30 דצמבר 2018

בפני: כב' הרשמת מירי שי

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשת הנתבעים (להלן- המבקשים) לחייב את התובע (להלן- המשיב) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם (להלן- הבקשה).

טענות הצדדים

2. בבקשה נטען שכתב התביעה אינו מגלה עילה להרמת מסך ולחיוב המבקש 1, מאחר שלא התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים והמשיב מתעקש על הותרתו כחלק מהתביעה על אף סיכוייה הקלושים. בהתייחס למבקשת 2 נטען בבקשה שהתביעה בהיקפה העצום גורמת נזק של ממש ומקשה על יכולתה לקבל סחורה באשראי. לטענת המבקשים, גם אם קיימת למשיב עילת תביעה כנגד המבקשת 2 הרי שלכל היותר מדובר בתקופה שמשנת 2010 ועד 2016.

3. המשיב בתשובתו מתנגד לבקשה וטוען שהציג ראשית ראיה לקיומם של יחסי עבודה בין הצדדים, לרבות תמונות ותצהיר קרוב משפחה. לפי הטענה, יש לו ראיות נוספות להוכחת תביעתו, אולם בשלב זה של ההליך הוא נדרש להוכיח ראשית ראיה בלבד.

4. בתגובתם חוזרים המבקשים על טיעוני הבקשה ומציינים שהמשיב לא הביא ראיה להרמת מסך.

דיון והכרעה

5. סוגיית הפקדת הערובה הוסדרה בתקנה 116א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ("התקנות"), וזו לשונה:

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה".

6. ההלכה המנחה בבתי הדין לעבודה בסוגיית הפקדת ערובה הותוותה בפסק הדין בעניין פתחי אבו נאסר, שם נפסק, בכל הנוגע לענייננו, כי ככלל, אין להטיל על עובד תושב הרשות הפלסטינית ערובה להבטחת הוצאות המעסיק -הנתבע, רק בשל היותו תושב הרשות. יש לבחון כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו, ואין לדרוש מן התובע יותר מאשר ראשית ראיה לסיכויי תביעתו (ע"ע 1424/04 פתחי אבו נאסר - SAINT PETER IN GALLICANTU, מיום 6/7/2003).

מכאן, שהיותו של אדם תושב הרשות הפלסטינית ואף אם נעדר הוא נכסים במדינת ישראל, אין בו כשלעצמו כדי לחייבו בהפקדת ערובה. בכך שונה ההלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה מאשר בבתי המשפט האחרים.

7. גם לאחר התקנת תקנה 116א רלוונטיות אמות המידה אשר נקבעו בהלכה הפסוקה בסוגיית חיוב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בבואו להכריע בבקשה להפקדת ערובה נדרש בית הדין לעריכת איזון ראוי בין זכותו היסודית של התובע לגישה לערכאות, לבין זכותו של הנתבע לגבות את הוצאותיו, לא להיגרר להליכי סרק ולא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה נגדו. על בית הדין לבחון קיומם של שני שיקולים עיקריים: השיקול העיקרי, עניינו סיכויי הצלחת התביעה. לשיקול זה יינתן משקל מכריע, במיוחד כאשר נראה לבית הדין שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים. השיקול השני עניינו ביכולת גביית ההוצאות מהתובע.

8. לאחר שבחנתי את הבקשה על יסוד אמות המידה שפורטו לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

9. יובהר תחילה כי בחינת כתבי הטענות והחומר שבתיק מעלה שאין למשיב טענה מכוח דוקטרינת הרמת מסך ההתאגדות ומשתמע מכתב התביעה שהמבקשים הינם מעסיקים במשותף. בתשובתו הבהיר המשיב שהמבקש 1 היה מעסיקו הישיר, אולם לא הונפקו לו תלושי שכר. לפיכך, נדחות טענות המבקשים ככל שהן מתייחסות לעילת הרמת מסך. אף מקובלת עלי טענת המשיב שלפיה הציג ראשית ראיה להוכחת תביעתו, וזאת משעה שהמבקשים מאשרים קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. אולם בעוד שבכתב התביעה טען המשיב ליחסי עבודה משנת 1996 ועד 2017, הרי שמדברי המשיב בדיון ביום 13/11/18, ומתשובתו עולה שתקופת העבודה שבמחלוקת היא משנת 2010 עד 2016. בתשובתו הודיע המשיב על צמצום רכיב התביעה שעניינו פיצויי פיטורים כך שיעמוד על סכום של 64,152 ש"ח, בהתייחס לתקופת עבודה של שש שנים. אולם, רכיבי התביעה שעניינם דמי הבראה, אי הפרשה לקרן פנסיה והפרשי שכר עבודה, מתייחסים לשבע שנות עבודה מלאות. במצב דברים זה, יש ממש בטענת המבקשים שהיקף התביעה הכספית גורם להם נזק ופוגע ביכולת האשראי של המבקשת 1. על כן שוכנעתי שסיכויי התביעה – ככל שהם נוגעים לתקופה שמשנת 1996 ועד 2010 – הם קלושים. בנסיבות אלה, קיים טעם לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

10. לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

11. אני מורה למשיב להפקיד סכום של 1,500 ש"ח בקופת בית הדין כערובה לתשלום הוצאות המבקשים, וזאת עד ליום 6/1/19.

אם לא תופקד הערובה עד ליום 13/1/18 – תימחק התביעה ללא התראה נוספת.

12. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון בסיום ההליך המשפטי על ידי המותב שידון בו.

המזכירות – מעקב הפקדת ערובה עד ליום 13/1/19.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ט, (30 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.