22 מאי 2022

לפני:

כב' השופטת אירית הרמל

החלטה

1. בפני בקשה של דקא – ניקיון ורעיון בע"מ (להלן – התובעת), ליתן פסיקתא אשר תבטא באופן אופרטיבי את פסק הדין אשר ניתן בתיק זה ביום 3.3.2021 בפרספקטיבה של פסק הדין שניתן בערעור עליו בבית הדין הארצי מיום 8.2.2022 בתיק ע"ע 4033-04-12 (להלן – פסק הדין בערעור).
2. תקנה 57 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כך:

"על סמך פסק הדין תיערך, לבקשת בעל דין, פסיקתה שתכיל את מספר התיק, שמות בעלי הדין ותיאורם, הסעד או ההכרעה האחרת שניתנו בענין הנדון וצו בדבר הוצאות המשפט; הפסיקתה תיחתם בידי אב בית הדין או הרשם ותאריכה הוא התאריך שבו הושמע פסק הדין."

1. ההלכה היא כי הפסיקתא היא –

"תמצית של החלטה שניתנה, המפרשת את ההכרעה ללא נימוקים" (ע"א 26/88 שמאי נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מב(2) 837, 839 (1988)). כלומר, "לפסיקתה אין קיום עצמאי אלא היא נסמכת על ההחלטה השיפוטית, טפלה לה ומבטאת את תוצאתה האופרטיבית.." (ע"א 3832/10 ‏אריאל מיטרני נ' קלמן מחלוף (10.8.2010). עוד נקבע כי "..כלל פסוק הוא כי הפסיקתא אינה חי הנושא את עצמו, אלא היא סמוכה להחלטה או פסק דין שניתנו, והיא נערכת על פיהם" (ע"א 6449/97 עמיר טמשה - אורי עדן (5.2.98)). הפסיקתא "משקפת תוצאה אופרטיבית של פסק דין שכבר ניתן... ואין היא מהווה אמצעי לשינוי או להוספה על תוכנו של פסק הדין" (רע"א 3110/04 יהודית דוד ואח' - ירדנה מלצר ואח' (31.5.05)); (ע"ע(ארצי) 1488/022 מדינת ישראל- משרד השיכון - שלמה חן 15.10.2009)). (ראו ע"ע(ארצי) 15969-07-19 תלמוד תורה מורשה – נחום סטפנסקי (19.9.2021)(להלן – פסק דין תלמוד תורה)).

1. התובעת ביקשה מבית הדין הארצי לחתום על פסיקתא אשר תבטא באופן אופרטיבי את הוראות פסק הדין בערעור ונדחתה מהטעם שהפסיקתא המבוקשת על ידה לא משקפת את אשר נפסק בפסק הדין בערעור.
2. הנתבעים התבקשו להגיב לבקשה (החלטה מיום 29.4.2022). הנתבע 1 התנגד לחתימת הפסיקתא המבוקשת. לטענתו הפסיקתא מתייחסת לסכום הברוטו שנפסק לטובתו במסגרת פסק הדין בתיק זה. מסכום זה נוכו מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות אשר הועברו על ידי התובעת לרשויות השונות. כך שבפועל הנתבע 1 קיבל סכום נטו, שהוא נמוך ב-25 אחוזים מסכום הברוטו שנפסק.
3. הנתבעים 3 ו-4 טענו כי התובעת לא הראתה הסמכות של בית דין זה ליתן הפסיקתא כמבוקש ולא הראתה המתווה הנורמטיבי לבקשה. כמו כן טענו כי בפסק הדין בערעור בוטלו חיובים ברוטו אשר חייבים בניכוי מס וכן בקיזוז הוצאות שנפסקו לטובתם. לבסוף טענו כי המציאו לתובעת המחאה על סכום ההחזר בניכוי 50 אחוזים מס במקור. יצויין כי כלל לא ברור מה המקור לביצוע הניכוי ולא נטען כי הניכוי הועבר לרשויות המס.
4. מחלוקות דומות למחלוקת שבין התובעת לנתבע 1 , בנסיבות דומות באו בפני בית הדין הארצי בפסק דין תלמוד תורה, בע"ע 5712-06-20 המכללה האקדמית נתניה – פרופ' יעקב פיקאר (5.5.2021)(להלן – פסק דין המכללה) וכן בע"ע 57563-09-19 קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ – מליסה מתוק (17.1.2021)). באותם מקרים דחה בית הדין הארצי הבקשות לחתימה על פסיקתא מהטעם -

"שגדר המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלה האם עליו להשיב רק את מה שקיבל לידיו בפועל או שמא גם את סכומי המס שנוכו במקור. סוגיה זו כלל לא נדונה במסגרת הערעור ולכן כל התייחסות אליה בגדר הפסיקתא חורגת ממטרתה של פסיקתא" (ראו בפסק דין המכללה).

1. גם בעניינו קיימת מחלוקת בין התובעת לנתבע 1 בשאלה זו. שאלה זו לא עלתה ולא נדונה במסגרת פסק הדין בערעור. מאידך, אי בירור והכרעה של המחלוקת בשאלה זו מעיבה ואף שוללת ניסוח פסיקתא בדרך המוצעת על ידי התובעת. כך, בפסיקתא המבוקשת ציינה התובעת הסכומים שעל הנתבע 1 להשיב אך לא ציינה כי לא שילמה אותם במלואם לידי הנתבע אלא ניכתה מהם מיסים ותשלומים שונים ולא ציינה סכומי הניכוי.
2. יתרה מזו, מתגובת הנתבע 1 ומתשובת התובעת עולה מחלוקת נוספת והיא בשאלה מי מהם צריך או חייב יהיה לפנות לרשויות על מנת לקבל בחזרה את כל הניכויים שבוצעו.
3. מסיבות אלה, לא ניתן לחתום על הפסיקתא המבוקשת או על כל פסיקתא אחרת, בטרם התבררו מחלוקות אלה לגופן וניתנה הכרעה בה. אחרת, יגרם עיוות דין לצדדים.
4. בנסיבות אלה, הבקשה לחתימה על פסיקתא – נדחית.
5. עם זאת ולאור תגובות הנתבעים 1, 3 ו-4 לבקשה, אני מוצאת לפסוק כי בשלב זה ישיב הנתבע 1 לתובעת הסכום שנפסק לזכותו עבור גמול שעות נוספות בסך 95,207 ש"ח בתוספת פיצויי הלנה בסך 2,000 ₪ פחות ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות בשיעור כולל של 25 אחוזים, ובסך הכל: 72,905 ₪.
6. כל אחד מהנתבעים 3 ו-4 ישיב לתובעת סכום הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות שנפסק לזכותו בסך 5,000 ₪ בקיזוז סכום ההוצאות שנפסקו לזכותו במסגרת פסק הדין בערעור בסך 2,500 ₪ ובסך הכל: 2,500 ₪ לכל נתבע.
7. הנתבעים 1, 3 ו-4 ישלמו הסכומים המפורטים לעיל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין בערעור, 8.2.2022, ועד למועד מלוא התשלום בפועל.
8. באשר להפרש גמול שעות נוספות אשר שולם לנתבע 1 – מתבקשת עמדת הצדדים לכך כי בית דין זה יפנה לרשות המיסים (מס הכנסה) ולמוסד לביטוח לאומי אשר יתבקשו להודיע עמדתם בתוך 30 יום באשר להשבת ניכויי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות אשר שולמו על ידי התובעת, לידי התובעת במישרין. עמדה תוגש עד ליום 31.5.22.

ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"ב, (22 מאי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.