לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

לפניי בקשת הנתבע לפסילת המומחה הרפואי, ד"ר עידו ציון (להלן: "המומחה" או "ד"ר ציון"), אשר מונה מטעם בית הדין ולמינוי מומחה אחר תחתיו. לחילופין, מבקש הנתבע להורות על מינוי מומחה נוסף.

רקע וטענות הצדדים

1. בתאריך 29.8.2019 מונה ד"ר ציון כמומחה מטעם בית הדין. בתאריך 28.10.2019 ניתנה חוות דעת המומחה אשר קבעה כי:

"קיימת סבירות מעל 50% לקשר בין עבודת התובע כפי שנקבע בעובדות המוסכמות לליקויים בצוואר ובגב התחתון [...] לעבודת התובע השפעה משמעותית (קרי, מעל 20%) על הליקוי בצוואר [...] יש לקבוע כי אין קשר בין עבודת התובע לליקוי בגב התחתון כולל שלילת אפשרות להחמרה משמעותית קרי מעל 20%" (הדגשות שלי, י.כ.).

1. בתאריך 8.1.2020 ביקש הנתבע להעביר שאלות הבהרה למומחה וניתנה החלטה על העברת חלק מהשאלות לעיונו של האחרון. בבקשתו הפנה הנתבע את המומחה למאמרים שונים והפנה שאלות בנוגע לקביעותיו של המומחה בעניינו של התובע. בתאריך 30.7.2020 השיב המומחה על השאלות שהופנו אליו בפעם הראשונה. הנתבע הגיש בקשה נוספת להפניית שאלות הבהרה למומחה בתאריך 29.9.2020 וגם עליהן השיב המומחה באריכות (ראו תשובת המומחה מתאריך 30.1.2021), תוך שהוא קובע כי:

"ליקוי בגב תחתון לא הוכר כך שמאמר א' אינו רלוונטי כלל [...] בלטי דיסק צווארי הינם ממצא שכיח בנבדקים א – סימפטומטים [...] אבל בלטי דיסק כלל אינם האבחנה לתובע אלא נזק נרחב מפושט כמפורט בפענוח הסי.טי. 30.10.16. במצב של ליקויים כאילו (הטעות במקור, צ"ל "כאלו", י.כ.) השכיחות בנבדקים א – סימפטומטים צונחת ל – 2.3% בגילאי 20 ועולה בהדרגה עם הגיל [...] המחקרים כיום מוכיחים כי לתנאים סביבתיים עם חשיפה בהיקף ועוצמה מתאימים, השפעה משמעותית לגרימה או החמרה של ליקויים בעמ"ש, תוך דגש כי ככל שנמצאת פגיעה מפושטת יותר בגיל צעיר יותר ולאחר היקף חשיפה מתאים, מרכיב התנאים הסביבתיים משמעותי יותר"

1. כשנשאל המומחה האם להערכתו עבודת התובע עומדת בקריטריונים הדרושים לקבוע ויברציה ברמה הפוגעת במערכת השלד השיב הוא כי:

"על פי העובדות המוסכמות, אופי הנהיגה המתואר מבחינת כלי רכב ושעות עבודה – כן".

ולבסוף ציין המומחה כי:

"[...] קיים קשר ברור ומשמעותי בין רטט כלל גופי לליקוי צוואר (לא רק כאב)".

1. בתאריך 14.6.2021 הגיש הנתבע את בקשתו למינוי מומחה נוסף בתיק. תגובת התובע לבקשה הוגשה בתאריך 15.6.2021. הנתבע טען כי חוות הדעת אינה ברורה ואינה מנומקת וכי המומחה לא השיב לשאלות הנתבע וסיפק תשובות 'מתחמקות' לשאלות ההבהרה שנשאל ע"י הנתבע ואף נמנע כליל מלהשיב לחלק מהשאלות שהופנו אליו.
2. הנתבע טען כי בעניינו של התובע מתקיימים גורמי סיכון משמעותיים לליקויים מהם הוא סובל ולמועד שבו החל התובע לסבול מליקויים אלה, בשל שכיחות הופעת המחלה בקרב אנשים בני גילו של התובע. לדידו של הנתבע, מסקנותיו של המומחה שמונה שגויות לאור מאמרים שפירט הנתבע בבקשתו.
3. התובע התנגד לבקשה. לדידו של התובע, יש להורות על סילוק על הסף של הבקשה נוכח מועד הגשתה (הפן הפרוצדוראלי), קרי, למעלה מארבעה חודשים לאחר שהשיב המומחה בפעם השניה על שאלות ההבהרה שהופנו אליו ע"י הנתבע ומעבר לכך, גם בפן המהותי, לטענת התובע, מדובר בבקשה סתמית ולא מבוססת וכל מטרתה היא שהמומחה "יישר קו" עם גישת רופא הנתבע וכי די בעיון בחוות הדעת ובתשובותיו של המומחה על מנת להבין כי מדובר בבקשה מופרכת.

המסגרת הנורמטיבית

1. סעיף 16 להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מתאריך 10.9.19 (להלן: "ההנחיות") קובע כי, ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בהתאם לסעיף 18 להנחיות, בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים להורות על מינוי מומחה אחר. בהתאם לסעיף 17 להנחיות, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם מצא שיש צורך בכך.
2. גם בהתאם להלכה הפסוקה, על בית הדין להסתפק ככלל במינוי מומחה רפואי אחד וזאת בשים לב לכך כי הנחיות הנשיאה באשר למינוי מומחה רפואי נועדו לתת מענה יעיל, מהיר וזול לשאלות הרפואיות בהן נדרש בית הדין להכריע. בהתאם נקבע כי:

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה. לא על נקלה תיפסל חוות דעתו של המומחה, אלא צריך טעם ממשי לפסילתה; כמו - התעלמות חוזרת ונשנית מן המסכת העובדתית למרות ששימת הלב הופנתה לנסיבותיה, או התקבעות בדעה מסוימת חרף ההנחיה המשפטית שניתנה, או פגם אישי שנפל בנותן חוות הדעת לבית הדין.

בעיקרו של דבר, הטעמים בהם יחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש, דומים לטעמים בגינם יש למנות מומחה רפואי אחר בשלב ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה" (ראו עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' בן סימון (פורסם בנבו, 8.3.10), י.כ.).

1. אשר למינוי מומחה נוסף, בעב"ל (ארצי) 6949-10-12 יחזקאל בבאי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 23.2.15(, קבע בית הדין הארצי כי:

"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר "בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה" (הנשיא סטיב אדלר – 'מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה') או כאשר אין הוא מוצא בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהוצגו ואשר נראות חיוניות למתן פסק דין או שמבקש הוא לקבל חוות דעת נוספת".

1. שאלת מינוי מומחה נוסף אף נידונה בבית המשפט העליון בפרשת מזרחי (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פד"י נו(4) 673, 676 (2002):

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום משפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו".

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום למנות מומחה נוסף ו/או אחר ודין הבקשה להידחות.
2. הנתבע מבסס את טענותיו כאמור על כך שלשיטתו, חוות דעת המומחה אינה ברורה ואינה מנומקת. המומחה נמנע מלהשיב על שאלות ההבהרה שהופנו אליו מה שמעורר "תחושה לא נוחה" במילותיו של הנתבע, שפוגעת במשקל שיש לתת לחוות הדעת ומדובר בניסיון של המומחה להתחמק משאלות לא נוחות.
3. עיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מעלה כי אין זה כך. חוות דעתו של המומחה מפורטת באופן מלא ומקיף. המומחה פעל לפרט את מצבו הרפואי של התובע, את תלונותיו לאורך השנים בנוגע לליקויים מהם הוא סובל ולנמק היטב מדוע, לדוגמה, הליקוי בגבו התחתון של התובע לא הוכר ומדוע יש קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי בצוואר ממנו הוא סובל. המומחה השיב לכל אחת משאלות ההבהרה שהעלה הנתבע באופן ממוקד וסדור.
4. באשר למאמרים אליהם הפנה הנתבע, המומחה השיב לכלל המאמרים שפורטו בשאלות ההבהרה, פירט בנוגע לאסכולה הרפואית המובאת במאמרים אלו והרלוונטיות שלהם למקרה שבפניי. כך למשל, המומחה הדגיש שהליקוי ממנו סובל התובע בעמוד השדרה הצווארי הוא ליקוי נרחב מופשט ולא ליקוי מסוג בלט (נקודתי).
5. כידוע לכל, בית הדין אינו נכנס למחלוקות בדבר השאלות הרפואיות העולות מהתיק, שהרי, לשם כך קיימת לבית הדין הסמכות למנות מומחה מקצועי כיועץ של בית הדין. כאמור, עיון בבקשה ובתגובות וכן, בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה מעלה כי אין מקום לקבל את בקשת הנתבע למינוי מומחה נוסף, שכן, לא מצאתי שיש בכך צורך משום שקביעות המומחה לאורך ההליך ברורות ומנומקות נמק היטב.
6. באשר לטענת התובע לסילוק על הסף מהטעם הפרוצדוראלי, הרי שמכיוון שהבקשה נדחתה לגופו של עניין, אין כאן המקום להרחיב בנוגע לטענה זו ואולם, במאמר מוסגר אעיר, כי אין בקביעתי זו כדי להקל ראש בטענת השיהוי בהגשת בקשת הנתבע אך לאור הנימוקים שפורטו לעיל, לא ראיתי מקום להרחיב גם בגין הפן הפרוצדוראלי.

סוף דבר

18. הבקשה נדחית.

19. המזכירות תקבע מועד לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה ותשלח ההזמנות לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"א, (29 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.