לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
התובע: | אמנון זורסקי ע"י ב"כ עו"ד דנית מזור |
- | |
הנתבע: | המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד הילה כהן |
החלטה
1. בפני תביעה להכיר ברעד בידי התובע (להלן: הפגיעה) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".
2. בהחלטה מיום 17.1.22 נקבע כי יש למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של התובע בידיים לבין עבודתו כאיש אחזקה ומכונאי ציוד כבד וציוד חקלאי. בהחלטת בית הדין נקבעו העובדות שלהלן:
א. התובע, יליד 1958, עבד במקומות עבודה שונים כאיש אחזקה ומכונאי ציוד כבד וציוד חקלאי.
ב. בין השנים 1980-1984 עבד התובע לסרוגין בחברת "אוליצקי בע"מ" כמכונאי טרקטורים. בשנים 1982-1983 עבד במשך מספר חודשים ב"חברה הישראלית לטרקטורים" כמכונאי טרקטורים.
בין השנים 1985-1989 עבד בחברת "הגביע" כאיש אחזקה של המכונות.
בין השנים 1989-1998 עבד התובע בחברת "מירומית" כאיש תחזוקה למכונות.
החל משנת 1998 ועד היום עובד בתובע בחברת "הזרע" כאחראי לתחזוקת ציוד המפעל. בחברה זו עבד התובע 5 ימים בשבוע, לפחות 9 שעות ביום. לעיתים עבד התובע גם בימי שישי.
ג. בין השנים 1980-1998 (במשך כ-18 שנים) הפעיל התובע כלים רוטטים בממוצע לפחות במשך שעה ביום עבודה; בעבודתו בחברת "הזרע" (במשך כ-19 שנים) הפעיל התובע כלים רוטטים במשך כ-3-4 שעות מידי יום.
ד. בעבודתו בחברת הזרע, נדרש התובע לתיקון מרססים, מכונות חיטוי, ומשאבות דשן המכילים חומרים שונים ובהם חומרי הדברה. התובע נחשף לחומרים אלה הן במגע והן בנשימה. חשיפת התובע היתה בהיקף של רבע מזמן עבודתו.
ה. בין החומרים אליהם נחשף התובע מצויים גם לאנט 90, טמיק מקבוצת הקרמבנטים, דיזיקטיל, מתיל ברומיד, נתרן היפוכלוריט (אקונומיקה), ראוונד – אפ, מנבגן, דו קטלון, כלור (נתרן היפוכלוריד בריכוז 10-12%), צבעים, בנזן, חומצות גופרתיות, פרתיון, ספסן 10, אקסלון, חומצות ועוד. זרעים שאוכסנו לטווח ארוך ואובקו ב-DDT וכן אורגנוכלורנים ששימשו לשימור בעת אחסון הזרעים, מיונם, שינועם ובכל שלבי הטיפול. מידת החשיפה לכל אחד מהחומרים אינה ידועה ואולם החשיפה לא הייתה אקראית אלא יום יומית לחומר זה או אחר.
ו. בעת שעבד התובע בחברת הזרע ונחשף לחומר מסוג כלור התעלף התובע וקיבל טיפול רפואי. התעלפות כזו אירעה לפחות פעמיים.
ז. מצבו הרפואי של התובע הוא כמפורט במסמכים הרפואיים.
ח. בין הצדדים קיימת מחלוקת בעניין רישום בתיק הרפואי של התובע המציין שאביו ואחיו של התובע סובלים מרעד כאשר לטענת התובע מדובר ברישום שגוי. מצ"ב גם התיקים הרפואיים של האב והאח ומבוקש כי המומחה יבחן סוגיה זו (קיום רישום רפואי בתיקים אלה בדבר רעד שממנו סובלים האב והאח) טרם הסתמכותו על הרישום בתיק הרפואי של התובע. ככל שלא יימצא רישום רפואי בתיקים הרפואיים של האב והאח הקובע כי הם סובלים מרעד, על המומחה להתעלם מרישום זה בתיקו הרפואי של התובע.
3. הנני ממנה את ד"ר ארנון קרני כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינו של התובע אמנון זורסקי, בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.
4. עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.
על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיים?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?
המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שהוגש לבית הדין (כולל התיקים הרפואיים של אביו ואחיו של התובע).
ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ב, (26 מאי 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
18/11/2019 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש תצהירי התובע | שמואל טננבוים | צפייה |
08/12/2020 | החלטה על בקשה של נתבע 1 בקשה להזמנת עדים | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
17/01/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעל אנגלברג שהם | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
17/01/2022 | הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש חוות דעת | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
03/02/2022 | הוראה לתובע 1 להגיש שאלות הבהרה | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
11/05/2022 | הוראה למומחה בית משפט 1 להגיש תשובות הבהרה 1 | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
26/05/2022 | הוראה לבא כוח נתבעים להגיש תגובת הנתבע | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
03/08/2022 | הוראה לנתבע 1 להגיש שאלות הבהרה | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
06/10/2022 | הוראה למומחה בית משפט 2 להגיש תשובות הבהרה 1 | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
04/12/2022 | החלטה שניתנה ע"י יעל אנגלברג שהם | יעל אנגלברג שהם | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אמנון זורסקי | גלעד מרקמן |
נתבע 1 | המוסד לביטוח לאומי | אפרת לבנוני |