10 אוקטובר 2019

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעת לגמלת שמירת הריון.
2. ביום 30.7.2019 התקבלה חוות דעתו של פרופ' יוסף שנקר בעקבות החלטת בית הדין מיום 16.7.2019.
3. ביום 22.9.2019 התקבלה בקשה מטעם התובעת להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית שאלות 1, 2 ו- 4 מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת. הנתבע מסכים להפניית שאלות 3 ו- 5.
4. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה, כאשר חלקן נוסחו באופן שונה על ידי בית הדין.
8. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
   1. בעמ' 3 לחוות דעתך, חלק "תולדות רפואיות" תיעוד רפואי מ-13.11.2017 רשמת "לא אובחן רקע המסביר את הכאבים. היולדת סבורה שהכאב נובע מהתכווצויות של הרחם".

מדוע התעלמת מקביעה רפואית ברורה המתועדת במסמך הרפואי כי היולדת עברה בדיקות US במכון בית החולים בהם נצפתה התכווצות שריר הרחם בקיר השמאלי של הרחם וקבעת כי מדובר בתחושות הקשורות ביולדת עצמה ובמה שהיא סבורה.

• 1. בתיעוד רפואי מיום 2.2.2018 צוין כי התובעת פנתה לבית החולים עקב צירים בעצמה VAS 10, אושפזה בבית חולים בני מיום 2.2.2018 עד ליום 4.2.2018 עקב צירים מוקדמים וטופלה בנר אנדומיד.

בחוות דעתך לא התייחסת למסמך זה.

האם יש בתיעוד הרפואי הנ"ל כדי לשנות מתוצאות חוות דעתך?

• 1. בעמ' 4 לחוות דעתך חלק "דיון" ציינת כי "צירי לידה מדומים..., הם בלתי סדירים, פרקי הזמן ביניהם נשארים ארוכים..." ובתיעוד רפואי מיום 26.2.2018 עמ' 3 לחוות דעתך קבעת "במוניטור ניתן לאבחון התכווצויות רחם בלתי סדירות, מרוחקות, המתאימות להתכווצויות רחם מדומות".

עם זאת, התיעוד הרפואי מיום 26.6.2019 מעלה כי ד"ר מרלן גנטוס ציינה "3 צירים נצפו במקטע של 10 דקות" והתובעת שוחררה עם המלצה למנוחה.

נא הסבר את השוני בין קביעתך לבין הרשום בתיעוד הרפואי שהצירים לא היו מרוחקים בזמן אלא קרובים.

• 1. בחוות דעתך קבעת כי "הנתונים שצוינו מהווים גורם של חרדה להורים העתידיים ובייחוד לאשה הנושאת את העובר. אחת מהתופעות הקליניות במצבי חרדה היא תלונה של צירים מדומים אצל היולדת הנבדלים מצירי הלידה המוקדמים המובילים לתהליך הלידה הפעיל".
     1. האם קביעתך הנ"ל הנה באופן כללי או מתייחסת למקרה הספציפי?
     2. האם ניתן להבין מדבריך כי מצבי חרדה במיוחד ליולדת עם הנתונים שצוינו אין בהם בשום צורה שהיא להשפיע על תקינות ההיריון ובמצבים מסוימים להוביל להתכווצויות ולידה מוקדמות?
  2. בעמ' 5 לחוות דעתך ציינת "במקרה הנדון בהריונה של גב' מנאר התלונות בעיקר בשבועות האחרונים של הריון התבטאו בצירים מדומים, אשר היוו סיבה לפניה חוזרת לבית חולים". לאור קביעתך, נא הבהר מה ההבדל בין מצבה של התובעת בתקופה שלפני 28.2.2018 לבין מצבה שלאחר מכן?

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"א תשרי תש"פ, (10 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי נ. עוזי חן, מתאריך 23.4.2002; בר"ע 331/07 יצחק לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16.9.2007. ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 2.6.2011. ↑