לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

פסק דין

1. התובע, ספר במקצועו, יליד 1964, הגיש תביעה להכיר בפגיעה בכתף ימין הן בשל אירוע תאונתי מיום 1.3.16 והן על פי תורת המיקרוטראומה. הנתבע דחה את תביעתו מן הסיבה כי לא הוכח קרות אירוע תאונתי וכן לא הוכחה תשתית מיקרוטראומטית בעבודת התובע וביקש לדחות את התביעה.

2. ביום 1.1.19 שמעתי את התובע וביום 2.1.19 הוריתי על מינויו של ד"ר ארז אבישר מומחה מטעם בית הדין להשיב על השאלות הבאות, על פי העובדות הבאות:

"א. מה ליקויו של התובע בכתף ימין?

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת

התובע לליקוי ממנו הוא סובל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

להלן העובדות:

א. התובע יליד 1964. עובד כספר עצמאי משנת 1988.

ב. התובע עובד 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום. בעבר עבד 12 שעות ביום.

ג. התובע מספר גם נשים וגם גברים. עיקר העבודה עם נשים זה ייבוש, צביעה,

פן לפני צבע , פן למעלה ולמטה באמצעות מייבש שיער. התובע עוסק בצביעת השיער.

ד. בשלב המקדים לתספורת נשים התובע מייבש את השיער באמצעות מייבש שיער, הוא נדרש להרים את מייבש השיער מעל לראש הלקוחה - מעלה, מטה ולצדדים. מדובר בפעולה שמבוצעת בין 10-50 פעמים לכל לקוחה. בעת שימוש במייבש השיער התובע מפעיל כוח עם הידיים, מבריש את השיער ובמהלך הייבוש אוחז במייבש השיער ביד ימין מטה ולצדדים. לצורך כך נדרש להרים את הידיים אף מעבר לגובה הכתפיים.

בעת התספורת התובע מחזיק ביד שמאל את המסרק וביד ימין את המספריים בגובה משתנה מהכתפיים כאשר הידיים נעות מעלה ומטה בתנועות רבות. בעת מריחת צבע התובע אוחז ביד ימין את מברשת המריחה ובאמצעות מסרק אוחז ביד שמאל, מעביר קבוצות שיער ומושך אותם כלפי מעלה הפעולות מבוצעת פעמים רבות לגבי כל לקוחה.

ה. התובע מספר מדי יום בין 7-20 לקוחות, נשים וגברים. החלוקה בין נשים לגברים משתנה.

ו. התובע עובד עם מכונת תספורת שהיא כלי רוטט.

ז. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהחומר הרפואי."

3. ביום 21.2.19 השיב המומחה:

"להלן תשובתי לשאלות שהופנו אלי ע"י כבוד השופט סגן הנשיא צבי פרנקל

א. על פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני, אובחן התובע בשנת 08.03.2016 כסובל מקרע של גיד סופרהספינטוס בכתף ימין. האבחנה נקבעה על פי בדיקת US בלבד. אין ברשומה הרפואית שהועברה לידי בדיקה גופנית מקיפה המרמזת לקיומו של קרע גידים מסובבי כתף. מאידך קיימות תלונות החל משנת 2007 על כאבים בכתפיים. מכאן שנושא התביעה- קרע גיד הסופרספינטוס בכתף ימין אשר הודגם בבדיקת US.

הסיבות לקרעים בגידים מסובבי כתף מתחלקים לסיבות אינטרנזיות וסיבות אקסטרינזיות. סיבות אינטרינזיות- בחלקן שינויים פתולוגים שמתרחשים בתוך הגיד עצמו במרוצת השנים.

האטיולוגיות האקסטרינזיות הן סיבות דמוגרפיות של המטופל ומשתנים אנטומיים בכתפו של המטופל.

מבין הגורמים העיקריים לקרעים ניווניים בגידים מסובבי כתף הוא תסמונת התפס. בתסמונת התפס גיד הסופרהספינטוס נשחק במרוצת השנים בין עצם הזרוע לבין עצם האקרומיון. לנבה האקרומין יש השפעה על קיומה של תסמונת התפס וקרע גידים מסובבי הכתף בהמשך.

לגיל המטופל השפעה משמעותית על התפתחות קרעים בגידים מסובבי כתף. לעישון קיימת השפעה רבה על קרעים בגידים מסובבי כתף ולתהליך ההחלמה. להשמנת יתר ומחלת הסכרת, קיימת השפעה רבה על קיומם של קרעים בגידים מסובבי כתף.

פעולות חוזרות של הרמת הכתף אל מעבר לגובה הכתפיים עם סביוב חציוני או פנימי של הכתף, באופן תאורטי עלולה לגרום לחיכוך מוגבר בין הגיד לעצמות חגורת הכתפיים וגידים מסובבי כתף ובכך לתרום לקיומם של קרעים בגידים מסובבי כתף.

חשוב לציין, כי במחקר שבדקו מטופלים עם קרעים שלמים בגידים מסובבי כתף נמצא כי ב- 70% מהמטופלים עבודתם הייתה משרדית, עבודה קלילה בלבד עם הידיים.

מעיון בעובדות שהתקבלו בבית המשפט עולה כי מר גבאי עובד כספר (נשים בעיקר).

בתיאור עבודתו אין עדות לפעולות סופרהפיסיולוגיות עם הכתפיים. אין עדות לעבודה חוזרנית וממושכת עם כלים כבדים מעל גובה הכתפיים. לאור הידע הרפואי בתחום ותאור עבודתו של מר יעקב גבאי, אני מתרשם כי אין קשר סיבתי בין משלח ידו לפגימה בכתפו הימנית שנמצאה בבדיקת US.

בנוסף, למר גבאי מספר גורמי סיכון משמעותיים התורמים להתפתחות קרעים בגידים מסובבי כתף- אירועים של התקפים של כאבי פרקים המתאימים למחלת שיגדון.

עדות הדמייתית לשינויים ניווניים בכתפיים כולל בבדיקת מיפוי עצמות.

חבלה ליד ימין מתאריך 14.06.2010.

השמנת יתר.

אירוע של הרמת ילדים מאז החלו כאבים בכתפיים- 29.6.2016."

4. ביום 12.3.19 המומחה התבקש להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

"א. לשיטתך, בתשובות לשאלות 3, ב – 3 שורות אחרונות, פעולות חוזרות ונשנות של רמת הכתף מעל גבה הכתף (התכוונת בוודאי להרמת הזרוע מעל גובה הכתף), עלולות לגרום לחיכוך... ולפיכך לתרום לקיומם של קרעים בגידים מסובבי כתף.

האם תסכים שאצל התובע, שעבודתו הייתה כרוכה בהרמת חוזרת של הזרועות מעל גובה הכתפיים, תתכן תרומה של עבודתו לקיומו של קרע גיד הסופרה ספינטוס בכתף ימין ולפיכך קיים קשר בין עבודתו לליקוי?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע כפי שמנוסחת בעובדות לבין החמרת הליקוי ממנו הוא סובל?

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, וקיים לדעתך קשר סיבתי בשיעור העולה על 50% בין עבודת התובע להחמרת הליקוי – האם ניתן לומר כי ליקויו של התובע קב עבודתו הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות?

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על החמרת ליקויו של התובע? "

5. ביום 4.6.19 השיב המומחה:

"לאור שאלות ההבהרה מצאתי לנכון לחזור על חוות דעתי ולחדד את הכתוב בה. על פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני, אובחן התובע בשנת 08.03.2016 כסובל מקרע של גיד סופרהספינטוס בכתף ימין. האבחנה נקבעה על פי בדיקת US בלבד. אין ברשומה הרפואית שהועברה לידי בדיקה גופנית מקיפה המרמזת לקיומו של קרע גיד ממסובבי כתף למעט כאבים (תועדו גם כאבים והגבלה בתנועה בכתף שמאל- אך נשלל קרע גידים מסובבי כתף בבדיקת US) והגבלה בתנועה.

ממצא הדמייתי של קרע בגיד מסובב כתף יכול להיות ממצא אקראי הנגרם מתהליך ניווני שאין לו כל קשר למשלח יד. במחקר שבדקו מטופלים עם קרעים שלמים בגידים מסובבי כתף נמצא כי ב- 70% מהמטופלים עבודתם הייתה משרדית, עבודה קלה עם הידיים. אין להמעיט בחשיבותה של עבודה זו. אחוז קטן מהסובלים מקרעים בגידים מסובבי כתף, בעבודתם נזקו לביצוע עבודות פיזיות מעל גובה השכמות.

למר גבאי מספר גורמי סיכון משמעותיים הגורמים להתפתחות קרעים בגידים מסובבי כתף- אירועים של התקפים של כאבי פרקים המתאימים למחלת שיגדון.

עדות הדמייתית לשינויים ניווניים בכתפיים כולל בבדיקת מיפוי עצמות.

חבלות ליד ימין מתאריך – 14.06.2010 , 12.07.2010 , 28.06.2010

השמנת יתר.

אירוע טראומתי לכתפיים אשר מאז החלו כאבים בכתפיים – 29.06.2016.

זאת ועוד- כספר נדרש התובע לבצע את עבודת הספרות כאשר זרועותיו מעל "אף מעבר לגובה הכתפיים". ברם, ראש הלקוחה נמצא מתחת/ בגובה הכתפיים וכל הפעולות מבוצעות תוך הסתכלות הספר כלפי מטה או לפנים.

בשונה בתכלית השינוי ולשם המחשה- צבעי המצבע את עבודתו עם מברשת כבדה/ רולר ולצורך עבודתו מבצע תנועות חוזרות ונשנות של הכתף כלפי מעלה ומטה בקשת תנועות רחבה, הרבה אל מעבר לגובה השכמות תוך הפעלת כוח. פעולות הצביעה לרוב הן כלפי מעלה אל עבר התקרה או קיר מעל גובה ראש הצבעי.

במקרים מעין אלו ניתן להכיר כי התנועות החוזרות שהצבעי מבצע דרך מפרק הכתף מהוות גורם סיכון להתפתחות/ החמרה של קרע גידים מסובבי הכתף.

אין זו התרשמותי במקרה דנן.

התרשמותי מתוך הכרות עם העובדות שהוצגו בבית המשפט ומתוך היכרותי את הפתולוגיה כי אין קשר סיבתי או על דרך ההחמרה בין משלח ידו של מר גבאי לפגימה בכתפו הימנית שנמצאה בבדיקת US.

6. ביום 27.11.19 הוריתי למומחה להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:

"א. האם ידוע לך העבודה כי מכונת תספורת היא כלי רוטט? האם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך בנוגע לפגיעה בכתף של התובע?

ב. בחוות דעתך ציינת כי "ראש הלקוחה נמצא מתחת /בגובה הכתפיים וכל הפעולות מבוצעות תוך הסתכלות הספר מטה או לפנים". תשומת ליבך כי בעובדות נקבע כי "לצורך כך נדרש להרים את הידיים אף מעבר לגובה הכתפיים" עליך לקבל עובדה זו. האם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך? אנא הסבר."

7. ביום 27.11.19 השיב המומחה:

"א. ידוע לי כי מכונת תספורת הינה רוטטת במהלך פעולתה. פעולת הרטט של מכונת תספורת, אין לה כל השפעה על מפרק הכתף וגידים סובבי כתף.

ב. קיבלתי את העובדה המוסכמת שנקבעה כי "לצורך כך נדרש להרים את הידיים אף מעבר לגובה הכתפיים – משמעות העובדה היא כי לצורך עבודתו נזקק התובע אף להרים ולא "רק להרים" "או "ברוב שעות עבודתו" נזקק התובע להרים את ידיו אל מעבר לגובה הכתפיים.

אני סבור כי חוות הדעת שערכתי ובמענה לשאלות ההבהרה בעניינו שלמר גבאי מפורטות ומנומקות מדוע מצאתי לנכון לקבוע כי אין קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לפגימה בגידים מסובבי הכתף."

8. לאחר קבלת תשובות המומחה ביקש התובע לפסול את המומחה וביום 22.12.19 מיניתי את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה נוסף מטעם בית הדין להשיב על השאלות על פי העובדות שנשלחו לד"ר אבישר ביום 2.1.19.

9. ביום 23.2.20 השיב המומחה:

"א. הליקוי שאובחן בכתף ימין הינו קרע בגיד השרוול המסובב (סופרא- ספינאטוס) וכן שינויים ניווניים.

ב. עבודה מאומצת כשהיד מורמת מעל גובה הראש תורמת תרומה להתפתחות קרע בשרוול המסובב. יש בעבודתו הרמת היד מעל גובה ראש הלקוחה היושבת, ואף מעל גובה הכתפיים שלו. ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50% כי יש קשר סיבתי כלשהו בין עבודתו למחלת הכתף.

ג. מנגנון התרומה הוא בנזקים זעירים ובלתי הפיכים שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה לליקוי. (מיקרוטראומה).

לא מדובר כאן בעבודה ממושכת עם ידיים מורמות וגם הכוחות שמפעיל הספר אינם דומים לעבודות פיסיות קשות. תרומת העבודה כאן אינה משמעותית כלל והיא פחותה מ-20%."

10. ביום 23.6.20 הוריתי למומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:

"א. אנא פרט כיצד הגעת למסקנה לפיה תרומת העבודה היא אינה משמעותית ופחותה מ – 20%?

ב. נא הואל להסביר מסקנתך "גם הכוחות שמפעיל הספר אינם דומים לעבודות פיסיות קשות" – נא הואל לפרט למה כוונתך "כוחות שמפעיל הספר"?

ג. תשומת ליבך לעובדה ו' לרשימת העובדות לפיה התובע עובד עם מכונת תספורת שהיא כלי רוטט – נא התייחסותך לעבודה זו והאם יש בכך כדי לשנות את חוות דעתך.

ד. בסעיף ד' לעובדות שהוצגו בפניך מפורטים סדרי העבודה אותם מבצע התובע לכל לקוח/ה "בעת שימוש במייבש השיער התובע מפעיל כוח עם הידיים, מבריש את השיער ובמהלך הייבוש אוחז במייבש השיער ביד ימין מטה ולצדדים..." – בהתאם לעובדות מדובר בפעולה הדורשת הפעלת כוח עם הידיים – האם לאו עובדות אלו תשתנה מסקנתך בעניין הכוחות התורמים המופעלים על כתפו של התובע?

אם לא – נא הואיל לנמק מדוע אינך מקבל את עובדות אלו."

11. ביום 27.6.20 השיב המומחה:

א. תשובתי מבוססת על תיאור העבודה שבהחלטת בית הדין. יש כאן הרמת הידיים בחלק מהזמן מעל גובה השכמות אולם בפרוש אין עבודה ממושכת עם ידיים מורמות. לשם דוגמה, עבודה ממושכת עם ידיים מורמות הנה עבודה של צבעי שמסייד תקרות או אפילו מנקה שמנקה במשך שעות חלונות גבוהים. העבודה המתוארת אינה דומה כלל לעבודות כאלה. בתשובות הבאות פרוט נוסף לשיקולי.

ב. כוחות שמפעיל הספר הן למשל החזקת מכשירים כמו פן ומייבש שיער, הנעת האצבעות עם מספריים, הנעת היד עם מסרק. עבודות פיסיות נמצאות על רצף שבצדו האחד יש פקיד במשרד ובצדו השני סבל או מרים משקולות מקצועי. כל העבודות נמצאות בנקודה כלשהי על רצף זה. עבודת הספר מבחינת הפעלת הכוחות נמצאת בצד של הכוחות הקלים על הרצף הזה.

ג. גם החזקת כלי רוטט מהווה "מטה קסם" שבעטיו תאושר מיקרוטראומה. גם כלים רוטטים נמצאים על רצף שבצדו האחד יש רטט של מקדחה של רופא שיניים ובצדו האחר רטט של פטיש אוויר לחציבה בכביש. מכשירים רבים יקראו "מכשיר רוטט" אבל מבחינת גרימת נזקים זה לא אותו דבר. גם האזור המדובר הוא חשוב. רטט ממכשיר שמוחזק ביד עובר בעיקר לכף היד (ויכול להיות למשל גורם תורם להתפתחות תסמונת תעלה קרפאלית). הרטט דועך כשעוברים לאמה, דועך עוד יותר במרפק, פוחת עוד בזרוע ומגיע בעצמה הרבה יותר נמוכה לכתף. רטט של מכונת תספורת נמצא בצד של המכשירים עם רטט קל והשפעתו על הכתף המרוחקת אינו משמעותי כלל.

ד. כמובן שהבאתי בחשבון כפי שהסברתי למעלה את כל הפעולות בתיאור העבודה ותשובתי היא כי תרומתן במנגנון מיקרוטראומה אינה משמעותית כלל."

12. ביום 28.7.20 הוריתי למומחה להשיב על שאלת ההבהרה הבאה:

"האם לאור העובדות כפי שתוארו בעובדות שהופנו למומחה, ובלי קשר למקצועו כספר, האם די בפעולות אלו כדי להוות השפעה משמעותית של מעל 20 אחוז?"

13. ביום 29.7.20 השיב המומחה:

אין חשיבות לשאלה אם מדובר בספר או במקצוע אחר.

החשוב הוא תיאור העבודה ותרומת הפעולות המתוארות בעבודה לליקויי הנדון.

אין כאן עבודה ממושכת עם ידיים מורמות מעל גובה השכמות ואין עומסים ניכרים לגיד השרוול המסובב.

לכן גם אם היה מדובר בעבודה אחרת אבל עם אותם עומסים ואותה צורת עבודה מבחינת הרמת הידיים, הייתה תשובתי שתרומת העבודה אינה משמעותית להתפתחות קרע בגיד השרוול המסובב. "

14. התובע בסיכומיו ביקש להכיר בתביעה מאחר שלטענתו התשובות של המומחה הן לקוניות והוא קבע את קביעתו מבלי לדון בעובדות שהוצגו לו וכקביעתו שאין מדובר בעבודה ממושכת בידיים מורמות, אינה מבוססת על העובדות. לטענת התובע המומחה לא יודע מה נדרש באחוזים כדי לכמת את השפעת העבודה והמומחה החמיר עם התובע יתר על המידה, לחילופין מבקש התובע למנות מומחה נוסף. ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה שהתובע לא הצביע על טעם שבגינו יש למנות מומחה שלישי. מדובר בשתי חוות דעת של שני מומחים שהגיעו לאותה מסקנה והמומחה הבהיר מדוע השפעת העבודה נמוכה מ – 20% ועל כן דין הערעור להידחות.

15. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התביעה בגין אירוע תאונתי נדחתה בהחלטה מיום 2.1.19 ואשר לעילת המיקרוטראומה קבע ד"ר אבישר שאין קשר סיבתי בין משלח ידו של התובע לבין הפגימה בכתפו הימנית. גם ד"ר אנג'ל קבע שתרומת העבודה אינה משמעותית והיא פחותה מ – 20%. המומחה ענה לשאלות ההבהרה והבהיר את ענין הכוחות ואת עניין הרטט של מכונת התספורת שהשפעתו על הכתף המרוחקת אינה משמעותית. גם בתשובה לשאלת ההבהרה מיום 29.7.20 השיב המומחה שהוא מייחס חשיבות לתיאור העבודה אך בעבודת התובע אין עבודה ממושכת עם ידיים מורמות מעל גובה השכמות ואין עומסים עיקריים בגיד השרוול המסובב. המומחה הבהיר שגם אם היה מדובר בעבודה אחרת עם אותם עומסים תשובתו לא הייתה משתנית מאחר שתרומת העבודה אינה משמעותית להתפתחות קרע בגיד השרוול המסובב.

16. מדובר בשני מומחים שנתנו תשובות מפורטות גם לשאלות ההבהרה. לא מצאתי סיבה משפטית או עובדתית לסטות מחוות הדעת. אינני מקבל את טענת התובע שהמומחים מחזיקים באסכולות מחמירות או שהחמירו עם התובע מעבר לנדרש. המומחים שללו קשר סיבתי וד"ר אנג'ל הבהיר מפני מה השפעת העבודה נמוכה מ – 20%. ד"ר אנג'ל הסתמך על העובדות שקבעתי והסביר מה המשמעות של הפעולות שמבצע התובע.

17. אין מתקיים טעם מיוחד אשר יש למנות מומחה שלישי כאמור בהנחיית הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים.

18. דין התביעה להידחות. אני מאמץ את מסקנות שני המומחים היועצים שקבעו שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע בפגיעה בכתף ימין והשפעת העבודה נמוכה מ – 20% על הפגיעה בכתף.

19. משהנתבע לא עמד על הוצאות, אין צו להוצאות.

20. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ז אב תש"פ, (17 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.