29 ספטמבר 2020

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף)

1. עניינו של הליך זה בטענות התובע כי יש לראות באירוע המוחי שאובחן בתובע ביום 16.12.13 כפגיעה בעבודה.

בהתאם להחלטה מיום 20.10.19, מונתה פרופ' ויויאן דרורי כמומחית – יועצת רפואית מטעם בית הדין (להלן – המומחית). בפני המומחית הונחה התשתית העובדתית הבאה:

א. התובע, יליד 16.8.1951, הוא קבלן עצמאי לעבודות שיפוצים.

ב. במהלך שנת 2012, ביצע התובע במסגרת עיסוקו כקבלן שיפוצים, עבודת בניה הכרוכה בהוספת יחידת מגורים בבית לקוח בשם מיכאל שלו. הלקוח הוא ידידו של התובע.

ג. ביום שישי, 12.12.13, פגש התובע את הלקוח שלו במקום עבודתו של הלקוח. הלקוח אמר לו שישנה נזילה במבנה אותו בנה. באותה פגישה סוכם כי התובע יגיע למחרת היום לבדיקת הנזילה או לביצוע תיקון.

ד. ביום 13.12.13 בשעות הצהריים הגיע התובע לביתו של הלקוח.

באותה פגישה דרש הלקוח מהתובע שיבצע את התיקון באופן מיידי והטיח בתובע כי אינו מרוצה מעבודתו, כי מדובר בעבודה שהיא במסגרת האחריות של התובע וכי אינו מתכוון לשלם לו בגין התיקון. בעקבות זאת התפתח בין התובע ללקוח ויכוח קולני והתובע נפגע מדבריו ותלונותיו של הלקוח, הן מהיחס שקיבל ממנו כחבר והן מהאשמות שהטיח בו ומפגיעה בשמו המקצועי הטוב (להלן – האירוע החריג).

התיקון לא בוצע באותו יום, התובע יצא לביתו והבטיח לחזור למחרת היום. התובע חזר לביתו נסער וסבל מכאבי ראש, סחרחורות, מועקה קשה ומצב רוח ירוד שליוו אותו עד שהלך לישון בשעת ערב מוקדמת באותו יום.

ה. ביום 14.12.13 פנה התובע בשעות הבוקר לחדר מיון במרכז הרפואי הלל יפה. התלונות ומהלך הטיפול כאמור במסמכים הרפואיים.

ביום 15.12.13, פנה התובע לרופא המשפחה, הופנה לחדר המיון, שם התקבל בשעות אחר הצהריים ואושפז. מהלך התלונות והטיפול כאמור ברשומות הרפואיות.

2. בחוות דעתה מיום 20.1.20, קבעה המומחית, בין השאר, כי אין קשר בין סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי שאובחן בתובע ביום 16.12.13. חוות הדעת מבוססת בשני נימוקים עיקריים: ראשית, משום שהתובע סבל בעת האירוע מגורמי סיכון משמעותיים להופעת אירוע מוחי בכל עת; ושנית, משום שהאירוע המוחי הופיע 3 ימים לאחר האירוע החריג. עוד קבעה המומחית שהאירוע המוחי בו לקה התובע היה יכול להתרחש באותו מועד גם אלמלא האירוע החריג.

3. בהתאם להחלטה מיום 10.3.20 הופנו למומחית שאלות הבהרה. נפרט להלן את השאלות ואת תשובות המומחה להן.

(1) האם נכון שאם אירוע מוחי (לרבות TIA) היה מתרחש ביום 14.12.13 (ב-24 השעות שלאחר הוויכוח מיום 13.12.12) – אזי היה סביר בעיניך כי הוויכוח גרם, או לכל הפחות - החיש את התרחשותו?

ת. במקרה והאוטם המוחי היה מתרחש ב- 14.12.13 יתכן שהיה ניתן לראות באירוע החריג בעבודה כזרז להופעתו.

(2) האם נכון שחולשה ביד, כאבים לוחצים בעורף ובכתף מלווים בתחושת בחילה – יכולים להיות תסמינים של אירוע מוחי (ולפחות TIA)?

ת. כאבי עורף וכתף ובחילה אינם מהווים סימנים לאוטם מוחי. חולשה ביד יכולה להיות סימן לאירוע מוחי, אבל לא מתוארת חולשה ביד בביקור במיון 14.12.13.

(3) האם נכון שביום 14.12.13 התובע לא נבדק ע"י נוירולוג (אלא ע"י אורתופד בלבד)?

ת. נכון. עובדה זו מצביעה על כך שלא היו תלונות בתחום הנוירולוגי בעת ביקור זה, לכן לא היה צורך בבדיקת נוירולוג.

(4) האם נכון שעליית לחץ דם מהווה גורם סיכון משמעותי לאירוע מוחי?

ת. כן.

(5) האם נכון שאירוע סטרס עשוי לגרום לעליה בערכי לחץ הדם?

ת. כן. לזמן קצר בעיקר בדקות הראשונות לאחר אירוע חריג.

(6) מהתיעוד הרפואי עולים לטענת התובע הפרטים הבאים:

ביום 15.12.13 הופנה התובע למיון בחשד ל-TIA, וזאת עקב כאבי צוואר וראש, קשיי דיבור ובליעה, כמפורט בהפניה. במיון (מחלקת רופאה דחופה), אליו התקבל בהתאם למדבקה שעל הטופס, בשעה 08:55, בתור סיבת הגעה נרשם: "HTN, כאבי גרון, נימול בפנים בצד שמאל".

בדו"ח קבלה רפואית למחלקה פנימית מיום 15.12.13 תועד: "אתמול החולה הובא למיון עקב ערכים גבוהים של לחץ דם וכאבים בצוואר ובכתף שמאלי. נבדק ע"י אורתופד שלא התרשם מבעיה חריפה. קיבל טיפול להורדת לחץ דם ושוחרר. בהמשך הופיעו לו צרידות בקול, קושי בדיבור ובבליעה, אי יציבות בעמידה ולכן שוב הופנה למיון".

ב-CT ראש שבוצע ביום 15.12.12 בשעה 16:00 נרשם "סיבת ההפניה: חולשת פלג גוף ימין".

האם נכון שתסמינים אלה מחזקים את האפשרות כי התובע לקה באירוע מוחי עוד ביום 14.12.13?

ת. יתכן שהסימנים הראשונים הופיעו בתאריך 14.12.13 בשעות מאוחרות, זמן בלתי מוגדר לאחר השחרור מחדר המיון בשעה 12:25, לכן גם מועד זה הינו מעבר ל- 24 שעות לאחר האירוע החריג.

(7) האם נכון להגדיר TIA כאירוע מוחי קל שחולף? האם TIA מהווה גורם סיכון להתרחשות אירוע מוחי חריף?

ת. נכון. אבל TIA זה התרחש יותר מ- 24 שעות לאחר הוויכוח עם הלקוח, בהתאם להסבר לעיל.

4. בבקשתו עותר התובע למינוי מומחה נוסף מטעם בית הדין. לטענתו, מהתיעוד הרפואי יש ללמוד שבין האירוע החריג מיום 12.12.13 לבין שעות הבוקר ביום 14.12.13 לקה התובע באוטם מוחי, גם אם מדובר ב TIA אשר החמיר בהמשך לכדי אירוע מוחי CVA. התובע טוען כי אין בעובדה כי רק ביום 15.12.13 השכילו הרופאים להעלות חשד לאוטם מוחי כדי לשלול כי התובע לקה ב TIA. התובע טוען שהמומחית התעלמה מהסימנים והתלונות שנמצאו בתובע בעת פנייתו לבית החולים ביום 14.12.13 ושגתה בכך שהסתפקה במועד אבחנת האוטם המוחי כמועד אירוע האוטם. עוד נטען שמתשובותיה של המומחית לשאלות ההבהרה עולה כי היא דוגלת באסכולה המחמירה בקביעת קשר סבתי בין אירוע בעבודה להתרחשות אוטם מוחי.

5. הנתבע מתנגד לבקשה, וטוען כי היא אינה מגלה עילה. בין השאר נטען כי מדובר בניסיון למקצה שיפורים. חוות דעת המומחית היא מנומקת, ובתשובותיה לשאלות ההבהרה הסבירה המומחית באופן חד משמעי כי מועד הופעת האירוע המוחי בחלוף למעלה מ- 24 שעות לאחר האירוע החריג מיום 13.12.12 שולל אפשרות לקיומו של קשר סיבתי. עוד נימקה שהתובע סובל מגורמי סיכון משמעותיים להופעת אירוע מוחי בכל עת וזאת גם ללא כל אירוע חריג בעבודה. הנתבע טען שיש לדחות את טענות התובע בדבר אסכולה מחמירה כביכול, שכן קביעות המומחית עולות בקנה אחד עם האסכולה המקובלת שלפיה דחק חד העלול לגרום לאוטם מוחי נמדד בשעות ולכל היותר 24 דעות, כך ששנת לילה עלולה להחליש את אפשרות קיומו של קשר סיבתי בין השניים, כפי שנקבע בעב"ל (ארצי) 208-09 יהושע לב - המוסד לביטוח לאומי (13.2.11; להלן - עניין יהושע לב) ובעב"ל (ארצי) 30163-04-15 אנג'לה ברנר - המוסד לביטוח לאומי (14.03.17).

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה למינוי מומחה נוסף להתקבל. מינוי מומחה נוסף מתחייב מקום בו בית הדין סבור שהדבר דרוש לצורך בירורה הממצה של הסוגיה הרפואית, ובחוות-דעת המומחה או בתשובותיו לשאלות ההבהרה לא נמצאו תשובות לשאלות שהוצגו והן חיוניות לצורך מתן פסק-הדין (הנחיות נשיאת בית הדין הארצי מיום 19.9.19; עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי – יעקב בן סימון (8.3.10)).

בנסיבות המקרה כאן, מכלל המסמכים הרפואיים שהועברו למומחית, מהאמור בתשתית העובדתית וכן מתשובותיה של המומחית לשאלות ההבהרה עולה לכאורה שיתכן וסימנים ראשונים להיווצרותו של האירוע המוחי הופיעו עוד טרם אובחן בתובע אירוע מוחי ביום 16.12.13 (כך בין השאר בתשובת המומחית לשאלה 8 לשאלות ההבהרה). נראה שמדובר בסוגיה רפואית מורכבת, המצדיקה מינוי מומחה נוסף לצורף בירור ממצה. נציין שבעניין יהושע לב, אליו מפנה הנתבע בתגובתו, ואשר בו נקבעה האסכולה המקובלת והעדכנית לקביעת קשר סיבתי בין פגיעה בעבודה לאירוע מוחי, הכיר המומחה שמונה מטעם בית הדין הארצי בקשר הסיבתי בעניינו של התובע שם על אף שאושפז בחלוף מספר ימים מקרות האירוע, וזאת לאור הופעת הסימנים הראשונים לאירוע המוחי כבר בסמוך למועד האירוע החריג בעבודה.

7. החלטה המופנית למומחה הנוסף תצא בנפרד.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"א, (29 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.