<#2#>

נוכחים:

ב"כ התובעים – עו"ד מועלם מרואן והתובעת 1 בעצמה

ב"כ הנתבעים – עו"ד אריאל יום טוב, עו"ד גב' מילנה גורדין והתובעים 2,3,4,7,8 ו-10

פרוטוקול

ב"כ הנתבעים:

אנו מודיעים כי אנו משאירים את כתב ההגנה שהוגש מטעמנו על כנו, כאשר כמובן אנו מכחישים את הסכום בכתב התביעה המתוקן.

התובעת 1:

לשאלת בית המשפט מה קרה עם התלונה שהוגשה במשטרה, משיבה כי אני בעלת גן קרוב ל-30 שנה, כשבמקום שאני נמצאת בו אני כבר משנת 95' או 98'.

כשפתחתי את הגן, המטרה שלי היתה שזה לא יהיה גן רגיל, אלא הבית של הילדים. ההתנהלות שלי היתה שהילדים היו כמו הנכדים שלי. הלכתי אתם לימי הולדת אחה"צ על חשבון הזמן הפרטי שלי, מדובר ב-9 חודשים של סבל שלי, של ההורים ושל בעלי שנמצא היום במצב מאוד גרוע כתוצאה מהמקרה.

האני מאמין שלי היה שכשאחרי השעה 16:30 זה לא שאני לא רואה יותר את הילדים ממטר, כי הילדים שלי היו באיזושהי מסגרת, הם קראו לגננת אחרי שעות העבודה והיא היתה מתעלמת מהם וזה דבר שלא רציתי שיקרה. גם אם אחרי 16:30, ארגנתי פעילויות במחיר נמוך, בבריכה, לימי הולדת של הילדים אחה"צ שהייתי הולכת על חשבון זמני הפנוי, בשבתות לטיולים. אני מגדלת דורות שהיום כבר יש להם ילדים שלהם והילדים עד היום לא שוכחים אותי ושולחים חג שמח והם ציירו אותי בתור מפלצת, שמי שמכיר אותי יודע שזה רחוק ממני שנות אור. מי שעשה נזק לילדים שלהם זה הם כי אם אני ניגשת לילדים שלהם והם רואים אותי וגידלתי אותם 3 שנים ומעלה, אני אומרת להם "בואו, אני אתן לכם נשיקה" והילדים אומרים לי "לא, אמא ואבא לא מרשים לנו להתקרב אלייך" או שהם רואים את הבת שלי ואומרים "אני אוהב אותך אבל אבא ואמא לא מרשים לנו להתקרב". הם הלכו וסיפרו שקרים, שהתגלו במהלך הדרך.

נמצאות פה בנות שמלוות אותי כבר 6 שנים שאני מגדלת כבר דור שלישי ויש הורים שפשוט לא מאמינים. עכשיו לפני הדיון הם הלכו וניסו להפעיל את התקשורת, הם כנראה טיפסו על עץ גבוה ומי שעשה את הנזק זה הם ולא אני. עובדה שהיום יש לי עדיין 30 הורים בגן שתומכים בי לכל אורך הדרך עם תצהירים תומכים גם של הורים משנים קודמות. הבחורה נמצאת בחו"ל, היא ישנה אצלי בגן שנה וחצי יום יום בלי כסף כי הילדים שלה בחוק חינוך חינם, היא ישבה ואכלה אצלי חינם, הילדים השתתפו אצלי בחוגים והילדים קיבלו מתנות כמו כל הילדים ואם הם לא היו, שמרתי להם בגן. היא פרסמה את הגן שלי אפילו ב"אמהות מניקות", כמה שהגן שלי מיוחד. אכלו צהריים ממני חינם והיא הלכה והתהפכה. היא בגיל של הבן שלי, הערכתי אותה, אני והיא סיפרנו אחת לשניה דברים אישיים, היא בגיל של הבן שלי, היום היא מנצלת את זה לספר סיפורים. אני מדברת על הנתבעת 1. הבן שלה לא רצה ללכת הביתה עד שלא נתתי לו צהריים, את אותו האוכל היא לקחה לבית שלה ונתנה לילדים ואח"כ לספר סיפורים? את הפוסט הזה שיצא?

כל הזמן רק עשיתי בהתנדבות בשבילה מופעים וכד' והיא לא ידעה איך להלל ולשבח אותי. אותו הדבר מי שנמצא פה באולם. הגב' דקלה לא ידעה איך לשלוח לי לבבות, אמרה שגרמתי לבת שלה לחייך, הבת שלה הקטנה עלתה 2 ק"ג והיא ניסתה למשוך הורים אחרים לצאת מהגן וגם זה מתועד.

מר יניב שאיים שיסגור לי את הגן ואני המכשפה. האדון הזה אומר לי בפנים "אני שונא את הבן שלי. תלמדי אותי איך לאהוב אותו, הוא עושה לי מגרנות. ואני המכשפה, בגלל זה ההורים רצים אליי. אני הלכתי וניצלתי את הכוח שלי מול העירייה לסדר להם את אותו גן והיום הם התהפכו.

מדובר ב-9 חודשים של סבל לכולם, זה גרם למחלוקות במשפחה ועכשיו הם דאגו לפרסם גם בתקשורת.

לשאלת בית המשפט, בתחילת השנה היו בגן מעל 40 ילדים. היום יש 30 ילדים, הנזק הוא מעל 40,000 ₪ לחודש. הילדים בגילאים מגיל 3.5 חודשים עד גן חובה, מדובר ב-3 כיתות במתחם אחד.

הם לא הסתפקו בפוסט ודאגו לשלוח מכתבים מתועדים למשרד הבריאות, לכיבוי אש, לכל הגורמים האפשריים. במקום שייכנסו ילדים ויהיו צחוקים, נכנסו אנשי מקצוע וגם אותם עברנו, חוץ מזה שזה עלה לנו הרבה כסף משום שהם דרשו הרבה דברים שלא דורשים גם בגנים פרטיים. גם במכתב הזה הם הכניסו הורים שכלל לא היו בעניין ויש לנו תיעוד שהם לא היו בעניין.

לשאלת בית המשפט מה עם התלונה שהגשתי במשטרה, משיבה כי התלונה נגדם נסגרה. לשאלת בית המשפט על מה הגשתי תלונה, משיבה שבגין הפוסט שהם פרסמו, התלונה נסגרה. הוגשה נגדי תלונה במשטרת התנועה בעכו, אדון מאור שגם דאג להקליט את השיחות וזה נפלא בשבילנו, יש שם ראיה חותכת לדברי יניב שאמר "אני אדאג לסגור לך את הגן" וגם היא בדרך לסגירה...

ב"כ התובעים:

מדובר בהחלט בסיפור עצוב, אישה שראתה את מפעל חייה מתמוטט אל מול עיניה ושמה מוכפש ברבים. התובעת הלכה במשך שנים בשכונתה עם ראש מורם, אישה מאוד מאוד מוערכת בשכונה שלה. בהחלט קרה פה משהו והדבר הזה גרם לכל ההתהפכות הזאת.

איך כל זה התחיל? האישה הזאת עשתה טעות חד פעמית. יש לה רכב מסוג מיצובישי אאוטלנדר והיא הסיעה ילדים מגן חובה לצהרון אצלה, זה 2 דקות נסיעה והיא לקחה בטעות ילד אחד נוסף, אבל מאוד חשוב לציין שלא כפי שנכתב בפוסט שהילדים ישבו על הרצפה דחוסים, אלא הילד הנוסף, כמו כל הילדים, ישב על בוסטר. היו ברכב 7 ילדים במקום 6. זה היה הקש ששבר את גב הגמל.

זה נודע להורים, היא אספה את ההורים ממעמקי ליבה עם דמעות בעיניה היא התנצלה בפניהם, היא הודתה בטעות ואמרה שדבר כזה לא ייעשה בעתיד וכאן בעצם מי שרצה שהילדים שלו לא יישארו בגן, היא החזירה לו את כספו עד השקל האחרון....

התובעת 1:

החזרתי כי סחטו אותי "אם לא תשלמי, נפיץ את זה בכל מקום אפשרי", זה מוקלט.

ב"כ התובעים:

ואז הם עזבו את הגן ופה מבחינתנו הפרשה היתה צריכה להסתיים וכך התובעת חשבה, אבל קבוצת הנתבעים לא סלחה ולא שכחה וההתנצלות והסליחה לא הועילו. מכאן בעצם החלו להשתמש באחד הנשקים, מכת מדינה, נשק קטלני ביותר, הפייסבוק ואז עלה הפוסט המפורסם.

לשאלת בית המשפט, אכן מדובר בפוסט אחד בפייסבוק ותגובות שנשלחו לו. נעשו שיתופים על גבי שיתופים, הוא הגיע להורים בחיפה שכל חיפה היתה נגישה לפוסט הזה ויתרה מכך, הוא הגיע לאתר שנקרא "מאמאזון" וזה הגיע לכל מי שחפץ במדינה.

המתואר בפוסט עשה תדהמה והלם אצל אנשים. רציתי לצטט כמה אנשים שלא מכירים את גבי ואת הגן ואין להם נגיעה לגן. בחור אחד בשם גל שיטרית כתב ... (מצטט).

הפוסט ירד, אבל עד שהוא ירד, הנזק כבר נעשה, נעשו עשרות-מאות שיתופים.

אני רוצה לתאר את האפקט בתודעה שעשה הפוסט הזה בחיפה ומחוץ לחיפה (מצטט).

זה הלך הרוחות, שפטו את האישה הזאת, עשו ממנה מפלצת, גמרו לה את העסק והחיים. היום היא מתביישת לצאת לרחוב.

התובעת 1:

יש פה את נגה שמלווה אותי 6 שנים, היא באה להשמיע את דבריה.

גב' נגה סביליה:

כמו שגבי אמרה, אנחנו 6 שנים שם, 3 ילדים שלי עברו אצלה, השלישי נמצא עכשיו אצלה. לא סתם אני פה כי מהרגע שכל הדבר הזה קרה, אני בעצמי לא ידעתי איך להכיל את זה, בכיתי יחד אתה, ברמה שהבן שלי האמצעי היה עם הילדים שלהם ביחד באותה קבוצה ובגלל זה גם אני קיבלתי שיחת טלפון מהרווחה או משהו כזה, במקרה קיבלתי את השיחה בזמן שהבן שלי היה לידי באוטו ואמרו לי שהם מתקשרים בגלל שהם שמעו שכנראה הבן שלי עבר התעללות בגן. אמרתי להם שהבן שלי לא אמר לי דברים כאלה. איך שניתקתי את השיחה, הוא הסתכל עליי ואמר "אמא, למה הם אומרים שגבי עשתה את הדברים האלה, זה כל כך לא נכון". מבחינתי זה אומר הכל, שהילדים בבוקר רצים לגן, גם הגדולים רוצים לבוא לומר שלום. בחודש שעבר לגבי היתה יום הולדת, הבת שלי שכבר בכיתה ג', היה חשוב לה להכין ציור ולהביא לה אותו, אז מה יותר מזה? אין לי מילים.

עו"ד יום טוב:

אבקש להבהיר, למיטב הבנתי חברי, חרף כל הטענות הרבות שהועלו פה וכמובן מוכחשות, לא ביקש עד היום דיון ב"דלתיים סגורות" וזה מופיע כך מסיבה לא ברורה כי אני לא ראיתי בקשה כזאת.

אבקש לדעת מדוע הדיון מופיע בדלתיים סגורות. ככל שחברי מבקש כי הדיון ייערך בדלתיים סגורות, שיגיש בקשה ובית המשפט יחליט.

ב"כ התובעים:

אני ראיתי שזה בדלתיים סגורות, זה טוב מבחינתנו ולכן לא הגשנו בקשה. אם זה לא מספק את חברי, אגיש בקשה ובית המשפט יחליט.

עו"ד יום טוב:

שמענו פה תיאור ארוך של המון תחושות ורגשות, עובדות לא היו כאן.

יש לנו כאן למעשה תביעה נוגע לפוסט מסוים, היה פוסט אחד למיטב ידיעתי, כך גם התובעת טוענת.

יש לנו פוסט אחד שכתבה הנתבעת 2, אין מחלוקת על כך שהיא כתבה את הפוסט, היא לא חולקת על כך. היינו בדיון אצל כב' השופטת ברסלב. שאר הנתבעים אשמים בכך שבחוצפתם הרבה הם הורים לילדים ולאחר שהחליטו להוציא את הילדים מהגן, זה למעשה מסע עונשין. כל הורה שהוציא את הילד מהגן, הצטרף לתביעה. יש לי כאן למשל הורים שאפילו לא רשומים כתגובה לפוסט, לדוגמא הנתבעת 8, את בעלה הם מחקו, הוא לא קשור, אבל היא, אני לא יודע למה. היא לא רשמה את הפוסט ולא תגובה לפוסט, נכון שהיא קיימת, אבל זו לא סיבה לקבל תביעת השתקה על מיליון ₪.

גם בכתב התביעה הזה וגם בכתב התביעה המקביל של החתן שהוגש נגד הנתבעת 2 ובן זוגה. הוגשה שם תביעת לשון הרע בגין אזכור השם הפרטי "אופיר" שלכאורה בגלל שהיה רשום השם אופיר באחת התגובות בפוסט, זה גרם לו לשון הרע. זו תביעה שמבוססת על הנחה שהפוסט עצמו הוא לשון הרע. אני סבור שדרך המלך, וכך גם טענתי אצל כב' השופטת ברסלב שהציעה לאחד את התביעות. משפטית איחוד תביעות זה משהו בהכרעה משפטית. לגבי גישור, גם אני וגם חברי הסכמנו לגישור, אבל גישור צריך להכיל את כל הצדדים ומרגע שצד ג' לא הסכים, הגישור לא נעשה.

ייתכן שבמעמד הדיון ישתכנע צד ג' ללכת איתנו לגישור, אני חושב שזו דרך המלך מבלי להתייחס לטענות ולעובדות. חברי הציע את כב' השופט בדימוס, ס. נשיא שמעון שר. אני מסכים לגישור גם היום, גישור אינו מחייב וגם התוצאה לא מחייבת.

היה וכל הצדדים יתכנסו וירצו לפתור, אני מסכים לגישור בפני כב' השופט שר.

לא הצלחתי להבין, 30 שנה הגן קיים, אבל התובעת 1 אומרת 10 שנים, אז על איזה גן מדובר?

התובעת 1:

הגן קיים משנת 95' במבנה ברח' הגליל 8, זה הבייבי שלי, הקמתי אותו מאפס. 7 שנים לפני זה פשוט הייתי במשפחתון בבית שנקרא "גן גבי". אני 30 שנה במקצוע.

עו"ד יום טוב:

מבירורים שערכנו, היו הליכים קודמים לגבי הגננת עם הורים לשעבר, כולל תלונות במשטרה.

התובעת 1 מספרת כמה הבטיחות חשובה לה וכמה הילדים חשובים לה. רואים בתמונה איך כל הילדים מחייכים עם המטפלת הנחמדה, רק חבל שההורים מגלים אח"כ שהמטפלת הנחמדה הזאת, בשם מירב צ'צקין, סיימה ריצוי עונש בכלא על הרשעה "סיוע לרצח". חיפשה עבודה ויש לה ניסיון בסיוע, אז הגננת הנפלאה הזאת שחשוב לה הבטיחות של הילדים, לקחה אותה לעבוד אצלה.

אם אני כהורה לילדים הייתי מגלה שהסייעת אצלי בגן עם הילדים שלי עבריינית מורשעת בסיוע לרצח, ברור שאוציא את הילדה מהגן, אפילו אכעס.

לשאלת בית המשפט מה עוד אעשה, משיב שאני מעדיף לא להשיב.

אני חושב שזה חמור מאוד ואשמח שהתובעת תספר לי איך זה יכול להיות.

הנטל עליהם להוכיח את הנזקים.

ב"כ התובעים:

בעניין הסייעת – מרשתי בהחלט לא ידעה, היא קיבלה המלצות על הבחורה הזאת מפה עד להודעה חדשה. תחקרתי את מרשתי בעניין זה, ידענו שהעניין הזה יצא. זה לא סיפור נעים, אבל מרשתי לא ידעה. היא קיבלה המלצות, באה בחורה שרצתה לעבוד כסייעת, מוכח שהיא עבדה עם קשישים. דרך אגב, הבחורה הזאת היום השתקמה יפה מאוד והיא עובדת עם נוער בסיכון...

לשאלת בית המשפט מה קורה עם התביעה השניה, משיב שאין לנו קשר אליה.

עו"ד יום טוב:

לשאלת בית המשפט מה קורה עם התביעה השניה, משיב ששני נתבעים כאן הם נתבעים גם שם. תיארתי לבית המשפט על מה התביעה שם בפני כב' השופט רמזי חדיד. הגשנו כתב תביעה, כתב הגנה, הגשנו בקשה למחיקה על הסף ואנו ממתינים להחלטה. צפוי שם גם קדם משפט.

הערת בית המשפט:

התנהל דיון בלתי פורמלי.

עו"ד יום טוב:

ככל שתהיה הסכמה גם בתיק זה וגם בתיק המקביל, המתנהל בפני כב' השופט רמזי חדיד, ת"א 43480-11-17, לגישור כולל, כמובן אני סבור כי במהלך הגישור נקבע פרק זמן סביר שבמסגרתו ההליכים בתיקים יעוכבו.

אנחנו מסכימים להצעת חברי, למגשר שמעון שר, כפוף להסכמתו.

ככל שתהיה הסכמה של כל הצדדים לגישור, נסכים כי כל הצדדים יחד יימנעו מפניה לתקשורת וינסו בחפץ לב לפתור את המחלוקות.

ב"כ התובעים:

בעניין הגישור, אני צריך להתייעץ עם מרשתי. אגיש הודעה לבית המשפט.

התובעת 1:

גם אם נלך לגישור, הפגיעה היתה לא רק בגן, במרקם של הגן, בי, זאת היתה פגיעה בהורים שקיימים היום בגן. הם טוענים פה דברים שהם כאילו שה תמים, אבל הם הגישו תלונות לכל הרשויות האפשריות, כך שהעניין מאוד מורכב.

לגבי החתן שלי, הוא אישיות בפני עצמה, אני לא אחראית עליו.

עו"ד יום טוב:

נעשו פניות ובדיקות של גורמים רבים, לרבות נושא של ליקויים תברואתיים קשים, אוכל לא למאכל אדם וכיוצא בזה. הליקויים נבדקו ע"י הגורמים המוסמכים, בוצעו תיקונים כאלה ואחרים. ככל שההליך יימשך, נבקש צווים לקבל מידע לגבי הליקויים ככל שנמצאו, כיוון שזה נוגע ללב התביעה.

ב"כ התובעים:

אני מודיע לבית המשפט כי כל הביקורות עברו בהצלחה. אספק לחברי את האינפורמציה.

<#3#>

החלטה

ניתנת אפשרות לצדדים להגיש בקשות בעניין פומביות הדיון ו/או איחוד הדיון בתיק זה ובת"א 43480-11-17, עד יום 1/7/18.

אני מורה לצדדים לגלות במסגרת תצהיר את כל המסמכים הרלוונטים המצויים ברשותם ו/או בשליטתם והרלוונטים לתיק זה, עד יום 1/10/18.

צד הרוצה לשלוח למשנהו שאלון, יעשה כן עד 1/9/18 והצד שכנגד ישיב לשאלון עד יום 1/10/18.

צד המבקש להגיש בקשה בעניין ההליכים המקדמיים, יעשה כן עד יום 15/10/18.

הצדדים יגישו עמדתם לגבי הפניית התיק או התיקים לגישור עד יום 15/10/18.

נקבע לתזכורת פנימית ליום 16/10/18.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט סיוון תשע"ח, 12/06/2018 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי לימור גנון