לפניי תביעה כספית ע"ס 370,000 ₪ שהגיש התובע, עו"ד במקצועו, כנגד הנתבעת, לאחר שזו האחרונה הפסיקה בטרם עת ושלא כדין (כך נטען) את ההתקשרות החוזית שכרתה עמו לקבלת שירותים משפטיים.

הנתבעת טוענת כי סיום ההתקשרות עם התובע הייתה כדין ונעשתה בהתאם להוראות ההסכם שבין הצדדים.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה על דרך הפשרה לפי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לפי טווחי פסיקה: מינימאלית - 0 ₪ (דחיית תביעה) ומקסימאלית - 120,000 ₪.

לאחר עיון בכתובים ושקילת טענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 115,000 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם לתובע מתוך הפיקדון שהפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט במסגרת ת"א 10811-09-21 (ראו: החלטה מיום 14.90.21).

ככל שהפיקדון שקיים בקופת בית המשפט נמוך מהסכום הפסוק, תשלם הנתבעת את היתרה לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הנותר הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

לאור השלב המוקדם בו הסתיים ההליך, נוכח החיסכון בזמן שיפוטי יקר, והואיל ולא נשמעו ראיות בתיק, הנני מורה על השבת המחצית השנייה של האגרה (ככל ששולמה), לידי התובע. ככל שזו לא שולמה, ניתן בזה לתובע פטור מתשלומה.

כן הנני מורה על השבת האגרה הראשונה לתובע בהתאם להוראות התקנות (אגרות).

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ד' אב תשפ"ב, 01 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.