פתח דבר:

1. עניינה של בקשת התובעת שלפניי במענה לשאלון, בטענה להיעדר מענה מלא ומסודר ביחס לכלל השאלות אשר נשאלו ע"י התובעת את הנתבעת, במסגרת תצהיר המענה לשאלון, אשר נחתם ע"י מר יחיאל ליפקא מטעם הנתבעת ביום 7.1.20, וכן בקשה לעיון ספציפי במסמכים.

בעניין זה עיינתי בבקשת התובעת מיום 11.3.20, בתשובת הנתבעת מיום 16.3.20 ובתגובת התובעת מיום 23.3.20, ולהלן החלטתי:

ההיבט המשפטי:

2. כלל ברזל הוא כי יש לנקוט בגישה מרחיבה ביחס לגילוי ראיות, אא"כ יש בגילוי ראיה מסויימת משום פגיעה באינטרסים של בעל דין. לעניין זה ראו למשל החלטתה של כב' השופטת דורנר ברע"א 8290/01, איזוטופ נ' דן רנט א קאר ואח' (פורסם ב"נבו"):

"כידוע, יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי ראיות במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך, הכלל הוא, שאין בעלי-דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם, אלא-אם-כן יש בגילויה של ראיה מסוימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין שנתבקש לגלותה, שאז יינתן צו שיחייבו בגילוי אך ורק ביחס לראיות שהן רלוואנטיות".

3. מאידך גיסא, ברי כי על השאלות להיות רלוונטיות לסוגיה מושא התובענה ולא להכביד על הצדדים. כמו כן, אין לאפשר "מסע דייג". לעניין זה ראו למשל החלטתו של כב' השופט אבי זמיר בת"א (מחוזי ת"א) 2108/05, סולל בונה נ' אטבליסמנט (פורסם ב"נבו"):

"כידוע, הקריטריון הרלוונטי לצורך בחינת קיומה של הצדקה בגילוי מסמכים שנדרשו היא מידת הרלוונטיות של אותם מסמכים, ובנוסף, לא יינתן צו גילוי בנסיבות בהן לא יהיה בו בכדי להואיל למבקש לבירור טענותיו, אלא מדובר רק ב"מסע דייג" (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (25/12/07); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15/10/08))....

באופן דומה, אין לחייב בעל דין להשיב על שאלון ארוך ומכביד ללא הצדקה עניינית לכך, והערכאה הדיונית רשאית לפסול שאלון מעין זה בכללותו (בר"ע 1078/05 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ נ' כלליר תפעול ואחזקה בע"מ (22/3/06))". (ההדגשות אינן במקור. י.פ.).

4. עניין נוסף הוא כי אין מקום לחשיפת עדי בעלי הדין. לעניין זה ראו למשל: יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, עמ' 449 (מהדורה שביעית, 1995( :

"בעוד שהצגת שאלות מכוונת להקל על בעל דין בהרמת נטל ההוכחה, להוכיח עובדות, או לסתור הכחשות, אין הן אמצעי כשר לגילוי ראיות העומדות לרשות המשיב, חוץ מראיות שבכתב הניתנות לגילוי. לכן לא ירשה בית המשפט שאלה שכל מטרתה היא לגלות מי הם העדים של יריבו".

מן הכלל אל הפרט:

5. לאחר שנתתי דעתי לעמדת הצדדים וב"כ ולאחר שהוכח לשביעות רצוני כי מירב השאלות שנשאלו ע"י ב"כ התובעת רלוונטיות עד מאד לסוגיות מושא התובענה ונובעות מכתבי הטענות ואף אין בהן משום הכבדה על הנתבעת או משום מסע דייג בלתי לגיטימי ואין בהן אף משום חשש לגילוי מי מעדי הנתבעת, הרי שאין מנוס מקבלת בקשתה של התובעת ברובה כמפורט לקמן.

למען הסר ספק, וכפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 16.3.20, הרי שמותב זה אינו מושפע מרעשי הרקע כמו גם מהצגת הדברים ע"י מי מהצדדים.

6. באשר לשאלה 1.3 על הנתבעת להשיב האם יש ברשותה אסמכתאות לטענתה לפיה התובעת ויתרה על השבת המקדמה. למען הסר ספק: אין צורך לעת הזאת להידרש להצגת עדים אלא אסמכתא בכתב. סיפת הדברים רלוונטית אף לסעיפים הבאים.

7. באשר לשאלה 2.2 על הנתבעת להשיב האם יש ברשותה אסמכתא לטענה לפיה התובעת התחייבה לרכוש אותה.

8. על הנתבעת להשיב לשאלות 4.1 ו-4.2 באשר לסוגיית דמי האחסנה.

9. על הנתבעת להתייחס לשאלות 6.1 ו-6.2 ביחס לסוגיית רכישת יינות בציר 2014 המאולצת.

10. על הנתבעת להמציא אסמכתאות באשר לטענתה למכירת יינות בציר 2015.

11. על הנתבעת להשיב לשאלה 9.1 בדבר אסמכתאות בכתב לעניין ההתחייבות הנטענת של התובעת שלא להתחרות בה.

12. בשאלות 11.1 ו-11.2 על הנתבעת להשיב מיהו הגורם אצל התובעת שבפניו הלינה כי התובעת גרמה לה לנזקים ומיהו הגורם מטעם התובעת אשר הודה בנזקים אלו.

13. השאלות בסע' 12 אינן רלוונטיות לסכסוך, במיוחד כאשר ענייננו בתקופה שלאחר הסכסוך. בעניין זה אין לי אלא לקבל את עמדת הנתבעת במלואה.

14. על הנתבעת להשיב לשאלות בסע' 13.1 ו-13.2 באשר לגורם אצל התובעת שעמו ניסתה להסדיר את סוגיית הקטנת הנזקים שנגרמו לה.

15. על הנתבעת לפרט את התכתובות שבין הצדדים המאוחרות ליוני 2017 ולצרף אסמכתאות.

הוצאות הבקשה:

16. באשר לסוגיית ההוצאות, הרי שבנסיבות העניין ובשים לב לכך שבקשת התובעת התקבלה ברובה הגדול, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.

ניתנה היום, כ"ח אדר תש"פ, 24 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.