16 אוקטובר 2019

לפני:

כב' הרשמת קארין ליבר-לוין

החלטה

1. לפני שתי בקשות לתיקון התביעה. מדובר בשני הליכים שאוחדו – הליך אחד עוסק בתביעת העובדת, גב' ניאזוב את מעסיקתה, חברת מ.ו. השקעות בע"מ. הליך שני עוסק בתביעת המעסיקה את העובדת. למען הנוחות ייקראו להלן גב' ניאזוב – העובדת וחברת מ.ו. השקעות בע"מ – החברה.
2. הן החברה והן התובעת הגישו בקשות לתיקון תביעתם.
3. החברה הגישה בקשתה ביום 26.3.19, כחודשיים קודם לישיבת קדם המשפט. בבקשתה פירטה כי במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שהגישה העובדת נחשף כי בידיה מסמכים סודיים של החברה ועל כן ביקשה להוסיף רכיב תביעה העוסק בהעתקת מסמכים חסויים ממעסיק תוך הפרת חובות העובד לנאמנות מוגברת כלפי המעסיק. במקביל ביקשה החברה להגדיל את הפיצוי שתבעה בגין גניבת מידע לסך 200,000 ₪.
4. העובדת התנגדה לתיקון ודחתה את הטענות שעלו בבקשה בטענה שלא מדובר במסמכים סודיים ואלו נמסרו לה.
5. מדיניות בתי הדין לעבודה הנוגעת לתיקון כתבי טענות היא מדיניות גמישה אשר מטרתה להכריע במחלוקת האמיתית בין הצדדים. מאחר והבקשה הוגשה קודם לקדם המשפט והוגשה רק לאחר שהתחוור לחברה כי מצויים בידי העובדת מסמכים שלא ידעה כי הם מצויים בידיה, ועל כן לא יכולה היתה לכלול מידע זה לכתב התביעה, איעתר לבקשה והחברה תגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 5.11.19.
6. מאחר וכאמור מדובר במידע שהתגלה לאחר הגשת הבקשה לגילוי מסמכים מטעם העובדת, לא מצאתי כי יש לחייב את החברה בהוצאות בשל התיקון האמור.
7. בנוסף, כאמור, קיימת בקשת העובדת לתיקון תביעתה. יצוין כי בקשתה הוגשה לאחר קדם המשפט והיא העלתה אותה למעשה בדיון קדם המשפט עצמו. עוד יצוין כי העובדת בתשובתה ביקשה לתקן שוב את התיקון המבוקש על ידה בבקשתה. ואין מדובר בתיקון יחיד שביקשה לבצע. תביעתה של העובדת הוגשה בהליך של תביעה לקבלת תלושי שכר. לאחר שהובהר לה כי לא תוכל במסגרת הליך זה לתבוע זכויות מעבר לקבלת מסמכים, הגישה כתב תביעה מתוקן. מאחר והדבר נעשה טרם הגשת כתב הגנה, התקבל כתב התביעה המתוקן לתיק ללא חיוב בהוצאות ושונה סיווג ההליך בהתאם. בישיבת קדם המשפט העובדת העלתה בקשתה לתיקון כתב התביעה מטעמה ותמכה זאת בכך ששמרה על זכותה להוסיף סעיפים לתביעתה. הובהר לעובדת בדיון כי לא ניתן להוסיף סעיפים לתביעה כל אימת שמבוקש ויש להגיש בקשה מנומקת באשר לכך. העובדת אכן הגישה בקשה אולם לא התייחסה בבקשתה וכן בתשובתה לנושא עיתוי הגשת הבקשה, לאחר קדם המשפט, לאחר שכתב הגנה הוגש בהליך זה מכבר והדבר יצריך הגשת כתב הגנה מתוקן מטעם החברה. עוד יצוין כי בהחלטתי בתום הדיון המוקדם קבעתי כי על העובדת להתייחס לכך במסגרת בקשתה.
8. כמו כן עיון בבקשת העובדת מעלה ספק באשר למקור הנורמטיבי לתיקון התביעה. העובדת מבקשת להוסיף שלושה סעיפים לתביעתה – סעיף אחד פיצוי על לשון הרע/ דיבה/השמצה/עגמת נפש והעמידה רכיב זה על 100,000 ₪. יובהר כי החלופות האמורות בעייתיות. העובדת אמנם אינה מיוצגת והוצע לה לא פעם אחת ולא על ידי מותב אחד לקחת ייצוג משפטי לצורך הבנת מסגרת ההליך בבית הדין לעבודה. לכל רכיב אותו ביקשה העובדת לתבוע קיימת מסגרת נורמטיבית שונה. מכל מקום, ניתן לאשר הוספת רכיב עגמת נפש בסכום הנתבע כאשר יתר הנושאים שנטענו באותו סעיף יהוו חלק ממנו.
9. באשר לסעיף השני שמבקשת העובדת לתקן בתביעתה ולצרף, הרי שהיא מבקשת פיצוי על עושק/סחיטת כספים בשיעור 50,000 ₪. העובדת לא הצביעה על מקור נורמטיבי המאפשר לבית הדין לפסוק לזכותה פיצוי מסוג זה ועל כן בקשתה לתיקון רכיב זה נדחית.
10. רכיב שלישי שהתבקש להוסיף לתביעת העובדת הוא פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה. גם כאן אין מקור נורמטיבי עליו הצביעה העובדת. הרעת תנאי עבודה בדיני עבודה עשויה להוביל לזכאות עובד המתפטר לאחר עבודה של שנה לקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר וזאת בהנחה שהוכיח את הרעת התנאים הנטענת. בענייננו העובדת עבדה ארבעה חודשים ועשרה ימים ועל כן לא ניתן לפסוק לה פיצוי מסוג זה. לאור האמור גם בקשתה לתיקון התביעה ברכיב זה נדחית.
11. תשובתה של העובדת כוללת טענות נוספות שאין מקום לקבלם. תשובה כשמה כן היא תשובה למפורט בתגובה של החברה ולא הוספת טענות חדשות. צודקת החברה כי אין מקום ליתן משקל נוסף לתיקונים אלה. נראה כי העובדת סבורה שתוכל לתקן את התביעה כל אימת שתחפוץ אולם כפי שהובהר לעיל – לא ניתן לעשות כן. על העובדת היה בעת הגשת תביעתה או לכל הפחות בעת התיקון הראשון לתביעה שערכה, לסכם את כל טענותיה ולהכניסם לכתב התביעה. לא ניתן לקדם את ההליך המשפטי שעה שמוגשות בקשות לתיקון התביעה בכל עת.
12. יובהר כי פסיקתו של בית הדין לעבודה הגמישה את החלטותיה באשר לתיקון כתבי טענות כדי שתמונת המחלוקת המלאה בין הצדדים תהא זו שתוכרע. יחד עם זאת הפסיקה גם קבעה כי ככל שהתיקון מבוצע בשלב שלאחר הגשת כתב הגנה ובענייננו גם לאחר ישיבת קדם המפט, באופן שיחייב את הצד שכנגד להגיש כתב הגנה מתוקן וזאת ללא כל הסבר מניח את הדעת באשר לעיתוי הגשת הבקשה, הרי שיש לחייב את העובדת בהוצאות החברה באשר לתיקון.
13. לאור האמור, אני מתירה לעובדת להגיש כתב הגנה מתוקן אשר בו תוכל להוסיף רק את רכיב עגמת הנפש שפירטה בבקשתה לתיקון כתב תביעה. כתב תביעה מלא ומתוקן יוגש באופן קריא, עם רווחים וסעיפים נפרדים לכל רכיב, וזאת עד ליום 5.11.19.
14. מאחר והעובדת לא נתנה כל הנמקה באשר לעיתוי הגשת הבקשה, הרי שיש לחייבה בהוצאות החברה אשר תיאלץ להגיש כתב הגנה מתוקן ואף נאלצה להגיש בקשה למחיקת תשובת העובדת. העובדת תישא בהוצאות החברה בסך 1,750 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום וללא תלות בתוצאות ההליך.
15. עם הגשת כתבי התביעה המתוקנים מטעם שני הצדדים תערוך המזכירות חישוב הפרשי אגרה ותשלח לצדדים לתשלום.
16. הצדדים ימציאו איש למשנהו את כתב התביעה המתוקן מטעמם עד לא יאוחר מיום 5.11.19.
17. הצדדים שכנגד יגישו כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים מקבלת כתב התביעה המתוקן לידיהם.
18. עומדת להכרעה הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מטעם העובדת. על העובדת להגיש פירוט של רלוונטיות כל מסמך ומסמך בבקשתה להליך זה תוך שימת לב לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה ולעילות התביעה העומדות להכרעה בהליך זה.
19. בקשתה המעודכנת של התובעת תוגש עד ליום 12.11.19.
20. לעיוני 6.11.19.

ניתנה היום, י"ז תשרי תש"פ, (16 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.