1. האם יש להכיר בתובע כמי שנפגע בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995 (להלן: החוק) מכוח עילת המיקרוטראומה בשל תנאי עבודתו? האם יש למנות מומחה נוסף או אחר לבחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי בכתפו ובידו הימנית?

אלה הן השאלות שבהן נידרש להכריע במסגרת פסק הדין.

המסגרת העובדתית וההליכים המשפטיים

1. ביום 12.2.2020 התקיים דיון הוכחות שבסיומו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה על יסוד העובדות שיפורטו להלן.
   1. התובע יליד חודש ינואר 1965.
   2. התובע עבד בתפקיד חצרן בגן הלאומי "רמת הנדיב" מיום 18.4.2016 ועד ליום 9.6.2017.
   3. התובע עבד משעה 07:00 ועד השעה 16:00.
   4. משעה 07:00 ועד שעה 11:00 עבד התובע עם מפוח עלים, ולאחר מכן יצא להפסקה של חצי שעה. משעה 11:30 עד השעה 16:00 התובע עבד עם מטאטא.
   5. התובע אחז את המפוח בידו הימנית. כמו כן, אחז התובע את המטאטא בידו הימנית וטאטא את הלכלוך ליעה שאחז בידו השמאלית.
   6. מתחילת עבודתו עבד התובע עם מפוח קטן. בין חודשיים לשלושה חודשים לפני סיום עבודתו עבד התובע עם מפוח גדול מכיוון שהמפוח הקטן התקלקל.
   7. התובע עבד 6 ימים בשבוע. ביום ו' עבד התובע רק עם המטאטא.
   8. ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.
   9. הנתבע הכיר בפגיעת התובע במרפק טניס יד ימין כתאונת עבודה מיום 8.6.2017.
   10. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים.

חוות דעת המומחה

1. ביום 20.5.2020 מונה ד"ר עידו ציון כמומחה רפואי-יועץ לבית הדין (להלן: המומחה). למומחה הועברו העובדות המוסכמות והוא נשאל שאלות בנוגע לקיומה של פגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.
2. ביום 14.6.2020 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה.

לעניין הליקוי של התובע בידו הימנית ובכתפו הימנית, כתב המומחה כך:

"מרפק טניס מימין (מוכר כתאונת עבודה).

כתף ימין - קרע בלברום, שינויים ניווניים מפרק אקרומיו-קלוויקולר ACJ, קרע חלקי קטן גיד סופרא-ספינטוס.

26.7.17 פענוח US כתף ימין, מכון לין – בדיקה תקינה.

5.2019 (אין תאריך מדויק) - פענוח MRI כתף ימין, ד"ר גלזר – טנדינוזיס של הגיד סופרה ספינטוס בחיבור ל-GT עם קרע חלקי קטן. סימנים ארטרוטיים משמעותיים ב-ACJ. קרע של הלברום העליון קדמי והאחורי עם ציסטה פרילברלית קטנה בחלק הקדמי בגודל כ-4.5 מ"מ" (ההדגשות במקור – ק.כ).

1. לאחר מכן בחן המומחה אם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים מהם סובל התובע. המומחה פירט את העובדות המוסכמות הנוגעות לתנאי העבודה וחיווה דעתו, בזו הלשון:

"מניתוח העבודה ע"פ העובדות המוסכמות ומתוך הדגמתה בתמונות, ניתן לקבוע כי אין עומס חריג בכתף תוך החזקה או שימוש במפוח. אין מדובר במשקל חריג לטלול ידני, טווח תנועה במישור חריג לכתף העשויים לגרום לליקוי כלשהו בכתף.

משך התקופה בת פחות מ-14 חודש של חשיפה לעבודה כמתואר הינו קצר ביותר לקביעת נזק במנגנון מיקרוטראומה.

יש לקבוע כי לא קיים קשר סיבתי בסבירות מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי בכתף ימין" (ההדגשה במקור – ק.כ).

המומחה הוסיף בסיום חוות דעתו כך:

"לציין בשולי הדברים כי הממצאים ב-MRI 5.2019 אינם מתאימים לנזק במנגנון מיקרוטראומה מהעמסה כלשהי בת פחות מ-14 חודש. הקרע בלברום אינו מתאים לתנועות המינימליות המתוארות בכתף מתחת גובה שכם, השינויים הניווניים במפרק ACJ כמו גם קרע ניווני קטן בגיד SS אינם מוסברים בטווח התנועה המדובר (מתחת גובה שכמה) או המשקל של המכשיר".

מכאן, שהמומחה קבע כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לליקויים בכתפו הימנית.

1. ביום 26.8.2020 הגיש התובע בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה. ביום 10.9.2020 ניתנה החלטה בבקשה והועברו למומחה שאלות הבהרה. ביום 21.9.2020 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה. להלן השאלות והתשובות:

"1.1 בחוות דעתך ציינת כ-30 רישומים בכרטיסיו הרפואיים של התובע בתחום הרפואה הפנימית והאורתופדיה המעידים על תלונות בנוגע ליד וכתף ימין, וזאת החל מיום 8.6.2017, כחודשיים לאחר תחילת עבודתו כחצרן. כמו כן, אין רישומים בנוגע ליד וכתף ימין לפני תחילת עבודתו של התובע כחצרן.

האם אתה מסכים כי ניתן לקבוע ברמת סבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי, בין כגרימה ובין כהחמרה, בין הליקויים ביד וכתף ימין לתנאי עבודתו של התובע?

אם התשובה חיובית – האם ניתן לקבוע כי השפעת העבודה על הליקויים ביד ובכתף ימין הייתה משמעותית (בשיעור 20% לפחות)?

"התשובה שלילית וכך גם פורט בתשובות המקור.

(א) משך התקופה בת פחות מ-14 חודש של חשיפה לעבודה כמתואר הינו קצר ביותר לקביעת נזק במנגנון מיקרוטראומה.

יש לקבוע כי לא קיים קשר סיבתי בסבירות מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי בכתף ימין.

(ב) הממצאים ב-MRI 5.2019 אינם מתאימים לנזק במנגנון מיקרוטראומה מהעמסה כלשהי בת פחות מ-14 חודש. הקרע בלברום אינו מתאים לתנועות המינימליות המתוארות בכתף מתחת גובה שכם, השינויים הניווניים במפרק ACJ כמו גם קרע ניווני קטן בגיד SS אינם מוסברים בטווח התנועה המדובר (מתחת גובה שכמה) או המשקל של המכשיר.

שילוב הגדרת הליקוי על פי הממצא ב-MRI (קרע לברום) יחד עם חשיפה קצרה מאוד (פחות מ-14 חודש) להיווצרות ליקוי במנגנון מיקרוטראומה מביא לקביעה כי אין סבירות מעל 50% לקשר בין הליקוי לעבודה ומכאן כי גם אין השפעה משמעותית של גרימה או החמרה עקב העבודה על הליקוי".

1.2 בעמוד 5 לחוות דעתך כתבת 'כי אין עומס חריג בכתף תוך החזקה או שימוש במפוח. אין המדובר במשקל חריג לטלטול ידני'.

אתה מופנה למפרט המפוחים שבידך BGA100 (המפוח הקטן) משקל 2.5 ק"ג רמת זעזועים ימין 2.5 והמפוח הגדול BGA85 משקל 3.2 ק"ג רמת זעזועים 2.5.

בהתאם לסעיף 2.4 לעובדות המוסכמות מיום 20.5.2020 שלפיו 'משעה 7:00 ועד שעה 11:00 עבד התובע עם מפוח עלים... התובע עבד 6 ימים בשבוע' ובהתחשב בכמות האוויר שיוצאת מהמפוח (מפנה גם לתמונות שבחלקם היד מכופפת), האם אתה מסכים שלהחזיק כ-3 ק"ג ביד אחת במשך 4 שעות כשהמפוח פולט אוויר כדי לנקות גינה, מדובר במשקל חריג לטלטול ידני ועל כן זה גרם נזק בכתף, כפי שנכתב בחוות דעתך 'טווח תנועה במישור חריג לכתף עשויים לגרום לליקוי כלשהו בכתף'.

אם לא – אנא נמק תשובתך.

"הצגת העובדות בשאלה לא מדויקת. על פי העובדות המוסכמות רק בחודשיים שלושה האחרונים לעבודתו השתמש במפוח הגדול (סעיף 2.6 לעובדות).

המפוח BGA100 מוגדר ע"י היצרן כקל משקל, יש לו רתמה והסוללה (כפי שניתן לראות גם בתמונות שצורפו) הינה על הגב. לפי הנחיות היצרן (לא ניתן להבחין בצילומי השטח שצורפו) קיים מתלה לרתמה וכרית תמיכה שנועדו לצמצם העומס על היד.

משקל בנשיאה ידנית של 2.5 ק"ג ואפילו 3.2 ק"ג אינו חריג לטלטול ידני, אינו צפוי לגרום לליקוי כלשהו בכתף ובוודאי שלא לליקוי המאובחן אצל התובע קרע בלברום ושינוי ניווני מפרק ACJ וגיד סופראספינטוס. ראה גם הטבלה המצורפת למשקל מותר לטלטול ידני בתנאי קיצון (קשים משמעותית מהמתואר - מעל שעתיים ביום, 30-360 תנועות בשעה), המשקל המותר הינו 9-14 ק"ג כאשר מדובר באחזקה קרובה לגוף ובגובה מרכז גוף)".

1.3 בסעיף 5 לחוות דעתך נכתב 'משך תקופה בת פחות מ-14 חודש של חשיפה לעבודה כמתואר הינו קצר ביותר לקביעת נזק במנגנון מקרוטראומה'.

על סמך מה כתבת ש-14 חודשי עבודה זו לא תקופה מספקת לקביעת נזק במנגנון של מיקרוטראומה?

בתיק ב"ל (חי') 14092-02-15 הוכרה פגיעה בגב כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה לעובד שעבד 5 חודשים במקום עבודה לאחר שביצע 6,000 תנועות של התכופפות במשמרות והרים 1,600 ארגזים במשל 13 ק"ג כל אחד.

האם נוכח העובדה שהתובע עבד משעה 7:00 עד 11:00 עם מפוח עלים, 6 ימים בשבוע ובהתחשב בכמות האוויר שיוצאת מהמפוח ונוכח העובדה שאין תיעוד על תלונות לכאבים ביד ובכתף ימין לפני תחילת עבודתו של התובע, אתה מסכים שתקופה של 14 חודשים אינה תקופה קצרה לקביעת נזק במנגנון מיקרוטראומה.

אם לא – אנא נמק תשובתך.

"ההשוואה כלל אינה במקומה כיוון שכפי שמצוטט לתיק ב"ל 14092-02-15 בסיס ההכרה הינו חריגה קיצונית בתדירות התנועות (6,000 למשמרת) ובכמות (1,600 ארגזים במשמרת) המשקלים החורגת קיצונית מהמשקל המותר לטלטול ידני. בחריגה כזו קיצונית כבר אין משמעות למשך החשיפה.

במקרה כאן אין כל חריגה או אפילו קירבה לגבול נתוני הטלטול המותרים, מדובר במשקל נמוך (רוב התקופה במפוח קטן) ולאורך 4 שעות ליום ולתקופה שאינה בת שנים רבות. במצב זה לא ניתן לקבוע כי מתקיים בסבירות מעל 50% קשר של מיקרוטראומה והליקוי שאובחן".

1. תשובות המומחה לשאלות ההבהרה נשלחו לצדדים והם התבקשו להודיע עמדתם.
2. ביום 11.10.2020 הודיע הנתבע כי נוכח האמור בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, דין התביעה להידחות.
3. ביום 27.10.2020 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר. ביום 4.12.2020 נדחתה הבקשה.
4. ביום 7.1.2021 ביקש התובע להגיש את סיכומיו בכתב.

בנסיבות אלה, באותו היום (7.1.2021) ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

1. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים

1. התובע טען כי לפי הרישומים הרפואיים פנה כ-25 פעמים לרופאים מומחים בתלונה על כאבים ביד ובכתף ימין. תלונותיו החלו לאחר תחילת עבודתו אולם המומחה לא נתן לעובדות אלה משקל בחוות דעתו, ואף לא שקל אם מדובר בהחמרת מצב. נטען כי יש למנות מומחה אחר או נוסף, שכן בתקופת עבודתו בתפקיד חצרן פנה לטיפול רפואי פעמים רבות במשך שנתיים וארבעה חודשים עקב הכאבים שמהם הוא סובל. הנתבע לא התייחס לעובדה שלא התלונן על כאבים ביד ובכתף לפני תחילת העבודה ואף המומחה התעלם מנתון זה. כמו כן, יש להתייחס לחוות דעת המומחה כראייה ואין היא מחליפה את שיקול הדעת של בית הדין.

בנסיבות אלה, יש להכיר בפגיעה כפגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה ולחלופין למנות מומחה רפואי אחר או נוסף.

1. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה. מרבית פניות התובע למומחים הרפואיים היו בגין הליקוי של מרפק טניס שהוכר כתאונת עבודה מיום 8.6.2017. כמו כן, אין סיבה לשנות את ההחלטה הדוחה את הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ולא הוצגו טיעונים כבדי משקל לצורך סטייה מאותה החלטה. המומחה הסביר כי אין בעבודת התובע משום עומס חריג לכתף בעת השימוש וההחזקה של המפוחים. המומחה התבסס בחוות דעתו על העובדות המוסכמות, התמונות שצורפו ומפרטי המפוחים והוסיף כי תקופת העבודה והממצאים בבדיקת ה-MRI אינם מתאימים לנזק במנגנון המיקרוטראומה. הקרע בלברום לא מתאים לתנועות בכתף מתחת גובה השכמה והשינויים הניווניים במפרק ACJ והקרע הניווני הקטן בגיד ה-SS אינם מוסברים על ידי טווח התנועות או על ידי המשקל של המפוח. גם בתשובות לשאלות ההבהרה שב המומחה והסביר שאין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים בכתף ימין. המומחה הוסיף כי המפוח הקטן מוגדר כ"קל משקל" על ידי היצרן ויש לו רתמה והסוללה על הגב, מתלה לרתמה וכרית תמיכה שנועדו צמצם את העומס על היד. כמו כן, משקל המפוחים עימם עבד התובע אינו חריג לטלטול ידני ואינו צפוי לגרום לליקוי בכתף ובוודאי לא לסוג הליקוי שאובחן אצל התובע. מהטבלה שצורפה לחוות הדעת עולה כי המשקל המותר עומד על 9 – 14 ק"ג, משקל גבוה משמעותית מהמשקל שנשא התובע. בנסיבות אלה, יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

1. כאמור, עלנו להשיב על שתי שאלות: האחת, האם יש למנות מומחה נוסף או אחר? והשנייה, האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקויים בידו ובכתפו הימנית?

בטרם נשיב על השאלות נפרט את התשתית המשפטית הרלוונטית ולאחר מכן את הכרעתנו.

התשתית המשפטית

מיקרוטראומה

1. בית הדין הארצי בעניין סיטרוק^[1] סיכם את ההלכה המשפטית בנושא המיקרוטראומה, באופן הבא:

"21. כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.

22. למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".

1. כלומר, על התובע להוכיח שלושה דברים מצטברים: האחד, קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין הליקויים לבין תנאי עבודתו. השני, שהפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה. השלישי, השפעה של תנאי העבודה בשיעור של 20% לפחות על הופעת הליקויים.

מינוי מומחה אחר או נוסף

1. כלל הוא שבית הדין יסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת וכי ניתן למנות מומחה נוסף או אחר במקרים חריגים בלבד^[2].
2. בהתאם ל"הנחיות בדבר מינוי מומחים ויועצים רפואיים" מיום 10.9.2019 (להלן: ההנחיות), "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". כמו כן "בית הדין רשאי, בהחלטה מנומקת ובמקרים חריגים, להורות על מינוי מומחה אחר. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה הראשון שמונה וכי בית הדין לא יזדקק לחוות דעתו של המומחה הראשון".
3. ואלה ההבדלים בין מינוי מומחה אחר למינוי מומחה נוסף, כפי שנקבעו בפסיקה.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילה של חוות דעת המומחה. לכן צעד זה יינקט במקרים חריגים בלבד, בדומה למקרים שבהם בית הדין מחליט להחליף את ההרכב של ועדה רפואית. כלומר, מומחה אחר ימונה במקרים שבהם המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות שהופנה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בית הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחה או מטעם מיוחד אחר.

מינוי מומחה נוסף משמעו ששתי חוות הדעת הן זו של המומחה שמונה והן זו של המומחה הנוסף מצויות בפני בית הדין בעת מתן פסק הדין. מומחה נוסף ימונה אם בית הדין מצא שבחוות הדעת לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו והן נחוצות להכרעה; אם נראה שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת; אם נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה או מטעם מיוחד אחר.

הכרעה

1. לאחר שבחנו את חוות דעת המומחה ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר וכי לא עלה בידי התובע להוכיח קשר סיבתי בין הליקויים בידו ובכתפו הימנית לתנאי עבודתו, כפי שיפורט להלן.

לעניין הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר

1. תחילה נציין כי בקשה קודמת של התובע למינוי מומחה אחר או נוסף נדחתה ביום 4.12.2020 בהחלטה מנומקת. לאחר ששקלנו בשנית את טענות הצדדים מצאנו כי אין להורות על מינוי מומחה אחר או נוסף, ונסביר.
2. ביום 27.10.2020 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר במסגרתה טען טענות שונות שמצדיקות לטעמו את קבלת הבקשה. נטען כי המומחה לא התייחס למסמכים הרפואיים המעידים על תלונותיו הרבות בנוגע לכאבים ביד וכתף ימין בתקופה קצרה של פחות מחודשיים ולכך שהתלונות החלו לאחר תחילת עבודתו; המומחה לא הסביר מדוע תקופה של 14 חודשים אינה מעידה על פגיעה על דרך המיקרוטראומה; אין זה סביר שהוא יתלונן מספר רב של פעמים על כאבים וייקבע שאין קשר סיבתי בין הליקויים לתנאי העבודה, אף לא בדרך של החמרה; קביעת המומחה שלא מדובר בטלטול ידני חריג אינה סבירה מכיוון שהוא עבד עם מכונה המוציאה אוויר בכמות גדולה תוך כדי תנועה; המומחה לא התייחס לרמת הזעזועים שהמפוח גורם.
3. כאמור, טענות התובע נדחו במסגרת ההחלטה מיום 4.12.2020.

באותה החלטה נקבע כי לא נמצאה עילה למנות מומחה אחר מכיוון שלא נפל פגם אישי במומחה או שהוא מתנגד לאסכולה רפואית שעליה מתבססת פסיקת בית הדין לעבודה בתחום הפגימות של התובע. כמו כן, המומחה לא חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין בכל הנוגע למנגנון הפגיעה והעובדה שהוא מצא במסמכים הרפואיים שלפניו תיעוד של תלונות בנוגע ליד ולכתף ימין בתקופה של פחות משנתיים, וזאת כחודשיים לאחר תחילת עבודתו של התובע בתפקיד חצרן, אינה מהווה עילה לפסילת חוות דעתו. עוד נקבע כי המומחה חיווה דעתו הרפואית לאחר שעיין במסמכים הרפואיים, שקל את תנאי העבודה, את תקופת העבודה ואת הנזק שנגרם לתובע ולכן לא קיימת עילה למנות מומחה אחר על פניו.

עוד נקבע בהחלטה כי לא נמצאה עילה למנות מומחה נוסף מכיוון שהמומחה השיב לכל שאלות ההבהרה שנשלחו אליו. במסגרת שאלות ההבהרה נדרש המומחה להשיב לתהיות שהעלה התובע, הוא הופנה למסמכים רפואיים והתבקש להבהיר את האמור בחוות הדעת נוכח האמור בהם. המומחה לא התחמק ממתן תשובה לשאלה כלשהי וכל תשובותיו ניתנו בצורה ברורה ונהירה. כמו כן, לא הוכח שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם התובע או שנדרש מינוי מומחה בתחום מומחיות נוסף לצורך בחינת פגימותיו. בנסיבות אלה, נקבע כי לא קיימת עילה למינוי מומחה נוסף.

1. בסיכומים חזר התובע על הבקשה וטען בשנית שהמומחה לא התייחס באופן מספק למסמכים הרפואיים ולעובדה שתלונותיו בנוגע לכאבים החלו לאחר תחילת עבודתו. כאמור, טענות התובע נדחו בהחלטה מיום 4.12.2020. התובע לא הצביע על נסיבות חדשות או טעם המצדיק את שינוי ההחלטה וגם לאחר ששקלנו בשנית את טענותיו לא מצאנו שיש למנות מומחה אחר או נוסף.
2. בנסיבות אלה, דין הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף – להידחות.

לגופו של עניין

1. כאמור, שוכנענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הליקויים בידו ובכתפו הימנית לתנאי עבודתו, ונסביר.
2. הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וכי ככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעות המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן^[3]. במקרה שלפנינו לא מצאנו שקיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מקביעות המומחה.
3. ראשית, קביעות המומחה בחוות הדעת מפורטות, מנומקות ומובנות.

המומחה פירט בתחילת חוות הדעת את מצבו הרפואי של התובע ואת המסמכים הרפואיים שעמדו לפניו. המומחה הסביר כי התובע סובל ביד ימין מליקוי של מרפק טניס, אשר הוכר כתאונת עבודה ובכתף ימין מליקויים של קרע בלברום, שינויים ניווניים במפרק ACJ וקרע חלקי קטן בגיד ה-SS. לאחר מכן בחן המומחה את הפעולות שביצע התובע במהלך עבודתו כחצרן, כפי שפורטו בעובדות המוסכמות ואם קיים קשר סיבתי ביניהן לליקויים מהם הוא סובל ומצא כי לא מתקיים קשר סיבתי כאמור.

המומחה הסביר כי תנאי העבודה שפורטו בעובדות המוסכמות והתמונות שצירף התובע אינם מצביעים על עומס חריג על הכתף בעת ההחזקה או השימוש במפוחים וכי לא מדובר במשקל חריג לטלטול ידני או בטווחי תנועה במישור חריג לכתף שעלולים לגרום לליקויים מהם סובל התובע. המומחה הוסיף שהתובע עבד בעבודה זו תקופה קצרה יחסית - 14 חודשים וכי תקופה זו אינה מספיקה לקביעת נזק במנגנון של מיקרוטראומה.

עוד הסביר המומחה שהממצאים שנמצאו בבדיקת ה-MRI אינם מתאימים לנזק במנגנון של מיקרוטראומה בתקופה של 14 חודשים ושהליקויים - קרע בלברום, שינויים ניווניים במפרק ACJ וקרע חלקי בגיד ה-SS, אינם יכולים להיגרם מהתנועות המינימליות של הכתף שבוצעו מתחת לגובה השכם או מהמשקל של המפוחים.

לפיכך, קבע המומחה כי אין בתנאי עבודתו כדי לגרום בסבירות של מעל 50% לליקויים שאובחנו בידו ובכתפו הימנית.

1. שנית, המומחה השיב באופן ברור ומובן לכל שאלות ההבהרה שנשלחו אליו.

המומחה חזר על עמדתו שלפיה לא ניתן לקבוע קשר סיבתי בשיעור 50% ומעלה בין תנאי העבודה לליקוי ביד ובכתף ימין. המומחה עומת עם המסמכים הרפואיים המעידים שהתובע התלונן על כאבים רק לאחר שהחל לעבוד בתפקיד חצרן, אולם לא שינה את דעתו בשל תקופת העבודה הקצרה, משקלם הקטן של המפוחים וטווחי התנועות שביצע התובע במהלך עבודתו, שאינם יכולים לגרום לליקויים מהם הוא סובל בכתף ימין.

המומחה הוסיף שהתובע השתמש במפוח הגדול בחודשיים או בשלושה חודשים האחרונים לעבודתו ושהמפוחים כוללים מתלה לרתמה וכרית תמיכה שנועדו להקל על העומס ביד. המומחה הסביר שהמשקל של המפוחים - 2.5 ק"ג למפוח קטן ו-3.2 ק"ג למפוח גדול - אינו חריג לטלטול ידני ואינו יכול לגרום לליקוי ממנו התובע סובל. המומחה צירף לחוות דעתו טבלה של המשקלים המותרים בטלטול ידני ממנה עולה כי המשקל המותר הוא בין 9 ק"ג ל-14 ק"ג, משקל גבוה בהרבה מהמשקל שנשא התובע בתקופת עבודתו.

המומחה אף עומת עם מקרה אחר שבו הוכרה פגיעה בגב כתאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה לאחר עבודה של חמישה חודשים בלבד. המומחה הסביר שבאותו מקרה אין משמעות למשך העבודה מכיוון שהבסיס להכרה היה חריגה קיצונית בתדירות התנועות (6,000 למשמרת) ובכמות המשקלים החורגת באופן קיצוני מהמשקל המותר לטלטול ידני (1,600 ארגזים למשמרת). במקרה של התובע שלפנינו אין חריגה ואפילו לא קרבה לגבול נתוני הטלטול המותרים, המשקל של המפוח נמוך (רוב התקופה מפוח קטן) והשימוש בו היה במשך ארבע שעות ביום לתקופה של 14 חודשים בלבד. לפיכך, סבור המומחה שאין קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לליקויים מהם סובל התובע.

מעיון בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה שהוא לא התחמק ממענה לשאלות שנשאל, השיב לכולן באופן ברור ומובן וחזר על עמדתו שלא קיים קשר סיבתי העולה על 50% בין תנאי העבודה לליקויים ביד ובכתף ימין שמהם סובל התובע.

1. חוות דעת המומחה שלפיה אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים בידו הימנית ובכתפו הימנית - ברורה ומובנת ולא מצאנו עילה שלא לאמצה.
2. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא הוכח שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקויים ביד ימין ובכתף ימים מהם הוא סובל.

סוף דבר

1. התביעה נדחית.
2. משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי ומשהתובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי איננו עושים צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' ניסן התשפ"א, (17 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. בר"ע (ארצי) 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי – סיטרוק, (לא פורסם, 15.7.2014). ↑

2. עב"ל (ארצי) 26789-12-11 המוסד לביטוח לאומי – רבינוביץ, (13.11.2013). ↑

3. דב"ע (ארצי) נו/244 – 0 המוסד לביטוח לאומי – פרבר, (26.2.1997); עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי, (6.6.2005) ↑