לפני:

כב' השופט יגאל גלם, סגן נשיא

החלטה

1. זוהי בקשת התובע לפסילת מומחה שמונה מטעם בית הדין ולמינוי מומחה רפואי אחר בתיק.

השתלשלות ההליכים בתיק:

2. ביום 23/4/2018 הגיש התובע תביעתו לבית דין זה, במסגרתה עתר להכיר בליקוי בצווארו כפגיעה בעבודה.

3. ביום 20/2/2019 מונה ד"ר רון בשוראי, אורתופד מנתח מומחה, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה") וזאת על סמך העובדות שנקבעו בהסכמה על ידי הצדדים (בפרוטוקול מיום 9/2/2019), כדלקמן:

" התובע יליד שנת 1975.

התובע עבד כנהג אוטובוס בחברת מטיילי חדרה משנת 2002 ועד לשנת 2016.

התובע עבד כ- 6 ימים בשבוע.

התובע עבד על אוטובוס שיכול להסיע 56 אנשים מסוג מרכבים, כאשר הוא יושב על כיסא פנאומטי. באוטובוס ממוקמות 5 מראות שונות. שתי מראות גדולות בצד האוטובוס ימין ושמאל, מראה עגולה בפינה הימנית למעלה באוטובוס, מראה מעל ראשו של הנהג ומראה הממוקמת במרכז האוטובוס מקדימה.

במסגרת עבודתו התובע עבד 3 ימים בשבוע בהיקף של 14 שעות מהשעה 6:20 בבוקר ועד השעה 20:30 בערב עם הפסקות של בין 10- 15 דקות כל שעתיים בערך.

ביומיים נוספים עבד התובע 11 שעות מהשעה 6:20 ועד השעה 8:30 מהשעה 11:30 עד השעה 20:30 עם אותן הפסקות כמתואר לעיל.

בימי ו' עבד התובע מהשעה 6:20 עד השעה 8:30 ומהשעה 11:30 עד 15:00.

בכל ימי העבודה למעט ימי ימי ו' התובע היה נדרש לעצור ב- 110-120 תחנות לערך לצורך העלאה והורדת נוסעים, כאשר בכל תחנה נדרש התובע להביט במראה העגולה בצד ימין למעלה ובמראה חיצונית ימנית על מנת לוודא שכל הנוסעים ירדו או עלו באותה התחנה. בזמן הנסיעה, התובע נדרש להביט כל הזמן במראות הצדדיות של האוטובוס זאת בשים לב לגודלו של האוטובוס ולצורך הרבה בלהיכנס ולצאת מתחנות וכן לתנועה בכביש שהינה בנוסף לאמור וכמו כל רכב אחר. כמו כן, נדרש התובע במהלך הנסיעה להסתכל מפעם לפעם במראות הנמצאות מעליו ובמרכז האוטובוס על מנת לראות את הנעשה בתוך האוטובוס ולברר שהכל כשורה בזמן הנסיעה. לצורך התבוננות במראות השונות התובע נדרש לבצע פעולות רבות עם הראש והצוואר, תזוזות ימינה, שמאלה, למעלה, למעלה וימינה בזוויות שונות."

4. ביום 10/4/2019 נתן המומחה חוות דעתו במסגרתה השיב לשאלות בית הדין כדלקמן:

"א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בצוואר?

ת. לתובע מחלה שחיקתית ניוונית בע"ש צווארי המתבטאת בכאבי צוואר וקרינת כאב ליד שמאל. ב- MRI ישנם שינויים ניווניים קלים. זו מחלה הקשורה לגיל.

ב. האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו, גרם לפגיעה כלשהי (להלן: "הפגיעה") בצוואר?

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות קודמות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא, המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך?

ת. להערכתי לא. תנועות הצוואר המתוארות בעובדות שנקבעו הן בתדירות נמוכה, מגוונות בכיוון והזווית, ואינן עונות להגדרה של תנועות חוזרניות. אין גם חשיפה לרטט. אין כאן להערכתי חשיפה למיקרוטראומה.

5. ביום 12/5/2019 ניתנה החלטה להעביר למומחה שאלות הבהרה. ביום 10/6/2019 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:

" א. ציינת בחוות דעתך כי "לתובע מחלה שחיקתית ניוונית... מחלה הקשורה לגיל;

על פי הספרות המקצועית, עד כמה נפוצה מחלה שחיקתית ניוונית בקרב בני 40 שאינם עושים כפי שקבעת ביחס לתובע פעולות חריגות, וללא קשר לעיסוקם?

ת. נפוצה מאוד. אורתופד בקהילה רואה מצבים כאלה פעמים רבות בכל יום עבודה.

ב. בחוות דעתך ציינת כי מדובר בתנועות "מגוונות";

האם מוכרת לך הפסיקה ולפיה לצורך הכרה במיקרוטראומה, אין חובה שהתנועות יהיו זהות לחלוטין?

האם כמות התנועות אותן מבצע נהג אוטובוס משך 14 שעות ביום, משך 15 שנים, דומה או קרובה לדעתך להיקף התנועות שעושה האדם הסביר שאיננו עובד בנהיגה על כלי תחבורה גדול ומאסיבי, ובפרט אוטובוס?

אם לא, מהו- לפי חוות דעתך מקור השוני שבין התובע לבין אדם אחר, אשר איננו נובע מעיסוקו כנהג אוטובוס?

ת. ישנן פסיקות המוכרות לי. אם ירצה שואל השאלה לקבל את התייחסותי לפסיקה ספציפית ישלח נא לי פסיקה זו. ככלל- פסיקות כדאי והגיוני להעביר לבית הדין, ולמומחה הרפואי- מאמרים רלבנטיים שבספרות הרפואית.

האם כמות התנועות ... וכו' דומה לתנועות של האדם... שהנו נהג אוטובוס. כן הכמות דומה, ואני מתייחס לתנועות הצוואר. לדוגמא: השופט היושב בדיון בבית הדין לעבודה, מסב את מבטו כל מספר דקות ולעיתים די קרובות בין ב"כ התביעה לב"כ הנתבעת, בין דוכן העדים לבין הקלדנית, לבין הניירת שלפניו. המומחה הרפואי (הח"מ) בעת שהוא כותב חוות דעת מסב את מבטו בין 2 הצגים שלפניו, בין המקלדת לניירת. ושוב לצגים.

אין להערכתי שוני מהותי באספקט של תנועות הצוואר בין נהג אוטובוס לבין אדם אחר (אני סבור אגב שנהג אוטובוס הוא בהחלט אדם סביר).

ג. בתשובותיך לשאלות א' ו- ב', קבעת, כי "תנועות הצוואר המתוארות בעובדות שנקבעו הן בתדירות נמוכה, מגוונות בכיוון והזווית ואינן עונות להגדרה של תנועות חוזרניות..."

אבקשך להסביר ולפרט מהי ההגדרה של "תנועות חוזרניות"- אותו מושג שעשית בו שימוש בחוות דעתך ומנין לקחת אותה?

ת. תנועות חוזרניות- תנועות זהות במהותן, בתדירות גבוהה בדרך כלל (הקלדה, פתיחת ברזים, שימוש במספריים, פתיחת וסגירת משקף של קסדה בעת ריתוך, עליה במדרגות, חבטת בקהנד במשחק טניס וכיוצא באלה). מושג מקובל בעולם פגיעות העבודה, רפואת הספורט ובתי הדין לעבודה.

תדירות נמוכה אצל התובע – אחת למספר דקות (כל 7 דקות).

אינן חוזרניות- כיוון שישנן תנועות שונות במהותן הפועלות על סגמנטים אחרים של עמוד השדרה הצווארי. למשל: סיבוב הראש שמאלה וימינה, לצורך השתלבות בתנועה או הסתכלות במראות הצד, (חלק ניכר מהתנועות של התובע בעבודתו), פועל בעיקר על הסגמנט C1-2. בסגמנט זה אין אצלו כל הפרעה או שינויים ניווניים.

הפניית הראש מעלה ומטה פועלת על כל הסגמנטים של ע"ש. זו קורית בעת העצירה בתחנות והסתכלות במראות הפנימיות של האוטובוס. ובתדירות נמוכה כפי שציינתי לעיל."

6. ביום 26/9/2019 הגיש המבקש את הבקשה דנן לפסילת חוות דעת מומחה ולמינוי מומחה רפואי אחר.

בבסיס בקשתו עומדת הטענה כי המומחה התחמק ממתן תשובות מקצועיות המבוססות על ספרות רפואית והסתפק במתן תשובות כלליות ולקוניות תוך הפניה לדוגמאות שאינן זהות כלל לתנאי עבודתו של התובע ותוך הגדרה מוטעית למושג המיקרוטראומה.

7. בתגובה שהגיש המשיב מטעמו, נטען כי לא הוכחה כל עילה לפסילת המומחה ומשכך דין הבקשה להידחות. המומחה השיב בבירור ובמנומק לשאלות שהופנו אליו ולא נפל פסול בתשובותיו של המומחה שניתנו על סמך העובדות המוסכמות בתיק.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית לעניין מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף

8. בהנחיות הנשיא (כתוארו אז) יגאל פליטמן, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 14/7/17 נקבעו הקריטריונים למינוי מומחה נוסף/ אחר:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18. מינוי מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם. מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון. באותם מקרים שבהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה."

בהנחיותיה המעודכנות של כב' הנשיאה וירט-לבנה, מיום 10/9/2019 צוין בסעיף 18 לעניין "מינוי מומחה רפואי אחר" כי:

"18. בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון."

9. לענייננו, לאחר עיון בבקשה ובתגובה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאתי כי במקרה שבפנינו התקיימה נסיבה המצדיקה פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה רפואי אחר; התרשמתי כי מטרת הבקשה הינה לתור אחר מומחה אחר שאולי יסייע בידי המבקש להוכיח את תביעתו.

המומחה נתן מענה לכל השאלות שהוצגו לו על ידי בית הדין והבהיר כי המחלה בצוואר ממנה סובל התובע הינה מחלה שחיקתית ניוונית (הקשורה לגיל) וזאת בהתבסס על בדיקת ה- MRI אשר הראתה שינויים ניווניים קלים אצל התובע.

המומחה התייחס לתנועות המתוארות בהחלטת המינוי וקבע כי אינן מקיימות את ההגדרה של תנועות חוזרות וזאת מחמת השוני בכיוון והזווית בין התנועות וככאלה פועלות על סגמנטים שונים בעמוד שדרה צווארי. המומחה הבהיר כי התנועות שמבצע התובע (סיבוב הראש ימינה ושמאלה לצורך הסתכלות במראות צדדיות או השתלבות בכביש) פועל בעיקר על הסיגמנט C1-2 אשר לא אובחנה בו פגיעה או שינוי ניווני.

10. המומחה ולאחר שבחן את מכלול התנועות שעשה התובע וזאת בהתייחס לתדירות היומית הבהיר כי לא הייתה רציפה וזאת על רקע השוני בזוויות ובגבהים (כך שלא הוכח רצף מסוים).

בהתייחס לתנועת הפניית הראש מעלה ומטה (תנועה הנעשית בעת העצירה בתחנות והסתכלות במראות הפנימיות של האוטובוס ואשר פועלת על כל הסגמנטים של עמוד שדרה מותני) הבהיר המומחה כי נעשתה בתדירות נמוכה ומשכך אינה מקיימת את מנגנון הפגיעה על פי עיקרון המיקרוטראומה.

11. אשר לטענת המבקש כי המומחה היה נעול בדעתו, אין בידינו לקבל טענה זו. ברור הוא שאין די בעובדה שהמומחה דבק בעמדתו כדי להעיד שהוא 'נעול בדעתו'. המומחה מסר תשובות ברורות ומנומקות לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והסביר שוב ושוב כי אין התנועות שביצע התובע מבססות פגיעה בצווארו על פי מנגנון המיקרוטראומה.

סוף דבר

12. לאור כל האמור לעיל, בהעדר עילה לפסילת חוות דעת מומחה ולמינוי מומחה אחר, הבקשה נדחית.

סוגיית הוצאות הבקשה תתברר ותוכרע בתום ההליך.

13. התובע יגיש הודעה לעניין המשך ההליכים או סיכומים מטעמו עד ולא יאוחר מיום 26.11.2019.

הנתבע יגיש סיכומים מטעמו בתוך 21 ימים מקבלת סיכומי התובע.

14. התיק יובא לעיוני ביום 27.11.2019.

ניתנה היום, ו' חשוון תש"פ, (04 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.