1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגימה בצווארו כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

השתלשלות ההליכים בתיק:

2. ביום 23/4/2018 הגיש התובע תביעתו לבית דין זה, במסגרתה עתר להכיר בליקוי בצווארו כפגיעה בעבודה.

3. ביום 20/2/2019 מונה ד"ר רון בשוראי, אורתופד מנתח מומחה, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה") וזאת על סמך העובדות שנקבעו בהסכמה על ידי הצדדים (בפרוטוקול מיום 9/2/2019), כדלקמן:

" התובע יליד שנת 1975.

התובע עבד כנהג אוטובוס בחברת מטיילי חדרה משנת 2002 ועד לשנת 2016.

התובע עבד כ- 6 ימים בשבוע.

התובע עבד על אוטובוס שיכול להסיע 56 אנשים מסוג מרכבים, כאשר הוא יושב על כיסא פנאומטי. באוטובוס ממוקמות 5 מראות שונות. שתי מראות גדולות בצד האוטובוס ימין ושמאל, מראה עגולה בפינה הימנית למעלה באוטובוס, מראה מעל ראשו של הנהג ומראה הממוקמת במרכז האוטובוס מקדימה.

במסגרת עבודתו התובע עבד 3 ימים בשבוע בהיקף של 14 שעות מהשעה 6:20 בבוקר ועד השעה 20:30 בערב עם הפסקות של בין 10- 15 דקות כל שעתיים בערך.

ביומיים נוספים עבד התובע 11 שעות מהשעה 6:20 ועד השעה 8:30 מהשעה 11:30 עד השעה 20:30 עם אותן הפסקות כמתואר לעיל.

בימי ו' עבד התובע מהשעה 6:20 עד השעה 8:30 ומהשעה 11:30 עד 15:00.

בכל ימי העבודה למעט ימי ו' התובע היה נדרש לעצור ב- 110-120 תחנות לערך לצורך העלאה והורדת נוסעים, כאשר בכל תחנה נדרש התובע להביט במראה העגולה בצד ימין למעלה ובמראה חיצונית ימנית על מנת לוודא שכל הנוסעים ירדו או עלו באותה התחנה. בזמן הנסיעה, התובע נדרש להביט כל הזמן במראות הצדדיות של האוטובוס זאת בשים לב לגודלו של האוטובוס ולצורך הרבה בלהיכנס ולצאת מתחנות וכן לתנועה בכביש שהינה בנוסף לאמור וכמו כל רכב אחר. כמו כן, נדרש התובע במהלך הנסיעה להסתכל מפעם לפעם במראות הנמצאות מעליו ובמרכז האוטובוס על מנת לראות את הנעשה בתוך האוטובוס ולברר שהכל כשורה בזמן הנסיעה. לצורך התבוננות במראות השונות התובע נדרש לבצע פעולות רבות עם הראש והצוואר, תזוזות ימינה, שמאלה, למעלה, למעלה וימינה בזוויות שונות."

4. ביום 10/4/2019 נתן המומחה חוות דעתו במסגרתה השיב לשאלות בית הדין כדלקמן:

"א. מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע בצוואר?

ת. לתובע מחלה שחיקתית ניוונית בע"ש צווארי המתבטאת בכאבי צוואר וקרינת כאב ליד שמאל. ב- MRI ישנם שינויים ניווניים קלים. זו מחלה הקשורה לגיל.

ב. האם כל מאמץ פיזי שעשה התובע במסגרת עבודתו, גרם לפגיעה כלשהי (להלן: "הפגיעה") בצוואר?

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – ההיתה אותה פגיעה, פגיעה זעירה ובלתי הפיכה, כך שבהצטרף אליה פגיעות קודמות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע או שמא, המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך?

ת. להערכתי לא. תנועות הצוואר המתוארות בעובדות שנקבעו הן בתדירות נמוכה, מגוונות בכיוון והזווית, ואינן עונות להגדרה של תנועות חוזרניות. אין גם חשיפה לרטט. אין כאן להערכתי חשיפה למיקרוטראומה".

5. ביום 12/5/2019 ניתנה החלטה להעביר למומחה שאלות הבהרה. ביום 10/6/2019 השיב המומחה לשאלות ההבהרה כדלקמן:

" א. ציינת בחוות דעתך כי "לתובע מחלה שחיקתית ניוונית... מחלה הקשורה לגיל;

על פי הספרות המקצועית, עד כמה נפוצה מחלה שחיקתית ניוונית בקרב בני 40 שאינם עושים כפי שקבעת ביחס לתובע פעולות חריגות, וללא קשר לעיסוקם?

ת. נפוצה מאוד. אורתופד בקהילה רואה מצבים כאלה פעמים רבות בכל יום עבודה.

ב. בחוות דעתך ציינת כי מדובר בתנועות "מגוונות";

האם מוכרת לך הפסיקה ולפיה לצורך הכרה במיקרוטראומה, אין חובה שהתנועות יהיו זהות לחלוטין?

האם כמות התנועות אותן מבצע נהג אוטובוס משך 14 שעות ביום, משך 15 שנים, דומה או קרובה לדעתך להיקף התנועות שעושה האדם הסביר שאיננו עובד בנהיגה על כלי תחבורה גדול ומאסיבי, ובפרט אוטובוס?

אם לא, מהו- לפי חוות דעתך מקור השוני שבין התובע לבין אדם אחר, אשר איננו נובע מעיסוקו כנהג אוטובוס?

ת. ישנן פסיקות המוכרות לי. אם ירצה שואל השאלה לקבל את התייחסותי לפסיקה ספציפית ישלח נא לי פסיקה זו. ככלל- פסיקות כדאי והגיוני להעביר לבית הדין, ולמומחה הרפואי- מאמרים רלבנטיים שבספרות הרפואית.

האם כמות התנועות ... וכו' דומה לתנועות של האדם... שהנו נהג אוטובוס. כן הכמות דומה, ואני מתייחס לתנועות הצוואר. לדוגמא: השופט היושב בדיון בבית הדין לעבודה, מסב את מבטו כל מספר דקות ולעיתים די קרובות בין ב"כ התביעה לב"כ הנתבעת, בין דוכן העדים לבין הקלדנית, לבין הניירת שלפניו. המומחה הרפואי (הח"מ) בעת שהוא כותב חוות דעת מסב את מבטו בין 2 הצגים שלפניו, בין המקלדת לניירת. ושוב לצגים.

אין להערכתי שוני מהותי באספקט של תנועות הצוואר בין נהג אוטובוס לבין אדם אחר (אני סבור אגב שנהג אוטובוס הוא בהחלט אדם סביר).

ג. בתשובותיך לשאלות א' ו- ב', קבעת, כי "תנועות הצוואר המתוארות בעובדות שנקבעו הן בתדירות נמוכה, מגוונות בכיוון והזווית ואינן עונות להגדרה של תנועות חוזרניות..."

אבקשך להסביר ולפרט מהי ההגדרה של "תנועות חוזרניות"- אותו מושג שעשית בו שימוש בחוות דעתך ומנין לקחת אותה?

ת. תנועות חוזרניות- תנועות זהות במהותן, בתדירות גבוהה בדרך כלל (הקלדה, פתיחת ברזים, שימוש במספריים, פתיחת וסגירת משקף של קסדה בעת ריתוך, עליה במדרגות, חבטת בקהנד במשחק טניס וכיוצא באלה). מושג מקובל בעולם פגיעות העבודה, רפואת הספורט ובתי הדין לעבודה.

תדירות נמוכה אצל התובע – אחת למספר דקות (כל 7 דקות).

אינן חוזרניות- כיוון שישנן תנועות שונות במהותן הפועלות על סגמנטים אחרים של עמוד השדרה הצווארי. למשל: סיבוב הראש שמאלה וימינה, לצורך השתלבות בתנועה או הסתכלות במראות הצד, (חלק ניכר מהתנועות של התובע בעבודתו), פועל בעיקר על הסגמנט C1-2. בסגמנט זה אין אצלו כל הפרעה או שינויים ניווניים.

הפניית הראש מעלה ומטה פועלת על כל הסגמנטים של ע"ש. זו קורית בעת העצירה בתחנות והסתכלות במראות הפנימיות של האוטובוס. ובתדירות נמוכה כפי שציינתי לעיל."

6. ביום 26/9/2019 הגיש המבקש בקשה לפסילת חוות דעת מומחה ולמינוי מומחה רפואי אחר.

7. המשיב הגיש תשובתו לבקשה במסגרתה ביקש לדחות את הבקשה.

8. ביום 4/11/19, ניתנה החלטה על ידי בית הדין במסגרתה נדחתה הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה ולמינוי מומחה אחר.

9. סיכומי התובע הוגשו ביום 27/11/19 וסיכומי הנתבע הוגשו ביום 12/12/19.

10. למקרא סיכומי הצדדים, סבר בית הדין כי יש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות בטרם מתן פסק הדין ובהחלטת בית הדין מיום 17/12/19 הופנו למומחה שאלות הבהרה הבאות:

"המומחה מתבקש להשיב על שאלת ההבהרה הבאות:

א. מהעובדות המוסכמות עולה כי התובע עובד 5 ימים בשבוע 12 שעות בממוצע ביום , בהם נדרש לעצור ב- 110-120 תחנות לצורך העלאת והורדת נוסעים כאשר בכל תחנה נדרש התובע להביט במראה העגולה בצד ימין למעלה. המדובר בטווח עצירה כל 5.5 – 7.5 דקות (בממוצע).

כמו כן במהלך הנסיעה נדרש התובע להסתכל מפעם לפעם במראות הנמצאות מעליו ובמרכז האוטובוס על מנת לראות את הנעשה בתוך האוטובוס.

בחוות דעתך קבעת כי המדובר בתדירות נמוכה – אחת לכל 7 דקות.

מה עונה על ההגדרה תדירות גבוהה מבחינתך?

ב. בשים לב לעובדות שאוזכרו לעיל ובהתייחס למספר שעות העבודה המרובות שעשה התובע ובשים לב למספר העצירות התכופות בהן נדרש התובע להביט למעלה במראות, לרבות ההסתכלות במהלך הנסיעה, האם אין בכך לקיים את התנאי בדבר תדירות גבוהה? נא לנמק.

ג. בשים לב לתדירות ההסתכלות במראות הגבוהות, האם בכוחה לגרום לפגימה בעמוד שדרה צווארי אצל התובע? נא לנמק.

ד. בשים לב לתשובותיך לשאלות לעיל, האם תשתנה חוות דעתך לעניין סבירות קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לפגימה בעמוד שדרה צווארי; וכן למידת ההשפעה של תנאי העבודה על הפגימה, לרבות על דרך ההחמרה?"

11. ביום 14/1/20, השיב המומחה לשאלות ההבהרה הבאות:

"לשאלות ההבהרה 2 של בית הדין:

א. לפי החישוב שביצעתי המפורט לעיל, בפרק תמצית המידע הרלבנטי, מצאתי שהתדירות היא אחת לכל 7 דקות, בשאלות הבהרה 1 (שאלה ג') ציינתי פעילויות חוזרניות בהן ישנה תדירות גבוהה – אחת למספר שניות.

ב. לא. התדירות היא: מספר התנועות לחלק לזמן. חישבתי אותה במדויק. כמו כן, ציינתי שאין להחשיב את ההסתדרות שמאלה וימינה לצורך הדיון הנוכחי, כיוון שבסגמנט האחראי לתנועה זו C1-2, אין כל נזק שחיקתי.

ג. ראה התייחסותי לעיל לעניין התדירות.

ד. לא."

12. במסגרת הדיון שנערך ביום 21/6/20, חזרו הצדדים על הטענות המפורטות בסיכומיהם.

דיון והכרעה

13. לענייננו, לאחר עיון בכל כתבי הטענות שהוגשו לתיק בית הדין לרבות סיכומי הצדדים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, הגענו למסקנה, כי דין התביעה להידחות זאת מהטעמים הבאים:

א. המומחה נתן מענה לכל השאלות שהוצגו לו על ידי בית הדין והבהיר כי המחלה בצוואר ממנה סובל התובע הינה מחלה שחיקתית ניוונית (הקשורה לגיל) וזאת בהתבסס על בדיקת ה- MRI אשר הראתה שינויים ניווניים קלים אצל התובע.

ב. המומחה התייחס לתנועות המתוארות בהחלטת המינוי וקבע כי אינן מקיימות את ההגדרה של תנועות חוזרות וזאת מחמת השוני בכיוון והזווית בין התנועות וככאלה פועלות על סגמנטים שונים בעמוד שדרה צווארי. המומחה הבהיר, כי התנועות שמבצע התובע (סיבוב הראש ימינה ושמאלה לצורך הסתכלות במראות צדדיות או השתלבות בכביש) פועל בעיקר על הסיגמנט C1-2 אשר לא אובחנה בו פגיעה או שינוי ניווני.

ג. המומחה ולאחר שבחן את מכלול התנועות שעשה התובע וזאת בהתייחס לתדירות היומית הבהיר כי לא הייתה רציפה וזאת על רקע השוני בזוויות ובגבהים (כך שלא הוכח רצף מסוים). המומחה אף הבהיר בצורה ברורה, כי תנועות חוזרניות בתדירות גבוהה הינן אחת למספר שניות ואילו התדירות שהתובע ביצע תנועת ראש למעלה ולמטה הרלוונטית לפגיעה בצוואר, הינה אחת ל- 7 דקות בערך, לכן לטענת המומחה לא מדובר בתנועה חוזרנית בתדירות גבוהה אלא בתדירות נמוכה אשר אינה מקיימת את מנגנון הפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. כאן יובהר, שהמומחה התייחס אך ורק לתנועות הרלוונטיות לפגיעה שהינן הטיית הראש למעלה ולמטה ולא ימינה ושמאלה שכן כאמור לעיל, התנועות ימינה ושמאלה לצורך הסתכלות במראות הצדיות בכביש לצורך השתלבות בכביש פועלות על סגמנט C1-2 שבו לא אובחנה פגיעה או שינוי ניווני.

סוף דבר

14. לאור כל האמור לעיל, אנו מורים בזאת על דחיית התביעה.

15. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ב' תמוז תש"פ, (24 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.