת המימון לצורך הסגירה הפיננסית כאמור, דרש הגורם המממן, כי רישיונות ייצור החשמל יעברו וירשמו באורח מיידי על שמה של הורייזן וכן ישועבדו לטובת הגורם המממן".

המבקשות טוענות, כי הסכם הזיכיון הנטען על ידי הורייזן כלל לא הוצג בפניהן ולא ברור להן על ידי מי ומכוח איזו סמכות נחתם הסכם הזיכיון המעניק להורייזן זכויות בנכס העיקרי של האר"י. מכל מקום, לא זו בלבד שהסכם הזיכיון אינו חוקי, הוא גם "מהווה הפרה בוטה המגיעה כדי ביזיון של צו המניעה הזמני האוסר כאמור על ביצוע דיספוזיציות, בין היתר, בנכסי אר"י". מכאן, בקשתן של המבקשות לאכוף על המשיבים לציית לצו המניעה הזמני.

משיבים 1 – 4 הגישו תשובה לבקשה, ובה הם מבקשים לדחות את הבקשה. לטענתם, המבקשות , בעלי המניות הרגילות בהאר"י הפרו את התחייבותן להשקיע את ההון הנדרש לשדרוג תחנת הכוח, ובכך גרמו להאר"י הפסדים של מאות מיליוני שקלים בגין אובדן ייצור והפחתת תעריפים. במקביל, נוצר צורך דחוף להקים תחנת כוח חדשה כדי להימנע מהמשך ירידת תעריף החשמל שמספקת תחנת הכוח. נוכח מחדלם של בעלי המניות הרגילות להשקיע את ההון הדרוש לשדרוג תחנת הכוח, הגישה האר"י תובענה לאכיפת הסכמי היסוד (ה"פ 15228-06-17) תובענה זו הועברה לבוררות והיא עדיין תלויה ועומדת. נוכח התנגדותם ומחדלם של בעלי המניות הרגילות להשקיע את ההון הדרוש לשדרוג תחנת הכוח, החל דירקטוריון האר"י, בשנת 2017, במגעים עם מר רון וייסברג לגיוס ההון הדרוש לשדרוג תחנת הכוח בתמורה להקצאת מניות האר"י. ביום 9.2.2017 נחתם פרוטוקול אר"י ועמו אושר הסכם הזיכיון., לפיו "ניתנה למר וייסברג אופציה להמרת הסכם ההקצאה בהסכם זיכיון".בסמוך לאחר מכן החליט מר וייסברג לממש את האופציה שניתנה לו להתקשר עם האר"י בהסכם הזיכיון ובהתאם הוקמה הורייזן אשר התקשרה עם האר"י תוך ביצוע שינויים מינוריים מההסכם שנכרת ביום 9.2.2017.

לטענת משיבים 1 – 4, לאחר כריתת הסכם הזיכיון ובאישורה של האר"י העמיד מר וייסברג סך של 10,000,000 ₪ והאר"י קיבלה "רישיון מותנה להקמת מתקן ייצור חשמל באמצעות טורבינת רוח המתחבר לרשת החלוקה". הורייזן אף העבירה לאר"י 5,000,000 ₪ והיא פועלת לחידוש היתר הבניה של תחנת הכוח ומימון המיזם. במסגרת מאמציה למציאת מימון למיזם, הודיעה הורייזן לאר"י במכתב מיום 24.7.2018, כי כתנאי להעמדת מימון למיזם, דרש הגורם המממן כי רישיונות ייצור החשמל יירשמו ויועברו על שמה של הורייזן כדי לשעבדם לטובת הגורם המממן. במכתב האמור, ציינה הורייזן כי היא שומרת על זכותה לעשות שימוש בייפויי הכוח שנמסרו לה בהתאם להוראות הסכם הזיכיון, להבטחת המימון למיזם.

לטענת משיבים 1 – 4, המבקשות ובעליהן ידעו על מכתבה של הורייזן מיום 24.7.2018 חודשים קודם להגשת הבקשה כאן.

אשר להפרת צו המניעה הזמני, הנטענת. טוענים משים 1 – 4 כי הסכם הזיכיון נכרת ביום 9.2.2017 בעוד צו המניעה ניתן בהחלטה מיום 13.7.2017, ועל כן אין לייחס למשיבים הפרה של צו מניעה זמני של היה קיים בעת כריתת הסכם הזיכיון.

משיבים 5 ו – 6 הצטרפו לטענות משיבים 1 ו – 4.

בתשובתה טענה הורייזן שיש לדחות את הבקשה אשר נועדה למנוע מאר"י לנהל את עסקיה לפי שיקול דעתה העסקי.

הורייזן אינה מתכחשת לפעולות המיוחסות לה, אולם טוענת כי הסכם הזיכיון נכרת בטרם ניתן צו המניעה הזמני, והפעולות שננקטו לצורך יישומו נועדו למנוע את כיליונה של אר"י. מוסיפה הורייזן וטוענת כי "חברה רשאית להמשיך ולפעול במהלך העסקים הרגילגם לאחר מתן צו המניעה הזמני האוסר על דיספוזיציה בנכסיה, ואם אגב כך היא מתקשרת בעסקאות, מעבה ומקדמת את פעילותה, צוברת נכסים ומקדמת את ענייניה, זו פעילות מותרת שצן המניעה אינו חוסם אותה. עוד טוענת הורייזן, כי במועד בו ניתן צו המניעה לא היה לאר"י רישיון מותנה לייצור חשמל בהספק של 15 מגה וואט אלא אר"י קיבלה את הרישיון רק בחודש ינואר 2018 כשישה חודשים לאחר מתן צו המניעה הזמני, ואך ורק כפועל יוצא של ההתקשרות בין אר"י לבין הורייזן והסכומים שהעמידה הורייזן לטובת אר"י מכוח הסכם הזיכיון. על כן, אין לראות בהתקשרות בין אר"י לבין הורייזן משום הפרה של צו המניעה הזמני. מוסיפה הורייזן וטוענת כי "אם לא תאמר כן, נמצא כי אין מדובר בצו מניעה כי אם ב"צו לסגירת החברה או חיסולה" ברור שזו לא תכליתו של צו המניעה נשוא הדיון.

יצוין כי במסגרת הדיון בבקשה התקיימו שני דיונים ביום 31.12.2018 וביום 16.1.2019, אולם לא נחקרו מצהירים.

דיון

1. דומה שלמעט הכחשת הסכומים שלטענת הורייזן השקיעה ו/או יושקעו באר"י לצורך קבלת הרישיון לייצור חשמל ושדרוג תחנת הכוח, הצדדים אינם חלוקים על העובדות כפי שפורטו לעיל.

אוסיף, כי במסגרת הדיון בבקשה כאן, לא ראיתי צורך להידרש לטענות המבקשות באשר לחוקיות או אי חוקיות החלטת דירקטוריון אר"י, מיום 9.2.2017, להתקשר עם מר וייסברג בהסכם הזיכיון.

1. על פי סעיף 2 לצו המניעה הזמני מיום 13.7.2017, להעביר, להקצות, למכור, לשעבד את נכסי אר"י. איסור זה, אינו מתייחס לתוצאת ההעברה של נכסי אר"י אם טובה היא לארי או לרעתה, אלא קובע איסור קטגורי על ביצוע הפעולות האמורות בנכסי אר"י.
2. טענת המשיבים, לפיה הרישיון המותנה לייצור חשמל לא היה בידי אר"י בעת מתן צו המניעה אינו יכול לסייע למשיבים. הרישיון האמור ניתן לאר"י מכוח מעמדה והיא בעלת הרישיון, על כן, ובהתאם לצו המניעה הזמני, אסור היה לשעבד או להעביר את הרישיון לאחרים.
3. טענת המשיבים, כאילו ההתקשרות בהסכם הזיכיון וביצועו נועדו לטובת אר"י, אינה עניין לכאן, לפי שבדיון לפי בקשה לביזיון בית המשפט, אין בית המשפט עוסק בתכליתן של פעולות אלא בוחן האם פעולות שבוצעו מפרות את צו בית המשפט כלשונו אם לאו.
4. ככל שהמשיבים סברו שצו המניעה הזמני, פועל לרעת אר"י ו/או בעל מניותיה, היה עליהם לנקוט בהליכים משפטיים מתאימים, ולא להפר את צו המניעה הזמני. הדיון בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט נועד לבחון האם הופר צו בית משפט והאם קיים חשש שבעתיד יוסיף הממרה להפר את צו בית המשפט, והוא לא נועד לברר סכסוך מהותי בין צדדים.
5. נוכח כל אלה, ואף מבלי להידרש לטענות המשיבות כאילו הסכם הזיכיון נכרת במועד מאוחר לצו המניעה הזמני, אני מוצא שכריתת ההסכם בין הורייזן לבין אר"י ביום 7.9.2017 (סעיף 21 לתשובת הורייזן) וביצוע הסכם הזיכיון כמפורט לעיל ובסעיף 21 לתשובת המבקשות, מהווים הפרה של צו המניעה הזמני מיום 13.7.2017.
6. בניגוד לטענת הורייזן (סעיף 89 לתשובתה) הפרת צו המניעה הזמני יכולה להתבצע גם על ידי גורם שלא היה צד למתן צו המניעה ובלבד שידע על הצו. במקרה כאן הורייזן ידעה או הייתה צריכה לדעת על הצו, ובפעולותיה הפרה את צו המניעה הזמני. בע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון (פורסם בתקדין), דן בית המשפט באחריותו של זר להפרת צו בית משפט, וכך נקבע (שם, פסקה 9):

"אך מעבר לצדדים עצמם, יש בהטלת האחריות על "זר" כדי לשרת את המטרה של כיבוד פסקידין והגשמת שלטון החוק. אמת הדבר, הפרת צווים של בתי-המשפט פוגעת באינטרס הפרטי של הצד הזוכה, ולשם מניעת פגיעה זו באה הוראת סעיף 6 לפקודה. אך אי קיומם של צווים שיפוטיים פוגע גם בציבור כולו, במעמדה של הרשות השופטת, ובתשתית החברתית המביאה לכיבוד החוק. מתן כוח לפרט לנקוט הליך אשר יביא לכיבוד צווים שיפוטיים מגשים הן את האינטרס הפרטי, והן את האינטרס הציבורי. בין שני אינטרסים אלה קיים קשר הדוק, ויהיה זה אך מלאכותי ליצור ניתוק גמור ביניהם. אמת הדבר, סעיף 6 לפקודה אינו סעיף עונשין, ואינו קובע עבירות, אך הוא גם לא סעיף "אזרחי" רגיל הקובע תרופה אזרחית. זו הוראה sui generis המצויה באותו תחום דמדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי. על כן תהא זו תוצאה רצויה, מבחינת המדיניות המשפטית, כי תורחב המסגרת של סעיף 6 לפקודה, באופן שייכללו בו גם הזרים, ובכך ישורת הן האינטרס של הפרט והן האינטרס של הכלל. ענין זה חשוב במיוחד לאור המציאות העגומה שבה אנו חיים ושבה צווים שיפוטיים רבים אינם מבוצעים ותביעות פליליות בגין ביזיון "פלילי" אינן בראש סולם העדיפויות של התביעה הכללית. אם לא תינתן לפרט האפשרות לעמוד על אכיפתם המלאה של פסקי-דין, כלפי חייבים וכלפי זרים כאחד, קיים חשש סביר כי דבר לא ייעשה".

1. כאמור הבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, צופה פני עתיד. מתשובת המשיבים, עולה כי הם אינם מכבדים את צו המניעה הזמני מתוך שהם סבורים שביצוע הסכם הזיכיון תוך שיעבוד ו/או העברה של רישיון ייצור החשמל שניתן לאר"י יפעל לטובתה. על כן, יש לנקוט בסנקציה מתאימה כדי שהמשיבים לא ימשיכו להפר את צו המניעה הזמני.

סוף דבר

נוכח האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומורה כי ככל שמי מהמשיבים יפר בעתיד את צו המניעה הזמני מיום 13.7.2017 יחויב בקנס לטובת המדינה בסך 50,000 ₪ בגין כל הפרה. למען הסר ספק, חיוב הקנס יחול ביחס לכל אחד מהמשיבים בנפרד.

המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו למבקשות את הוצאות הבקשה, ושכ"ט עו"ד בסך 28,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים

ניתן היום, א' אדר א' תשע"ט, 06 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.