ביום 25.6.19 הודעתי לצדדים במסגרת גילוי נאות כי העוזר המשפטי הביא לידיעתי ביום מתן ההחלטה כאמור כי הוא מצוי בקשרי ידידות עם ב"כ נתבע 3 וכי הוא עבד תחתיו בעבר במסגרת עמותת "נוער שוחר משפט עברי".

הצדדים בתיק הגיבו להודעת הגילוי. התובעות ציינו בהודעתן כי לדעתן יש פגיעה במראית פני הצדק, כך בלשונן, וכן ביקשו כי בית המשפט ישקול העברת התיק לגורם שיפוטי אחר, אולם הותירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. נתבעים 1-2 ציינו בתגובתם כי נוכח הנסיבות אין כל חשש שהדבר ישפיע על החלטות בית המשפט בתיק וכן כי חזקה על בית המשפט שידון בתיק באופן מקצועי על בסיס טענות וראיות הצדדים בלבד.

ב"כ נתבע 3 הגיב להודעת הגילוי וציין כי הוא משמש כמנכ"ל עמותת "נוער שוחר משפט עברי" וכי העוזר המשפטי שימש כמרצה בסגל המרצים אך העסקתו הסתיימה לפני שנתיים, בטרם נפתח התיק. כי ציין כי הוא נמצא עמו בקשרי ידידות אך לא בקשר תדיר (כן גם בהודעת הגילוי הנאות). עוד ציין כי מעולם לא שוחח עם העוזר המשפטי אודות התיק וכן כל תיק אחר במסגרת עיסוקו כעוזר משפטי. ביחס להודעת התובעת ציין כי הוא סבור שיש ניסיון לשנות את המותב בתיק.

לאחר שבחנתי את נסיבות העניין הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לפסילה. אציין כי אין בנמצא נוהל של "העברת התיק" למותב שיפוטי אחר, כפי שהתבקש ע"י התובעות.

המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות שיש בהן ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. משמעות הדבר הוא שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מסתברת מאוד, להבדיל מחשד, שאכן נבצר מהשופט לדון את בעלי הדין באובייקטיביות הדרושה. אין המדובר בהתרשמות סובייקטיבית מצד בעלי הדין, אלא דווקא בהערכה האובייקטיבית של בית המשפט (סעיף 77א (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984; ע"א 899/95 ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 854 (1995); בג"ץ 2148/94 גלברט נ' השופט שמגר, פ"ד מח(3) 573 (1994)).

כפי שצוין בהודעת הגילוי, העוזר המשפטי אינו עובד יותר בעמותת "נוער שוחר משפט עברי" תחת ניהולו של ב"כ נתבע 3. ככלל, אין בעובדה כי עוזר משפטי מכיר או מצוי בקשרי חברות עם צד מבאי כוח הצדדים כדי להביא את בית המשפט לפסול עצמו. השופט הוא הדן בתיק ולא העוזר המשפטי, אשר כבודו במקומו מונח. לעוזר המשפטי אין כל סמכות שיפוטית ביחס לתיקים המתנהלים בבית המשפט. לא מצאתי כל חשש ממשי בנסיבות כי הדבר יגרום ליצירת דעה קדומה ביחס למי מבעלי הדין. לבית המשפט אין כל היכרות עם מי מבעלי הדין או באי כוחם, ולמעלה מהצורך אף לעוזר המשפטי אין היכרות עם מי מבעלי הדין, אלא עם צד מייצג.

אף "חשש למראית פני הצדק" כלשון ב"כ התובעות אין להבנתי בעניין. הדבר הובא לידיעת הצדדים מיד עם היוודע הדבר למותב הדן בתיק. בכל אופן, ועל מנת שתנוח דעת התובעת, הרי שבית המשפט מורה לעוזר המשפטי למשוך ידו מכל עיסוק הקשור לתיק, כך שגם מראית פני הצדק תישמר בקפידה.

בהחלטה מיום 18.6.19 התייחסתי לבקשה להוספת נתבע נוסף וקבעתי כי תידון בדיון. זה בוטל נוכח הגילוי הנאות ובקשתי כי הצדדים יתייחסו לסוגיה. ניתן להכריע בבקשה זו גם ללא דיון וללא תגובת הנתבעים שכן המדובר בהוספת נתבע נוסף. נוכח השלב המקדמי בו מצוי התיק והנמקות הבקשה, ראיתי לנכון להעתר לה. התובעות תגשנה כתב תביעה מתוקן בהתאם לבקשה תוך 10 ימים מהיום.

נקבע לקדם משפט במעמד בעלי הדין ליום 23.10.10 שעה 8:30.

התובעות תמצאנה ההחלטה וכתב התביעה המתוקן לצדדים ולנתבע הנוסף שצורף.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשע"ט, 02 יולי 2019, בהעדר הצדדים.