1. בפניי בקשה למינוי מפרקים זמניים לחברת אמ. איי. אס. ווי נכסים והשקעות בע"מ (להלן: "החברה" או "מאסי") (להלן: "הבקשה").
2. הבקשה הוגשה על-ידי עוה"ד עופר שפירא ורז מנגל (להלן: "המבקשים") אשר מונו ביום 20.11.2016 כמנהלים מיוחדים לנכסי עיזבון המנוח יורם יוסיפוף ז"ל (להלן: "המנוח"), במסגרת תיק פש"ר 39586-10-16 ד(להלן: "תיק פשיטת הרגל").
3. בנוסף, מונחת בפניי בקשה להצטרף להליך (להלן: "הבקשה להצטרפות להליך"), שהוגשה על-ידי חברת פיסו נכסים ואחזקות ובע"מ וחברת מ.מ.ב. מקור מסחר בעץ בע"מ שבבעלות מר מאיר פיסו (להלן: "פיסו").

רקע לבקשה

1. מאסי הוקמה בשנת 1997 על-ידי המנוח וגרושתו, תבדל"א, הגב' דורית לוין יוסיפוף (להלן: "דורית").
2. בבעלות מאסי בית ברחוב מגדל שרשן 6א בתל-אביב (להלן: "הבית בשרשן"), וכן דירה ברחוב אברבנאל 33 בשכונת פלורנטין שבתל-אביב (להלן: "הדירה בפלורנטין").
3. ביום 12.2.2009, נטלו המנוח, דורית ומאסי, הלוואה בסך של 4.7 מיליון ₪ מחברת כלל מימון (להלן: "חברת כלל").

ההלוואה הובטחה במשכנתא אשר נרשמה לטובת כלל על הבית בשרשן, וכן בפוליסות ביטוחי חיים של המנוח בחברות ביטוח שונות.

1. על-פי הנטען בבקשה, ביום 4.12.2013 הועברו מניות המנוח בחברת מאסי לידי חברת נכסי א. מאיר שאחד מבעלי מניותיה, הינו מר דניאל אזוגי (להלן ובהתאמה: "א. מאיר" ו-"אזוגי").
2. לימים, ולאחר שהועברו המניות, התקשתה מאסי לעמוד בפירעון ההלוואה לכלל ויתרת חובה עמדה בשנת 2014 על סך של כ-4.5 מיליון ₪. בגין יתרת חוב זו נקטה כלל בהליכי הוצאה לפועל נגד מאסי.
3. ביום 30.10.2016 וביום 6.12.2016, בעקבות בקשת המבקשים ועל מנת למנוע מצב בלתי הפיך בנכסי החברה, ניתנו על-ידי צווי איסור דיספוזיציה במסגרת תיק פשיטת הרגל על נכסי מאסי המפורטים לעיל.
4. ביום 23.3.2017 עתרו המבקשים במסגרת תיק פשיטת הרגל של המנוח בבקשה להורות על ביטול העברת מניות חברת מאסי מידי המנוח לידי חברת א. מאיר (להלן: "בקשה 51").

על-פי הנטען בבקשה, עסקת העברת המניות של המנוח נעשתה למראית עין בלבד ומשכך יש להורות על ביטולה, ולחילופין דינה להתבטל בהיותה הענקה בטלה בהתאם להוראת סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

1. בטרם החלו דיוני ההוכחות בבקשה 51, התגבשו הסכמות בין המבקשים לבין חברת מאסי, חברת א. מאיר ואזוגי, לפיהן התחייבו האחרונים, ביחד ולחוד, לשלם לקופת העיזבון בפשיטת רגל סך השווה ל-20% מהכספים ששילמו או ישולמו על-ידי חברות הביטוח לכלל, בגין פוליסות ביטוח החיים של המנוח.

במילים אחרות, מאחר ומאסי ובעלי מניותיה נהנים מפירעון המשכנתא אשר רובצת על הבית בשרשן שבבעלותם, וזאת באמצעות פדיון פוליסות ביטוחי החיים של המנוח, הוסכם בין הצדדים כי חלק מהכספים מהם נהנית מאסי, ישולמו לקופת העיזבון.

עוד הוסכם בין הצדדים כי תנאי לקבלת הכספים הוא כי טענות המבקשים בבקשה 51 תדחנה וכי כל דרישה מצידם לחיוב מאסי בסכומים מהם נהנתה כאמור, תידחה אף היא (להלן: "הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017").

הכנ"ר תמך בהסכמות הצדדים, ואלה אושרו בהחלטתי מיום 29.6.2017.

1. על-פי הנטען בבקשה, ביום 18.6.2017 חתמה מאסי על שטר משכנתא להבטחת התחייבויותיה בהתאם להסכמות הצדדים ובהמשך לכך נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשים על הבית בשרשן.
2. ביום 23.7.2017, לאחר שהסתיימו דיוני ההוכחות בבקשה 51, ובהתחשב בתשתית הראייתית שנפרשה בפניי במסגרת הדיון בה ועל מנת למנוע כל שינוי במצב בחברה בטרם תוכרע בקשה 51, ניתנו על-ידי צווי מניעה ארעיים לאיסור דיספוזיציה גם במניות מאסי ובנכסיה.
3. להשלמת התמונה יצוין, כי בקשה 51 טרם הוכרעה וכי עדיין מתבררת בקשה שהוגשה מטעם מאסי, א. מאיר ואזוגי לצירוף ראיות נוספות בשלב הסיכומים.

הבקשה

1. ביום 26.12.2017 הגישו המבקשים בקשה לפירוקה של מאסי, צוותא חדא עם בקשה דחופה במעמד צד אחד למינויים כמפרקים זמניים לחברה.
2. לטענת המבקשים, מינויים הדחוף של המבקשים נדרש מהטעמים הבאים:

ראשית, על מנת למנוע שינוי במצבת זכויות החברה ונכסיה, זאת בנוסף לצווי איסור הדיספוזיציה שניתנו בתיק פשיטת הרגל ואשר אין די בהם בנסיבות העניין.

על-פי הנטען, בעוד בקשה 51 מתבררת, נודע למבקשים כי נעשות בחברה פעולות שיש בהן כדי להגדיל את היקף הנשייה בה, תוך ביצוע העדפות נושים אסורות וכן פעולות נוספות שעלולות להכביד על מימוש נכסי החברה ולגרום לה לנזק בלתי הפיך. כך נטען, כי לאחרונה פנה פיסו למבקשים בטענה כי הוא נושה של החברה בסכום של כ-5 מיליון ₪, זאת בהסתמך על כתב ערבות שהחברה חתמה לטובתו ביום 20.6.2016 (נספח 7 לבקשה) (להלן: "כתב הערבות") שזהו נוסחו המלא:

1. הואיל והסכמתם להעמיד הלוואות לחברת טרופיק על הים ח.פ. ... בע"מ [חברה בבעלות חברת א. מאיר – א.ל.ע] ו/או לחברת נכסי א. מאיר בע"מ ח.פ. ... וזאת באמצעות קבלת שיקים דחויים משוכים ע"י נכסי א. מאיר בע"מ מחשבונה בבנק דיסקונט...

2. והואיל כי הוסכם כי ההלוואות הנ"ל יינתנו בכפוף לקבלת ערבותנו.

3. אי לכך אנו מאשרים בזאת כי אנו ערבים בערבות אואל, לכל חוב או התחייבות של חברת נכסי א. מאיר בע"מ וממילא גם לכל שיק שנמסר לכם ומשוך ע"י חברת נכסי א. מאיר בע"מ ואשר לא נפרע.

4. אנו פוטרים אתכם מלפנות תחילה לחייבת העיקרית נכסי א. מאיר בע"מ ואנו מאשרים בזאת כי הנכם רשאים לפנות אלינו בבקשה לפרוע כל סכום אשר לא נפרע ע"י נכסי א. מאיר בע"מ וזאת לאחר מתן התראה בכתב בת 7 ימים שתשלח למשרדינו בכתובת המפורטת לעיל.

לטענת המבקשים, מכתב הערבות ניתן ללמוד כי מאסי משמשת את אזוגי ואת החברות שבבעלותו (טרופיק וא. מאיר), כמכשיר לפירעון חובותיהם האישיים, מבלי שמתקיימת הפרדה בין חובות מאסי לחובות אלה, ובניגוד לפעילות שלשמה הוקמה החברה.

לכך יש להוסיף, כי למבקשים התברר כי פיסו מחזיק בשיקים שנמשכו על-ידי חברת א. מאיר, שלגבי אחד מהם ניתנה הוראת ביטול על-ידי אזוגי בחודש אפריל 2017, ובכך הופעלה ערבותה של מאסי לחובה של חברת א. מאיר תוך יצירת חוב חדש למאסי.

אף שלטענת המבקשים טענותיו של פיסו טעונות בירור, הרי שיש בהן כדי להעלות חשד להגדלת היקף הנשייה בחברה וכן חשש מפני סיכול האפשרות ליישום הכרעה בבקשה 51, ככל שהבקשה תתקבל.

לכך יש להוסיף, כי לטענת המבקשים נודע להם כי נעשה ניסיון להעביר את הדירה בפלורנטין, ככל הנראה על-ידי אזוגי לטובת בתו, באמצעות הסכם נאמנות אשר נחתם לכאורה על-ידי גיסו של האחרון, עו"ד אלי כהן. העברה זו לא דווחה לרשות המסים כאמור בתגובת הרשות מיום 20.1.2017 במסגרת בקשה 24 בתיק פשיטת הרגל.

1. שנית, מתקיימות העילות לפירוקה של החברה כאמור בסעיפים 257–258 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"). כך, נאמדים חובותיה של החברה בהתאם להצהרותיה במסגרת בקשה 51 בתיק פשיטת הרגל בכ-10.5 מיליון ₪, לחברה אין עובדים, היא הפסיקה את פעילותה לתקופה העולה על שנה, וכל עיסוקה מתרכז בפעילות אשר יש בה כדי להגדיל את מצבת נושיה והתחייבויותיה, בהגנה מפני הליכים משפטיים וכאשר נכסי החברה משמשים כבטוחה לפירעון חובות של חברת א. מאיר וחובותיו האישיים של אזוגי.

לחילופין נטען על-ידי המבקשים כי יש מקום להורות על פירוקה של החברה מטעמים של צדק ויושר.

1. באשר למעמדם של המבקשים, נטען כי יש לראות בהם כנושים של החברה משני טעמים: האחד, מכוח הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017, לפיהן על החברה לשלם לקופת העיזבון סך בשיעור 20% מכל סכום שתהנה ממנו בגין פירעון המשכנתא אשר רובצת על הבית בשרשן, ואשר מכוחן אף נרשמה הערת אזהרה לטובת המבקשים, והשני, מכוח פירעון חוב המשכנתא שרבץ על הדירה בפלורנטין אף היא באמצעות פוליסות ביטוח החיים של המנוח.
2. אשר לזהות בעל התפקיד שימונה, נטען על-ידי המבקשים כי מטעמי יעילות יש להורות על מינויים כמפרקים זמניים לחברה, שכן ענייני החברה וסוגיות רבות הקשורות עם פירוקה, קשורים לחקירות שמבצעים המבקשים מיום מינויים במסגרת תיק פשיטת הרגל של המנוח. בנוסף, אין להתעלם ממורכבות פעולותיו העסקיות של המנוח וחברות שהיו בבעלותו עם חברת מאסי וחברות שבבעלות אזוגי, העולות כדי עירוב נכסים ומכך כי בוצעו חקירות רבות על-ידי המבקשים בעניין זה ועוד יבוצעו, וגם מטעם זה מן הראוי שאלו ימונו.
3. בהחלטתי מיום 26.12.2017 לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה במעמד צד אחד והוריתי על קיום דיון דחוף בבקשה ליום 31.12.2017, ועל קבלת תגובת החברה עובר למועד הדיון.
4. בטרם נמסרה התגובה ולאור סד הזמנים, עתרה החברה ביום 29.12.2017 בבקשות לדחיית מועד הדיון ומתן ארכה להגשת תגובה. לבקשה צורף כתב התחייבות והצהרה מטעם אזוגי לפיה החברה לא יצרה כל חוב חדש החל מיום תחילת הליך פשיטת הרגל של המנוח וכי אזוגי אף מתחייב כי החברה לא תיצור כל חוב נוסף עד למתן החלטה אחת בבקשה הנוכחית (נספח א' לבקשת החברה מיום 29.12.2017).
5. בשל הדחיפות הנטענת בבקשה ומנגד בהתחשב במתן הארכה לחברה, הוריתי על דחיית הדיון ליום 3.1.2018.

תגובת החברה

1. לטענת החברה דין הבקשה להידחות, שכן כל מטרתה הינה ניסיון נוסף לרדת לנכסי החברה והיא בבחינת מקצה שיפורים של המבקשים, לאחר שאלה נתקלו בקשיים במסגרת בקשה 51 בתיק פשיטת הרגל ולאור התשתית הראייתית שנפרסה במסגרת הבקשה ולפיה מניות החברה נרכשו על-ידי חברת א. מאיר בתמורה מלאה.
2. לגופו של עניין נטען, כי החברה אינה חבה דבר לקופת עיזבון המנוח בפשיטת רגל ולא בכדי הבקשה אינה נוקטת בשיעור החוב הנתבע.

באשר לחוב המפורט בהסכמות הצדדים מיום 29.6.2017 נטען, כי מדובר בחוב מותנה וכי התנאי לביצוע התשלום טרם התקיים שכן טענותיהם של המבקשים בבקשה 51 טרם הוכרעו. משכך, אין לראות במבקשים כנושים של החברה וממילא אין בידם חוב קיים שמכוחו ניתן לעתור לפירוק החברה בהתאם להוראות פקודת החברות.

1. בכל הנוגע לכספי פדיון פוליסות ביטוחי החיים של המנוח נטען, כי אלה משולמים אך ורק לטובת פירעון חוב המשכנתא אותה נועדה הפוליסה להבטיח וכי מדובר בכספים אשר ממילא לא היו משולמים לקופת העיזבון ומשכך המבקשים אינם זכאים לקבלתם, וגם מטעם זה אין לראות בהם נושים של החברה.
2. עוד טענה החברה, כי לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיפים 257–258 לפקודת החברות, שכן המדובר בחברה שממילא כל פועלה מסתכם בהחזקת שני נכסי מקרקעין ומכאן שאין משמעות לטענת המבקשים לפיה היא הפסיקה את פעילותה כהוראת פקודת החברות. בנוסף נטען, כי אין לראות בחברה כמי שלא קיימה צווי הוצאה לפועל מאחר והליכי הגבייה במסגרת תיק ההוצאה לפעול עוכבו בהחלטת בית-המשפט בתיק פשיטת הרגל.
3. אשר ליכולת החברה לפרוע חובותיה נטען, כי לחברה ארבעה נושים ותיקים אשר ידועים לה וכי החובות כלפי שלושה מהם נוצרו עוד במועד העברת המניות מהמנוח לא. מאיר. בנוגע לנושה הרביעי (פיסו), הרי שהחוב כלפיו נוצר עוד בשנת 2016 כפי שציין אזוגי בחקירתו במסגרת דיוני ההוכחות בבקשה 51, ואין מדובר בחוב חדש שנוצר לאחרונה. עוד ציינה החברה כי: "נושים אלה מצויים במגעים שוטפים ומתמשכים עם החברה להסדרת חובותיהם בדרך של הסכמות והבנות, בלא שמי מהם ביקש לעתור לפירוק החברה" [ההדגשה במקור – א.ל.ע.]. משכך סברה החברה כי אין לראותה כחדלת פירעון ועל-כן דין הבקשה להידחות.
4. באשר לפירוק מטעמי צדק ויושר נטען על-ידי החברה, כי מדובר בסעד חריג שהשימוש בו יעשה בזהירות ובמשורה ובנסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה דנן.
5. החברה אף עתרה לדחות את הטענות שהועלו נגדה בדבר עירוב והברחת נכסים, שכן אלו טרם הוכחו במסגרת בקשה 51, והן בבחינת טענות כלליות ובלתי מבוססות, אשר אינן יכולות לשמש עילה לפירוק החברה.

החברה הכחישה כי נעשה ניסיון להברחת הדירה בפלורנטין על-ידה או על-ידי אזוגי, וטענה כי תמורת רכישת הדירה שולמה במלואה על-ידי בתו של אזוגי, וכי העסקה דווחה כדין ואף שולמו בגינה מסים.

1. אשר לבקשה למינוי מפרקים זמניים לחברה, נטען כי הבקשה אינה עומדת ברף הראייתי הדרוש למתן סעד חריג זה. בבקשה לא הובהר מהן אותן פעולות נטענות אשר יש בהן כדי לשנות את מצבת הזכויות ונכסי החברה וזאת עד לדיון בבקשה לפירוק הקבוע, ומכאן שחשש המבקשים נטען בעלמא, מה גם שדי בשלב זה בהצהרות אזוגי כי לא יבוצעו פעולות נוספות בחברה ובצווי איסור דיספוזיציה שניתנו לנכסי החברה בהסכמתה ביום 23.7.2017, ואשר לא הופרו על-ידה, כדי להפיג את חששם של המבקשים.

תשובת המבקשים

1. בתשובתם ציינו המבקשים כי החברה לא הכחישה כי אין לה כל פעילות עסקית וכי יש לה חובות רבים שאין ביכולתה לפרוע כעת.
2. אשר לטענה כי אין לחברה חוב כלפי המבקשים נטען, כי בהתאם להוראת סעיף 259 לפקודת החברות רשאים המבקשים לעתור בבקשה דנן בהיותם למצער נושים מותנים ולחילופין בעלי מניות בחברה, זאת, ככל שעתירתם בבקשה 51 תתקבל.
3. לעניין חדלות הפירעון של החברה היפנו המבקשים לחקירותיו של אזוגי במסגרת בקשה 51 לפיהן נטען כי סך התחייבויות החברה עולים על שווי נכסיה. זאת ועוד, המבקשים ציינו כי החברה אינה מבהירה בתגובתה מהי פעילותה העסקית, לא כל שכן אינה מתמודדת עם הטענה בדבר שימוש בנכסי החברה ושעבודם להבטחת פירעון חובותיו האישיים של אזוגי וחברת א. מאיר.
4. בנוסף, תשובת החברה בנוגע למצבה הכלכלי מעורפלת, החברה לא צרפה לתגובתה דוחות כספיים, לא מסרה מסמכים, לא הציגה פרטים המעידים על חובותיה הנטענים ומועדי פירעונם, ודי בכך כדי להביא לקבלת הבקשה.
5. עוד נטען, כי בענייננו מתקיימות אותן הנסיבות המצדיקות את פירוק החברה מטעמי צדק ויושר, שעה שהחברה אינה מקיימת כל פעילות עסקית, מי ששולט בחברה משתמש באישיותה המשפטית לצרכיו הפרטיים ולעסקיו הנוספים תוך ניהול החברה בתרמית, ניסיון להברחת רכוש והעדפת נושים.

הבקשה להצטרפות להליך

1. כאמור לעיל, ביום 29.12.2017 עתר פיסו להצטרף כצד להליך, בהיותו, על-פי הנטען, נושה של החברה בסך של כ-4.5 מיליון ₪ בהתאם לכתב הערבות.

בבקשה צוין, כי בשים לב להליכים הרבים והממושכים שמתנהלים בין המבקשים לבין החברה ולאור הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017 במסגרת תיק פשיטת הרגל, אשר נוצרו לאחר היווצרות חוב החברה לפיסו, הרי שעל בית-המשפט ליתן לכך את הדעת בבואו לשקול את זהות בעל התפקיד אותו יש למנות כמפרק זמני לחברה.

1. בתגובתם לבקשה להצטרפות ציינו המבקשים, כי בטרם ייעתר בית-המשפט לבקשה, יש מקום להורות לפיסו להמציא אסמכתאות המעידות על החוב הנטען כלפיו, שכן בבקשתו לא הובהר כיצד נוצר חובה של מאסי וכלפי מי מהחברות שבבעלותו של פיסו, וכי דרישה כזו הופנתה אל מר פיסו אף במסגרת פגישתם של המבקשים עימו מיום 17.12.2017, אלא שאלו טרם הוצגו עד היום. כמו כן, באותה פגישה ציין פיסו כי ידוע לו כי לחברה נושים נוספים אולם גם לגביהם לא נמסר מידע.
2. בתשובה לתגובה טען פיסו, כי החברות שבבעלותו הלוו כספים לחברת א. מאיר ולחברת טרופיק, כי אלה מסרו לו שיקים כנגד ההלוואות, וכי שיקים אלה חוללו על-ידי הבנק. לשיטתו, בהתאם לכתב הערבות, יש לראות במאסי כמי שחבה בפירעון ההלוואות שיתרתן עומד על סך של כ-4.5 מיליון (ללא תוספת הפרשי הצמדה וריבית). בתמיכה לאמור צירף פיסו העתקי שני שיקים לדוגמא שנמשכו לטובתו על-ידי חברת א. מאיר וחברת טרופיק בגין ההלוואה: האחד, על סך של 50,000 ₪, שמועד פירעונו 25.4.2017, לפקודת חברת פיסו נכסים ואחזקות בע"מ, נושא הוראת ביטול מיום 20.4.17, והשני, על סך של 50,000 ₪ שמועד פירעונו 29.4.2017, אף הוא לפקודת חברת פיסו נכסים ואחזקות בע"מ (נספח 1 לתשובת פיסו מיום 2.1.2018) (להלן: "השיקים").

חקירות המצהירים בדיון

1. ביום 3.1.2018 קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים.

1. בא-כוח החברה שב וטען בדיון, כי משנת 2016 לא נוצרו חובות נוספים לחברה וכי בטרם ייעתר בית-המשפט לסעד המבוקש על המבקשים להוכיח כי אכן נוצרו חובות חדשים. עוד נטען על-ידי בא-כוח החברה, כי ניתן להסתפק בצווי איסור הדיספוזיציה שהוטלו על נכסיה, וכן בהצהרתו של אזוגי לפיה לא תעשה כל פעילות בחברה אשר יש בה כדי למנוע את מכירתם של נכסי החברה, זאת עד למועד הכרעה בבקשת הפירוק.
2. במסגרת הדיון נחקרו המצהירים אזוגי ופיסו על תצהיריהם.
3. אזוגי הודה בחקירתו כי הוא אינו מנהל של מאסי וכי אין בהתחייבותו כדי להוות התחייבות של החברה:

ש: אני מציג לך נסח רשם החברות של החברה ואני מראה לך שמנהלת החברה גב' קורין פרסט, ולא אתה. אני שואל מכח מה אתה מתחייב לכל הדברים האלה ולא מנהלת החברה?

ת: אני לא מנהל החברה, קורין פרסט זו אחותי ואין בעיה שהצהרה תבוא מחר בבוקר ממנה.

ש: אתה מורשה חתימה בחברה?

ת: לא. למיטב זכרוני לא. או אני או היא או שנינו, אני לא זוכר.

ש: אם היא אחותך גב' פרסט מנהלת החברה, למה היא לא חתמה על הצהרה הזו?

ת: המוח החי מאחורי החברה זה אני. אני לא מכחיש את זה. אם מחר אתה רוצה היא תצהיר, היא עורכת דין בדיוק כמוני, שנינו נחתום ונתחייב וכל חוב יפול עלינו אישית. גם אני וגם מנהלת החברה נתחייב שלא יווצר שום חוב ולא ב- 100 ₪ כמו שלא נעשה עד עכשיו.

(פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 7–8, שורות 23–28, 1–3).

1. עוד התברר מחקירתו כי אזוגי אינו פועל לגביית כספים שמגיעים לחברה, כך, לדוגמא, שכר דירה המגיע לחברה משוכרת הנכס בפלורנטין. אזוגי אף אישר כי יש לחברה נושים, כי הוא מנהל עימם משא ומתן ואף סילק חוב לאחד מהם:

ש: מה לגבי מו"מ שאתה מנהל?

ת: הנושים האלה היו קיימים קודם. צורפו שלושה נושים וציינתי שאחד מהם סולק. המצב הוטב. חברת איה איתמר כבר לא נושה של החברה. ב- 2016 שהמכירה של הבית התעכבה הייתי זקוק לכספים להביא כספים מחברת פיסו וכבטוחה נתתי לה שטר חוב של מסי. זה כספים שהזרמתי לחברה. הסכמתי (צ"ל: הזרמתי) מיליונים. החוב נוצר ב- 2016.

(פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 10, שורות 22–27).

1. באשר לשיקים שנמסרו לפיסו, אישר אזוגי כי הוא עצמו חתום עליהם וכי אחד מהם בוטל על-ידו, על אף שאינו מנהל בחברה. כמו כן, התייחס אזוגי לפעילותה של החברה:

ש: מר פיסו צירף שיקים של נכסי א. מאיר, לחברה שבשליטתך לטובת חברה שבשליטתו, אתה מכיר את השיקים?

ת: כן.

ש: השיק מיום 25.4.14 [צ"ל 25.4.17 – א.ל.ע.] תאשר לי שהתקבלה לגביו הודעת ביטול?

ת: כתוב.

ש: ממתי הודעת הביטול?

ת: ביום 25.4.17.

ש: מי חתום על השיק בשם נכסי א. מאיר.

ת: אני.

ש: מי נתן לבנק ב-2017 הוראת ביטול בקשר לשיק.

ת: אני.

ש: למה?

ת: סיכמתי עם מאיר פיסו שאני לא יכול לפרוע את החוב הזה עד שאני מוכר את הבית.

ש: איזה בית.

ת: ברח' שורשן.

ש: כלומר הנה אנחנו רואים שבניגוד להצהרותיך בשנת 2017 פתאום יש עוד חוב שנכנס לתוקף. חוב של מסי.

ת: אין שום חוב.

ש: כלומר אתה פתאום בשנת 2017 חברה שלך שכנראה קיבלה איזה שהיא תמורה ממר פיסו פתאום לא הסתדר לה לשלם את החובות שלה ופתאום ב- 2017 עדיף להפעיל את התמורה מתוך נכס של מסי?

ת: החוב של מסי נוצר ב- 2016 לפני המינוי שלכם. השיקים נמסרו מזמן, כמה חודשים קודם לכן, לא בתאריך הזה.

לשאלת ביהמ"ש: יכול להיות שיש עוד שיקים שמסתובבים?

ת: זה לא שיקים של מסי בכלל. אין שום שיק למסי.

מר אזוגי ממשיך:

ת: יש שטר חוב לחברת פיסו.

לשאלת ביהמ"ש: אתה משתמש בחברת מסי כבטוחה לחובות אחרים?

ת: לא. אחרי המינוי לא. ב- 2016 נוצר חוב לחברת פיסו. המנוח היה עוד בחיים.

...

ש: כמה עוד שיקים יש לפיסו בקנה?

ת: באיזה קנה?

לא יודע. יש הנה"ח.

ש: חשבתי שגברת פרסט נתנה לך סמכויות.

ת: אני לא יודע. אם זה מיליון 2,3,4,5 זה לא רלבנטי. מי שימונה לבדוק את החוב יבדוק. החוב נוצר ב- 2016.

ש: ביהמ"ש מבקש לברר האם עד הדיון בבקשת הפירוק יגדלו החובות של מסי.

ת: אני מצהיר שלא יגדלו.

ש: אתה לא יודע להגיד האם אתמול נתת הוראת ביטול לשיק. או אתמול נתת?

ת: מסי צריכה לכבד את שטר החוב שניתן ב- 2016 על חוב שנוצר ב- 2016 לפני המינוי שלהם. אני הצהרתי שאחרי המינוי שלהם לא נוצר חוב חדש. מיום שניתנו צווים לא נעשתה... החוב של פיסו יותר מ- 2 מיליון, הוא בערך 3.5 מיליון מכח שטר החוב.

ש: תאשר לי בבקשה שעד שאתה בחרת להורות על ביטול שיק מסי לא היתה צריכה לשלם שום דבר.

ת: מסי היתה צריכה לשלם מכח שטר החוב שנוצר ב- 2016 בלי שום קשר לשיק הזה מכח חוב שנוצר ב- 2016.

ש: בסעיף 3 לערבות כתוב שהחוב בכלל לא של מסי. מסי ערבה. תאשר לי שערב לא צריך לשלם כלום כל עוד החייב העיקרי עומד בפרעון החוב.

ת: אמת.

...

לשאלת ביהמ"ש: מי מנהל החשבונות של החברה?

ת: לא זוכר.

צביקה מנהל חשבונות. אני מדבר על צביקה ונטורה ויש משרד רו"ח דניאל...

...

ש: שחברה כותבת מסמך [כתב הערבות – א.ל.ע.] היא צריכה לעשות פרוטוקול מסודר, יו"ר אסיפה, נתקבלה החלטה כדין, יש דבר כזה?

ת: אני חושב שכן. לא יודע.

ש: מי יודע?

ת: יש ספר החברה. צריך לבדוק.

ש: להבנתך למה פיסו לא עשה שום דבר כדי לגבות את החוב הנטען.

ת: כמו יתר הנושים מחכים שהבית ימכר ואת התמורה הם יקבלו. אמרתי זה חמש פעמים. אף אחד לא עשה לא מכתב התראה, לא הוצל"פ ולא כלום.

ש: כל הנושים יודעים שעל הבית הזה יש משכנתא של כלל.

ת: לא מה פתאום. מהיום שהוא נפטר הם יודעים שהמשכנתא תסולק על ידי הביטוח.

ש: זה מה שסיפרת להם?

ת: בוודאי.

ש: איך ידעת?

ת: היו פוליסות שאני שילמתי. אני עשיתי את הביטוחים, אני שילמתי אותם. למה שלא ישלמו? בטח שכן. קרה מקרה מוות.

ש: נכון שרשויות המס לקחו את כל החשבוניות של מסי.

ת: וגם הוגש כתב אישום נגד מסי. גם נגד יורם. זה היה עוד לפני שהמנוח נפטר.

ש: באיזה סכום החוב של מסי?

ת: הדרישות היו מיליונים.

ש: אתה בעל השליטה ואתה לא יודע מה הדרישה של רשויות המס ?

ת: כרגע אין שום דרישה. אחרי שיורם נפטר כתב האישום נגדו ונגד החברות שלו נמחק.

ש: איך אתה יודע?

ת: העורך דין שלו הפלילי אמר לי. שכחתי את השם. אני יודע שלגבי מסי הכל נסגר. לא קיבלתי שום בקשה ושום זימון.

ש: כל מסמכי הנה"ח?

ת: לקחו לא החזירו.

ש: דרשת אותם חזרה?

ת: לא.

ש: לנושים שאתה טוען שהבטחת את סילוק החוב כלפיהם סיפרת את כל הענין של רשות המיסים.

ת: זה היה מרוח על כל העיתונים, אני צריך לספר להם.

(פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 11–15).

1. עוד עלה מהחקירה כי החברה אינה ממוקמת במענה הרשום וכי כל הנעשה בכתובת זו הוא איסוף דברי דואר על-ידי פקיד במקום (ראו פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 10, שורות 4–12, עמ' 13–14, שורות 25–29, 1–4).
2. בהמשך נחקר פיסו בנוגע לחובות החברה כלפיו, וכך השיב:

ש: מה הרקע העסקי בין החברות אתה צרפת כתב ערבות נספח 7 לבקשה, זה מסמך שהצגת בפנינו?

ת: כן.

ש: זה מסמך שניתן לשתי החברות מה טיב היחסים העסקיים בין החברות טרופיק לים וחברת נכסי מאיר.

ת: חברת פיסו נכסים קיבלה שיקים מנכסי א. מאיר ובתמורה נתנה כספים לנכסי א. מאיר וטרופיק לים ובתמורה למתן כספים קיבלנו את כתב הערבות.

ש: למי נתת את הכסף לטרופיק או ל- א.מאיר.

ת: נתתי לנכסי מאיר וטרופיק על הים וקיבלתי שיקים מנכסי מאיר. 5 מיליון ₪ לנכסי מאיר ו- 5 מיליון ₪ לטרופיק על הים.

ש: מה היה העסק שבמסגרתו שולמו הכספים האלה.

ת: עסקאות מימון.

ש: שתי החברות שמבקשות להצטרף העמידו מימון לשתי החברות האלה.

ת: כן.

...

ש: היה הסכם מימון?

ת: לא.

ש: איפה אפשר לראות את התנאים של המימון של חברות של אזוגי.

ת: יש שיקים ויש תמורה לשיקים שנתתי.

ש: זה נכון יהיה להגיד שאתה גם נתת שיקים, לא נתת כסף?

ת: בחלק מהמקרים העברות בנקאיות וחלק שיקים מזומנים שנפרעו על ידי נכסי מאיר וטרופיקה.

...

ש: המימון נתתם ביוני 2016.

ת: המימון התחיל ביוני 2016 עד 2017 כולל.

אם ביהמ"ש שואל אותי מימון למה. אני משיב: מימון לשיקים.

ש: יש לך חבילות של שיקים?

ת: נכון.

...

ש: אתה אומר שלקחתם מסגרות אשראי ונתת לאזוגי?

ת: מהות העסקה נורא פשוטה. ניכיון שיקים. מימון שיקים, תקרא לזה איך שאתה רוצה.

ש: נכון שאמרת לנו שידוע לך על נושים נוספים של מסי?

ת: כן.

ש: מי הם?

ת: פלאצ'י, אני יודע משמועות, מספר מיליוני שקלים. 5,3 , אני לא מכיר את פלאצ'י. שמעתי יובל בן יאיר, כל מיני שמות. אין לי מושג כמה חייבים ליובל שמעתי הרבה מיליוני שקלים. יובל בן מאיר זה אחד הבעלים של ע.ב. שירותי אשראי. שמעתי עוד שמות של פגשתי ולא דיברתי איתם, לא יודע מיליוני שקלים.

...

לשאלת ביהמ"ש: א. מאיר חייבת לך 5 מיליון ₪.

ת: כן. יש לי שיקים ב- 4.5 מיליון ₪ שלא נפרעו, החשבון מוגבל של א. מאיר.

ש: הוראת ביטול שניתנה לגבי השיק הזה יש לך מושג למה ניתנה?

ת: לא.

ש: דיברת עם אדון אזוגי?

ת: אחרי שהשיק חזר עם הוראת ביטול. הוא אמר לי שאין לו כרגע כסף.

מר פיסו ממשיך:

ש: הופתעת שהשיק בוטל?

ת: כן.

ש: זה לא משהו שסוכם איתך מראש?

ת: לא.

(פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 19–22).

1. בתום הדיון סיכמו המבקשים והכנ"ר טיעוניהם בעל-פה, והמשיבה עתרה להגיש סיכומיה בכתב.
2. המבקשים חזרו על האמור בבקשה לפירוק זמני וכן על הצורך במינויים לאלתר נוכח האמור בבקשה ובחקירתו של אזוגי בדיון.
3. לעניין זהות בעל התפקיד נטען, כי התשתית העובדתית כפי שנפרשה בפניי בית-המשפט בבקשה דנן קשורה באופן ישיר לחקירות ולהליכים שמבצעים המבקשים במסגרת תיק פשיטת הרגל בכלל, ובבקשה 51 בפרט. המבקשים השקיעו שעות חקירה רבות בארץ ובחו"ל בכל הקשור לפעילות המנוח באמצעות החברה וחברות נוספות וכי מינוי בעל תפקיד אחר עלול להכשיל את פעולות חקירה אלו. עוד צוין כי מאחר ומדובר בפעילויות עסקיות סבוכות ומורכבות בין חברות המנוח לבין מאסי, וכן עם חברות שבבעלותו של אזוגי, מטעמי יעילות דיונית וכדי להגיע להכרעות מושכלות בהליכים, יש להורות על מינויים.
4. אשר לבקשה להצטרפות להליך נטען, כי חובו הנטען של פיסו אינו מגובה באסמכתאות כדין, שכן על אף טענתו לפיה הוא אוחז בשיקים רבים שקשורים לחברה, הרי שבפועל צירף רק שניים מהם. בהנחה שמדובר בחברות רבות שבבעלות פיסו ושלהן מחזורי הכנסה בהיקפים של מיליוני שקלים בשנה כפי שנטען על-ידו, וביניהם עסקאות לניכיון שיקים, הרי שבהיעדר אסמכתאות מהנהלת החשבונות הרלוונטית לא ניתן לבחון את מעמדו כנושה ואת הבקשה להצטרפות.
5. החברה הגישה סיכומיה בכתב, וחזרה על הטענה לפיה הבקשה אינה מגלה כל עילה הן למתן צו פירוק זמני לחברה והן למתן צו פירוק קבוע, זאת אף לאחר חקירות המצהירים, וכן כי לא הוכח כל נזק שצפוי להיגרם למבקשים בתקופה שעד לדיון בבקשת הפירוק, הכל כמפורט בסיכומים.
6. לעניין מעמדם של המבקשים נטען, כי אף אם יש לראות בהם כנושים מובטחים בנכסי החברה, הרי שהם אינם זכאים לעתור לפירוקה הזמני מאחר ואינם מצויים בפני כל סיכון של יצירת חובות חדשים בחברה שכן מעמדם מובטח והוא קודם לחובות אחרים לנושים אחרים, ככל שייווצרו. זאת ועוד, בהינתן הערת האזהרה שנרשמה לטובתם על הבית בשרשן, לא קיים כל חשש כי נכס זה יפגע. לדברים אלו משנה תוקף אף בבחינת מאזן הנוחות ובהינתן כי לא יגרם כל נזק למבקשים בהנחה שהינם נושים מובטחים של החברה, אין הצדקה למנותם כמפרקים זמניים לחברה.
7. אשר לנשייה מכוח הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017, חזרה החברה על טענתה לפיה קופת העיזבון ממילא לא הייתה זכאית לקבלת כספים אלו ואין לראות במבקשים בעלי מניות בחברה שעה שבקשה 51 טרם התקבלה. בנוסף נטען, כי רק מחצית ממניות החברה היו על-שם המנוח בעוד שיתר המניות הוחזקו על-ידי דורית ואשר נרכשו כולם על-ידי א. מאיר. כך שבכל מקרה זיקתם של המבקשים הינה ל-50% מהמניות באופן שיש בו כדי להחליש את מעמדם בבקשה.
8. עוד חלקה החברה על טענת המבקשים לפיה אין ביכולת החברה לפרוע חובותיה כלפי צדדים שלישיים. בעניין זה ציינה, כי חובו של פיסו נוצר בשנת 2016 וכי ממועד זה לא נוצרו חובות חדשים בחברה. החברה שבה וחזרה על הטענה כי היא מצויה במגעים מתמשכים עם נושיה להסדרת חובותיהם בדרך של הסכמות והבנות.
9. בא-כוח הכנ"ר אשר סיכומיו הובאו בעל-פה בסיום הדיון, הצטרף לעמדת המבקשים וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, כי פעולות החברה מעלות את החשש להעדפת נושים, חשש אשר התחזק לאחר חקירות המצהירים; שנית, על פניו נראה כי בחברה מתבצעות פעולות סלקטיביות בעייתיות חרף הצהרות החברה כי אינה פעילה, ומשכך נדרש מינוי מפרק זמני; שלישית, כי התנהלות החברה מעלה חשש לעירוב נכסים בין החברות השונות שבבעלות אזוגי; רביעית, כי מתגובת החברה והמצהיר מטעמה נראה כי אין לחברה ידיעה מה גובה חובותיה, מי אמון על הנהלת החשבונות שלה ומה וזהותם של נושי החברה. לפיכך, ובשים לב להודאת החברה כי הינה חדלת פירעון, ועל מנת שלא להעמיד את המבקשים בפני שוקת שבורה בעת קיום הדיון בבקשת הפירוק, סבר הכנ"ר כי דין הבקשה להתקבל.
10. אשר לזהות בעל התפקיד שימונה, תמך הכנ"ר במינויים של המבקשים כבעלי תפקיד, ולו בשל העובדה שכל המידע שהתקבל ובגינו הוגשה הבקשה דנן, נבע מעבודתם המרובה של המבקשים, ולאחר חקירות מעמיקות ומקצועיות על-ידם בנעשה בין החברות הרבות שקשורות למשיבה.

הכנ"ר הצהיר על נכונותו להתמנות לצד המבקשים ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים.

דיון והכרעה

1. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, ושמעתי את חקירות המצהירים מטעמם, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל וזאת כפי שיפורט להלן.
2. כידוע, סמכותו של בית-המשפט למנות מפרק זמני קבועה בסעיף 300(ב) לפקודת החברות, לפיה: "בית המשפט רשאי לאחר שהוגשה בקשת הפירוק ולפני שניתן צו פירוק למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר להיות מפרק זמני".

אכן, לא בנקל יטה בית-המשפט להיעתר לבקשות למינוי מפרק זמני. בשים לב לאופי הסעד והשלכותיו על החברה ולאור הפגיעה בזכותם הקניינית של בעלי מניותיה, על העותר לסעד כזה לשכנע את בית-המשפט כי התקיימו אותן נסיבות חריגות המצדיקות היעתרות לבקשה. בין אותן נסיבות, על העותר להוכיח קיומה של עילת פירוק לחברה, באופן המטה את מאזן הנוחות לטובתו ולטובת יתר הנושים על-פני טובת החברה, וכן להוכיח קיומה של תשתית ראייתית ממנה עולה חשש, כי ככל שבית המשפט לא ייעתר לסעד כזה הרי שממועד הגשת בקשת פירוק החברה ועד לדיון בבקשה, עלולה החברה להסב נזקים נוספים ובלתי הפיכים לנושיה, או כי בעלי מניותיה עלולים לנצל תקופה זו למילוט נכסי החברה. ראו דבריו של כב' השופט י' דנציגר ברע"א 5778/14 חיים נתנאל בע"מ נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה והצפון (13.10.2014), בעמ' 6–7 (להלן: "עניין נתנאל"):

הנושה המבקש למנות מפרק זמני צריך להוכיח קיומה של עילת פירוק ולהוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ולטובת יתר הנושים) ולא לטובת החברה ... בתי המשפט נזהרים בהענקת סעדים כאלו ובוחנים היטב את התשתית העובדתית המונחת ביסוד הבקשות להענקתם. הדברים נכונים מכוח קל וחומר כשמדובר בסעד של מינוי מפרק זמני לחברה, שמשמעותו "הפקעה" זמנית של החברה מידי בעלי מניותיה, תוך פגיעה בזכויותיהם הקנייניות, ושהשלכותיו עשויות להיות קשות במיוחד.

...

על בית המשפט להידרש לבקשת פירוק זמני רק אם מגיש הבקשה מציג תשתית ראייתית המבססת חשש כי בתקופת הביניים שבין מועד הגשת בקשת הפירוק לבין מועד הדיון שנקבע בה עלול המשך ניהול החברה על ידי נושאי המשרה בה והמשך החזקתה על ידי בעלי מניותיה לגרום לנזקים נוספים ובלתי הפיכים לנושיה, ולחלופין כי קיים חשש שהחברה ובעלי מניותיה ינצלו את תקופת הביניים האמורה להברחת נכסים או כספים מידי נושיה. אם הוצגה תשתית ראייתית המבססת חשש שכזה, על בית המשפט לשקול מינוי מפרק זמני, שתפקידו בנסיבות כאלה יהיה, ככלל, לשמור על רכוש החברה ועל שוויה בתקופת הביניים עד לדיון בבקשת הפירוק

ראו גם: פר"ק (מחוזי – ת"א) 36681-04-13 אי די בי חברה לפיתוח בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (9.6.2013), בעמ' 30.

1. עוד יצוין, כי אף אם שוכנע בית-המשפט בקיומו של חשש לפגיעה בנכסי החברה ונושיה, אזי אין די בכך כדי להיעתר לבקשה, שכן על בית-המשפט לשוב ולבחון האפשרות למתן סעד זמני מתון יותר ממינוי מפרק זמני, וזאת על מנת לאפשר פתרון מידתי עד לדיון בבקשת הפירוק (ראו והשוו: עניין נתנאל, בעמ' 7; צפורה כהן פירוק חברות כרך א' 260–262 (מהדורה שנייה, 2016)).
2. אשר לעילות לפירוק החברה, היפנו המבקשים לעילות הקבועות בסעיפים 257(2), 257(4) ו-257(5):

(2) החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהואגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה;

...

(4) החברה היתה לחדלת-פרעון;

(5) בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.

1. בחינת הסולבנטיות של החברה מוסדרת בהוראת סעיף 258 לפקודת החברות, לפיה יש לראות חברה כחדלת פירעון, בין היתר, אם: "הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, לאחר שהביא בחשבון את חבויותיה המותנות והעתידות, שאין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה" (סעיף 258(3)).
2. ניסוח זה של הסעיף הביא למחלוקות רבות בנוגע לשאלה כיצד יש לבחון את יכולותיה של החברה לעמוד בחובותיה, והפסיקה והספרות עסקו בהקשר זה בשני מבחנים: המבחן התזרימי והמבחן המאזני.

המבחן התזרימי (הידוע בכינויו גם כמבחן הנזילות) מושתת על בחינת תזרים המזומנים של החברה, ולפיו על בית-המשפט לבחון האם החברה מסוגלת לפרוע חובותיה בהגיע מועד פירעונן (ראו: דוד האן דיני חדלות פירעון 132, 216–218 (2009) (להלן: "האן").

1. בנוסח הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1027 (פורסמה ביום 2.3.2016), בעמ' 595, העדיף המחוקק את המבחן התזרימי בציינו: "חידוש מרכזי בחלק זה מצוי בהגדרת חדלות הפירעון. החוק המוצע מאמץ את המבחן התזרימי וקובע כי חדל פירעון הוא מי שאינו יכול לשלם את חובותיו במועדם. בכך זונחת הצעת החוק את המבחן המאזני הקיים".
2. מנגד, מצוי המבחן המאזני, לפיו יש לשום את סך נכסי החברה ולהעמידם אל מול מצבת התחייבויותיה. כך ניתן לבחון את הונה העצמי של החברה בלא ההתייחסות ליכולת פירעון חובה בנקודת זמן אקראית (האן, בעמ' 130–131, 218–219).
3. לגישת הביניים לפיה יש להותיר את ניסוח הסעיף כמות שהוא ובכך להותיר לבית-המשפט שיקול דעת רחב בבחינת יכולת החברה לפרוע את חובותיה בהתאם לנסיבות המקרה שבפניו, ראו עמדתו של כב' הנשיא א' אורנשטיין בפר"ק (מחוזי – ת"א) 59196-02-16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור נ' כונס הנכסים הרשמי, 27–32 (1.8.2016).

מן הכלל אל הפרט – הצורך במינוי מפרק זמני לחברה

1. בנסיבות שהובאו בפניי, ולאחר ששמעתי את עדויות המצהירים, נראה כי הונחה בפניי תשתית ראייתית המבססת חשש ממשי לפיו, אם לא יינתן צו לפירוק זמני לחברה, אזי עלולים המבקשים ואף נושים אחרים, למצוא עצמם בהמשך בפני שוקת שבורה.

מהעדויות הצטיירה תמונה מדאיגה בנוגע לפעילות החברה אשר אינה מכחישה כי אין ביכולתה לפרוע את חובותיה לכלל נושיה כעת, וכי חרף הצהרותיה כי היא נעדרת פעילות כלשהי, הרי שבפועל נראה שמתבצעת בה פעילות עסקית סלקטיבית בעייתית, כפי שיפורט להלן, אשר יש בה כדי להגדיל את מצבת החובות של החברה ולהביא להעדפת נושים, באופן שלא ניתן להסתפק בצווי איסור הדיספוזיציה אשר ניתנו על-ידי בית המשפט.

1. בתצהירו של אזוגי מיום 29.12.2017 נטען כי: " החברה לא יצרה כל חוב חדש, החל מיום תחילת הליך פשיטת הרגל בתיק פש"ר 39586-10-16 בעניין עזבון המנוח יורם יוסיפוף ז"ל". ברם, כפי שהתברר בדיון, לא ניתן להסתמך על הצהרה זו, שכן, בחקירתו של אזוגי התברר כי פיסו אוחז בשיק שנמשך על-ידי חברת א. מאיר, וכי מאסי ערבה לפירעון שיק זה כמו גם לשיקים אחרים. אזוגי הודה כי הוא פעל ביום 26.4.2017 לביטול שיק זה (פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, עמ' 11, שורות 14–15), ובכך הביא, הלכה למעשה, לגלגול חובה של חברת א. מאיר על מאסי וליצירת חוב חדש לחברה.
2. לטעמי, יש לראות בפעולה זו של ביטול השיק, כפעילות עסקית סלקטיבית אשר יש בה כדי להגדיל את מצבת החובות של החברה בניגוד לכל הגיון כלכלי, ושעה שהחברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה, יש לראותה כפעולה מסוכנת הן לנושיה של החברה, הן לנושיה של א. מאיר, והן לצדדים נוספים כלפיהם ניתנה ערבות החברה לפירעון חובות חברת א. מאיר.

לא ניתן אף להתעלם מכך, כי הפעולה לביטול השיק נעשתה לאחר שהוגשה בקשה 51 נגד החברה, ולאחר מתן צווי איסור הדיספוזיציה לנכסי החברה (ביום 30.10.2016 על הבית בשרשן, וביום 6.12.2016 על הדירה בפלורנטין). היינו, פעולת ביטול השיק גלגלה את חובה של חברת א. מאיר על חברת מאסי תוך הסתמכות על נכסיה של מאסי ותוך הבטחה לפיסו כי חובו ייפרע מהבית בשרשן שבבעלות מאסי (פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, בעמ' 11, שורה 17). פעולה זו נעשתה בניגוד להתחייבותו של אזוגי לפעול בהתאם לצווי איסור הדיספוזיציה, משכך לא ניתן להסתפק בצווים אלה בבחינת סעד פחות דרסטי.

1. אני ערה לטענותיו של אזוגי בחקירתו, לפיה החוב לפיסו נוצר עוד בשנת 2016 מכוח כתב הערבות, ולא בעת ביטולו של השיק בחודש אפריל 2017, ברם, עמדה זו מתעלמת מכך שחברת א. מאיר לא פרעה את חובה על פי השיק בחודש אפריל 2017 שאילו היתה עושה כן, הרי שפיסו לא היה בא בדרישת התשלום כלפי מאסי.
2. בנוסף לאמור, הרי שבהתאם להצהרות החברה, נעשים על-ידה ניסיונות מול נושיה לפירעון חובותיה (תגובת החברה מיום 2.1.2018, עמ' 4, פסקה 16). אזוגי חזר בעדותו על הדברים ואף ציין כי הגיע להסדר עם אחד הנושים באופן שהביא לסילוק חובו ולכאורה להפחתת מספר הנושים של החברה וכלשונו: "צורפו שלושה נושים וציינתי שאחד מהם סולק". די בעובדה כי החברה אינה מסוגלת לפרוע בשלב זה את חובותיה לכלל נושיה בתוספת התנהלות החברה בסילוק סלקטיבי של חובותיה המהווה לכאורה העדפת נושים, כדי להצדיק היעתרות לבקשה (ראו והשוו: פר"ק (מחוזי – ת"א) 59196-02-16 אור סיטי נדל"ן קבוצת ענבל אור בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (5.4.2016), בעמ' 22).
3. עוד יצוין, כי מחקירתו של פיסו עולה, כי הוא אוחז בשיקים נוספים אשר נמשכו מחשבונה של א. מאיר ואשר טרם הופקדו על-ידו בשל כך שחשבונה של א. מאיר הוגבל (פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, עמ' 22, שורות 26–27). ככל שאלה הם פני הדברים, אין להוציא מכלל אפשרות כי אזוגי התחייב בערבויות נוספות לנושים אחרים של א. מאיר, כל שישנם כאלה, ואשר עתידים לפנות בבקשות למאסי כי תסלק את חובם, ובכך שיקול נוסף להיעתר לבקשה.

אני ערה לטענת בא-כוח החברה לפיה מינויו של מפרק זמני לא ימנע ביטולם של שיקים נוספים, ברם, אין בטענה זו כדי להביא לדחיית הבקשה. ראשית, מינויו של מפרק זמני נועד למנוע ניסיונות גבייה פרטניים על-ידי נושי החברה באופן העולה כדי העדפות נושים, שעה שהחברה חדלת פירעון, ולדברים אלה משנה תוקף שעה שהחברה מצהירה כי באה במגעים עם נושיה לצורך הסדרת חובותיה; שנית, בעל התפקיד יפעל לבירור תכליתן הכלכלית של הערבויות ותוקפן בהתאם לדין, ושלישית, עם מינויו, יהא רשאי בעל התפקיד לפנות למוסדות פיננסים ולכל גורם שימצא לנכון בניסיון למנוע פירעון התחייבויות של החברה ככל שקיימות, בזיקה לתוקף הערבויות.

אף אם לא יעלה בידו של המפרק הזמני למנוע את כל הנזקים האפשריים לחברה או לנושיה, הרי שאין בכך כדי להביא לדחיית הבקשה רק מטעם זה, ויש למזער את הנזקים לחברה ולנושיה, למנוע העדפת נושים ויצירת חובות חדשים. זאת יוכל לעשות, בנסיבות שהובאו בפניי, רק בעל תפקיד.

חדלות פירעון של החברה

1. כפי שיובא להלן, טעם נוסף בגינו יש להורות על מינוי מפרק זמני לחברה עולה מהתמונה שנפרסה בפניי בנוגע למצבה הכלכלי.
2. אין חולק כי לחברה חובות לחברת כלל בגין המשכנתא הרובצת על הבית בשרשן. כאמור, מאחר והחברה התקשתה לעמוד בתשלומים אלו נקטה כלל בהליכי הוצאה לפועל עוד בשנת 2014 ולמעשה, עד לאחרונה לא פרעה החברה את החוב וכלל ביקשה לפעול למימוש הבית בשרשן על מנת להביא לסילוקו. פירעון החוב לכלל חודש לאחרונה, באמצעות פידיון פוליסות ביטוח החיים של המנוח וזאת, בין היתר, בשל מאמצם של המבקשים לאור הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017. מכאן, שאין חולק כי לחברה לא הייתה כל יכולת לפרוע את החוב השוטף לכלל, באופן שהיה גורר את מימוש הבית בשרשן לצורך פירעון המשכנתא ואלמלא פדיון הפוליסות לא ניתן היה למנוע את המימוש.
3. לכך יש להוסיף כי החברה מודה בתגובתה באופן לקוני כי יש לה ארבעה נושים "ותיקים" שחובם טרם נפרע, אשר שלושה מהם היו קיימים עוד במועד העברת המניות מהמנוח בשנת 2013, וכי היא דואגת לבוא איתם בדברים בנוגע לפירעון חובם.

כך, אין כל התייחסות בתגובת החברה לזהות הנושים, לשיעור החוב לנושים, למועדי יצירת החובות ולנסיבות יצירתם חובם (למעט פיסו שנטען כי החוב כלפיו נוצר בשנת 2016), לא צורפה כל אסמכתא לחובות, ואף לא צוין בה האם החברה שילמה חלק מהכספים המגיעים לנושיה, אף שמדובר בנתונים שאין כל קושי בהבאתם.

1. כמו כן, לא צורף לתגובה תצהיר מטעם מנהלת החברה, לא צורפה כרטסת הנהלת החשבונות, תצהיר רואה חשבון של החברה, ולא הובהר מה מצבה הכלכלי. למעשה, אזוגי אף התקשה למסור מי אמון על הנהלת החשבונות של החברה (פרוטוקול הדיון מיום 3.1.2018, עמ' 13, שורות 19–21). לכך יש להוסיף, כי רק בעדותו הצהיר אזוגי כי לחברה אין חשבון בנק ואין פנקסי שיקים, ולמעשה אין לה כל פעילות עסקית.

ראו בהקשר זה דברי אזוגי בדיון:

ש: מי נתן לבנק ב- 2017 הוראת ביטול בקשר לשיק.

ת: אני.

ש: למה?

ת: סיכמתי עם מאיר פיסו שאני לא יכול לפרוע את החוב הזה עד שאני מוכר את הבית.

ש: איזה בית.

ת: ברח' שורשן. (ההדגשה אינה במקור – א.ל.ע.).

(פרוטוקול מיום 3.1.2018 בעמ' 11, שורות 14–19).

הנה כי כן, החברה מודה שאין ביכולתה לשלם את חובותיה וכי היא מצויה במצוקה תזרימית.

1. החברה אף לא התייחסה בתגובתה לכתב הערבות שניתן לפיסו ולא מסרה כל הסבר ענייני לכך שהסכימה ליטול על עצמה ערבות לחובות של חברות אחרות באופן שמאפשר לנושיה לפנות אליה ישירות בדרישה לגביית החוב ללא צורך בפנייה לחייב העיקרי ומבלי שיש לכך כל היגיון כלכלי. בנוסף, החברה לא הבהירה בתגובתה האם קיבלה על עצמה ערבויות נוספות בדומה לכתב הערבות לטובת פיסו.

טענת החברה לפיה הועברו לידיה מיליוני שקלים על-ידי א. מאיר בגין כתב הערבות, כפי שהוכח לטענתה במסגרת בקשה 51 (סעיף 22.6 לתגובת החברה), טרם התקבלה, שכן בקשה 51 עודנה מתבררת, ואף תלויה ועומדת בקשה של החברה לצירוף ראיות נוספות בשלב הסיכומים.

1. לכך יש להוסיף, כי החברה מצויה בסיכון לחובות כלפי רשויות המס, ומעדותו של אזוגי נלמד כי הוא לא פעל עד כה להשבת מסמכי הנהלת החשבונות של החברה שניטלו ממנה במסגרת הליכים פליליים שהתנהלו נגדה על-ידי רשות המסים (שם, בעמ' 14–15, שורות 27–30, 1–9).
2. לאור האמור לעיל, אין אפוא ספק כי בהתאם למבחן התזרימי אין ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ומשכך קמה עילה לפירוקה.
3. עם זאת, אני סבורה כי יש לנהוג בגישת הביניים אשר הובאה לעיל בנוגע לשאלת חדלות פירעונה של חברה וכי אין לדבוק במבחן אחד בלבד. אם כך, נכון היה לבחון גם את טענתו של אזוגי לפיה החברה סולבנטית מבחינה מאזנית, וכי יש באפשרותה לפרוע את החוב באמצעות מכירת הבית בשרשן. ברם, טענה זו נטענה בעלמא מבלי שהובאה לה כל תשתית ראייתית, ומשכך לא ניתן להסיק כי לחברה הון עצמי חיובי. כך, החברה לא הביאה בפניי אומדן שווי נכסי החברה ואף לא מידע בנוגע לגובה חובותיה לנושיה כפי שצוין לעיל. משכך, ובהיעדר כל יכולת אמתית לבחון קיומו של המבחן המאזני, לא מצאתי מקום להידרש לו.

ודוקו. הנטל בעניין זה רובץ על החברה שכן שעה שהחברה הודתה כי אין ביכולתה לפרוע את חובותיה מבחינה תזרימית, ניתן לראות בהודאה זו מעין הודאה והדחה שיש בה כדי להעביר את הנטל לכתפי החברה להראות כי אף שאינה מסוגלת לפרוע את חובותיה מבחינה תזרימית, הרי שביכולתה לפרוע את החוב מבחינה מאזנית.

אף אם אין לראות בהודעה זו מעין הודאה והדחה, הרי שמצופה היה כי החברה תביא בתגובתה את מלוא העובדות התומכות בעמדתה, ואת כל הראיות שיש בהן כדי לסתור את האמור בבקשה ולא תסתפק בהכחשה גורפת בנוגע למצבה הכלכלי ובטענה גורפת לפיה לא התקיימו עילות הפירוק שבדין. שעה שהחברה נמנעה מלעשות כן, יש לראות בהימנעותה כתומכת בטענות המבקשים.

לעניין זה כבר נפסק, כי כשם שעל התובע מוטלת חובת השכנוע להוכיח תביעתו, כך על הנתבע חלה החובה להביא ראיותיו השומטות את בסיס ראיות התובע שהובאו לחובתו (ראו: ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל, 15 (9.5.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 543 (מהדורה שתים עשרה, 2015)).

1. אשר על כן, בשים לב להודאת החברה כי הינה חדלת פירעון וכי יש לה חובות לנושים אותם אינה מסוגלת לפרוע בשלב זה, בהיעדר פירוט מטעם החברה בנוגע לגובה חובותיה וזהות נושיה, כיצד ומתי נוצר חובם, בהעדר נתונים בנוגע ליכולתה לפרוע את חובותיה בהתאם למבחן המאזני, ושעה שאזוגי אף מייצר לחברה חובות חדשים לכאורה בניגוד לצווי איסור הדיספוזיציה; ועל מנת שלא להעמיד את המבקשים בפני שוקת שבורה בעת קיום הדיון בבקשת הפירוק, אני סבורה כי התקיימו התנאים הדרושים למינוי מפרק זמני לחברה.
2. למעלה מן הצורך יצוין כי המבקשים ביססו בקשתם על עילת פירוק חלופית בהתאם לסעיף 257(5) לפיה מן הצדק ומן היושר להורות על פירוקה של החברה.

מעדותו של אזוגי, עולה כי החברה מצויה תחת ניהול תאגידי כושל, המצדיק את פירוק החברה מטעמי צדק ויושר (ראו השוו: ע"א 877/07 סיגל גפן ועד 19 אח' נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (2.9.2010). כך, העיד אזוגי כי אחותו הינה המנהלת הרשומה של החברה אלא שבפועל הוא הרוח החיה בחברה והגורם שמקבל את ההחלטות בה. לא הובא כל הסבר לכך שמנהלת החברה לא מסרה תצהיר התומך בתגובת החברה לבקשה, ומדוע בחרה לאמת את תצהירו של אזוגי מיום 29.12.2017 בבקשה למתן ארכה. אזוגי אף לא מסר הסבר כלשהו לכך שלא מונה כמנהל רשום של החברה למרות שבפועל הוא זה אשר פועל כמנהלה ואף לא ידע למסור האם חתימת החברה על כתב הערבות נעשתה בהליך מסודר של קבלת החלטה החברה.

להתנהלות כושלת זו יש להוסיף כי החברה אינה פועלת להשבת מסמכי הנהלת החשבונות שניטלו הימנה על-ידי רשות המסים וכן עלו תהיות בנוגע למענה הרשום.

1. מכלל האמור לעיל הגעתי לידי מסקנה, כי המבקשים הוכיחו ברמה הדרושה כי התקיימו התנאים למינוי מפרק זמני לחברה וכי דין הבקשה להתקבל.

הבקשה להצטרפות להליך

1. אף שטרם התבררו ונחקרו נסיבות יצירת נשייתו הנטענת של פיסו, הרי שלצורך בקשה זו, אני מאשרת צירופו של פיסו כצד להליך כפוף לכך שתישמר לבעלי התפקיד הזכות לטעון בנוגע לתכליתו של כתב הערבות, ולמיצוי הליכי גבייה נגד החייב העיקרי, לאחר שתתקיים חקירה מתאימה הכל במסגרת תביעת חוב שתוגש מטעמו.

מעמדם של המבקשים

1. לשיטתה של החברה, אין לראות במבקשים כנושים של החברה בהתאם להוראות פקודת החברות ומשכך אינם רשאים לעתור בבקשה דנן.

לטענת החברה, הרי שבהתאם להסכמות הצדדים מיום 29.6.2017 קיימות מספר אפשרויות בנוגע למעמדם של המבקשים:

האחת, כי המבקשים יהיו במעמד של נושה מובטח, זאת ככל שבקשה 51 תידחה וכן תידחה כל דרישה נוספת לחיוב מאסי בגין הכספים מהם נהנתה בשל פדיון פוליסות ביטוח החיים של המנוח.

במקרה כזה, מעמדם של המבקשים יהיה כנוש מובטח מכוח הערת האזהרה שנרשמה לטובתם בהתאם הסכמות הצדדים מיום 29.6.2017, וכי ככאלה ממילא ייפרעו המבקשים ממימוש הבית בשרשן ללא התחשבות ביתר הנושים.

השנייה, כי המבקשים יהיו במעמד של נושה רגיל, זאת ככל שבקשה 51 תידחה ואילו הדרישה לחיוב מאסי בגין הכספים מהם נהנתה בשל פדיון פוליסות ביטוח החיים של המנוח, תתקבל.

לעניין זה נטען על-ידי החברה כי מהותה של פוליסת ביטוח חיים למשכנתא נועדה להבטחת הלוואת המשכנתא בלבד, ומשכך, ממילא כספים אלה לא היו כלל עתידים להיכנס לקופת עיזבון המנוח בפשיטת רגל.

השלישית, ככל שבקשה 51 תידחה, אזי המבקשים ייכנסו בנעליו של המנוח ויחזיקו במניות מאסי אשר יקנו להם מעמד של משתתפים בהתאם לסעיף 259(3) לפקודת החברות.

בכל מקרה, נטען על-ידי החברה, כי בקשה 51 טרם הוכרעה ומשכך, אף מעמדם של המבקשים טרם הוכרע ולא ניתן עדיין לראות בהם כנושים או משתתפים.

1. אין בידי לקבל עמדה זו של החברה.

ראשית, עמדה זו של החברה כמוה כבקשה להתעלם כלל ממעמדם של המבקשים, יהא אשר יהא, מעמד אשר נוצר בהסכמות בין הצדדים שהחברה הייתה צד להן, ואין לאפשר לה לחזור בה מאלה.

שנית, מרגע בו נפרסה בפני בית המשפט התנהלותה של החברה אשר ממשיכה ליצור חובות נוספים, שעה שהיא חדלת פירעון מבחינה תזרימית ואילו מהבחינה המאזנית מצבה לא הובהר, וכי יש בפעילותה העסקית הסלקטיבית כדי להעמיד את כלל נושיה בסיכון, הרי שלא ניתן עוד להתעלם מעובדות אלה.

שלישית, בין אם ניתן יהיה לראות במבקשים כנושים ובין אם ניתן יהיה לראותם כמשתתפים, הרי שניתן להורות על מינוי מפרק זמני לחברה גם מכוח בקשתו של פיסו להצטרף להליך. בהקשר זה יצוין כי לא זו בלבד שאזוגי לא הכחיש את קיומו של החוב כלפיו, אלא שאף טען כי חובה של החברה כלפיו מגיע לכ 3.5 מיליון ₪.

זהות בעלי התפקיד

1. נתתי דעתי לזהות המפרקים הזמניים אשר הוצעו על-ידי המבקשים וכן לטענות מר פיסו לניגוד עניינים וכן נתתי דעתי לעמדת הכנ"ר אשר תמך במינויים של המבקשים, ואני סבורה כי יש מקום למינויים של המבקשים כמפרקים זמניים לחברה לצד הכנ"ר, אשר הביע הסכמתו לכך.
2. כפי שצוין לעיל, המבקשים מונו כמנהלים מיוחדים לנכסי המנוח בתיק פשיטת הרגל שחובותיו נאמדים בכ-700 מיליון ₪, במסגרתו נחשפו לפעילויות העסקיות הסבוכות של המנוח וגורמים נוספים וביניהם אזוגי וחברות שבבעלותו. בין יתר הפעילויות, החזקות בחברות שונות לרבות מאסי, שתכליתן הכלכלית מעלה תהיות, וכן גלגולי שיקים וניכיונות של מאות שיקים המשוכים על-ידי אותן החברות ואף העברות נכסים שונים בארץ ובחו"ל.

על מנת לבחון את הסיבות להסתבכותו הכלכלית של המנוח תוך חיפוש אחר נכסיו, נדרשו המבקשים לבצע חקירות רבות ומורכבות נוכח המספר הרב של הגורמים המעורבים ובשל הפעילויות העסקיות המגוונות של המנוח. דיי אם יצוין כי עסקיו של המנוח כללו, בין היתר, עסקאות לניכיון של מאות שיקים בהן היה מעורב אזוגי. וניתן לומר כי מבקשה 51 מצטיירת תמונה לפיה על פני הדברים, המנוח ואזוגי גלגלו מאות שיקים בין החברות השונות שבבעלותם.

הגשת הבקשה הנוכחית הינה פרי חקירתם של המבקשים והליכים רבים שנוהלו על-ידם בניסיונות לאיתור נכסיו של המנוח במהלך השנה האחרונה. מאחר והמבקשים בקיאים בהתנהלות המנוח ואזוגי וכן החברות האחרות הקשורות בין השניים כפי שעולה מהמסכת העובדתית המסועפת אליה התוודעו במסגרת בקשה 51, הרי שבנסיבות אלה אני סבורה כי יהיה זה נכון ויעיל למנות את המבקשים כמפרקים זמניים לחברה.

במסגרת מינויים יוכלו המבקשים לבחון את ההתנהלות הכלכלית הכוללת של החברה, פעולותיה ותכליתן וכן לקבל תמונה עובדתית מלאה בנוגע לעסקי חברת מאסי ולהתנהלותה כאשר למבקשים יש היכרות רבה עם פעילות זו, באופן שיאפשר קבלת החלטות מושכלות בנוגע לפעילויות החברה והכרעות המטיבות עם נושיה, ובזמן קצר יחסית.

לא אחת נפסק כי, על בית-המשפט, בבואו למנות בעל תפקיד בהליכי חדלות פירעון לתת את הדעת ליתרון במינוי בעל תפקיד המצוי ברזי החברה והגורמים הקשורים לה, במיוחד עת עסקינן ברשת פעילויות כלכליות סבוכות ומורכבות (ראו והשוו: פר"ק (מחוזי–ת"א) 38233-12-16 קופת הגמל אקסלנס גמל (לשעבר אקסלנס תגמולים ופיצויים) נ' כונס הנכסים הרשמי (19.12.2016), בעמ' 6). ואף מטעמי חסכון בהוצאות מיותרות שיושתו על קופת הפירוק וזמן יקר ללימוד המסכת העובדתית והסוגיות המשפטיות (ראו: פר"ק 45681-12-11 חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (16.6.2015), בעמ' 6).

באשר לטענה בדבר ניגוד העניינים אפשרי, הרי שזו לא הועלתה על-ידי המשיבה, אלא על-ידי פיסו, ועניינה חשש שמא המבקשים יפעלו לטובת נושיו של העיזבון ולא לטובת נושיה של מאסי. אני סבורה כי אין ממש בטענה זו, שכן חזקה על המפרקים כי יפעלו על-פי מיטב הבנתם המקצועית כמתחייב מתפקידם וידאגו לכלל הנושים באשר הם.

מכל מקום, הכנ"ר תמך במינויים של המבקשים כמפרקים זמניים ואף הסכים להתמנות כבעל תפקיד לצידם, ומינוי כזה יהיה בו כדי להפיג כל חשש אפשרי מפני ניגוד עניינים כלשהו ככל שיעלה.

סיכום

1. ניתן בזאת צו פירוק זמני לחברת "אמ. איי. אס. ווי נכסים והשקעות בע"מ".
2. אני ממנה אפוא את עורכי הדין עופר שפירא, רז מנגל ויוסי מססה (בא-כוח הכנ"ר) כמפרקים זמניים לחברה (להלן: "המפרקים הזמניים"). תוקף המינוי מותנה בהפקדת התחייבות עצמית על-סך של 250,000 ₪ כל אחד.
3. המפרקים הזמניים יפרסמו דיווחים כמתחייב על ההחלטה ועל מינוים.
4. אני מסמיכה את המפרקים הזמניים לתפוס את נכסי החברה מכל מין וסוג שהוא, לנהלם, לשומרם ולבטחם.
5. אני מסמיכה את המפרקים הזמניים לחתום בשם החברה על כל מסמך ולהופיע בשמה לפני כל גורם ולבוא עמו בדברים; לברר את מסכת ההתחייבויות והזכויות של החברה לרבות כלפי א. מאיר או מי מטעמה; ולחקור את נושאי המשרה ובעלי התפקידים של החברה, בהווה ובעבר.
6. אני משעה את סמכויות הדירקטוריון של החברה ושל נושאי המשרה, לרבות של המנכ"ל, ובגדר זאת מושעית גם הסמכות לחתום בשם החברה ולהוציא לפועל כל פעולה בשם החברה או מטעמה. סמכויות הדירקטוריון, לרבות זכות חתימה בשם החברה, מוקנות למפרקים הזמניים אשר יפתחו חשבון בנק חדש ייעודי לפירוק הזמני.
7. אני מורה לבעלי מניותיה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המפרקים הזמניים ולסייע בידם למלא את תפקידם ולהימנע מלהפריע להם במהלך מילוי תפקידם כמפרקים זמניים.
8. המפרקים הזמניים יגישו עד ליום 1.2.2018 דו"ח ראשון על הנעשה בחברה ומסקנות מקדמיות שיגיעו אליהן, ככל שיגיעו. המפרקים הזמניים יהיו רשאים לפנות לבית המשפט בכל בקשה שימצאו לנכון.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו בדחיפות לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ח, 18 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.