לפני

כב' השופט טל גולן

ה ח ל ט ה

1. מבוא – לפני בקשת התובע למתן צו לפירוט שיחות לתקופה שבין 12/2011 ל-12/2016, ביחס לטלפון הנייד של הנתבע 1, שמספרו הינו 054-6664XXX (המספרים המלאים אינם מצוינים בהחלטה זו, לשם שמירה על פרטיות המעורבים). לאחר שעיינתי בטענות ובעמדות הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה. להלן אפרט את הטעמים להחלטה שבנדון.

2. ראשית, לא שוכנעתי כלל וכלל כי המידע המבוקש הוא מידע רלוונטי, שיש בו כדי לסייע לבית הדין בבירור האמת במסגרת ההליך. ב"כ הנתבעים מציין בתגובתו לבקשה, כי "בכל הנוגע לקו הפרטי של מר סבאח, לא עלתה כל טענה מטעם התביעה הן לפני דיון ההוכחות, והן במהלכו".

3. עוד טוענים הנתבעים, כי הבקשה שהועלתה מצידם של הנתבעים בתום דיון ההוכחות, לקבלת פירוט השיחות ביחס לטלפון מספר 054-6524XXX, עניינה בקו עסקי ששייך לנתבעת 2, וכאשר המדובר בקו טלפון שגם התובע העיד שהוא קיבל מהנתבעת 2. לכן, יש חשיבות לבירור המועד שבו 'אוקטב' (הופעל) הקו שבנדון, וכאשר המדובר בקו שניתן לצורכי עבודה. בניגוד לכך, כאמור לעיל, מספר הטלפון שמצוין בסעיף 1 להחלטה הוא מספר טלפון פרטי, של הנתבע 1 עצמו.

4. לגישתי, יש טעם רב בטענות אלה. עיון בתיק בית הדין, ובמסמכים והבקשות הרבות שהוגשו בו, מלמד כי מעולם לא הועלתה כל טענה מצד התובע ביחס לקו הטלפון הפרטי של הנתבע 1. למעשה, הפעם הראשונה שבה מועלית טענה ביחס למספר זה, היא בשלב הנוכחי בהליך, שהוא שלב מאוחר מאוד (ראו והשוו למשל לסעיף 17 לתצהירו של התובע, שם אכן ישנה התייחסות למספר 054-6524XXX).

5. התובע אף טוען בבקשתו כי פירוט השיחות יכול להעיד על תקופת ההעסקה שלו, היות שבמשך תקופת ההעסקה הנתבע 1 עמד בקשר עם משפחתו, לרבות דודו (נזמי) שהעיד לפני בית הדין. גם כאן, עיון בתצהירו של נזמי מיום 26.2.2019, מעלה כי לא צוינו בו אותן שיחות נטענות. כך לא גם בתצהירה של אשת התובע, חנאן, שציינה שיחות שהיא ערכה אל בעלה/התובע (סעיף 9 לתצהיר), אבל לא ציינה שיחות שהיא עצמה ערכה לנתבע 1.

6. שנית, יש להצביע על האיחור הניכר מאוד שבו מוגשת בקשה זו. יוזכר, כי המדובר בהליך שמתנהל מזה מספר שנים, וכבר התקיימו בו שלושה דיונים מוקדמים ושני דיוני הוכחות (אחד מהם לא נערך לגופו של עניין). ברי, כי הליכי גילוי המסמכים הסתיימו זה מכבר, ומה גם שעדי הצדדים כבר נשמעו בהרחבה, וב"כ התובע אף הצהיר "אלה עדיי" במסגרת דיון ההוכחות שנערך ביום 21.1.2020 (ראו עמ' 30 לפרוטוקול, שורה 3).

7. ביחס לכך, ב"כ התובע כלל לא הסביר מדוע בקשה זו מועלית בשיהוי כה ניכר, וכאשר ההליך נמצא 'צעד אחד' לפני שלב הגשת הסיכומים. גם לא הוסבר מדוע הבסיס הנטען לבקשה – הוכחת תקופת ההעסקה של התובע (ראו סעיף 10 לבקשת התובע מיום 18.2.2020), לא יכול היה להיות מוּכח (או שמא כבר הוכח – שהרי הדבר יוכרע במסגרת פסק הדין שיינתן בתיק, כן או לאו), וכל זאת באמצעות ראיות ועדויות אחרות.

8. ודוק – בניגוד לטענת הנתבעים, באופן רגיל, בקשה לגילוי מסמכים אינה צריכה להיתמך בתצהיר (ראו בסעיף 15 להחלטתי מיום 14.3.2015 בסע"ש (נצ') 14277-10-14 לוי – עיריית צפת). עם זאת, המדובר כזכור בבקשה שמועלית באופן חריג ולאחר תום שמיעת הראיות בהליך. בנסיבות אלה, היה מקום שהתובע יסביר בתצהיר את מועד הגשת הבקשה. כך לא נעשה.

9. שלישית, ובהקשר שבנדון, יצוין כי גם בתום דיון ההוכחות שנערך ביום 21.1.2020, לא הועלתה הבקשה הנ"ל מצידו של ב"כ התובע. למעשה, בקשה זו הועלתה רק ביום 18.2.2020, ולאחר שהתקבל מידע בתיק בית הדין מחברת תקשורת לבקשת ב"כ הנתבעים, ובהסכמת ב"כ התובע (ראו פרוטוקול הדיון ביום 21.1.2020, עמ' 39, שורות 21-19). כלומר, גם בהקשר זה, ניתן ויש לראות את הבקשה הנוכחית כ'מקצה-שיפורים', שאינו הוגן ואינו יעיל בנסיבות העניין, ואשר אין להתירו.

10. רביעית, יצוין כי הנתבע 1 מתנגד בתוקף לבקשה (ראו תגובתו מיום 15.3.2020). גם מטעם זה, ובניגוד לבקשה שהועלתה כאמור על ידי הנתבעים – ואשר לה הסכים התובע, כאמור לעיל – יש מקום לדחיית הבקשה. נזכיר גם כי המידע שהתבקש על ידי הנתבעים, התייחס לקו טלפון שהיה בבעלותם. כזכור, כאשר המידע שמתבקש מתייחס למידע הנוגע לצד שמבקש את הצו, והצו ניתן לבקשתו ובהסכמתו, הרי שיש ליתן משקל לעמדה זו (ראו בר"ע (ארצי) 29882-07-17‏ חנדל – איפא שקולניק פלסט בע"מ, ניתן ביום 31.8.2017).

11. חמישית, לא נסתרה טענת הנתבע 1 כי מתן הצו יפגע בפרטיותו, ובמיוחד כאשר עסקינן בתקופת הזמן שמבוקשת על ידי התובע, שהיא רחבה מאוד – בין אם 5 שנים (סעיף 9 לבקשת התובע), ובין אם 3 שנים (סעיף 11 לבקשה). אומנם, התובע טוען כי "אין כל כוונה להיכנס לפרטיות הנתבע", אולם ברי כי מתן הצו יאפשר ללמוד על היקף השיחות שערך הנתבע 1 על פני תקופה ארוכה מאוד, ועל מיהות הגורמים שעימם הוא ערך שיחות אלה. המדובר במידע פרטי לכל דבר ועניין.

12. יש גם להדגיש, כי שקלתי האם יש מקום למזעור הפגיעה בפרטיות, על ידי מתן הצו באופן מצומצם (ראו ע"ע (ארצי) 40711-04-17‏ ‏פישר תעשיות פרמצבטיות בערבון מוגבל – שטטר, ניתן ביום 4.3.2018), אך לא שוכנעתי שיש מקום לכך. תחילה, אדגיש כי התובע ביקש "הפקת פירוט שיחות יוצאות למכשיר הסלולרי של נתבע 1...", אולם הכוונה היא ככל הנראה לפירוט שיחות נכנסות.

13. דא עקא, שכלל לא הוסבר האם הכוונה היא לפירוט שיחות נכנסות שקיבל הנתבע 1 (בטלפון הפרטי שלו, כזכור), מכל גורם ובאשר הוא, וכאשר הבקשה שבנדון גם לא סויגה לגבי מספר טלפון ספציפי שביצע את השיחות אל הנתבע 1. גם מטעם זה יש לראות את הבקשה ככזאת שאינה מידתית, כלל ועיקר. מעבר לכך, גם לא ניתן לסייג את תקופת הזמן שלגביה יינתן הצו, היות שהתובע מבקש להוכיח כזכור את תקופת העסקתו לגבי מספר שנים.

14. לסיכום – דין הבקשה להידחות. הוצאות הבקשה יישקלו כחלק מפסק הדין הסופי שיינתן בתיק.

15. לאור האמור לעיל בהחלטה זו, ומשעה שתמה פרשת הראיות בהליך, יגישו ב"כ הצדדים סיכומים, כדלקמן – ב"כ התובע עד ליום 17.5.2020 וב"כ הנתבעים עד ליום 17.6.2020. היקף הסיכומים לא יעלה 8 עמ' ברווח של גופן דיוויד 12, רווח שורה וחצי ועם שוליים סבירים.

16. מזכירות – לעיוני ביום 18.5.2020.

ניתנה היום, ד' ניסן תש"פ (29 מרץ 2020), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט