1. בפניי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לכוף את הנתבעים שלא לבצע פרסומים פוגעניים במהלך הדיון בתביעה.

2. התובעות הגישו נגד הנתבעים תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. עילת התביעה נעוצה בפרסום שערכה הנתבעת מספר 2 ביום 9.11.2017. התביעה הוגשה נגד הנתבעת מספר 2 וכן נגד חלק מהמגיבים לפוסט, ביניהם הנתבעים מספר 1, 3, 6.

3. ביום 15.11.2017, בטרם הגשת התביעה, הגישו התובעות בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד המורה לנתבעים להימנע לאלתר מפרסום כלשהו אודות התובעות עד לבירור סופי של התובענה.

4. בישיבת יום 20.11.2017 הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפי המשיבה מספר 2 תסיר את הפוסט שנכתב על ידה, כפוף לאמור בסעיף 7 להסכם. בסעיף 7 להסכם נקבע כי ככל ולא תהיה הסכמה להליך גישור בתביעה נוספת שהוגשה נגדם על-ידי חתנה של התובעת מספר 1 (ת.א. 43480-11-17), יראו את ההסכם כמבוטל ובית המשפט ייתן החלטה בבקשה לסעד זמני.

5. ביום 23.11.2017 הודיעו הנתבעים כי הסירו את הפוסט נשוא התובענה מהאינטרנט.

6. ביום 28.11.2017 הודיעו התובעים כי אין צורך לדון בבקשה לצו מניעה זמני, בין השאר משום שהפוסט בגינו התבקש הצו הוסר.

7. בהחלטת בית המשפט מיום 30.11.2017 נמחקה הבקשה למתן צו מניעה זמני.

8. ביום 12.6.2018 התקיים קדם משפט בתיק. במסגרת הדיון הפנה ב"כ הנתבעים לכך כי על פרוטוקול הדיון מצוין כי הדיון נערך ב"דלתיים סגורות" מטעם לא ברור, שכן לא הוגשה כל בקשה לניהול הדיון בתביעה בדלתיים סגורות וממילא לא ניתנה החלטה בעניין זה. בתגובה הודיע ב"כ התובעות כי לאחר שראה על הפרוטוקול כי הוא מתנהל בדלתיים סגורות לא הגיש בקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות, אולם לאור הערת חברו יגיש בקשה מתאימה.

9. בהחלטתי מיום 12.6.2018 אפשרתי לצדדים להגיש בקשות בעניין פומביות הדיון ו/או איחוד הדיון בתיק זה ובת.א. 43480-11-17 עד יום 1.7.2018.

10. בקשה לניהול הדיון בדלתיים סגורות (או לאיחוד הדיון בתביעות) לא הוגשה, אולם ביום 22.6.2018 הגישו התובעות בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט לכוף את הנתבעים מהמשך הפרסומים הפוגעניים שהם עושים במקביל לניהול התובענה, כטענת התובעות. טוענות התובעות כי ביום הדיון, 12.6.2018 ובסמוך לכך, התראיינו הנתבעים בערוצי תקשורת שונים ואף חשפו נתונים או פרטים מזהים לגבי התובעות כדלקמן: כתבה שפורסמה בניוז חיפה והקריות.נט במסגרתה התראיין ב"כ הנתבעים וצוטטו קטעים נבחרים מן הפוסט נשוא התביעה; ראיון עם הנתבעים שהתפרסם באתר ניוז חיפה קריות.נטו; כתבה בערוץ 20 בעניין הסייעת שהועסקה בגן; הנתבעת מספר 2 ובא כוחה התארחו בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 והתראיינו בקשר לפרשה וכי גם בתוכנית זו פורסם חלק מהפוסט נשוא התביעה.

11. דין הבקשה להידחות.

צודקים הנתבעים כי ההסכמה להסרת הפרסום בישיבת יום 20.11.2017 הותנתה בהסכמת הצדדים להליך גישור בשני התיקים, ומשלא ניתנה הסכמה כאמור בוטלה ההסכמה להסרת הפרסום. זאת ועוד, התובעים ביקשו למחוק את הבקשה לצו מניעה זמני במסגרת הודעתם מיום 28.11.2017 וזו אכן נמחקה בהחלטת בית המשפט מיום 30.11.2017. אכן, אחד הטעמים לבקשת התובעות למחיקת הבקשה היה כי הנתבעים הודיעו כי הסירו את הפרסום, אולם אין בכך בכדי להחיות את הבקשה גם לו החליטו הנתבעים לשוב לפרסם את הפוסט או חלקים ממנו באמצעים שונים. משכך, בשלב זה, אין כל צו שהפרו הנתבעים ודין הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט דחייה. צודקים אף הנתבעים כי אין בהכרח קשר בין הפרסומים אליהם מפנות התובעות בבקשתם לבין הפוסט נשוא הבקשה. הכרעה בשאלה זו מחייבת בירור עובדתי, ומשכך, אף מטעם זה, אין הבקשה מתאימה להליך לפי פקודת בזיון בית המשפט.

12. אף לא מצאתי ממש בטענת התובעות כי ההליך מתנהל בדלתיים סגורות. בהחלטתי מיום 12.6.2018 אפשרתי לתובעות להגיש בקשה בעניין פומביות הדיון עד יום 1.7.2018, אולם לא הוגשה כל בקשה. אכן, על פרוטוקול הדיונים מופיעות המילים "דלתיים סגורות" מטעמים לא ברורים, ככל הנראה עקב טעות, אולם משהסב ב"כ הנתבעים את תשומת לב בית המשפט וב"כ התובעות לעניין ומשחדל ב"כ התובעות להגיש בקשה בעניין זה, חל הכלל לפיו הדיון נערך בדלתיים פתוחות.

13. אשר על כל האמור לעיל הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ח, 29 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.