23 אוגוסט 2021

לפני:

כב' השופטת כרמית פלד

החלטה

בפניי בקשת המבקשים, מר מאיר ספיר (להלן – המבקש) וגב' שני ויסבלט מזרחי (להלן – המבקשת), להורות להסתדרות הכללית וללשכת המסחר תל אביב – יפו להגיש עמדתן באשר לפרשנות הסכם קיבוצי ביחס למועד התחלת ביצוע הפרשות לפנסיה (להלן – הבקשה). המשיבה מתנגדת לבקשה. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, בתשובה לתגובה ובכל יתר המסמכים שבתיק, להלן החלטתי:

1. בקשת המבקשים נוגעת להסכם עבודה קיבוצי כללי לחברי לשכת המסחר ועובדיהם בענפי היבוא ו/או הסיטונות ו/או השירותים ו/או חברות היצוא הכלליות ו/או סוכני סחר חוץ (להלן – ההסכם הקיבוצי) שנחתם בין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל (להלן – ההסתדרות) לבין לשכת המסחר תל אביב-יפו (להלן – לשכת המסחר), אשר הוראותיו חלות על יחסי העבודה בין המשיבה לעובדיה בין השאר מכוח חברות של המשיבה בלשכת המסחר.
2. לאחר ישיבת ההוכחות שהתקיימה בבקשות לאישור התובענות כתובענות ייצוגיות המבקשים הביעו רצונם לקבל את עמדת ההסתדרות ועמדת לשכת המסחר באשר להוראות ההסכם הקיבוצי בנוגע למועד בו זכאים העובדים לביצוע הפרשות לפנסיה. בין הצדדים נטושה מחלוקת בסוגיה זו. כך, בין היתר, בעוד שהמבקשים טוענים כי ההסכם הקיבוצי מקנה לעובד המועסק בתקופת ניסיון זכות להפרשות לפנסיה מהיום הראשון לעבודתו סבורה המשיבה מנגד כי מועד הזכאות מתחיל בתום תקופת הניסיון, שלאחריה קובע ההסכם הקיבוצי תחולה רטרואקטיבית של הזכויות הפנסיוניות מהיום הראשון לעבודתו של העובד.
3. המשיבה כאמור התנגדה לבקשה וטענה, בין השאר, כי המבקשים אינם בעלי עילה אישית בכל הנוגע למועד תחילת הזכאות לביצוע הפרשות לפנסיה מכוח ההסכם הקיבוצי ומשכך מדובר בשאלה תיאורטית שבית הדין אינו צריך להידרש לה. עוד נטען כי הפתרון למחלוקת נעוץ בפרשנות משפטית וממילא אין לייחס משקל בהקשר זה לכוונת הצדדים להסכם הקיבוצי.
4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שיש מקום להיעתר לבקשה. אנמק.
5. הרשות לניהול תובענה כתובענה ייצוגית ניתנת רק באותם מקרים בהם מקיימת התביעה את כלל התנאים המצטברים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – החוק), אחד מהתנאים הללו הינו התנאי לקיומה של עילת תביעה אישית הקבוע בסעיף 4(א)(1) לחוק:

" אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה".

1. בבקשתו לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, הלין המבקש על כך שהמשיבה לא שילמה לעובדיה את זכויותיהם הפנסיוניות בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי המקנה, לשיטתו של המבקש, זכות לביצוע הפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודה, אף לעובדים שהחלו עבודתם כשלא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני פעיל. לטענת המבקש באופן זה מיטיב ההסכם הקיבוצי עם העובדים ביחס להוראות צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 (להלן – צו ההרחבה לפנסיה), הקובע כי עובד יהיה זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני בתום 6 חודשים ממועד תחילת עבודתו (ככל שאין לו ביטוח פנסיוני פעיל במועד תחילת עבודתו). המבקש טוען כי לאור העובדה שלא שולמו לו זכויותיו הפנסיוניות במהלך החודשיים בהם עבד עבור המשיבה, עומדת לו עילת תביעה אישית מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי.
2. המשיבה לא הכחישה את טענת המבקש לפיה לא ביצעה לעובדיה הפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודה. לטענת המשיבה מהוראות ההסכם הקיבוצי עולה כי עובד בניסיון אינו זכאי לביצוע הפרשות מהיום הראשון לעבודתו אלא שזכאותו קמה לאחר השלמת תקופת הניסיון ובאופן רטרואקטיבי מהיום הראשון לעבודה.
3. עוד טוענת המשיבה כי למבקש עצמו כלל אין עילת תביעה אישית בסוגיה זו שכן הובהר שבעת שהחל המבקש לעבוד אצל המשיבה הוא היה בעל ביטוח פנסיוני פעיל ותקף, באופן שממילא הקנה לו זכאות לביצוע הפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודה מכוח סעיף 6(ה) לצו ההרחבה לפנסיה וללא קשר לשאלת זכאותו של עובד בניסיון בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. המשיבה לא הכחישה כי לא בוצעו בגין המבקש הפרשות פנסיוניות בפועל, מהטעם הנטען כי סיכל, לכאורה, את המהלכים לביצוע הפרשות כאמור. משכך נטען על ידי המשיבה כי מדובר בשאלה תאורטית שאין להידרש לה במסגרת הליך זה.
4. אכן המבקש הודה בחקירתו הנגדית כי במועד קבלתו לעבודה אצל המשיבה היה בעל פוליסה תקפה [עמ' 37 ש' 8-14 לפרוטוקול דיון ההוכחות] ומכאן שלכאורה קמה זכאותו של המבקש לביצוע הפרשות פנסיות מהיום הראשון לעבודה, לאור הוראות צו ההרחבה לפנסיה, וללא קשר לשאלת פרשנות ההסכם הקיבוצי.
5. יחד עם זאת, אין מקום לקבוע כבר בשלב הנוכחי כי שאלת פרשנות ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע למועד תחילת הזכאות לביצוע הפרשות פנסיוניות לעובד בניסיון - האם מהיום הראשון לעבודה או שמא לאחר השלמת תקופת הניסיון ובאופן רטרואקטיבי מיום הראשון לעבודה – היא שאלה תיאורטית שאין מקום להכריע בה במסגרת ההליך הנוכחי.
6. סעיף 8(ג)(2) לחוק קובע, כדלקמן:

"מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים שבסעיף 4(א)(1) עד (3), לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג."

1. בהתאם לסעיף האמור תיתכן אפשרות כי יימצא שיש מקום לאפשר ניהול התביעה כייצוגית ביחס למועד תחילת ביצוע הפרשות לפנסיה לעובד בניסיון, בכפוף להחלפת התובע המייצג.
2. אמנם תחולתו של סעיף 8(ג)(2) לחוק אינה אוטומטית. כך למשל אין לאפשר החלפת תובע ייצוגי במצב שבו הגיש בקשה לאישור ביודעו שלא עומדת לו עילת תביעה אישית (ר' ע"ע (ארצי) 33793-12-16‏ ‏ עתליה אביגל - באג מולטיסיסטם בע"מ (6.12.20) (להלן – פרשת באג מוליטיסיסטם); ע"ע (ארצי) 16621-02-17 ספרנסקי – נתן, המרכז הישראלי לרפואה סיעודית בע"מ (12.2.2019); ע"ע (ארצי) 58039-11-11 תורג'מן – שחק, אבטחה, שמירה ושירותי משרד בע"מ (31.12.2012) (עתירה לבג"ץ נדחתה – בג"ץ 62/13 תורג'מן נ' בית הדין הארצי לעבודה (28.1.2013)). ברם, ראוי לבחון את הדברים לעומקם, עובדתית ומשפטית, ולהכריע רק בשלב מאוחר יותר האם יש מקום להפעיל את סעיף 8(ג)(2) לחוק על ענייננו אם לאו.
3. הצדדים הרחיבו טיעונים ביחס לסוגיה גופה, קרי האם בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי קמה לעובד בניסיון זכאות לביצוע הפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודה אם לאו. מדובר בשאלה סבוכה אשר דינה להתברר ולהיות מוכרעת לאחר שמלוא המידע הרלבנטי מצוי בפני בית הדין.
4. אכן, בהתאם להלכה הפסוקה לצורך ניתוח המסגרת הנורמטיבית של הסכם קיבוצי אין לייחס משקל רב לכוונה הסובייקטיבית של הצדדים, להבדיל מהחלק האובליגטורי של ההסכם הקיבוצי, אשר ביחס אליו יש מקום לשקול את כוונת הצדדים להסכם (ע"ע (ארצי) 2580-03-11 נגר נגד ליטוס מחשבים בע"מ (1.3.15)). אולם סבורני כי אין לקבוע מסמרות בשלב הנוכחי בשאלת המשקל שיש לייחס לעמדת הצדדים להסכם הקיבוצי בכל הנוגע לפרשנות השאלה שבמחלוקת. השאלה שבמחלוקת היא שאלה פרשנית מורכבת ומשכך ראוי להורות לצדדים להסכם הקיבוצי להגיש עמדותיהם בשאלה זו, באופן שיאפשר לבית הדין להכריע בסוגיה – לכאן או לכאן – עת מלוא הטיעונים והעמדות מצויים בפניו.
5. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה לפיה עמדת ההסתדרות ולשכת המסחר לא תשפוך אור על המחלוקת שכן הפתרון לשאלה המשפטית מצוי בפרשנות משפטית ובהסכמים קיבוציים דומים ולא בעמדות שניתנות היום באופן רטרואקטיבי ביחס להסכם קיבוצי שנכרת לפני עשרות שנים. מדובר בטענה מהותית אשר נוגעת לטעמי למשקל שיש לייחס לעמדות ההסתדרות ולשכת המסחר. בעת בחינת העמדות האמורות יש להביא בחשבון, בין השאר, את העובדה שאלה נמסרות לבית הדין באופן רטרואקטיבי בנוגע לאומד דעת הצדדים כורתי ההסכם הקיבוצי אשר נחתם לפני עשרות שנים. ברם אין בכך כדי לשמוט את הקרקע כליל תחת הצורך לאפשר לאותם צדדים להסכם למסור עמדתם, על מנת שגם זו תעמוד בפני בית הדין בבוא להכריע בסוגיה האמורה.
6. שלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית אינו המקום לבירור התביעה עד תום, אולם יש לערוך אותו בזהירות המירבית המתבקשת (ר' פרשת באג מולטיסיסטם). משכך ראוי לטעמי כי מלוא המידע הרלבנטי אשר עשוי לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת ולסייע לירידה לחקר האמת, יעמוד בפני בית הדין, אשר יבחן במועד המתאים את המשקל שיש לייחס למידע זה.
7. יובהר כי אין בכך כדי להביע עמדה ביחס למוצקות הטענות או חולשתן בכל הנוגע לסוגיה הנוגעת למועד תחילת הזכאות. כך גם אין בהחלטה זו כדי לקבוע מסמרות בשאלה האם למבקש עילת תביעה אישית אם לאו, והאם ראוי בנסיבות הענין להורות על החלפת המבקש בעטיו של ענין זה. הדברים ייבחנו לגופם, תוך כניסה לעובי הקורה, במועד המתאים.
8. למען לא תצא החלטתי חסרה אבהיר כי ביחס למבקשת סבורני שעל פניו היא נעדרת עילת תביעה אישית מכוח ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע למועד תחילת הזכאות לביצוע הפרשות לפנסיה, שכן המבקשת החלה עבודתה במשיבה בשנת 2008, כך שששת חודשי עבודתה הראשונים ממילא חלו בתקופה אשר התיישנה זה מכבר בכל הנוגע לעילה האמורה ובהתחשב במועד הגשת התביעה דנן בשנת 2018. המבקשת אף לא העלתה בבקשה לאישור ניהול תביעתה כייצוגית כל טענה הנוגעת למועד התחלת ביצוע ההפרשות לפנסיה.
9. אשר לבקשת המשיבה להוציא מהתיק את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בתיק ת"צ 23670-06-16 – אין מקום להורות על הוצאת המסמך מהתיק. ברם, המשקל שניתן יהיה לייחס לו (אם בכלל) יישקל במידת הצורך בהחלטה בבקשת האישור בשים לב לכלל נסיבות הענין, לרבות העובדה שמסמך זה הוגש בתיק אחר שנסיבותיו בשלב הנוכחי אינן מצויות בפני בית הדין.
10. מהנימוקים המפורטים לעיל – הבקשה מתקבלת.
11. ההסתדרות ולשכת המסחר מתבקשות להגיש בתוך 45 ימים את עמדתן, בהתייחס להסכם הקיבוצי, ובנוגע למועד בו קמה זכאות לעובד בניסיון לביצוע הפרשות פנסיוניות – האם מהיום הראשון לעבודה או שמא לאחר תום השלמת תקופת הניסיון ובאופן רטרואקטיבי ממועד תחילת העבודה.
12. המבקשים ימציאו להסתדרות וללשכת המסחר בתוך 14 ימים את החלטתי זו, בצירוף הבקשות לאישור תובעה כייצוגית והתשובה לבקשות.
13. שאלת ההוצאות תישקל בהמשך ההליך.
14. התיק יובא לעיון ביום 10.11.21.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"א, (23 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.