1. התובע נפגע בתאונה והנתבעות חלוקות אם מדובר בתאונת דרכים או שמא לא קיימת מעורבות לרכב מנועי בתאונה. משמעות המחלוקת היא שאם ייקבע שמדובר בתאונת דרכים, לא תהא תחולה לפוליסת תאונת אישיות (תלמידים) שהנפיקה נתבעת 1 וקרנית היא שתחוב בגין הנזק (בכפוף להוכחת יתר הדרישות בעניין חבות קרנית). באם ייקבע שאין מדובר בתאונת דרכים, לא יתקיים החריג שבפוליסה והנתבעת 1 תחוב בנזקי התובע על פי הפוליסה.
2. להשלמת התמונה יצוין כי התובע אינו טוען למעורבות רכב מנועי, אך מציין שהוא אינו זוכר את פרטי התאונה ולאור כך שקיימת ראיה בדו"ח חקירה (שפשרו לא הובהר) למעורבות רכב, מוגשת תביעה זו גם נגד קרנית.
3. בשים לב למערכת נסיבות זו (בה במסגרת תביעת הפלת"ד יש למנות מומחה מטעם בית המשפט (באם קיימת תשתית ראייתית) ואילו בתביעה על פי הפוליסה על הצדדים להגיש חוו"ד מטעמם ובית המשפט רשאי למנות מומחה מטעמו) הצעתי לצדדים, לצורך חיסכון בהוצאות, להסכים למינוי מומחים בתחום הנוירולוגי ואא"ג (תוך התייחסות בחוות הדעת לצורך במינוי פלסטיקאי), כאשר חוות הדעת תחייבנה לצורך שתי העילות.
4. הצדדים הסכימו למתווה זה באופן חלקי ובהסכם הדיוני שהגישו צוין כי בית המשפט ימנה "מומחה/ים בתחום הא.א.ג ו/או בתחום הנוירולוגי וזאת על בסיס טיעונים בכתב לרבות בכל הנוגע להשתת שכ"ט המומחים הרפואיים על מי מהצדדים" . כן הוסכם כי "ככל שימונה מומחה רפואי בתחום הא.א.ג ו/או בתחום הנוירולוגי יתייחס המומחה שימונה גם לצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הפלסטי". הצדדים הסכימו גם ביחס לנושאים אחרים הקשורים להחזר הוצאות הנתבעת שתמצא שאינה חבה בשל התאונה אך הנושא חורג מעניינה של החלטה זו.
5. התובע הפנה לכך שהיה קטין בעת התאונה וכי נגרמו לו שברים בסינוס, באף ובזיגומה וחתכים וכן הפנה לניתוח שעבר. כן הפנה לתלונות בדבר ירידה בשמיעה לאחר התאונה ולממצאי הבדיקות בנושא.
6. הנתבעת 1 הסכימה למינוי מומחים בתחומים אא"ג ונוירולוגיה תוך שביקשה להשית את הוצאות המומחים על קרנית בשל קיומן של ראיות למעורבות רכב מנועי. קרנית מצדה טענה כי אין הצדקה למינוי מומחים בשל היעדר רצף טיפולי. לחלופין טענה כי יש להשית את שכר טרחת המומחים על התובע.
7. כאמור, הנתבעת 1 מסכימה למינוי שני מומחים. קרנית מתנגדת ולאור כך הדיון יהיה בהתאם למתווה החל בחוק הפלת"ד. כידוע, לאור העובדה שאין בידי נפגע תאונת דרכים כל דרך להוכיח טענה שברפואה (ולאו דווקא טענה לנכות) ללא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי יש לנהוג בעניין זה בגישה ליבראלית וזהירה. לצורך מינוי מומחה, כאמור בסעיף 6א' לחוק הפיצויים, די לתובע להציג ראשית ראיה לקיומה של נכות, כאשר על ראיה זו להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק הנטען (רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216). כן נקבע כי עדיף שימונה מומחה ויתברר לבסוף כי הדבר היה מיותר, מאשר שתחסם בפני התובע הדרך להוכחת טענה שברפואה. במקרה כגון זה, כך נקבע, ניתן יהיה להטיל על התובע לשאת בעלות שכר המומחה, באם הנסיבות יצדיקו זאת (והכוונה לא רק למימון הביניים אלא לתשלום ממש בסיכום הכללי). ראו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (30.5.12); רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' רונית מטלון, פ"ד מד(2) 216). לאור כך, הכף נוטה בבירור לעבר מינוי בשים לב לתשתית הראייתית שהוצגה שהיא מעבר לראשית ראיה כנדרש. אכן, לא הוגשו מסמכים רפואיים המצביעים על טיפול עדכני ואולם לא ראיתי בכך, בלבד, הצדקה לחסום את דרכו של התובע להוכחת עניין שברפואה. על פני הדברים פגיעותיו היו קשות. הוא סבל משברים בפנים ונותח. קיימת תשתית ראייתית בדבר פגיעה בשמיעה ובשים לב לגילו הצעיר די בכך לצורך הוכחת ראשית ראיה בעניין הקשר הסיבתי ואין בהיעדר המשך טיפול למנוע מינוי מומחה (ראו, רע"א 44072-09-14 חברה לביטוח שומרה נ' איתן סוזנה (28.9.14) והאסמכתאות שנזכרו שם).
8. סיכומו של דבר שאני מורה על מינוי מומחים בתחום אא"ג ונוירולוגיה. בחוות הדעת יתבקש המומחה בתחום הנוירולוגיה להתייחס לנושא הפלסטי. ביחס לשאלת מימון הביניים, הרי שבשלב זה תשאנה שתי הנתבעות בשכר המומחים בחלקים שווים והכל בכפוף להסדר הדיוני. החלטה בדבר זהות המומחה ויתר ההוראות תינתן בנפרד.

להמציא לצדדים.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ט, 05 יולי 2019, בהעדר הצדדים.